1

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם בכתב האישום אני מרשיע את הנאשם בשתי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, כניסה לישראל שלא כחוק עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב - 1952.

ניתנה והודעה היום ז' אב תשע"ז, 30/07/2017 במעמד הנוכחים.

2

3

על פי כתב האישום, בתאריך 11.07.17 בשעה 21:20 וכן תקופה של חודשיים עובר למועד זה, שהה הנאשם במספרה בישוב כסייפה וזאת כאשר הינו תושב הרשות הפלסטינאית ללא אישור שהייה כדין בישראל.

הנאשם יליד דצמבר 1983 ואין לחובתו הרשעות קודמות.

שמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, כאשר ב"כ המאשימה מפנה למצב הביטחוני ועותרת לרף ענישה של מספר חודשים בפועל.

מנגד ב"כ המשיב, טען כי מדובר במי שנכנס לישראל לצורך פרנסה בלבד כאמור בכתב האישום נתפס בתוך מספרה בה עבד כספר ולאור הלכת אלהרוש ניתן להסתפק בימי מעצרו לאור העובדה כי המשיב עצור כבר מיום 11.07.17.

מתחם הענישה:

בהתאם להלכת אלהרוש קיימים שני ערכים מוגנים בבסיס העבירה של כניסה שישראל שלא כחוק - הפוטנציאל הטמון בסיכון ביטחונה של המדינה וכן הפגיעה בריבונות המדינה.

4

עם זאת נקבע בפסק הדין כי כאשר מדובר במי שנכנס לישראל שלא כחוק ממניעים כלכליים ולצורכי פרנסה בלבד, הרי שמידת הסיכון הביטחוני בעניינו פחותה ובמקרה כזה מתחם הענישה הינו בין מאסר מותנה ל-5 חודשי מאסר בפועל הכוללים תקופת התנאי ככל וקיים מאסר על תנאי בר הפעלה.

כך נקבע גם טווח עונשי לעניין כספי, אולם הודגש בפסק הדין כי מקום שהרקע לביצוע העבירה הינו כלכלי, הרי רק במקרים חריגים יוטל קנס כספי.

בעיינו של הנאשם, ובהתאם לסעיף 40יא רשאי בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ולהלן הנסיבות הרלוונטיות העומדות לנאשם:

א.        הנאשם ללא עבר פלילי קודם.

ב.         הנאשם קיבל אישור להיכנס לישראל לצורך מציאת עבודה ומכאן שהוכר הצורך לאפשר לנאשם למצוא עבודה בתחומי ישראל ולאחר מכן היה נדרש להגיש בקשה לקבלת אישור כדין.

ג.         לאור העובדה כי מדובר בתושב שטחים ללא מעטפת תמיכה בישראל, מכאן שתנאי מעצרו ובהמשך גם תנאי מאסרו קשים משל תושב הארץ.

ד.         הנאשם שיתף פעולה והודה בבית המשפט בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר.

מלכתחילה ביקש לנתב את עניינו לתיק העיקרי.

ה.        לנאשם 4 ילדים קטינים התלויים בו, מצבו הכלכלי דחוק בשל כך נכנס לישראל לצורך מציאת פרנסה.

מאידך גיסא, נושא התמריץ הכלכלי מחייב התחשבות גם לחובתו של הנאשם. הנאשם ניצל אישור כניסה לישראל לצורך מציאת עבודה בכך שהמשיך לשהות בישראל ולהתפרס שלא כדין ויש בכך משום פגיעה באחרים אשר יבקשו להיכנס לישראל לצורך מציאת עבודה.

לאור מכלול הנסיבות, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.        מאסר בפועל למשך 14 ימים בניכוי ימי מעצרו.

ב.         מאסר על תנאי לתקופה של 2 חודשים. המאסר המותנה יופעל אם מתוך תקופה של 2 שנים מיום שחרורו יעבור הנאשם בעבירות בהן הורשע בגזר דין זה.

5

ג.         הנאשם יחתום על התחייבות בסך 1,500 ₪ שלא יעבור עבירות בהן הורשע בגזר דין זה למשך 2 שנים מהיום. לא יחתום יאסר למשך 10 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

 ניתנה והודעה היום ז' אב תשע"ז, 30/07/2017