1

נוכחים:

ב"כ התביעה עו"ד שי לוי

ב"כ הנאשמת עו"ד גיל פרידמן

הנאשמת התייצבה

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של גניבה בידי עובד ממעבידו.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשמת עבדה בסניף שופרסל, משם גנבה עשרה מוצרים שונים בשווי כולל של 500.93 ₪.

במועד מאוחר יותר, נטלה שתי חפיסות סיגריות, ובמהלך החודשיים שקדמו למועדים המפורטים בסעיפים 1-2 לכתב האישום, גנבה 55 מוצרים שונים בשווי כולל של 1,199.86 ₪.

התביעה עותרת להטלת עונש מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות, תוך שהיא מדגישה את האינטרס המוגן, שעניינו יחסי האמון שבין עובד למעבידו ואת חומרת העבירה.

מנגד, עותרת הסניגוריה למתחם ענישה שלשיטתה הרף התחתון הינו מאסר על תנאי, וזאת משום שמדובר בנאשמת צעירה, ילידת 1988, ללא עבר פלילי, מה גם שתסקיר המבחן ממליץ על עבודת של"צ.

2

אכן, פסה"ד בעבירה זו מראים כי ניתן לפסוק עונש של מאסר על תנאי בלבד (כשלעניין זה יש חשיבות לנסיבות העבירה, הסכום הכספי וחומרת העבירה), ועד לענישה שעניינה 18 חודשי מאסר בפועל.

אין חולק, כי מדובר במעשים חמורים, שכן הנאשמת הפרה את יחסי האמון בינה לבין מעבידה.

על פי תסקיר המבחן עולה, כי מדובר בנאשמת אשר עברה משברים כאלה ואחרים בחייה.

שירות המבחן בדעה כי הנאשמת ניהלה אורח חיים תקין עד למעורבותה בתיק הנוכחי, ובשל מצב כלכלי ירוד והיעדר שיקול דעת, ביצעה את העבירות.

ההליכים המשפטיים מהווים עבורה גורם מרתיע.

זאת ועוד, מוסיף שירות המבחן כי מדובר בנאשמת אשר חזרה לפני כחודשיים לעבודתה, לאחר חופשת לידה בת שלושה חודשים.

שירות המבחן בדעה, כי ניתן להסתפק במאסר על תנאי והטלת של"צ.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי מקום שלא למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשמת, אשר הביעה חרטה כנה על מעשיה.

התקווה היא כי יש לראות את מעשיה של הנאשמת על רקע תקופה משברית, ואין הדבר מאפיין את אורחות חייה.

סוף דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        שמונה חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא תעבור על העבירה בה הורשעה, וזאת תוך שנתיים מהיום.

ב.         קנס כספי על סך 1,500 ש"ח או 15 ימי מאסר תמורתו.

            הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.3.14.

            היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

3

המוצגים יושמדו/יחולטו/יועברו למדינה, על פי שיקול דעת המדינה.

זכות ערעור לנאשם תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ב' אדר תשע"ד, 02/02/2014 במעמד הנוכחים.