1.                  בפניי עתירה להסרת חיסיון, בהתאם לסעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א 1971.

2.                  לנאשם מיוחסות עבירות לפי סעיף 7(א) בצירוף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג 1973, ושימוש בכוח או איומים למנוע מעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר דין פלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב) תשכ"ט 1969.

3.                  על פי הנטען בכתב האישום ביום 12.5.2022 בשעה 20:45 לערך, לאחר מחלף יגאל ידין בכביש מספר 1 לכיוון צומת הגבעה הצרפתית בעיר ירושלים, נהג הנאשם ברכב נושא לוחית רישוי מספר: 4658836. באותן הנסיבות החזיק הנאשם בתא המטען של הרכב בסם מסוכן מסוג חשיש מחולק למספר פלטות במשקל כולל של 6,090.55 גרם.

4.                  השוטרים שי אליה ודורון אברהם, אשר מילאו אותה עת תפקידם כדין, נסעו בניידת משטרתית סמויה בסמוך לנאשם. בהגיעם למופע אור אדום, קרב שי במהירות לרכב, פתח את הדלת הימנית קדמית, וצעק לעבר הנאשם "עצור משטרה עצור משטרה". משהבחין הנאשם בשוטר שי, החל לנסוע קדימה וצמצם את המרווח שנותר בינו לבין הרכב שעמד לפיו. מיד ובסמוך, החל הנאשם לנסוע לאחור לכיוון הניידת באופן שסיכן את השוטר שי, שהיה עם חצי גופו בתוך הרכב.

5.                  במסגרת הבקשה מתבקש בית המשפט להסיר את החיסיון על זהות אותם אנשים שמסרו את המידע המצוין בתעודת החיסיון, להורות על קבלת העתק מדוחות הידיעות שמספריהן מפורטות בתעודת החיסיון, וכן קבלת דוחות פעולה מלאים. לדברי הסנגור, הנאשם כופר באישום. על פיו, הרכב נרכש על ידי מעסיקו, ונמסר לידי הנאשם יום לפני המעצר. הוסף, כי בעל הסוכנות, מעסיקו, וכן עובד ששטף את הרכב טרם מסירתו למעסיק ציינו, כי הם לא בדקו את הרכב במקום בו נמצאו הסמים טרם העברתו לנאשם. הוסף, כי המעסיק ציין בחקירתו שבעל הסוכנות שמכר לו את הרכב השאירו ברחוב בסמוך לסוכנות, כאשר הניח את המפתחות בתא המטען שנותר פתוח.

6.                  במהלך הדיון שנערך ביום 14.11.2022 הוסיף הסנגור, כי לטענת ההגנה הנאשם הופלל על ידי אדם אחר, הקשור למתקן השטיפה, או גורם אחר אשר יש לו גישה לרכב, ומטעמים אלו ישנו מקום לחשוף את המידע. במהלך אותו דיון, נשמעה עדותם של שני קציני מודיעין ובילוש במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות. בנוסף עיינתי בתעודת החיסיון וכן במסמכים החסויים שנלווים אליה. פרוטוקול ישיבה זו והחומר שהתקבל, יישמר בכספת בית המשפט.

            דיון ומסקנות:

7.                  סעיף 45 (א') לפקודת הראיות קובע כדלקמן:

            "אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה      בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר,        על- פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן          העניין שיש לא לגלותה, ובהליך פלילי - כי הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת      התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש שלא לגלותה, או שהיא חיונית להגנת הנאשם".

8.                  לאחר שמיעת עדותם של קציני המודיעין במעמד צד אחד, ועיון בחומר הסודי שהונח לעיוני במהלך עדותם, לא מצאתי כי חשיפת החומר המבוקש במסגרת העתירה לגילוי ראייה, נחוצה להגנה או יכולה לסייע בהגנת הנאשם. במקרה שבפנינו, התבקש המידע במסגרת הטעון שבכתב ובע"פ, לביסוס הטענה אודות הפללת הנאשם על ידי אדם אחר. ואולם עיון בחומר מלמד, כי אין בסיס לטענה זו.

9.                  בנסיבות אלו ראיתי לדחות את הבקשה.

10.              המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשפ"ג, 09 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.