1

 

גזר דין

(ביחס לנאשם 3)

 

הנאשם 3 הורשע על-פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, שעניינה בכך, שהנאשם, שהינו תושב שטחי הרשות הפלסטינית, נכנס לשטח מדינת ישראל, ושהה בה בלא שהיה בידו היתר כניסה כדין.

 

מתחם העונש ההולם בעבירות אלו, בעניינם של שוהים בלתי חוקיים אשר נכנסו לישראל לצורך עבודה (וללא עבירות נלוות), הותווה בעבר הלא רחוק, על ידי בית המשפט העליון, ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש ואח' נגד ישראל (פורסם במאגרים).

 

מתחם העונש הועמד אז על ידי בית המשפט העליון על עונש מאסר שבין מאסר על תנאי לבין 5 חודשי מאסר בפועל, לכל אירוע של כניסה לישראל שלא כחוק, ללא עבירות נלוות ובכפוף לכך שאותה כניסה היתה לצרכי עבודה על ידי נאשם נעדר עבר פלילי תוך שברע"פ אלהרוש, אף כלל המתחם גם עונש של קנס, אשר גם בעניינו נקבעו הטווחים, לצד עונש של מאסר.

 

לצערנו, המציאות בשנה האחרונה השתנתה, מקום שהמצב הביטחוני הורע, בצורה משמעותית.

 

בית המשפט העליון ברע"פ אלהרוש, היה ער לאפשרות זאת, ובין השאר, צוין על ידי כב' השופט ס' ג'ובראן, כי:

4

"מידת החומרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הביטחוני. היא עשויה להשתנות עם שינוי העיתים ואף עשויה להשתנות ממחוז למחוז. יש לבחון ולהתאים מעת לעת את מתחם העונש ההולם ואת העונש הראוי בתוך המתחם בגין עבירה זאת, על פי תנאי הזמן והמקום, כך שאת מסקנתנו בפסק דין זה, יש לבחון על רקע נסיבות ומצב ביטחוני נתון"(ההדגשות שלי י.ע).

 

במהלך השנה האחרונה חווה מדינת ישראל גל טרור שבא לידי ביטוי בפיגועים כמעט על בסיס יומיומי, לפרקי זמן חלה התמתנות מסוימת, ולפרקי זמן חלה הרעה. כך למשל בימים האחרונים מבוצעים פיגועים בתדירות גבוהה.

 

מטבע הדברים, אותם מפגעים הינם בודדים, מקרב אוכלוסייה גדולה של תושבי הרשות הפלסטינית הנכנסים לישראל לצורך עבודה, ואולם, על מנת לסנן את הכניסה כדי למנוע את כניסתם של אותם מפגעים, עושות כיום הרשויות הן צה"ל והן המשטרה, מאמץ של ממש ומושקעות תשומות רבות הן בכוח אדם והן באמצעים על מנת למנוע כניסה בלתי מבוקרת לישראל של תושבי הרשות הפלסטינית, ועל מנת לנסות ולהגן על ביטחון תושבי המדינה, תוך שנעשה מאמץ רב לאתר את אותם שוהים בלתי חוקיים, אשר הצליחו להיכנס חרף המאמץ שנעשה מלכתחילה במניעת חציית קו התפר, והכל על מנת לנסות ולמנוע את כניסת אותם מפגעים, מקום שאלמלא אותם מאמצים, הרי שניסיונות איתורם בקרב כלל אוכלוסיית השוהים הבלתי חוקיים, תהא בבחינת חיפוש המחט בערימת השחת.

 

על בתי המשפט לתת ידם לאותו מאמץ רב המושקע ונעשה על ידי רשויות האכיפה, בניסיון להיאבק בתופעת הכניסה הבלתי מבוקרת של תושבי הרשות הפלסטינית לשטח ישראל, על רקע המצב הביטחוני הקשה ועל רקע הסכנה הממשית והמוחשית לביטחון ולחיי הציבור, כפועל יוצא מהמצב הביטחוני הנוכחי, וכפועל יוצא מכניסתם של אותם מפגעים.

 

5

מדיניות הענישה כיום, אכן התאימה עצמה למצב הביטחוני הקשה שנוצר, ולמעשה גזרי הדין שניתנו לאחרונה, מאז ההרעה במצב הביטחוני ותחילתו של גל הטרור, כוללים גם קביעת מתחמים שונים מאלו שנקבעו ברע"פ אלהרוש, נוכח השינוי במצב הביטחוני, וגם ענישה מחמירה יותר בתוך אותם מתחמים. כך למשל, ביום 3.11.15, קבע בית משפט זה במותב אחר (כב' השופט דניאל בן טולילה) בת"פ 52634-10-15 מדינת ישראל נ' אבו עראם (לא פורסם) בעניינו של נאשם בעבירה אחת של כניסה לישראל שלא כחוק,(אשר נכנס לישראל כניסה אחת חד פעמית לצורך עבודה) כי על המתחם לנוע בין מאסר בפועל קצר לבין 6 חודשי מאסר בפועל (בסופו של יום הושתו 20 ימי מאסר בפועל). באותו יום 3.11.15, בית משפט זה במותב אחר (כב' השופט דניאל בן טולילה) גזר דינם של שני נאשמים שהורשעו כל אחד בשלוש עבירות שונות ונפרדות של כניסה לישראל שלא כחוק (כניסות חד פעמיות לצורך עבודה, ללא עבירות נלוות) בת"פ 6592-10-15 מדינת ישראל נ' יוסף חמידאת ואח' (לא פורסם). האחד ל-60 ימי מאסר בפועל והאחר ל-75 ימי מאסר בפועל, תוך שעמד על האמור ברע"פ אלהרוש, לעניין השפעת המצב הביטחוני על מדיניות הענישה.

 

ביום 9.11.15, בת"פ 1349-11-15 מדינת ישראל נ' דגאגמה (לא פורסם) נדרש חברי, כב' השופט בן טולילה שוב לאותה סוגיה, בעניינו של נאשם אשר הורשע בשתי עבירות שונות ונפרדות של כניסה לישראל שלא כחוק (כניסות לצורך עבודה וללא עבירות נלוות) עמד על השינוי במדיניות הענישה, נוכח ההרעה במצב הביטחוני, עמד שוב, על האמור ברע"פ אלהרוש, לעניין הצורך לבחון את מתחם העונש ההולם, ואת העונש הראוי בתוך המתחם בגין עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק על רקע נסיבות ומצב ביטחוני נתון המשתנים מעת לעת, קבע מתחם עונש הנע בין מאסר בפועל קצר ועד 6 חודשי מאסר בפועל, ביחס לכניסה שבוצעה לאחר ההרעה במצב הביטחוני, וביחס לכניסה הנוספת שקדמה להרעה במצב הביטחוני קבע כי על מתחם העונש לנוע בין מאסר מותנה לבין 5 חודשי מאסר בפועל, כפי שהותווה ברע"פ אלהרוש.

 

בת"פ 44850-10-15 מדינת ישראל נ' ראפת עדרה (לא פורסם) עמד בימ"ש השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת מ' בן ארי) על אותה הרעה במצב הביטחוני, קבע כי על מתחם העונש ההולם לנוע ביחס לכניסה אחת לישראל ללא היתר לצורך עבודה, בין מאסר מותנה לבין 7 חודשי מאסר בפועל, ולאחר שעמד על עברו הפלילי של אותו נאשם דן את אותו נאשם, לחודשיים מאסר בפועל אשר אליהם הצטבר מאסר מותנה בן 3 חודשים אשר הופעל.

 

בת"פ 10902-11-15 מדינת ישראל נ' ג'בור (לא פורסם) נדרש אך ביום 12.1.16 בית משפט השלום בראשון לציון לאותה סוגיה, ודן נאשם בגין 3 עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, ל 45 ימי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וקנס בסך 1,000 ₪.

 

בת"פ 48697-10-15 מדינת ישראל נ' אלקרים (פורסם במאגרים) נדרש בית משפט השלום בנצרת ביום 25.10.15 לסוגיה ודן נאשם צעיר נטול עבר פלילי בגין כניסה אחת לישראל ללא עבירות נלוות, ל-32 ימי מאסר בפועל, מאסר על תנאי והתחייבות.

 

בת"פ 38532-10-15 מדינת ישראל נ' אבו עליה (פורסם במאגרים) נדרש בית המשפט השלום בנצרת לאותה סוגיה ודן נאשם בן 19 ללא הרשעות קודמות בגין ביצוע עבירה אחת של כניסה לישראל שלא כחוק, ללא עבירות נלוות, ל-32 ימי מאסר בפועל, מאסר מותנה, והתחייבות.

 

6

בת"פ 43418-01-16 מדינת ישראל נ' עואודה סמיר (טרם פורסם) הועמד מתחם העונש ההולם ביחס לכל כניסה לישראל לאחר ההחמרה במצב הביטחוני בטווח של בין מאסר קצר בפועל לבין 6 חודשי מאסר בפועל. על אותו נאשם הושתו 60 ימי מאסר בפועל בגין שלוש כניסות ללא עבר פלילי וללא עבירות נלוות.

 

בת"פ 32563-11-15 מדינת ישראל נ' מחארזה ואח' (טרם פורסם) העומד מתחם העונש ההולם ביחס לכל כניסה לישראל לאחר ההחמרה במצב הביטחוני בטווח שבין מאסר קצר בפועל לבין 6 חודשי מאסר בפועל ונקבע ביחס לכניסות לישראל שקדמו להחמרה במצב הביטחוני כי יש להחיל את המתחם שנקבע ברע"פ אלהרוש. הנאשם 2 נדון בגין שתי כניסות לישראל, האחת לפני ההחמרה במצב הביטחוני (מפברואר 2015) והשנייה לאחר ההחמרה, ל-40 ימי מאסר בפועל, ואילו הנאשם 1 נדון בגין שתי כניסות לישראל (האחת משנת 2012 והשנייה לאחר ההחמרה במצב הביטחוני) למאסר בפועל בן חודש ויום.

 

בחודשים האחרונים התגבשה שורה ארוכה של גזרי-דין בהם נקבעו מתחמי עונש הנעים בין מאסר קצר בפועל לבין שישה חודשי מאסר בפועל, ביחס לכל אירוע של כניסה לישראל לאחר ההרעה במצב הביטחוני, ובמקביל - כחוט השני בכלל פסקי-הדין שניתנו בעת האחרונה בבית משפט זה אומצה המדיניות לפיה ביחס לכניסות ישנות יותר אשר קדמו להרעה במצב הביטחוני יוחל מתחם העונש שהותווה ברע"פ אלהרוש.

 

תקצר היריעה מלפרט את כמותם הרבה של גזרי-הדין שניתנו בעת האחרונה בעניין זה, ואך כדוגמא יפורטו להלן מספר גזרי-דין.

 

בת"פ 34496-03-16 מדינת ישראל נ' אלחריזאת ואח' (10.4.16) הועמד מתחם העונש ביחס לכל אירוע של כניסה לישראל שלא כחוק לאחר ההרעה במצב הביטחוני בין מאסר קצר בפועל לבין שישה חודשי מאסר בפועל. על שניים מהנאשמים שם אשר עברם הפלילי כלל הרשעות קודמות (לנאשם 1 הרשעה אחת, לנאשם 2 שתי הרשעות) בעבירות של כניסה לישראל (ללא עבירות נלוות או אחרות) ואשר היה תלוי בעניינם מאסר מותנה בר-הפעלה, הושתו עונשי מאסר בפועל בני שלושה חודשי מאסר, והמאסרים המותנים הופעלו מחציתם במצטבר ומחציתם בחופף (סך-הכול ארבעה וחצי חודשי מאסר בפועל).

 

7

בת"פ 54155-03-16 מדינת ישראל נ' עודה ואח' (6.4.16) הועמד מתחם העונש ביחס לכל אירוע של כניסה לישראל לאחר ההרעה במצב הביטחוני בטווח שבין מאסר קצר בפועל לבין שישה חודשי מאסר בפועל. בעניינו של הנאשם 1 שם, אשר הורשע בשתי כניסות, האחת ישנה משנת 2015 והשנייה לאחר ההרעה במצב הביטחוני, הושתו 35 ימי מאסר בפועל ומאסר על תנאי, ועל הנאשם 2 שהורשע בשלוש עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, האחת לאחר ההרעה במצב הביטחוני והשתיים האחרות מהשנים 2013 ו-2014, הושתו 45 ימי מאסר בפועל.

 

בת"פ 34455-03-16 מדינת ישראל נ' אלחריזאת ואח' (5.4.16) הועמד מתחם העונש ביחס לכל אירוע של כניסה לישראל שלא כחוק ולאחר ההרעה במצב הביטחוני בטווח שבין מאסר קצר בפועל לבין שישה חודשי מאסר בפועל. באותו מקרה, משכל אחד מהנאשמים הורשע בביצוע שתי עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק לאחר ההרעה במצב הביטחוני, ולאחר שצוין שלאיש מאותם נאשמים לא היה כל עבר פלילי, הושתו על כל אחד מהנאשמים 40 ימי מאסר בפועל.

 

בת"פ 36997-02-16 מדינת ישראל נ' פאדי אבו טביח (5.4.16) הועמד מתחם העונש ביחס לאירוע אחד של כניסה לישראל שלא כחוק ולאחר ההרעה במצב הביטחוני בטווח שבין מאסר קצר בפועל לבין שישה חודשי מאסר בפועל. אותו נאשם אשר הורשע בעבירה בודדת של כניסה לישראל שלא כחוק ואשר באמתחתו עבר פלילי שכלל שלוש הרשעות קודמות בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפעלת הכרזת שטח סגור נדון לשלושה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה בן שלושה חודשים הופעל חציו במצטבר וחציו בחופף, וסך-הכול נדון אותו נאשם לארבעה וחצי חודשי מאסר בפועל.

 

בת"פ 25397-02-16 מדינת ישראל נ' עמאד אלנגאר (5.4.16) הועמד מתחם העונש ביחס לאירוע אחד של כניסה לישראל שלא כחוק ולאחר ההרעה במצב הביטחוני בטווח שבין מאסר קצר בפועל לבין שישה חודשי מאסר בפועל. אותו נאשם אשר הורשע בעבירה בודדת של כניסה לישראל שלא כחוק ואשר באמתחתו עבר פלילי שכלל שלוש הרשעות קודמות בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפעלת הכרזת שטח סגור נדון לשלושה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה בן שלושה חודשים הופעל חלקו במצטבר וחלקו בחופף, וסך-הכול נדון אותו נאשם לארבעה חודשי מאסר בפועל.

 

בת"פ 28726-03-16 מדינת ישראל נ' גית (6.4.16) הועמד מתחם העונש ביחס לכל אירוע של כניסה לישראל שלא כחוק ולאחר ההרעה במצב הביטחוני בטווח שבין מאסר קצר בפועל לבין שישה חודשי מאסר בפועל. בסופו של יום נדון אותו נאשם בגין שתי עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, האחת מחודש מאי 2015 והשנייה לאחר ההרעה במצב הביטחוני, ל-35 ימי מאסר בפועל.

 

בנוסף, אין לי אלא להשוות לגזרי הדין שניתנו ביחס לנאשמים 1,2 בפרשה זו, בדיון מיום 6.4.16.

 

8

לאור כל האמור לעיל, סבורני כי בעניינו של הנאשם דנן, על מתחם העונש ההולם לנוע בין מאסר קצר בפועל לבין 6 חודשי מאסר בפועל.

 

ביחס לנאשמים 1,2, הרי שישנה אבחנה לקולת הנאשם ביחס למספר העבירות אולם מנגד ישנה אבחנה לרעת הנאשם, מקום שהנאשמים 1,2 אשר נדונו האחד ל 35 ימי מאסר בפועל והשני ל - 45 ימי מאסר בפועל, היו נעדרי עבר פלילי לחלוטין, ואילו לנאשם דנן עבר פלילי כפי שיפורט להלן:

 

לנאשם דנן עבר פלילי הכולל שלוש הרשעות קודמות, האחרונה שבהן משנת 2012, בגין ביצוע עבירות שונות ובין השאר, בגין ביצוע 3 עבירות שונות ונפרדות של כניסה לישראל שלא כחוק, תוך שבשתיים מהרשעותיו, גם הורשע הנאשם בעבירות נלוות.

 

הנאשם ריצה במהלך חייו שני מאסרים בפועל, האחד בן 13 חודשים והשני בן חודש.

 

מקום בו לנאשם עבר פלילי בגין ביצוע עבירות זהות, תוך שכעולה מגיליון הרשעותיו הקודמות, לא היה במאסרים בפועל שריצה, בכדי להרתיעו מלשוב לסורו, הרי שבמסגרת שיקולי הענישה, יש לשקול בעניינו של הנאשם גם את הצורך בהרתעת היחיד, על מנת להרתיעו מלשוב לסורו פעם נוספת.

 

הצורך בהרתעת הרבים קם בשים לב לנפוצותה של עבירת השב"ח, ובשים לב לנטל המוגבר על כוחות הביטחון, הנוצר בשל ביצוע עבירות אלו, בתקופה הנוכחית בהינתן ההרעה במצב הביטחוני ובצורך לקיים ביקורת הדוקה יותר על כניסת תושבי שטחי הרשות הפלסטינית לתחומי מדינת ישראל, ובצורך להרתיע את הרבים מפני כניסה לא מאושרת לישראל בכלל, ובימים טרופים אלו בפרט, קל וחומר, נוכח הצורך לתרום למאמץ הרב המושקע במיגור התופעה, ולמצער, לצמצומה.

 

לקולת הנאשם, שקלתי את העובדה שמלבד הכניסה לישראל לא ביצע כל עבירה נוספת.

 

שקלתי לקולת הנאשם את הנסיבות שפורטו בהרחבה הן בדבריו שלו והן בדברי בא כוחו, אודות היותו מטופל ב 10 ילדים ואודות העובדה שנכנס לישראל לשבור שבר, לאור מצבו הכלכלי בתחומי הרשות הפלסטינית.

 

שקלתי לקולת הנאשם את גילו כמו גם פרק הזמן שחלף מאז ההרשעה האחרונה.

 

9

בנוסף שקלתי לקולת הנאשם את הודאתו המהירה והחיסכון בזמן שיפוטי.

 

ביחס לעתירת המאשימה להשית על הנאשם קנס, ראוי לציין כי ברע"פ אלהרוש קבע בית המשפט העליון כי יש מקום להשתת קנס בעבירות אלו. נוכח עברו הפלילי של הנאשם, והחזרה לביצוע עבירה זהה, לכאורה יש מקום להשית קנס משמעותי, ואולם, נוכח נסיבותיו האישיות הנטענות של הנאשם, ובשים לב למשך תקופת המאסר בפועל אותה הוא עתיד לרצות סבורני כי ניתן לסטות ממדיניות הענישה הנוהגת, ולהקל עם הנאשם תוך הימנעות מהשתת קנס.

 

 

 

 

 

 

לאור האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את השיקולים שפורטו לעיל, אני דן את הנאשם 3 לעונשים הבאים:

א.    מאסר בפועל למשך חודש ויום וזאת בניכוי ימי מעצרו מיום 21.3.2016 עד יום 30.3.2016.

ב.     4 חודשי מאסר, וזאת על תנאי שלא יעבור כל עבירה על חוק הכניסה לישראל משך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

 

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ו, 26/09/2016 במעמד הנוכחים.

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

 

10

בכפוף להעדר עיקולים ו/או כל מניעה אחרת ומשהנאשם יחל עתה בריצוי מאסרו, הפיקדון יוחזר בהתאם לאמור בדברי הנאשם.

 

 

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תשע"ו, 26/09/2016 במעמד הנוכחים.

 

 

הוקלדעלידינוריתג'רנו