1

2

ב"כ המאשימה: עוה"ד נטליה אוסטרובסקי ורעות זוסמן

ב"כ הנאשם: עוה"ד שוקרי אבו טביק וחי אוזן

רקע

1.                 הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן:

א.    ניסיון תקיפה סתם, לפי סעיף 379 יחד עם 25 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

ב.     חבלה במזיד ברכב, לפי סעיף 413ה לחוק.

2.                 על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 16.3.15 הגיע המתלונן למכון הרישוי ובאותה עת הגיע למקום גם שמואל בן הרוש שהינו חברו של המתלונן (להלן: "שמואל"). משעמדו המתלונן ושמואל בתור לבדיקת רישוי רכביהם, הגיח הנאשם עם רכבו וניסה לעקפם. באותן נסיבות ביקש המתלונן מהנאשם שיתקדם. הנאשם סרב והמתלונן שב לרכבו לאחר שהוחלפו בין השניים מילות גנאי. בתגובה יצא הנאשם מרכבו, הרים מתקן עיתונים עשוי ברזל, ניגש לחלון הנהג, הניפו מעלה, חבט ברכבו של המתלונן וניסה להכות באמצעות המתקן את המתלונן דרך חלון הנהג. משהבחין שמואל במעשיו של הנאשם, רץ לכיוון הרכב, אחז במתקן ומנע את המשך הפגיעה במתלונן ורכבו. באותן נסיבות אחז המתלונן בנאשם וביקש כי תוזמן משטרה למקום. בהמשך למתואר הגיעו אחרים למקום וביקשו מהמתלונן לעזוב את אחיזתו בנאשם. משעזב המתלונן את הנאשם, רץ הנאשם לרכבו, נטל פטיש אדום לשבירת זכוכיות והניפו אל עבר המתלונן כדי לפגוע בו, אך נעצר על ידי אחרים שמנעו זאת ממנו. באותו המועד אמר המתלונן לנאשם כי יהרוג אותו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם לרכבו של המתלונן נזק בשווי כולל של 4,689 ₪.

3

3.                 הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן ונשלח לקבלת תסקיר שירות מבחן.

תסקיר שירות המבחן

4.                 על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם זומן לשירות המבחן לצורך אבחון ליום 15.9.16 ואולם לא התייצב לפגישה. בתאריך 19.9.16 הגיע הנאשם לשירות המבחן וטען כי לא זכר את מועד הפגישה הקודם. לפיכך, נקבעה עימו פגישה נוספת לתאריך 27.9.16 והובהר לו כי עליו להגיע בזמן וכי לא תהיה אפשרות לקבוע פגישה נוספת בשל חגי תשרי ומיעוט ימי עבודה. עם זאת הגיע הנאשם באיחור של שעתיים וחצי ולפיכך לא הצליח שירות המבחן לערוך אבחון בעניינו. בנוסף, התנהג הנאשם בדרשנות, התקשה לקבל גבולות שהוצב לו ושירות המבחן הביע ספק באשר ליכולתו לשתף פעולה עם גורמי הטיפול.

טיעוני הצדדים

5.                 לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד נטליה אוסטרובסקי ורעות זוסמן, הנאשם יליד 1994, לחובתו הרשעה במעשה מגונה. העבירות שבכתב האישום בוצעו אגב טיפול שגרתי במכון הרישוי. הנאשם גרם נזק לרכבו של המתלונן וניסה לתקוף אותו באמצעות מתקן מברזל ואח"כ באמצעות פטיש לשבירת זכוכיות. האירוע לא הסתיים בעקבות הבנת הנאשם את חומרת מעשיו, אלא בעקבות התערבותם של אחרים שהיו במקום ועצרו בעדו. פוטנציאל הנזק באירועים מסוג זה הינו רב, במיוחד כאשר נעשה שימוש בחפצים. מתחם העונש הינו בין מספר חודשי מאסר ועד ל- 12 חודשי מאסר בפועל. ב"כ המאשימה עתרו להשית על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח וזאת לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי שלא יפחת מגובה הנזק שנגרם לרכב.

6.                 לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד חי אוזן, הנאשם צעיר כבן 23, בעת ביצוע העבירה היה כבן 21. הנאשם רווק אשר עובד מספר חודשים בהסעות ושומר על יציבות תעסוקתית. לחובתו הרשעה קודמת שאינה ממין העניין. מאז ביצוע העבירה בתיק זה לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. מדובר באירוע ישן באופן יחסי, שארע לפני כשנה וחצי. הנאשם הודה והביע חרטה על מעשיו. ב"כ הנאשם לא חלק עם מתחם העונש שהציגה התביעה ואולם עתר למקם את הנאשם ברף התחתון של המתחם ולהשית עליו עבודות שירות ברף התחתון של המתחם.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

7.                 כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

8.                 במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו הינם שמירה על גופו ורכושו של אדם.

4

9.                 בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה ברף בינוני. זאת נוכח השימוש במתקן ברזל כדי לפגוע ברכב המתלונן וכן נוכח ניסיונו לפגוע במתלונן באמצעות אותו מתקן ובהמשך באמצעות פטיש לשבירת זכוכיות.

על החומרה שבפתרון סכסוכים באמצעי אלימות עמד בית-המשפט העליון, בין היתר, בע"פ 1892/15 אבו מדיעם נ' מדינת ישראל (31.5.15):

"בית משפט זה עמד פעם אחר פעם על הצורך בהרתעתם של אלו המבקשים "לפתור סכסוכים" בדרך אלימה. נקבע כי עלינו להילחם בנגע האלימות שפשט בארצנו ולהטיל עונשים מרתיעים ומשמעותיים על מי שבוחרים בדרך האלימות, בין אם הם עושים שימוש במקל ובין אם הם עושים שימוש בסכין או בכלי משחית אחר"

10.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

(1)ברע"פ 4522/13 ‏נעיסי נ' מדינת ישראל (16.7.13), נדחתה בקשת ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירה של חבלה במזיד ברכב והחזקת סכין. הנאשם הרס ופגע ברכב בכך שחיבל באמצעות דקירות סכין בצמיגי שלושה רכבים. הנאשם נדון ל-7 חודשי מאסר בפועל.

ב.           ברע"פ 1931/15 מויססקו נ' מדינת ישראל (26.3.15), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירה של חבלה במזיד ברכב. הנאשם ירד מאופנועו בעת עצירה ברמזור אדום, הכה וניפץ את חלונו של נהג הרכב הסמוך באמצעות קסדה, וכתוצאה מכך נפצע המתלונן בשפתו. הנאשם נדון לשל"צ בהיקף של 180 שעות ופיצוי למתלונן בסך של 5,000 ₪.

ג.             בעפ"ג (מח' ת"א) 49671-07-13 אל עביד נ' מדינת ישראל (28.10.13), נדחה בהסכמה ערעורו שלנאשם שהורשע בעבירה של חבלה במזיד ברכב, כשתקף באמצעות מקל ממוסמר רכב של אדם שלא הכיר עקב היותו בגילופין. הנאשם נדון ל-3 חודשי מאסר בפועל, ובנוסף להפעלה של שנת מאסר על תנאי בחופף, כך שירצה שנת מאסר בפועל.

ד.           בת"פ (עכו) 955-05-15 מדינת ישראל נ' שנאוי (15.9.16), הורשע הנאשם בעבירה של חבלה במזיד ברכב ונהיגה ללא רישיון. הנאשם וחברו שברו פנסים ומראות של רכב. הנאשמים נדונו האחד ל-3 חודשי מאסר בפועל, והשני ל-3 חודשי עבודות שירות.

5

ה.          בת"פ (כ"ס) 56672-05-14 מדינת ישראל נ' קלימקוביץ (7.9.16), הורשע הנאשם בעבירה של חבלה במזיד ברכב. במהלך אירוע מעצר, בו נוקבו צמיגי ניידת משטרה, נטל הנאשם אבן גדולה והשליכה על שמשת הרכב האחורית שנופצה. הנאשם נדון ל-3 חודשי עבודות שירות.

ו.             בת"פ (צפת) 40537-01-10 מדינת ישראל נ' בורקין (2.3.11), הורשע הנאשם בעבירה של חבלת במזיד ברכב. הנאשם ביצע 14 מעשים שעניינם נזק לרכב בערב אחד. התקבל תסקיר מבחן חיובי. הנאשם הוא צעיר בן 20, עולה חדש ובעל אפיק שיקומי. נדון ל-240 שעות של"צ.

11.            במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שהנאשם הגיח עם רכבו וניסה לעקוף את המתלונן בתור לבדיקת רישוי רכביהם. בין השניים הוחלפו מילות גנאי ובתגובה יצא הנאשם מרכבו, הרים מתקן עיתונים עשוי ברזל, חבט באמצעותו ברכבו של המתלונן וניסה להכות באמצעותו את המתלונן. הגעתו של שמואל ואחיזתו במתקן הם אלו שמנעו את המשך הפגיעה במתלונן וברכבו. בהמשך אחז המתלונן בנאשם וביקש כי תוזמן משטרה למקום. משעזב המתלונן את הנאשם, רץ הנאשם לרכבו, נטל פטיש אדום לשבירת זכוכית והניפו אל עבר המתלונן כדי לפגוע בו, אך נעצר על ידי אחרים שמנעו זאת ממנו. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרם לרכבו של המתלונן נזק בשווי כולל של 4,689 ₪. כעולה מכתב האישום, האירוע התרחש על רקע חילופי דברי גנאי בין הנאשם לבין המתלונן, ואולם היה זה הנאשם אשר גרם להסלמת האירוע על ידי כך שפעל באלימות תוך כדי שימוש במתקן ברזל ובפטיש ניסה לפגוע במתלונן וגרם נזק לרכב בשווי של 4,687 ש"ח. לולא היו במקום אנשים אשר עצרו את הנאשם מלהמשיך בהתנהגותו האלימה, היו עשויים להיגרם נזקים חמורים יותר ואף פגיעה ממשית במתלונן.

12.            בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מצו של"צ ועד 10 חודשי מאסר בפועל.

6

13.            במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. השיקול השיקומי הינו ממין העניין נוכח גילו הצעיר של הנאשם, אשר הינו יליד 1994 והיה קרוב לגיל 21 בעת ביצוע העבירה. בעניינו של הנאשם, בשל גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה, ישנה חובה לקבלת תסקיר שירות מבחן טרם גזירת עונשו. עם זאת, הנאשם נשלח לקבלת תסקיר וזומן פעמיים על ידי שירות המבחן. הנאשם לא הגיע בפעם הראשונה כלל ובפעם השניה הגיע באיחור של מעל שעתיים וחצי וזאת על אף שהובהרו לו ההשלכות לאי הגעתו בזמן. לא זו אף זו, גם בעת שהגיע לשירות המבחן נהג באופן דרשני וחסר גבולות. משבחר הנאשם לא לשתף פעולה עם שירות המבחן אין מקום להידרש לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו וניתן לגזור את דינו גם ללא תסקיר (לעניין זה ראו בין היתר ע"פ (מח' י-ם) 40771/07 חודיפה נ' מ"י (24.3.08), ת"פ (כ"ס) 43221-06-12 מדינת ישראל נ' נתן (27.9.12), ת"פ (ת"א) 1525/06 מ"י נ' ביטון (15.9.19)).

גזירת העונש המתאים לנאשם

14.            בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לכך שהנאשם יליד 1994, ביצע את העבירה בהיותו כבן 21 ומשתייך לקבוצות "הבגירים צעירים". הטלת עונש מאסר, גם אם ירוצה בעבודות שירות, תפגע בו ללא ספק. הנאשם הודה במיוחס לו, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה. לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת בגין עבירת סיוע למעשה מגונה ותקיפה סתם.

15.            עוד יש לתת את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לגילו הצעיר של הנאשם, להרשעתו הקודמת וכן לחוסר שיתוף פעולה עם שירות המבחן.

16.            באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות לצד עונשים נלווים. כמו כן לאור הנזק שגרם הנאשם למתלונן ראוי לפצותו.

סוף דבר

17.            אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.          3 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות. עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה. תחילת עבודות השירות ביום 26.2.17.

ב.           4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום על העבירות שבהן הורשע או כל עבירה של אלימות פיזית כלפי אדם.

ג.             קנס כספי בסך של 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 2 תשלומים תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.6.17 לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

ד.           פיצוי בסך 4,700 ש"ח למתלונן. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.4.17 ויועבר למתלונן על פי פרטים שתמסור המאשימה. ככל שקיימת הפקדה בתיק זה, הרי שחלק הפיצוי ישולם מתוך ההפקדה.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק גזר דין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

7

      זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ח טבת תשע"ז, 16 ינואר 2017, בנוכחות הצדדים.