1

מבוא

1.                 נאשמת 2 היא אמם של ז. יליד 2006, י. ילידת 2006, ו-ר. ילידת 2006 ובמועד הרלוונטי התגוררה עם נאשם 1 וילדיהם בדירה ב----.

2

2.                 בהכרעת דין מיום 25.6.17, הורשעה הנאשמת לפי הודאתה, בעובדות כתב האישום המתוקן, בריבוי עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

3.                 לפי המיוחס לנאשמת בכתב האישום המתוקן, במהלך שנת 2014, נקש ז. על זגוגית חלון דירת המגורים ב---- וסירב לחדול מכך, חרף דרישתה של הנאשמת. בשלב מסוים, הזגוגית התנפצה. בעקבות כך, צעקה נאשמת על ז., נטלה מקל עשוי סיליקון, המשמש להכנת עוגות, רדפה אחריו והכתה אותו באמצעות המקל. בנוסף, במהלך השנים 2013 - 2014, נטלה הנאשמת כף עץ והכתה, מספר פעמים, באמצעותה את ז., וכתוצאה מעוצמת המכות, נשברה הכף. במועד שאינו ידוע, הכתה הנאשמת באמצעות ידה על ירכה של ר. לאור סירובה להתקלח.

4.                 לפי הסדר הטיעון שבין הצדדים, הנאשמת הודתה והורשעה, ונשלחה לתסקיר שירות המבחן, אשר יבחן, בין היתר, את שאלת ביטול ההרשעה.

5.                 כתב האישום הוגש מלכתחילה גם נגד נאשם 1, והוא כולל אישום נוסף שבו יוחסה לנאשם 1 עבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי, לפי סעיף 379 יחד עם סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין. ההליך נגד נאשם 1 הסתיים בהחלטה של היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים בעניינו.

תסקיר שירות המבחן

6.                 בתסקיר מיום 15.11.17, ציין שירות המבחן, כי הנאשמת בת 36, גרושה ואם לשלושה ילדים, בן בגיל 12 ותאומות בנות 11. שירות המבחן ציין כי הבן הבכור סובל מהפרעת קשב וריכוז בשילוב הפרעת התנהגות ומקבל טיפול תרופתי, וכי הבנות התאומות סובלות מקשיים רגשיים ועתידות להשתלב בטיפול מותאם לצרכיהן במסגרת שירותי הרווחה. עוד צוין כי נאשם 1, אבי הילדים, שרת בקבע ושהה מרבית הזמן בבסיס מרוחק מהבית, ובשנים האחרונות סובל ממחלת הסרטן. מכאן, כי עיקר הקושי בגידול הילדים נפל על כתפיה של הנאשמת. הנאשמת תארה קושי להתמודד עם התנהגויות אלימות של בנה. הנאשמת לקחה אחריות על העבירה.

להתרשמות שירות המבחן, הנאשמת מגלה אכפתיות ורצון לקדם את ילדיה, לצד רצון לרכוש מיומנויות להצבת גבול לילדיה באופן מיטבי. לפיכך המליץ שירות המבחן על העמדתה בצו מבחן לשנה. כן המליץ שירות המבחן לבטל את הרשעתה של הנאשמת, בהיותה אישה נורמטיבית, מפרנסת יחידה, והחשש לפגיעה בתעסוקתה.

3

טיעונים לעונש

7.                 באת כוח התביעה טענה, כי יש לעמוד על הרשעתה של הנאשמת, אולם ניתן להסתפק בעונש של מאסר על תנאי לצד צו מבחן.

8.                 לטענתה, אין מתקיימות הנסיבות לביטול הרשעתה של הנאשמת. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי לא הוצגה פגיעה קונקרטית בנאשמת והיא עובדת לפרנסתה בעבודה שהרשעתה לא תפגע בה. גם העבירות שבהן הורשעה הנאשמת אינן מתאימות לביטולה של הרשעה. אין מדובר במקרה חד פעמי וגם לא בקטין אחד בלבד.

9.                 עוד הוסיפה, כי לאור מכלול הנסיבות, כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר, יש מקום להטלת עונש מקל, הכולל מאסר על תנאי וצו מבחן.

10.            באת כוח הנאשמת טענה, לעומת זאת, כי האירועים שיוחסו לנאשמת הם ברף הנמוך ביותר. לטענתה, העבירות בוצעו לפני זמן, על רקע תקופה משברית, במהלך גירושין וכשהנאשם היה חולה סרטן, כפי שעולה מהתסקיר. עוד טענה, כי העבירות בוצעו, בין היתר, על רקע הקשיים ההתנהגותיים מהם סובלים הקטינים.

11.            עוד הוסיפה וטענה, כי נסיבותיה האישיות של הנאשמת מצדיקות ביטולה של ההרשעה. הנאשמת נעדרת עבר פלילי והודתה במיוחס לה. הנאשמת עובדת בחברת משלוחים ועוברים דרכה משלוחים רגישים. שירות המבחן המליץ לסיים ההליך ללא הרשעה, בשל מכלול של נסיבות, לרבות פגיעה אפשרית בתעסוקתה ובדימויה העצמי.

בקשה להגשת מסמך לאחר הטיעון לעונש

12.            לאחר שהושלמו הטיעונים לעונש ביום 31.12.17, הגישה באת כוח הנאשמת בקשה להגשת מסמך המאמת, לטענתה, את חששה של הנאשמת כי מקור פרנסתה עלול להיפגע כתוצאה מהרשעתה. באת כוח הנאשמת צירפה מכתב של מנהל מחלקת הדואר בחברת "------ בע"מ" - מעסיקתה של הנאשמת, מיום 1.1.18. לפי המכתב, הנאשמת עובדת במחלקת דואר, שהיא מחלקה חשובה ורגישה. כן ציין, כי אם ייפתח תיק נגד הנאשמת הוא עלול לפגוע לה בעבודתה ואף לגרום לפיטוריה. עוד הוסיף, כי כל אדם המבקש לעבוד בחברה נדרש לעבור בדיקות ביטחוניות של קצין ביטחון, וכי נערכות בדיקות נוספות של קצין ביטחון מפעם לפעם.

4

13.            התביעה לא התנגדה להגשת המסמך, אולם טענה, כי גם המסמך שהוגש, כמו גם יתר הנסיבות, אינו מצדיק סיום התיק ללא הרשעה. לטענת באת כוח התביעה, במסמך צוין כי פתיחת תיק נגד הנאשמת עלולה לפגוע במקום עבודתה, אולם התיק נגד הנאשמת נפתח לפני כשנה וחצי, והראיה, כי מקום עבודתה של הנאשמת לא נפגע. מכל מקום, מדובר בעניין המסור לשיקול דעתו של המעסיק, ואינו וודאי.

דיון והכרעה

האם יש מקום לבטל את הרשעתה של הנאשמת?

14.            כידוע, בעניינו של נאשם בגיר, הרשעה היא הכלל וביטולה הוא החריג. לפי ההלכה אשר נקבעה זה מכבר בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (להלן - "הלכת כתב"), הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: האחד, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים; השני, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם. לפי ההלכה, ניתן להימנע מהרשעה רק במקרים חריגים שבהם הצטברות הנסיבות הקשורות ב"מעשה" וב"עושה" מצדיקות שלא להטביע בנאשם אות קלון של פליליות (ראו, גם: ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל (31.12.07); ע"פ 5102/03 מדינת ישראל נ' קליין (4.9.09); רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל (1.1.13); ע"פ 8528/12 צפורה נ' מדינת ישראל (3.3.13)).

15.            עוד נפסק, כי על הנאשם המבקש לבטל את הרשעתו להראות שהותרת ההרשעה על כנה תפגע בו באופן קונקרטי ולא די בהעלאת תרחיש תיאורטי שלפיו עלול להיגרם לנאשם נזק בעתיד (רע"פ 2180/14 שמואלי נ' מדינת ישראל (24.4.14); רע"פ 1439/13 ‏קשת נ' מדינת ישראל (4.3.2013); רע"פ 8627/12 הנסב נ' מדינת ישראל (31.12.2012)).

16.            ראשית, לעניין נסיבות ביצוע העבירה. כתוצאה מביצוע העבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי נפגעו הערכים החברתיים של הגנה על שלומם ובטחונם של קטינים. הפגיעה אינה ברף הנמוך ביותר, וזאת משום שמדובר במספר מקרים, ובמכות באמצעות מקל סיליקון או כף עץ. אולם, גם לא מדובר באלימות ברף גבוה. עוד יש לקחת בחשבון כי העבירות בוצעו על רקע גירושין קשים והיות הנאשם חולה סרטן. עוד יש לקחת בחשבון את הקשיים מהם סובלים ילדיה של הנאשמת ואת ההתנהגות הנובעת מקשיים אלו, כרקע לביצוע העבירה.

5

17.            שנית, לעניין נסיבות האישיות של הנאשמת. הנאשמת נעדרת עבר פלילי וזו הסתבכותה הראשונה עם גורמי אכיפת החוק. הנאשמת הודתה במיוחס לה ונטלה אחריות על מעשיה. שירות המבחן פירט את הקשיים המשפחתיים הלא פשוטים עמם נאלצה הנאשמת להתמודד וכי עיקר הקושי בגידול הילדים נפל על כתפיה. להתרשמות שירות המבחן, הנאשמת מגלה אכפתיות ורצון לקדם את ילדיה, לצד רצון לרכוש מיומנויות להצבת גבול לילדיה באופן מיטבי. לפיכך המליץ שירות המבחן על העמדתה בצו מבחן לשנה. כן המליץ שירות המבחן לבטל את הרשעתה של הנאשמת, בהיותה אישה נורמטיבית, מפרנסת יחידה, והחשש לפגיעה בתעסוקתה.

18.            כאן המקום להתייחס לשאלה אם עלה בידי הנאשמת להראות פגיעה קונקרטית במקום עבודתה. הנאשמת, אם חד הורית, מועסקת בחברת "---- בע"מ" במחלקת הדואר. לפי מכתב של מעסיקה, פתיחת תיק נגד הנאשמת עלול לפגוע בעבודתה ואף לגרום לפיטוריה. עוד ציין, כי קצין ביטחון עורך לעובדים בדיקות תקופתיות.

19.            פיטורים ממקום העבודה מהווים נזק קונקרטי (עפ"ג (מרכז) 1431-06-17 סהר נ' מדינת ישראל (26.12.17)). המכתב אמנם מתייחס לעצם פתיחת התיק הפלילי ונוקט בלשון "עלול" בלבד. מכאן, טענת באת כוח התביעה, כי לא עלה בידי הנאשמת להראות פגיעה ודאית. לצד זאת, לא ניתן להתעלם מכך, כי כותב המכתב מדגיש, שהגורם המוסמך לעריכת בדיקות בעניין, הוא קצין הביטחון, ונראה מהמכתב, כי המידע על פתיחת התיק טרם הועבר לידיעתו. בנסיבות אלו, נראה כי די במכתב שהוצג על מנת ללמד על אפשרות ממשית לפגיעה בתעסוקתה של הנאשמת, שהיא אם חד הורית, והפגיעה העלולה להתרחש, עשויה לפגוע באופן קשה בנאשמת ובפרט בילדיה הקטינים.

20.            בהחלטה לבטל את הרשעתה של הנאשמת לקחתי בחשבון גם את האופן בו הסתיימו ההליכים בעניינו של הנאשם, משמע, בעיכוב הליכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כאשר המעשים שיוחסו להם בכתב האישום - דומים.

21.            מכאן, שכאשר אני לוקחת בחשבון את נסיבות המעשה, נסיבותיה האישיות של הנאשמת, לרבות המלצת שירות המבחן, והאפשרות לפגיעה ממשית וקונקרטית בתעסוקתה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות את ביטול הרשעתה.

סוף דבר

22.            לפיכך, אני קובעת כי הנאשמת ביצעה עבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי, אולם ההליך יסתיים ללא הרשעה. לצד זאת, יוטל על הנאשמת צו מבחן לתקופה של 12 חודשים. רשמתי לפניי הסכמת הנאשמת לבצע את צו המבחן. מובהר בזאת לנאשמת, כי כל חריגה מהוראות שירות המבחן עלולה להוביל, להרשעתה וגזירת דינה מחדש.

6

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ח, 28 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.