1

 

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד שרון אדרי

ב"כ הנאשם - עו"ד אביטל אמסלם

הנאשם בליווי שב"ס

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

גזר דין

 

רקע

 

1.     הנאשם הורשע, על פי הודאתו, לאחר שהחלו להישמע ההוכחות, בעבירה של גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413ב לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק").

 

2

2.     בעובדות כתב האישום נטען כי "בתאריך 20.2.14, בשעה 13:42 לערך, ברחוב שאול אביגור 5 בתל אביב, גנב הנאשם את הרכב, בכך שפתח את דלת הרכב, הניע את הרכב באמצעות מפתחות הרכב שהושארו במתנע ונסע מהמקום".

 

3.     ביום 8.3.17 ביקש הנאשם, לצרף את ת"פ 7359-07-14 של ביהמ"ש בפתח תקוה, שם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גניבה מרכב, עבירה לפי סעיף 413 ד' (א) לחוק, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, עבירה לפי סעיף 413 ו' לחוק, גניבת כרטיס חיוב, עבירה על פי סעיף 16 לחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו - 1986, הונאה בכרטיס חיוב, עבירה לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב.

 

4.     בעובדות כתב האישום המצורף נטען כי "... פתח הנאשם את רכב המתלונן, בדרך שאינה ידועה למאשימה, והוציא מתוכו ארנק השייך למתלונן ולקח אותו. בתוך הארנק היה כרטיס אשראי של חברת ישראכרט... 3,000 ש"ח במזומן ושיקים בסך 4,500 ₪... בהמשך לאמור, בשעה 15:50 או בסמוך לה, הגיע הנאשם לתחנת הדלק "טל-עופרה אלפי מנשה" (להלן: "התחנה"), ברכב מאזדה 3 מספר רישוי 4511369, אשר בשימושו (להלן: "רכב הנאשם")... בנסיבות המתוארות, תדלק הנאשם את רכב הנאשם בתחנה, והשתמש בכרטיס לצורך תשלום עבור התדלוק, בסך של 329.80 ש"ח."

 

תסקירי שירות מבחן

3

5.     בעניינו של הנאשם התקבלו חמישה תסקירים. בתסקירו הראשון התייחס שירות המבחן, בין היתר, לעובדה שבמהלך כתיבת תסקיר שירות המבחן, ריצה הנאשם מאסר בגין עבירות תעבורה וכן להתמכרותו של הנאשם לסמים לאורך השנים. שירות המבחן עתר לדחיית הדיון על מנת לבחון אפשרות לשילובו של הנאשם במסגרת טיפולית אינטנסיבית בקהילה. בתסקירו השני, תיאר שירות המבחן את התרשמותו לפיה לנאשם דפוסים עברייניים מושרשים וכי התמכרותו לסמים מהווה רקע לביצוע העבירות והמליץ לדחות פעם נוספת את הדיון על מנת לבחון את יכולתו להתמיד בהליך טיפולי. בתסקיר השלישי, התקשה שירות המבחן לבוא בהמלצה מגובשת בנוגע לנאשם לאור קשייו לשמור על יציבות בהליך הטיפולי. שירות המבחן ביקש להמשיך לעקוב אחר מצבו של הנאשם וטיפולו. בתסקיר הרביעי בחן שירות המבחן את התאמתו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי ומצא אותו מתאים להליך זה, אלא שהמאשימה התנגדה להפנייתו לבית המשפט הקהילתי. בשל התנגדות המאשימה התבקש שירות המבחן להגיש בעניינו של הנאשם תסקיר משלים. בתסקירו החמישי והאחרון התרשם שירות המבחן כי אין ביכולתו לבוא בהמלצה טיפולית שיקומית מפחיתת סיכון בעניינו של הנאשם המתקשה לקדם את עצמו, אינו משתלב בתעסוקה ומתקשה להתמיד בטיפול.

 

 

עברו הפלילי של הנאשם

6.     בעברו של הנאשם, יליד שנת 1979, ארבע עשרה הרשעות קודמות, כשהראשונה מביהמ"ש לנוער. הרשעתו האחרונה מיום 18.7.17, בגינה מרצה הוא, עונש מאסר. מגיליון ההרשעות עולה כי בין השנים 2006-2015 לא הורשע הנאשם. הנאשם ריצה מספר עונשי מאסר, לרבות עונש מאסר בגין עבירות תעבורה, כפי שצוין בתסקירו הראשון של שירות המבחן.

 

טיעוני הצדדים בתמצית

7.     בטיעוניו לעונש ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם, נוכח עברו הפלילי והאמור בתסקירי שירות המבחן 24 חודשי מאסר, מבלי לחפוף את העונש למאסר אותו מרצה הנאשם כעת.

 

8.     ב"כ הנאשם התייחסה לניסיונו של הנאשם להשתלב בהליך שיקומי ולחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה ועתרה שלא להחמיר אתו.

 

דברי הנאשם

9.     הנאשם התייחס בדבריו להליך השיקום בו הוא נוטל חלק בבית המעצר בהדרים וסיפר כי הוא נקי מסמים מזה כארבעה חודשים וחצי. הנאשם סיפר כי הוא צפוי לעבור לכלא חרמון וכן כי אשתו אינה מגיעה לבקרו בבית הסוהר.

 

דיון והכרעה

4

10.            כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של גניבת רכב. הנאשם צירף כאמור תיק נוסף שעניינו התפרצות לרכב וגניבה מתוכו. העבירות בשני התיקים בוצעו בסמיכות זמנים ועניינם דומה, ולפיכך אקבע מתחם עונש כולל לשני התיקים.

 

 

 

 

ת"פ 55567-02-14

11.            הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם ההגנה על קניינו של אדם ותחושת ביטחונו של הציבור.

12.            מידת הפגיעה בערך המוגן משמעותית, אם כי אינה גבוהה. הנאשם ניצל הזדמנות בה הושארו מפתחות הרכב על ידי נהגו ברכב, נכנס לתוכו ונסע מהמקום. לא הוכח כי נגרם נזק לרכב. לא הוכח כי לביצוע העבירה קדם תכנון.

13.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת על כך כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים הנעים בין 8 חודשים ועד ל-24 חודשי מאסר בפועל. לעניין זה ראו בין היתר ע"פ 2333/13 סאלם נ' מדינת ישראל (3.8.14) אשר בו אימץ בית-המשפט העליון בעבירה של גניבת רכב, מתחם שבין 8 ל- 24 חודשי מאסר בפועל; רע"פ 2011/10 בדרן נ' מדינת ישראל (12.4.10); ע"פ (מח' ת"א) 70034/08 מדינת ישראל נ' עאיש (15.6.08);

 

14.            בהתחשב בערכים שנפגעו; בעוצמת הפגיעה בערכים אלה; בנסיבות ביצוע העבירות; במדיניות הענישה הנוהגת; וכן בעקרון ההלימה; אני סבורה כי מתחם העונש ההולם לעבירה שבוצעה על ידי הנאשם בשים לב לנסיבות ביצועה, נע בין 8 חודשים ל-24 חודשי מאסר בפועל.

 

ת"פ 7359-07-14

15.            כתב האישום הנ"ל מתאר סדרה של מעשים אותם יש לראות כאירוע אחד וזאת בהתאם למבחן הקשר ההדוק כפי שנקבע בע"פ 4910/13, אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14).

5

 

16.            הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, הם הגנה על קניינו של אדם ובטחונו של הציבור, ובכל הנוגע לעבירות בכרטיס חיוב גם שמירה על הליכי מסחר תקינים.

 

17.            מידת הפגיעה בערך המוגן היא משמעותית. הנאשם התפרץ לרכב בכוונה לגנוב, גנב את ארנקו האישי של בעל הרכב כאשר היה בתוכו כסף מזומן ושיקים. בהמשך עשה הנאשם שימוש בכרטיס האשראי של בעל הרכב בסכום כולל של 329.80 ₪. גם בעניין זה לא הוכח כי למעשה העבירה קדם תכנון.

 

18.            בחינת מדיניות הענישה הנוהגת - במקרים של התפרצות לרכב וגניבה ממנו מלמדת על כך בתי המשפט נוהגים להטיל על נאשמים עונשים הנעים בין מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל - הכל בהתאם לנסיבותיהם של המעשה ושל העושה. לעניין זה ראו בין היתר רע"פ 6257/11 בדר נ' מדינת ישראל (30.10.11); רע"פ 5313/12 ראיף נ' מדינת ישראל (11.7.12); עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 56608-07-13 מדינת ישראל נ' ברנס (17.11.13); ת"פ (ראשל"צ) 8457-02-13 מדינת ישראל נ' סינקביץ (26.5.13); ת"פ (ת"א) 4713/08 מדינת ישראל נ' שצרבטוב (12.5.11). עפ"ג (מח' חיפה) 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום (27.8.2014); ת"פ (שלום ב"ש) 20505-01-10 מדינת ישראל נ' אבו עדרה (21.7.2010); ת"פ (שלום רמלה) 33174-02-10 מדינת ישראל נ' סמאדה (10.4.2011); ת"פ (שלום רמלה) 2217-05-11 מדינת ישראל נ' אבו כשכ (31.5.2012); ת"פ (קריות) 53682-02-17 מדינת ישראל נ' יעקב ישראל אסמאי (30.4.2017).

 

19.            מדיניות הענישה הנוהגת - במקרים של גניבה ושימוש בכרטיסי חיוב הוטלו על נאשמים עונשים הנעים בין מאסר מותנה ועונשים נלווים ועד למספר חודשי מאסר לריצוי בפועל - הכל בהתאם לנסיבותיהם של המעשה ושל העושה לעניין זה ראו בין היתר ע"פ 676/12 מדינת ישראל נ' קיטה (31.1.13); ת"פ (י-ם) 12361-02-11 מדינת ישראל נ' לוגסי (3.3.13); ת"פ (י-ם) 17880-11-10 מדינת ישראל נ' ישראלי (16.9.13); ת"פ (נת') 28709-08-11 מדינת ישראל נ' דבש (13.5.13).

 

20.            בעניינו של הנאשם, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם ביחס לכלל העבירות בהן הורשע, נע בין- 10 עד 24 חודשי מאסר בפועל.

6

 

 

 

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

21.            לטובת הנאשם, שקלתי את הודאתו בעובדות כתב-האישום ואת נטילת האחריות שהתלוותה לכך. בנוסף, נתתי דעתי לנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שעלו מתסקירי שירות המבחן ומטיעוני הסנגורית לפניי, וכן את היותו בראשיתו של הליך טיפולי בבית הסוהר.

22.            לחובת הנאשם, שקלתי את הצורך להרתיע אותו ואת והרבים מפני ביצוע עבירות רכוש.

23.            בנסיבותיו של הנאשם, לא מצאתי מקום להטיל קנס.

 

סוף דבר

לאור כל האמור, ונוכח העובדה שהעבירות בגינן מרצה הנאשם מאסר כעת נעברו על ידו בחודש ינואר 2014 (זמן קצר מאוד לפני שעבר את העבירות מושא כתבי האישום שבפניי), אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

                                 א.         18 חודשי מאסר בפועל. המאסר ירוצה כך ששמונה חודשים ירוצו באופן חופף למאסר אותו הוא מרצה כעת ועשרה חודשים באופן מצטבר.

                                 ב.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת רכוש למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב.

                                  ג.         הנאשם יחתום על התחייבות על סך של 1,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות רכוש למשך שלוש שנים. לא תיחתם ההתחייבות, ייאסר הנאשם למשך 10 ימים. רשמתי לפניי את הודעתם של אנשי נחשון, לפיה יוודאו שהנאשם יחתום על ההתחייבות עוד היום.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

 

 

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"ח, 26/09/2017 במעמד הנוכחים.

7

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

החלטה

היה והופקדו כספים בתיק ה-מ"ת, יוחזרו הכספים למפקיד.

 

היה והופקדו כספים בתיק ה-מ"ת 7391-07-14 של בית משפט השלום בפתח תקווה, יוחזרו אף הם למפקיד.

 

ניתן בזאת צו כללי למוצגים.

 

 

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"ח, 26/09/2017 במעמד הנוכחים.