1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום בביצוע עבירות של הקמת מעבדה וגידול סם מסוכן מסוג קנבוס, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים"), החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים, ובעבירה של נטילת חשמל, לפי סעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

2.      מכתב האישום עולה כי ביום 15.10.2020 שכר הנאשם דירה בת שישה חדרים בבאר יעקב תמורת שכר דירה חודשי בסך 7,250 ₪ (להלן: "הדירה"), במטרה להקים בה מעבדה לגידול סמים לשם רווח כספי. לצורך הקמת המעבדה עשה הנאשם שימוש בציוד רב כגון: מתקני אוורור ומיזוג, שרוולי אוויר, מנורות עם חומרי דישון והדברה, מדי טמפרטורות ומדי לחות, וביצע שינויים במערכת החשמל כדי להעלים את צריכתה המוגברת של המעבדה. בהפעלת המעבדה גנב הנאשם חשמל בשווי של כ- 144,166 ₪. ביום 31.8.2021 התגלתה המעבדה, אז נתפסו בה 351 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל כולל של 30.84 ק"ג נטו.

 

תסקיר שירות המבחן

3.      תסקיר שירות המבחן מיום 24.10.2022 סקר את נסיבותיו האישיות של הנאשם, בהיותו צעיר בן 28 נעדר עבר פלילי, המתגורר בדירה שכורה עם זוגתו. מזה כ-3 שנים, באופן לא רציף, עובד הנאשם כנהג משאית, הוא סיים 12 שנות לימוד ללא תעודת בגרות, ושירת שירות צבאי חלקי. בשל מותו הטראגי בתאונת דרכים עצמית, של אחיו של הנאשם שהיה אז בן 18, ערק הנאשם מהצבא ונידון ולמאסרים בשל כך. החל מגיל 13 עבד הנאשם בעסק המשפחתי, ובהיותו בן 15 פתח עם משפחתו עסק עצמאי בתחום האופנה. כעבור כ-4 שנים נקלע העסק לקשיים כלכליים, ומרבית החנויות נסגרו. מאז מתמודד הנאשם עם חובות כבדים. הנאשם בקשר קרוב ותומך עם בני משפחתו, והם מגוייסים לסייע לו בהליך השיקום שהוא עובר.

 

4.      במשך שנים החל מגיל 12 השתמש הנאשם בסמים באופן מזדמן, אך לאחר מות אחיו, צריכת הסמים הפכה אינטנסיבית ויומית. עם מעצרו חדל הנאשם להשתמש בסמים, ומיד עם שחרורו ממעצר פנה מיוזמתו לטיפול ביחידה להתמכרויות בחולון, שם השתלב בטיפול בפברואר 2022, ומסר בדיקות שתן נקיות משרידי סם פעמיים בשבוע. גורמי הטיפול התרשמו ממוטיבציה פנימית של הנאשם לעריכת שינוי, והכרה בצרכיו ובמצבו. הנאשם סיים קבוצה טיפולית של מתחילים שארכה 12 שבועות, וכיום משולב בטיפול בקבוצת "צעדים". שירות המבחן הדגיש כי הנאשם משתף פעולה ומתמסר להליך הטיפולי, מגלה מוטיבציה גבוהה להליך החלמתו, וכן אחריות ומחויבות רבה לתהליך השיקום.

 

5.      שירות המבחן העריך כי חרף חומרת העבירות ושימושו האינטנסיבי של הנאשם בסמים לאורך שנים, סיכויי השיקום שלו גבוהים לאור שיתוף הפעולה המלא בכל הליכי הטיפול מזה תקופה ארוכה, הבנת חומרת המעשים, נטילת אחריות מלאה והבעת חרטה ובושה, בשילוב עם תמיכת משפחתו. לפיכך הומלץ להשית על הנאשם צו של"צ למשך 250 שעות, צו מבחן למשך 12 חודשים, וזאת כפוף להתחייבות הנאשם להמשך השתתפותו ביחידה לטיפול בהתמכרויות.

 

תמצית טיעוני ב"כ הצדדים לעונש

6.      ב"כ המאשימה עוה"ד נלי מאני מורן, הפנתה לערכים המוגנים בדגש על הנזק שנגרם לחברה כולה בהפצת סמים, והפנתה לכך שהקמת מעבדת סמים כרוכה בתכנון מוקדם, רכישת ידע והשקעה כספית משמעותית. עוד הפנתה לכך שהנאשם היה המבצע הבלעדי של הקמת המעבדה וגידול הסמים, לשם כך ביצע שרשרת פעולות: השכרת הדירה, קניית הציוד המתאים וביצוע שינויים במערכת החשמל, וזאת בשל מניע כלכלי. משכך עתרה ב"כ המאשימה למתחם ענישה שנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

 

7.      אשר לגזירת העונש הראוי לנאשם טענה ב"כ המאשימה כי בהתחשב בכך שנאשם נעדר עבר פלילי, שהודה במיוחס לו וחסך בזמן השיפוטי, ובעיקר לאור תסקירו החיובי המלמד על לקיחת אחריות מלאה ושילובו הרציני בטיפול, הוסכם כי יש הצדקה לחריגה ממתחם הענישה מחמת שיקולי שיקום, אולם זאת באופן מידתי כך שיוטל עליו מאסר בפועל למשך 12 חודשים, מאסר מותנה וקנס בגובה 50,000 ₪.

 

8.      ב"כ הנאשם עוה"ד יקי קהן, פרס את מכלול נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, וטען כי הטרגדיה המשפחתית הקשה שחווה הנאשם ומשפחתו, הובילה להתדרדרות בחייו עד כדי שימוש אינטנסיבי בסמים. ב"כ הנאשם הפנה להליך הטיפולי שהחל הנאשם מיוזמתו, ללא כל החלטה שיפוטית, וטען שזוהי נסיבה מרכזית שיש לתת עליה את הדגש בכל הקשור לשיקומו החיובי של הנאשם, לצד נטילת האחריות המלאה על מעשיו.

 

9.      הוסיף הסניגור וטען שתסקיר שירות המבחן מצביע על תהליך משמעותי שעבר הנאשם, ולא בכדי עתרה המאשימה לחריגה ממתחם הענישה משיקולי שיקום. אלא שנטען כי החריגה ממתחם הענישה משיקולי שיקום מצדיקה ומחייבת הטלת עונש מאסר בעבודות שירות, ולא מאחורי סורג ובריח ותמך עתירתו לעונש בפסיקה רלוונטית.

 

10.  בת זוגו של הנאשם גב' מתנה נעני, סיפרה בהתרגשות רבה על כך שמשפחתה עלתה לישראל מאירן לאחר סבל רב, לפני 3 שנים. משפחתה התמודדה עם אסון כבד משום שאביה נפטר כשהייתה נערה, ואחיה הצעיר היה רק בן 50 ימים, ועתה הנאשם משמש לו דמות אב. עוד סיפרה שהנאשם הוא עמוד תווך עבורה והתחננה בדמעות שלא ייאסר.

 

11.  הנאשם בדברו לעונש אמר שהעבירות בהן הורשע, הן היחידות שביצע בחייו, ושסגנון החיים הזה זר לו, והדגיש כי הוא "מודה לאלוהים שנתפס" מאחר שבעשור האחרון לחייו היה בהידרדרות, כך שגילוי המעבדה שם סוף להידרדרותו. הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו, אמר שהוא לא מנסה לברוח מאשמה. באשר להליך הטיפולי שהוא עובר, סיפר הנאשם שהוא מרגיש מסופק ומאושר ולוקח אחריות על חייו. כן סיפר שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל בשל חובות העבר, ובסוף דבריו אמר שהטיפול גרם לו להבין שלאורך כל חייו הוא התמודד עם קשיים וסבל, אך כיום הוא למד כיצד לחיות לצדם.

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

12.  הערכים המוגנים בעבירות סמים רחבים והם נוגעים לבריאות הציבור, ביטחונו ורכושו. בפסיקה רבה עמד בית המשפט העליון על פגיעתם הקשה של עבירות הסמים בבריאות הציבור בשל השפעתם ההרסנית על הגוף והנפש, כמו גם על הסיכון הנובע מצריכת הסמים לביצוע עבירות נלוות, כדוגמת רכוש ואלימות. משום כך נקבע הצורך בהכבדת הענישה בעבירות אלו (ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ (15.2.2016); ע"פ 1274/16 עווד נ' מדינת ישראל (6.10.2016); ע"פ 4522/18 אסאבן נ' מדינת ישראל (11.11.2018); רע"פ 666/20 עמרם נ' מדינת ישראל (3.2.2020)).

 

13.  ביחס לעבירות גידול סמים, נקבע כי פוטנציאל הסיכון הטמון בהן כלפי החברה דומה לעבירות סחר והפצת סמים, בהיותן חלק מרכזי בשרשרת אספקת הסמים. לכן, מצווים בתי המשפט להשתתף במאבק בתופעת גידול הסמים, על ידי הטלת ענישה הולמת ומרתיעה.

 

14.  יפים לענייננו דברי כב' השופט נ' הנדל (כתוארו אז), בע"פ 972/11 יונה נ' מדינת ישראל (4.7.2012), כדלקמן:

 

"את נגע הסמים יש לעקור מן השורש. ייצור, הפצה, סחר וכמובן גם שימוש בסמים - כל אלו מסבים נזק עצום. הנזק נגרם לא רק למעגל הסגור של המעורבים הישירים בביצוע העבירות, אלא גם לחברה בכללותה".  

 

15.  עיון בפסיקת בתי המשפט בעבירות גידול סמים בכמויות דומות או אף נמוכות יותר, מלמד כי הענישה הרווחת היא למאסרים בפועל לתקופות שונות. חומרת העבירה ועוצמת הפגיעה בערכים המוגנים נקבעים לפי גודל המעבדה; משך פעילותה; הציוד שהושקע בה; השותפים בהקמתה, ומובן שניתן דגש על כמות הסמים שגודלו, לרבות השתילים שנתפסו ומשקלם הכולל. על מתחם העונש ההולם בענייננו ניתן ללמוד מהפסיקה שלהלן:

 

א.    ברע"פ 1530/23 רגב נ' מדינת ישראל (15.3.2023), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע לפי הודאתו בגידול 289 שתילים של סם מסוג קנבוס, במשקל כולל של 41.56 ק"ג, והושתו עליו 14 חודשי מאסר בפועל, משלא השתלב כראוי בטיפול שהוצע לו, ובהתחשב בהרשעות בגין צריכה עצמית של סמים, לאחר שנקבע מתחם שנע בין 8 חודשים שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד 36 חודשי מאסר בפועל.

 

ב.      ברע"פ 513/21 יהושע נ' מדינת ישראל (4.3.2021), הורשע המבקש בגידול 60 שתילים של סם מסוג קנבוס במשקל כולל של 10 ק"ג. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות ל-24 חודשי מאסר, וגזר את דינו של הנאשם תוך חריגה מהמתחם מטעמי שיקום, לעונש של"צ בהיקף 150 שעות, מאסר על תנאי וקנס. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל לאחר שנקבע כי לא הייתה הצדקה לחריגה כה משמעותית מהמתחם, כך שנגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם נדחתה.

 

ג.       ברע"פ 3287/21 עתמין נ' מדינת ישראל (12.5.2021) , נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש שהורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של גידול סמים בביתו, במשקל כולל של 57 ק"ג. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 20 ל-40 חודשי מאסר, אך חרג מגבולות המתחם והשית על המבקש 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות בשל שיקולי שיקום. ערעור שהוגש על קולת העונש התקבל, ובית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 24 ל-48 חודשי מאסר, ובהתחשב בשיקולי שיקום, השית על המבקש 20 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

 

ד.      ברע"פ 174/21 סויסה נ' מדינת ישראל (25.2.21), דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש שהורשע בעבירה של גידול סם מסוג קנבוס בהיקף של 38 ק"ג במעבדה. בית המשפט השלום קבע מתחם שנע בין 10 ל-28 חודשי מאסר, חרג מהמתחם מטעמי שיקום, והשית על הנאשם 9 חודשי עבודות שירות. המדינה ערערה של קולת העונש, ובית המשפט המחוזי, ברוב דעות, התערב בהחלטת בית המשפט השלום וקבע מתחם ענישה שנע בין 15 ל-30 חודשי מאסר בפועל, והעמיד את עונשו של הנאשם על 12 חודשי מאסר בפועל.

 

ה.     ברע"פ 5293/18 חכים נ' מדינת ישראל (12.7.2018), הקים הנאשם מעבדה לגידול סם מסוג קנבוס בדירתו, ולאחר חודשיים בהם פעלה נתפסו בה 33 ק"ג נטו של סם קנבוס. בית המשפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 12 עד 36 חודשי מאסר בפועל, ומטעמי שיקום, חרג לקולא וגזר על הנאשם מאסר למשך 6 חודשי עבודות שירות. על גזר הדין הוגשו ערעורים לקולה וחומרה, אך הם נדחו. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם, נדחתה גם כן.

 

ו.       ברע"פ 6041/18 כהן נ' מדינת ישראל (22.10.2018) (פסיקה שהגישה המאשימה), הורשע המבקש על יסוד הודאתו בגידול סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 39.5 ק"ג. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 18 ל- 36 חודשי מאסר, והשית על המבקש 20 חודשי מאסר, לאחר מתן משקל לשיקולי שיקום, אך חרף המלצת שירות המבחן לחריגה מהמתחם. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחו.

 

ז.       בעפ"ג (מרכז-לוד) 45104-03-20 מעידי נ' מדינת ישראל (20.7.2020) (פסיקה שהגישה המאשימה) נדחה ערעור שהגיש נאשם שהורשע לפי הודאתו בגידול סמים מסוג קנבוס, בהיקף של 330 שתילים, ו- 40 ק"ג, במעבדה. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הולם שנע בין 18 ל- 30 חודשי מאסר, ובהתחשב בעבר פלילי ישן, בהודאת הנאשם ובהליך טיפולי חיובי שעבר, אך בשים לב שהיה ה"רוח החיה" בביצוע העבירה יחד עם אחרים, חרג ממתחם העונש במידה מסוימת מטעמי שיקום, והשית עליו 15 חודשי מאסר בפועל.

 

ח.     בעפ"ג (מרכז) 34383-10-16 מדינת ישראל נ' קדר (12.2.2017), הורשע נאשם על יסוד הודאתו בעבירות של גידול סמים מסוג קנבוס במשקל של 25 ק"ג. בית המשפט השלום גזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים בדרך של עבודות שירות, בחריגה מהמתחם מטעמי שיקום, מאסר מותנה וקנס בסכום של 7,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור על קולת העונש, קבע שמתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-26 חודשים, וגזר על הנאשם מאסר לתקופה של 8 חודשים בהתחשב בהליך השיקום שעבר.

 

 

 

ט.    בע"פ 2194/14 בן שמעון נ' מדינת ישראל (10.9.2014), הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בעבירות של גידול סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 33.5 ק"ג, והחזקת כלים המשמשים להכנת סם מסוכן. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 18 ל-30 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 27 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסכום של 5,000 ₪. ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון התקבל בחלקו, כך שעונשו הופחת והועמד על 20 חודשים, לאור הליך שיקום שעבר הנאשם.

 

י.       בת"פ (מרכז-לוד) 51797-01-21 מדינת ישראל נ' רפי יוסף (27.6.2022) (פסיקה שהגישה ההגנה), נדון נאשם שהורשע לפי הודאתו בגידול סמים מסוג קנבוס במעבדה שהקים, בהיקף של 102.7 ק"ג, וגניבת חשמל בעלות משוערת של 64,510 ₪. נקבע מתחם שנע בין 29 ל- 42 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, שמגיל צעיר התרועע עם חברה שולית והוא נעדר עבר פלילי, ובדגש על הליך טיפולי משמעותי שעבר ובו השתלב מיוזמתו, מצא בית המשפט כי נכון לחרוג ממתחם העונש ולהימנע מהטלת מאסר בפועל. לפיכך הושתו על הנאשם 9 חודשי מאסר בעבודות שירות וענישה נלוות.

 

יא.  בת"פ (מרכז-לוד) 30039-04-20 מדינת ישראל נ' זלצברג (16.11.2021) (פסיקה שהגישה ההגנה), הורשע נאשם לפי הודאתו בגידול סמים במעבדה אותה הקים בבית פרטי ששכר, כשסה"כ גידל 700 שתילים, במשקל כולל של 95 ק"ג. בית המשפט קבע שמתחם העונש ההולם נע בין 20 ל- 46 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם בחריגה מהמתחם מפאת שיקולי שיקום, 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, לצד ענישה נלוות.

 

16.  לאחר שנתתי דעתי לענישה הנוהגת, ולנסיבותיו של המקרה דנן בו גידל הנאשם סמים במשך מספר חודשים, למטרות סחר והפקת רווח כלכלי, במעבדה שהקים עם ציוד רב בדירה ששכר לשם כך, בהיקף של 351 שתילים של סם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל כולל של 30.84 ק"ג נטו, אני סבורה שמתחם העונש ההולם נע בין 15 ל- 30 חודשי מאסר בפועל.

 

גזירת העונש בתוך המתחם וסוגיית החריגה ממתחם העונש משיקולי שיקום

17.  אין חולק כי הנאשם עושה צעדים משמעותיים בהליך טיפול ושיקום, וסיכויי שיקומו מצדיקים חריגה ממתחם העונש ההולם לקולה, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין, המתיר לבית המשפט להקל בעונשו של נאשם מתחת לרף המתחם התחתון "אם מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם".

 

18.  עם זאת, לגישת המאשימה נכון לבכר את האינטרס הציבורי המחייב לדידה ענישה של מאסר בפועל למשך שנה, מחמת הפגיעה הממשית בערכים המוגנים, והיות ששיקולי שיקום אינם חזות הכול כשמולם ניצבים עקרון הגמול, ההרתעה וההגנה על הציבור(ע"פ 671/22 אבו תנהא נ' מדינת ישראל (20.10.2022); ע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל (4.6.2020)). מנגד, עותרת ההגנה לענישה בדמות מאסר בעבודות שירות, אף לא עד כדי תקרתה.

 

19.  השאלה המרכזית הצריכה היא אפוא, האם החריגה מהמתחם מצדיקה מאסר בעבודות שירות, כעתירת ההגנה, או הקלה בעונש המאסר בפועל שנקבע בתחתית מתחם הענישה, כעתירת המאשימה.

 

20.  שיקול הדעת בסוגיית חריגה ממתחם משיקולי רחב, ומטבע הדברים מצריך בחינה אינדיבידואלית של המקרה הנדון. בה בעת נקבע בפסיקה שחריגה משיקולי שיקום תעשה בזהירות ובמשורה, וכחריג לכלל שיש לגזור על הנאשם עונש בהתאם לעקרון ההלימה. משכך, הכלל הוא שחריגה ממתחם ענישה הולם מטעמי שיקום תעשה רק מקום שסיכויי השיקום מובהקים (ע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 16 (27.4.2022); ע"פ 1229/19 סלומינסקי נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (1.7.2019)).

 

21.  בהקשר זה נקבעו אמות מידה בהן ניתן להתחשב לצורך הערכת סיכויי השיקום, ובהם המוטיבציה שהביע נאשם בשיקומו; הצלחת הליכי הטיפול בהם השתלב; הליכי גמילה מהתמכרויות; שינוי בדפוסי התנהגות וחשיבה; הבעת חרטה כנה והפגנת אמפתיה כלפי נפגעי עבירה. ודוק, קביעת סיכויי השיקום תעשה על סמך תשתית ראייתית- אובייקטיבית, ובראשם תסקיר שירות המבחן (ע"פ 6637/17 קרנדל נ' מדינת ישראל (18.4.2018)).

 

22.  בעניינו, הנאשם צעיר בן 28 נעדר עבר פלילי מכל סוג, הודה במיוחס לו וחסך מזמנו של בית המשפט. הנאשם התמודד עם נסיבות חיים מורכבות, מגיל צעיר. הוא נטל חלק בפרנסת המשפחה כבר בהיותו בן 13, ובהמשך פתחה משפחתו עסק בתחום האופנה, אך זה קרס והותיר את הנאשם ומשפחתו עם חובות כבדים, שעמדו ברקע העבירות דנן. חמור ונורא מכל, אחיו הצעיר של הנאשם, אברהם עזרא ז"ל, נהרג בתאונת דרכים ביום 29.3.2014. לאסון נורא זה הייתה השלכה קשה על הנאשם שהיה אז חייל כבן 20. הוא ערק מצה"ל ושימושו בסם הקנבוס, שהחל מאז היה בן 12, העמיק והפך אינטנסיבי ויומי. שירות המבחן התרשם שהנאשם אופיין בדפוסים התמכרותיים ושוליים מזה שנים רבות, לצד קשיי הסתגלות בתקופת המשבר שעבר, שהשליכה על ההידרדרות במצבו הנפשי והתפקודי.

 

23.  למן מעצרו ביטא הנאשם חרטה כנה על מעשיו, הביע בושה והבנה של חומרתם והשלכותיהם הפוגעניות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם ערך צעדים ממשיים לשינוי חיובי בחייו, כשבראש ובראשונה השתלב - מיוזמתו, בהליך טיפולי לגמילה מסמים ביחידה לטיפול בהתמכרויות, מייד עם שחרורו ממעצר, טיפול בו הוא משתתף מזה כשנה, ושומר על ניקיון מסמים.

 

24.  הנאשם התחייב להמשיך ולשתף פעולה עם התוכנית הטיפולית שנבנתה עבורו ביחידה לטיפול בהתמכרויות בחולון, שכוללת טיפול קבוצתי ופרטני, אחת לשבוע, ומתן בדיקות שתן שבועיות, ובכך להקטין את הסיכון שקיים עדיין במצבו לביצוע עבירות בעתיד.

 

25.  כפי ששירות המבחן התרשם, כך גם אני התרשמתי מהחרטה הכנה שהביע הנאשם, מהמוטיבציה הגבוהה שלו להמשך שיקומו, מהתמיכה המשפחתית לה הוא זוכה, לרבות מבת זוגו שריגשה בדבריה על הקשר העמוק שיש לה ולמשפחתה עם הנאשם. בסופו של דבר, התרשמתי שהנאשם עשה כברת דרך יפה והוא עורך שינויים של ממש בדפוסי חייו והתנהגותו. אולי יותר מכל הדברים משתקפת תפיסתו היום באמרתו: "[...] לא באתי מהחיים האלה ועם יד על הלב פעם ראשונה אני מודה לאלוהים שנתפסתי והגעתי למקום הזה. הדבר הזה יצר בחיי תפנית משמעותית שב- 12 שנים האחרונות היית בהידרדרות ולא ידעתי ולא יכולתי לשים לזה סוף [...]". בשל כל השיקולים הללו אני סבורה שסיכויי השיקום של הנאשם גבוהים.

 

26.  לא בכדי הסכימה המאשימה בהגינותה, שזהו המקרה לחריגה ממתחם העונש לקולה משיקולי שיקום. בשאלה האם נכון להקל בעונשו של הנאשם עד כדי מאסר בעבודות שירות, כפי שעותרת ההגנה, או אך בהפחתת תקופת המאסר לריצוי בפועל, אני סבורה כי האינטרס הציבורי - שהוא גם האינטרס הפרטי, מצדיק להושיט לנאשם יד להמשך שיקומו מחוץ לכותלי הכלא.

 

אשר על כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      מאסר בפועל למשך 9 חודשים, אותם יישא הנאשם בעבודות שירות, החל מיום 28.3.2023 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות).

 

על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס - יחידת ברקאי, ברח' לוחמי בית"ר 6 בעיר רמלה, באותו מועד בשעה 08:00. הנאשם מוזהר כי עליו לקיים את הוראות הממונה על עבודות השירות, אחרת יכול שיופקע העונש כך שירצה אותו במאסר מאחורי סורג ובריח.

 

2.      מאסר מותנה למשך 7 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת סמים מסוג פשע למשך 3 שנים, מסיום ריצוי עבודות השירות.

 

3.      מאסר מותנה למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת סמים מסוג עוון למשך 3 שנים, מסיום ריצוי עבודות השירות.

 

 

4.      הנאשם ישלם קנס בסך 25,000 ₪, או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישתלם ב- 25 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.5.2023, ובכל אחד בחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום מתשלומי הקנס תעמוד יתרתו לפירעון מיידי. ככל שקיימת לטובת הנאשם הפקדה בתיק זה או בתיק קשור אליו, בהסכמת הנאשם, היא תקוזז מהקנס והיתרה תושב לו כפוף לכל דין, לרבות עיקול, עם סיום ריצוי עונש עבודות השירות.

 

תשלום קנס ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).

 

5.      הנאשם יעמוד תחת צו מבחן למשך שנה.

 

ניתן צו כללי לחילוט והשמדה של המוצגים.

המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות.

 

זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז לוד בתוך 45 ימים.

 

ניתן היום, א' ניסן תשפ"ג, 23 מרץ 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה המתמחה נגה רון, הנאשם ובאת כוחו הגב' שרון יטקובסקי ממשרד עוה"ד יעקב (יקי) קהן.