1

הנאשם הורשע לאחר הבאת הראיות באישום אחד של קשירת קשר לביצוע פשע וסיוע לאחר מעשה ובשלושה אישומים של קבלת נכסים שהושגו בפשע.

יאמר כי הנאשם הואשם בכתב האישום בשלושים אישומים של גניבת רכבים והתפרצויות אליהם, ואולם לאחר שמיעת הראיות זוכה מהעבירות אשר יוחסו לו והורשע כפי שפורט לעיל.

2

עוד ייאמר כי יחד עם הנאשם עמדו לדין שני קרובי משפחה שלו, אשר נטלו אחריות על מעשיהם, הודו בכתבי אישום מתוקנים ונידונו לעונשים שונים.

בהכרעת הדין נקבע כי הנאשם היה בעל מעורבות עמוקה במעשי הנאשמים האחרים, הוא היה מודע למעשיהם ככלל, אף אם לא באופן פרטני, השתמש במילות קוד, וכאשר באישום הראשון נאמר לו כי נגנב רכב תוך שימוש במילות קוד והתבקש כי יסייע להוציאו מהאיזור בו היה מצוי הרכב לכיוון הרשות הפלשתינאית, סייע בכך ואף החליף טרם הוצאת הרכב את לוחיות הזיהוי ברכב באמצעות נטילתן מרכב אחר.

באשר לשלושת האישומים האחרים בהם הורשע, הרי שהורשע בקבלת נכסים שהושגו בפשע עקב הימצאות רכוש גנוב במחסן ביתו, רכוש אשר נגנב בשלוש גניבות רכבים אותן ביצעו המעורבים האחרים.

יצוין כי כאמור בטיעוני ב"כ הנאשם לא נקבע בהכרעת הדין מועד קבלת הנכסים, שכן לא הובאו ראיות בסוגיה זו, ואולם כאמור מדובר במי שידע היטב כיצד הגיעו הנכסים לידיהם של שותפיו ולפיכך הורשע הנאשם בקבלת הנכסים.

הנאשם אמנם זוכה מביצוע המעשים אשר יוחסו לו, ואולם במעשיו תרם לגניבת הרכבים, גניבה שהוכרה זה מכבר כמכת מדינה.

בעניינו של נאשם זה ממש נקבע בעפ"ג 22114-03-14, מקרה בו הורשע הנאשם בניסיון לגניבת רכב בצוותא, בחבלה ברכב בצוותא ובהפרעה לשוטר, כי מדובר בעבירות רכוש שהן נפוצות ובלתי נסבלות ואשר גורמות נזק לציבור בעלי הרכב.

בהתאם לפסיקה, מוטלים על נאשמים המורשעים בעבירות כגון אלו בהן הורשע בסופו של יום הנאשם, מאסרים החל ממאסרים אותם ניתן לרצות בעבודות שירות וכלה במאסרים של ממש.

כך, ברע"פ 2160/15 בעניין עלקם, נידון עניינו של מי שהודה בקבלת נכסים שהושגו בפשע בכך שקיבל ציוד וכלי עבודה שנגנבו במסגרת התפרצות. מדובר היה בנאשם בעל עבר פלילי והוא נידון לשמונה חודשי מאסר בפועל.

3

מדיניות הענישה מלמדת כי כאמור לעיל, כאשר עסקינן בכל אחד מהמעשים בגינם הורשע הנאשם בנפרד, הרי שניתן להשית על הנאשם מאסר שיתחיל בעבודות שירות. ואולם כאשר נבחן המכלול ובו הן הסיוע לאחר מעשה וקשירת הקשר והן שלוש העבירות של קבלת נכסים שהושגו בפשע, הרי שהמתחם מתחיל במאסר ממש ומסתיים ב-18 חודשי מאסר.

מובהר כאמור כי מדובר במתחם למלוא המעשים בגינם הורשע הנאשם וכי איני מוצאת מקום לאבחן בין המעשים השונים לצורך קביעת המתחם.

אשר לענישה בתוך המתחם, הרי שהנאשם לא נטל אחריות על מעשיו. מדובר כאמור במי שזוכה לאחר הבאת הראיות ולפיכך הדגש אינו בנטילת אחריות אשר יש בה כדי לחסוך בזמן שיפוטי, שכן בהקשר לכך בדין לא נטל הנאשם אחריות על המעשים מהם זוכה; ואולם לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם בעדותו הרחיק עצמו ממכלול המעשים ובכלל זה גם מהמעשים בהם הורשע, ואף טען כי הרכוש שנתפס לא נתפס בחזקתו.

מדובר בנאשם אשר כפי שיפורט להלן, הורשע בעבר בגין מעשים דומים, וגם משום כך לא ניתן להתעלם מהרחקתו את עצמו ממכלול המעשים בהם הורשע.

שמעתי את דברי אשתו של הנאשם, קראתי את המסמכים מבתי הספר וכן פניית הנאשם בכתב לבית המשפט.

אף שמדובר במי שהשתתף בחוג ללימוד עברית, איני סבורה כי מדובר בהליכי שיקום.

מובן כי מעצרו הממושך של הנאשם מכביד על בני המשפחה ועל ילדיו הצעירים, ואולם לא ניתן להתעלם מכך שמדובר במי שכאמור כבר הורשע בעבר בגין מעשים דומים ואף נידון תחילה למאסר של ממש.

במסגרת עפ"ג 22114-03-14 החליט בית המשפט להקל בעונשו של הנאשם ולהפחית ממאסר בן שבעה חודשים לו נידון, לששה חודשי מאסר אשר רוצו בסופו של יום בעבודות שירות.

עונש זה אשר הוטל על הנאשם, מן הראוי היה כי ירתיעו מביצוע עבירות נוספות מאותו סוג.

לא למותר לציין כי הנאשם ביצע את המעשים שבפניי בצוותא וכך גם את המעשים בגין גזר הדין המצוין לעיל ומכאן שמדובר במי שחובר לא בפעם הראשונה לאחרים לשם ביצוע עבירות רכוש הקשורות ברכב.

עוד יוזכר, כי בעברו של הנאשם קביעה קודמת נוספת כי ביצע עבירת גניבה, בשלה נידון לשל"צ ללא הרשעה.

4

הנה כי כן, מדובר במי שנותן את הדין זו הפעם השלישית בשל עבירות רכוש, כאשר בפעם הקודמת הוטל עליו מאסר של ממש, אשר הומר למאסר בעבודות שירות. לא למותר לציין כי אף מאסר מותנה אשר היה תלוי ועומד מעל הנאשם לא הרתיעו מביצוע המעשים שבפניי.

איני מתעלמת מהקושי של בני משפחתו של הנאשם ומהקושי אותו הביע הנאשם עצמו בדברים שכתב, ואולם כאשר מדובר בעבירות נפוצות אשר ככלל נידונים בשלהן למאסרים של ממש, כאשר מדובר במי שנותן את הדין כאמור בפעם השלישית בגין עבירות רכוש ובמי שלא נטל כל אחריות על מעשיו, הרי שעל האינטרס הציבורי לגבור על נסיבותיו האישיות של הנאשם ועל הכאב שמעשיו מסבים לבני משפחתו.

יובהר כי איני מתעלמת מהעונש שהושת על שותפיו של הנאשם, ואולם לא ניתן לגזור גזירה שווה מעונשם של האחרים לעונשו של הנאשם שבפני אשר כאמור לא נטל אחריות על מעשיו.

עוד יצוין כי מדובר בעבירות אשר מבוצעות לשם בצע כסף, מדובר בעבירות הקשות לאכיפה ופעמים קרובות מדי מוצאים עצמם בעלי רכוש ללא רכושם וללא פיצוי בגין הרכוש שנגנב.

איני מתעלמת מטיב הנכסים אותם החזיק הנאשם, ואולם כך גם אין להתעלם מההקשר הכולל של המעשים, מסיוע הנאשם לאחר מעשה לגניבת הרכב באישום הראשון ומכך שכאמור הנאשם ידע כי הרכוש הגנוב נגנב תוך גניבת רכבי הבעלים.

לצד האמור, אתחשב בכך שהרכוש הגנוב שנתפס במחסן ביתו של הנאשם הוחזר לבעלי הרכוש.

נוכח האמור לעיל, אני סבורה כי אין מקום להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם להסתפק במעצר אותו מרצה הנאשם כעת, ועם זאת, מתוך התחשבות בזיכוי הנאשם ממרבית המעשים אשר יוחסו לו, ייגזרו עליו העונשים הבאים:

1.         13 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו, 8.1.17.

            מאסר על תנאי בן 9 חודשים שהוטל על הנאשם במסגרת עפ"ג 22114-03-14 ירוצה בחופף ובמצטבר כך שסה"כ ידון הנאשם ל-16 חודשי מאסר.

2.         9 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור הנאשם עבירת רכוש מכל סוג, למעט עבירה על סעיף 413 בחוק העונשין.

5

3.         קנס בגובה 2,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתו.

            הקנס ישולם עד ליום 1.3.18.

4.         פיצוי לכל אחד מהמתלוננים בארבעת האישומים בגינם הורשע הנאשם בגובה של 400 ₪ לכל מתלונן.

            הפיצוי ישולם בסך כולל של 1,600 ₪ בשני תשלומים שווים ורצופים, האחד ב-1.1.18 והשני ב-1.2.18.

ניתן בזאת צו כללי למוצגים בהתאם לשיקול דעת קצין משטרה.

זכות ערעור כדין.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ח, 12 דצמבר 2017, במעמד הצדדים.