כתב האישום המתוקן

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן לאחר שחזר מכפירה ולאחר שנשמעו חלק מראיות התביעה. הנאשם הורשע בעבירות של איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בן זוג - עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.

2.      על פי עובדות כתב האישום המתוקן, במועד הרלוונטי לכתב האישום, היו הנאשם והגברת א"ו (להלן: "המתלוננת") בני זוג מזה כ - 4 שנים והתגוררו יחד בעיר נהריה.

בתאריך 19.10.22 בסמוך לשעות הצהרים, בבית, לאחר שהמתלוננת חסמה את מספר הפלאפון של הנאשם בפלאפון שלה, כאשר שבה הביתה ביחד עם שתי בנותיה הקטינות ואמה ואחותה, כאשר הבחין הנאשם כי המתלוננת נכנסה לשירותים, נכנס אחריה והחל להתעמת איתה מדוע חסמה אותו בפלאפון שלו ובין השניים נוצר ויכוח עקב רצונה של המתלוננת כי הנאשם יעזוב את הבית וסירובו לעשות כן.

באותן הנסיבות, אמר הנאשם למתלוננת לסתום את פיה על מנת שבני משפחתה אשר שהו באותה העת בבית לא ישמעו את האמור והחל לתקוף אותה בכך שקרע את הצמיד שענדה על ידה, סטר לפניה ונגח בפניה תוך שהוא מורה לה לנקות את הדם שניגר מאפה על מנת שבני משפחתה לא יבחינו כי תקף אותה.

באותו מעמד, איים הנאשם על המתלוננת באומרו לה כי יצא בסוף מהכלא, יראה לה מה הוא יעשה לה כשהוא ישתחרר. בעקבות האמור, נגרמה למתלוננת חבלה של ממש בדמות נפיחות קלה בצד שמאל של אפה, דימום מנחיר ימין.

בתאריך 16.10.22 בבית, שלח הנאשם למתלוננת הודעה קולית לטלפון הנייד ואמר לה: "על הזין שלי את לא תדברי איתי ככה איך שאת רוצה, אולי בקבר, ככה לא, את לא תדברי כמו שאת רוצה, את תלמדי לכבד אותי...ואם לא למדת עד עכשיו אז תלמדי, תסגרי את הפ שלך ותכבדי אותי, אם יש איזושהי בעיה או איזה שאלות אז בשקט תגידי".

בתאריך 14.10.22 במטבח הבית, התעורר בין הנאשם לבין המתלוננת ויכוח אודות רצונה של המתלוננת כי הנאשם ילך לקנות מספר מוצרי מזון כי אינה יכולה בעקבות מחלתה. במהלך הויכוח, ביקש הנאשם מהמתלוננת כי תמסור לידיו את כרטיס האשראי והמתלוננת סירבה לעשות כן ומסרה לנאשם כי ישלם עבור מוצרי המזון בכרטיס האשראי שבבעלותו. באותן נסיבות, הטיחה המתלוננת בנאשם כי ימצא עבודה ובתגובה, הצמיד הנאשם את פניו לפניה של המתלוננת, אמר לה לסתום את פיה ותקף אותה באופן שתפס בשערות ראשה עם ידו האחת ועם ידו השנייה, היכה אותה בסנטר ותפס אותה בגרונה תוך שמאיים עליה באומרו לה שאם תלך ותתקשר למשטרה הוא יהרוג אותה . אמה של המתלוננת, לילה אשר שהתה באותה העת בבית הבחינה במתרחש בין הנאשם לבין המתלוננת, נכנסה למטבח והחלה להתעמת עם הנאשם אודות מעשיו והוא בתגובה, צעק עליה ללכת מהמטבח תוך שנגע בגופה קלות באמצעות גופו באמצעות ידיו על מנת להוציאה מהמטבח.

3.      עם הגשת כתב האישום נשמעה עדותן של שתי העדות עדת תביעה מספר 4 ועדת תביעה מספר 5 וזאת לאחר שהוגשה בקשה לעדות מוקדמת ביחס לעדות אלה.

4.      כאמור , בהמשך הנאשם חזר מכפירה, הודה בעובדות כתב אישום מתוקן והורשע על פיו.

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

5.      במסגרת הראיות לעונש הגיש ב"כ המאשימה סיכום חוות דעת רפואית של המתלוננת מחדר מיון בית החולים לגליל - ע/1, כמו כן הגיש ב"כ המאשימה תמונות של החבלות שנגרמו למתלוננת - ע/2. ב"כ המאשימה הדגיש את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים כתוצאה ממעשיו של הנאשם וטען שמדובר בנסיבות של אובססיביות, קנאה וחוסר רצון להשלים עם רצונה של המתלוננת להיפרד ממנו ולשמור על פרטיותה והפנה בעניין זה לסעיף 2 שורה 4. ב"כ המאשימה טען כי לא ניתן להתעלם מגל אלימות שפוקד את המדינה ובמיוחד אלימות כנגד נשים. המאשימה עתרה למתחם עונש הולם שנע בין עונש של 18 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון ועד לעונש של 36 חודשי מאסר בפועל ברף העליון בנוסף לענישה נלווית. באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם הרי שהנאשם נעדר עבר פלילי שהודה לאחר שמיעת חלק מהראיות אך מאידך, טען ב"כ המאשימה, הנאשם לא הופנה לקבלת תסקיר של שירות המבחן ונסיבות ביצוע העבירות מלמדות על סיכון להישנות עבירות. לפיכך עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונד של 24 חודשי מאסר, מאסר על תנאי מרתיע ומשמעותי, פיצוי משמעותי למתלוננת, קנס כספי והתחייבות להימנע מעבירה.

6.      ב"כ הנאשם הדגיש בעיקר את נסיבותיו האישיות של הנאשם וטען כי מדובר באדם שעצור תקופה ממושכת מחודש אוקטובר 2022 ועד למעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי. הנאשם עבד במכון בריאות וכושר. הנאשם הודה וכי במקרה זה הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת. עדויות אלה בסופו של דבר הובילו לתיקון כתב האישום. כמו כן חסך הנאשם את עדותה של המתלוננת על כל המשתמע מכך ובסופו של יום נטל אחריות על מעשיו. ב"כ הנאשם טען כי עתירת המאשימה והמתחם לו טענה אינם עומדים בקנה אחד עם הנחיות חטיבת התביעות (ענ/1). כמו כן הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה שלטעמו רלוונטית והמתייחסת למקרים דומים (ענ/2(. לפיכך, טען הסנגור יש לקבוע מתחם עונש הולם שנע בין עונש של מספר חודשי מאסר שניתן לשאת בדרך של עבודות שירות ברף התחתון לבין עונש של 10 חודשי מאסר ברף העליון. בעניינו של הנאשם יש לקבוע את העונש ברף התחתון של המתחם לו עתר. לאור האמור עתר הסנגור להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.

7.      הנאשם בדברו סיפר כי בנו חסר לו מאד. יצוין שהנאשם החזיק כל הדיונים האחרונים את תמונת בנו בידיו. הנאשם אמר שחוץ מבנו אין לו אף אחד בעולם. הנאשם אמר שהוא רחוק מעולם הפשע והוא לא שייך לבית הסוהר. הנאשם סיפר שנתן יחס שווה לביתה של המתלוננת וכי החלום שלו היה להקים משפחה וחלום זה התנפץ. הנאשם ביקש להתנצל בפני המתלוננת.

דיון והכרעה

8.      תיקון 113 לחוק העונשין קובע, כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם. בשלב הראשון יש מכן יש לקבוע את מתחם הענישה ההולם את האירוע ובסופו של תהליך, יש להחליט אם נכון לחרוג מהמתחם שנקבע, שאחרת ייגזר העונש בגדרי המתחם.

9.      בשלב הראשון על בית המשפט לבדוק האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים. אם יגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר באירועים נפרדים עליו לקבוע מתחם ענישה הולם לכל אירוע בנפרד ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם עונש נפרד לכל אירוע ובד בבד לקבוע האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר. בית המשפט יכול להגיע למסקנה כי יש להשית עונש אחד כולל לאירועים כולם (ראה בעניין זה : ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל ; ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל להלן: "עניין ג'אבר")). בעניין ג'אבר קבע בית המשפט העליון, כי עבירות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק ושניתן לקבוע כי מדובר במסכת עבריינית אחת ייחשבו לאירוע אחד. בענייננו אני סבורה כי יש לקבוע כי מדובר באירוע אחד בגינו יש לקבוע מתחם עונש אחד וזאת הגם שמדובר בהשתלשלות אירועים.

10.  הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע עבירת התקיפה הם זכותה של המתלוננת לשלמות גופה ובריאותה ולביטחונה האישי והדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בעבירות אלימות בחיק המשפחה כבת זוגו של הנאשם.

בעניין זה יפים דברי של כבוד השופט ג'ובראן ברע"פ 6577/09 צמח נ' מדינת ישראל (20.8.2009):

"עבירות האלימות והאיומים ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להיאבק בה. נכון הוא אומנם כי אין בכך כדי "להוציא" את נסיבותיו האישיות של הנאשם הקונקרטי מן המשוואה ואולם דורש הדבר מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה, הן של העבריין עצמו והן של עבריינים בכוח" (ראו גם: ע"פ 6366/11 יופירב נ' מדינת ישראל (10.9.2012)).

11.  נסיבות ביצוע העבירות מלמד על חומרה משמעותית ופגיעה בערכים חברתיים מוגנים. אין מדובר באירוע נקודתי בודד. הנאשם במספר מועדים נקט באלימות כלפי המתלוננת. ביום 19.10.22 לאחר שהמתלוננת חסמה אותו בטלפון הנייד הנאשם התעמת עם המתלוננת ובהמשך קרע את הצמיד שענדה על ידה, סטר לפניה ונגח בפניה תוך שהוא מורה לה לנקות את הדם על מנת שבני משפחתה לא יבחינו שתקף אותה. בנוסף, איים הנאשם על המתלוננת ואמר לה שכאשר יצא מהכלא יראה לה מה יעשה לה. בנסיבות אלה נגרמה למתלוננת חבלה של ממש בדמות נפיחות קלה בצד שמאל של אפה ודימום מנחיר ימין.

באירוע אחר הנאשם שלח למתלוננת הודעה קולית שבו איים על שלמות גופה . באירוע נוסף שאירע ביום 14.10.22 כשהנאשם והמתלוננת היו במטבח בבית הנאשם הצמיד את פניו לפניה של המתלוננת ותקף אותה באופן שתפס בשערות ראשה עם ידו האחת ועם ידו השנייה היכה אותה בסנטר ותפס בגרונה תוך שהוא מאיים עליה שיהרוג אותה אם תלך למשטרה.

12.  מטבע הדברים, בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלימות כלפי בן זוג מלמדת על מנעד רחב המושפע מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

כך למשל אפנה לפסקי דין הבאים:

רע"פ 3469/15 קוטוב נ' מדינת ישראל (21.5.15) דחה בית המשפט העליון בקשה לרשות ערעור של המבקש, שהורשע בגין עבירות אלימות כלפי אשתו והיזק בזדון. במקרה זה דובר בשני מקרי אלימות, כאשר במקרה הראשון המבקש סטר בפניה של המתלוננת וגרם לה לשטף דם ליד עינה ולחתך בשפה, ובמקרה הנוסף הצליף עם חגורה בישבנה של המתלוננת. בית המשפט קמא קבע שני מתחמים זהים בגין כל אירוע אלימות וחפף אותם. המתחם שנקבע הוא בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, ועונשו של המשיב נגזר ל- 10 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש וכך גם נדחתה בקשת רשות ערעור.

רע"פ 3077/16 פלוני נ' מדינת ישראל (2.5.16). המבקש הורשע באירוע יחיד של תקיפת בת זוג לפי סעיפים 379 ו- 382(ב) לחוק העונשין ("דחף את המתלוננת לעבר המיטה, משך בשערה, סובב את גופה, וכופף את גופה לעבר הרצפה בעודו אוחז בצווארה"). בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מאסר לתקופה קצרה שניתן לרצות בדרך של עבודות שירות לבין 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל. כנסיבה לחומרה נשקלה היעדר הבעת חרטה ולקולה היעדר הרשעות מהעת האחרונה ונתק בין המתלוננת והמבקש. נגזר על המבקש עונש מאסר בפועל בן 6 חודשים לריצוי מאחורי סורג ובריח. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם בקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון עמד על כך שמעשיו של המבקש ראויים לגינוי חריף ולענישה שתהלום את חומרתם.

ע"פ (מחוזי מרכז-לוד) 1616-12-20 פיקדו נ' מדינת ישראל (15.2.21, טרם פורסם). המערער הורשע (ע"י מותב זה) לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות איומים ותקיפה סתם - בן זוג, בכך שתפס בשערה של המתלוננת, משך אותה ובעט בה. שכנה שחזתה באירוע צעקה למערער להפסיק, והלה בתגובה איים עליה. בהמשך זרק המערער טלפון לעברה של המתלוננת, תפס בידה ומשכהּ. נקבע מתחם עונש בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות, לבין 10 חודשי מאסר. המערער נדון לשישה חודשי מאסר, עליהם הופעלו במצטבר 2 מאסרים מותנים (5 חודשים, 3 חודשים), כך שסך הכל נדון למאסר בפועל למשך 14 חודשים. ערעורו התקבל באופן חלקי - המאסרים המותנים הופעלו בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר שנגזר עליו, כך שיישא עונש מאסר בפועל למשך 11 חודשים.

עפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 40581-08-20 אלולו נ' מדינת ישראל (17.11.20, טרם פורסם . נדחה ערעורושל מערער שנדון בעקבות הודאתו ל- 14 חודשי מאסר בפועל בגין עבירה של תקיפת בת זוגו. הוא סטר על פניה, וכשהתרחקה ממנו - תפס בידה ומשכהּ לכיוונו, הפילהּ ארצה והכה אותה בכל חלקי גופה. בהמשך, אחז בראשה ומשכהּ לכיוונו. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל, והתחשב בגזירת העונש בעברו הפלילי של הנאשם (מעולם לא ריצה עונש מאסר) ובהמלצה שלילית של שירות המבחן.

עפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 22674-12-19 אבו סלימאן נ' מדינת ישראל (25.2.20, (טרם פורסם). נדחה ערעורו של מערער שנדון בעקבות הודאתו ל- 11 חודשי מאסר פועל בגין עבירה של תקיפה סתם - בן זוג. המערער תקף את רעייתו בעיבורה של עיר במספר מכות אגרוף לראשה, זאת לנגד עיניהם של עוברי אורח ושניים מילדיהם הקטינים של בני הזוג. לאחר שהורחק מהמתלוננת בידי עוברי האורח, השתחרר מאחיזתם ושב לתקוף את המתלוננת באמצעות ידו לעבר כתפה וידה, וחדל ממעשיו רק לאחר ששוטר שהיה במקום תפס בו והרחיקו מהמתלוננת. בתגובה צעק על השוטר "אל תתערב ביני לבין אשתי". בית משפט השלום עמד על עברו הפלילי המכביד והרלוונטי של הנאשם ועל היעדר תסקיר או אופק שיקומי, ומנגד על כך שהנאשם הודה וחסך מזמנו של בית המשפט.

עפ"ג (חיפה) 10803-06-14 קונסטנטין פייבשובסקי נ' מדינת ישראל (7.7.14). במקרה זה גזר בית משפט השלום על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר בפועל בגין אירוע אלימות כלפי בת זוגו, במהלכו הכה הנאשם בפניה של המתלוננת עם רצועה שנועדה לכלב ולאחר מכן היכה אותה במכות אגרוף בעין ובחזה, וכתוצאה מכך נגרמו למתלוננת המטומה סביב העין ונפיחות. בנוסף, במהלך האירוע הנאשם שבר במכת אגרוף דלת זכוכית של המעלית, שם החל האירוע. בית המשפט המחוזי בדחיית הערעור הדגיש כי הנאשם הורשע בגין עבירת אלימות אחרת כחודש לפני ביצוע העבירה הנוכחית. בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי הנאשם נדחתה (רע"פ 4968/14).

ת"פ (שלום ראשל"צ) 46882-09-19 מדינת ישראל נ' פלוני (25.1.21). הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בתקיפה סתם - בן זוג. במהלך ויכוח בינו לבין רעייתו שהייתה בהריון באותה עת, תפס הנאשם בחוזקה בכתפה והוריד את ראשה כלפי מטה. לאחר שהצליחה להשתחרר מאחיזתו תפס הנאשם את ראשה מתחת לבית שחיו והורידו פעם נוספת כלפי מטה. בהמשך תפס בצווארה בידו האחת, בעודו מחזיק בידה האחרת. המתלוננת ניסתה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם, אשר הושיב אותה על מדרגות בנין סמוך. נקבע מתחם עונש בין מאסר קצר שניתן לרצותו בעבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נדון ל- 4 חודשי מאסר בפועל עליהם הופעלו במצטבר ובחופף 6 חודשי מאסר מותנה, כך שסך הכל נדון הנאשם ל- 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ת"פ (שלום ראשל"צ) 63327-11-18 מדינת ישראל נ' אלחייק (22.10.20). הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירת תקיפה סתם - בן זוג. על רקע ויכוח בינו לבין המתלוננת מחוץ למועדון בו בילו, סטר לה הנאשם והדף אותה לאחור. כשהתקרבה לעברו פעם נוספת, היכה אותה במכת אגרוף כך שנפלה לארץ. מתחם הענישה נקבע בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות לבין 10 חודשי מאסר, והנאשם נדון ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ת"פ 31062-04-15 מדינת ישראל נ' מרדאוי (7.7.15): המשיב הורשע בעבירה של תקיפה סתם ואיומים. המשיב תקף את בת זוגו בכך שדחף אותה, הפעיל אותה ארצה ולאחר מכן איים עליה וכל זאת כשהיא בהריון. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ל- 10 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בע"ש. בנוסך הפעיל בית המשפט קמא עונש של מאסר על תנאי בן 6 חודשים באופן חופף לעונש בגין תיק זה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר בעונשו של הנאשם, באופן שקבע כי יש להפעיל את מאסר על תנאי חלקו במצטבר וחלקו בחופף, כך שבסופו של יום נגזר על המשיב לרצות עונש של 9 חודשי מאסר בפועל.

ת.פ.16195-02-15 מדינת ישראל נ' עמאש (28.4.15). במקרה זה הורשע הנאשם בתקיפת אשתו באמצעות מקל וגרימת חבלות של ממש. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר.

10. בנסיבות העניין אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין עונש של 9 חודשי מאסר ברף התחתון לבין עונש של 24 חודשי מאסר בפועל ברף העליון בנוסף לענישה נלווית.

13.  באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה, נתתי משקל להודאת הנאשם לאחר שנשמעו עדויות העדות במסגרת עדות מוקדמת ובכך חסך את עדותה של המתלוננת. כמו כן נתתי משקל לנסיבות שהוצגו על ידי הסנגור במסגרת הטיעונים לעונש וכן לדבריו של הנאשם. כמו כן נתתי משקל לעובדה שלנאשם אין עבר פלילי. יחד עם זאת וחרף זאת מאופיין של העבירות והעובדה כי אין מדובר באירוע יחיד ונקודתי בכך קיים סיכון להישנות עבירות כל עוד לא הובאה בפני כל ראיה אחרת ממנה ניתן ללמוד על הפחתה בסיכון זה, ולפיכך, הרי שיש לתת משקל לשיקולי הרתעה בתוך מתחם העונש ההולם אותו קבעתי.

14.אשר על כן אני גוזרת את עונשו של הנאשם לעונשים הבאים:

12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 19.10.22.

4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות ויורשע בה, לרבות עבירת איומים.

בנסיבות תיק זה אינני מחייבת את הנאשם בקנס כספי או פיצוי כספי.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"ט אדר תשפ"ג, 12 מרץ 2023, בנוכחות הצדדים.