1

ב"כ המאשימה: עו"ד יעקב שטרנברג

ב"כ הנאשם: עו"ד שי טובים

רקע

1.         הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, בעבירת כניסה לבית מגורים בכוונה לבצע עבירה, עבירה לפי סעיף 406 (א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

2.         על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בשנית, ביום 24.10.13 עבד הנאשם בעבודת אינסטלציה בקומה התחתונה בביתו של המתלונן בראש העין, בהיותו שם עלה הנאשם לקומה השנייה בבית ונכנס דרך החלון, ניגש לחדר השינה של המתלונן וחיטט בארון הבגדים, הרים את המיטה וערך חיפוש בשאר האזורים בחדר, בהמשך יצא דרך חלון חדר השינה וחזר לקומה הראשונה.

3.         הצדדים הגיעו להסדר דיוני, לפיו הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, ונשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

2

4.         מתסקיר שירות המבחן אשר התקבל ביום 15.9.14 עולה כי הנאשם, כבן 35, עובד כאינסטלטור, נשוי ואב לשני ילדים. בעברו שימוש בסמים באופן מזדמן, ושתי הרשעות בגין החזקת סמים. לדבריו הפסיק להשתמש בסמים בכוחות עצמו, וכן בדיקת שתן אשר נלקחה ממנו נמצאה נקיה. הנאשם הודה בביצוע העבירה והביע חרטה על מעשיו, הסביר כי הרקע למעשיו הינו פיתוי כספי נוכח מצבו הכלכלי וקשייו לעמוד בפרנסת משפחתו. הנאשם ביטא בושה על מעשיו וכן התנצל על הפגיעה שנגרמה למתלונן. שירות המבחן התרשם מאדם בעל דימוי גברי נמוך אשר התקשה לבדוק לעומק הנסיבות הרגשיות שעמדו ברקע לביצוע העבירה, גורם אשר מגביר סיכון במצבו. מנגד מדובר באדם שניכר כי מזה תקופה משמעותית התארגן והקים משפחה, לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים והינו ממוקד היום בפרנסת משפחתו, ההליכים המשפטיים מהווים גורם מרתיע עבורו. שירות המבחן בא בהמלצה לענישה קונקרטית אשר תהווה עבורו עונש חינוכי ועל כן המליץ על צו של"צ בהיקף 150 שעות.

טיעוני הצדדים

5.         לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד נדב רייכמן, הנאשם יליד 1979 הודה בכתב האישום לפיו נכנס לדירת מגורים דרך חלון הדירה, אל תוך חדר השינה של המתלונן וחיפש בו דבר מה ואז יצא. התפרצות ברף הנמוך. הערך החברתי הנפגע בגין מעשיו של הנאשם היא פגיעה ברכושו של אדם ובביטחונו האישי. לנאשם עבר של שימוש בסמים וכן הרשעות קודמות בעבירות סמים. תסקיר שירות המבחן הינו חיובי אך בא בהמלצה שאינה תואמת את נסיבות המקרה. בעבירות של התפרצות ראוי כי מי שמתפרץ לתוך מקום מגורים ישלח למאסר בפועל. המאשימה עתרה לעונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

6.         לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד שי טובים, נסיבות התיק ונסיבותיו של הנאשם מחייבות קבלת המלצת שירות המבחן. המדובר באדם אשר עובד למחייתו שעות ארוכות ביממה, מדובר במי שנכח במקום והתפתה באופן רגעי, אך חזר חזרה לעבודתו מבלי לקחת דבר. כשהגיעו השוטרים הוא מייד הודה ושיתף עימם פעולה ואף הודה כי רצה לגנוב אך בסופו של יום התחרט ולא לקח דבר. לולא הודאתו לא ניתן היה להאשימו בסעיף העבירה הזה אלא בהסגת גבול בלבד. הנאשם עובד מזה 8 שנים, מקיים את משפחתו ומסייע לממן את לימודיה של אשתו. ב"כ הנאשם עתר לאפשר לנאשם להמשיך ולקיים את המסגרת המשפחתית ולאמץ את המלצת שירות המבחן.

7.         הנאשם הביע מרטה על מעשיו.

דיון

3

8.         לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות.

9.         במקרה דנן כתב האישום מתאר אירוע אחד, ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

קביעת מתחם העונש ההולם

10.       קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

11.       במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הזכות לשמירה על קניינו של הפרט וזכותו של הפרט לביטחון אישי ולפרטיות.

12.       בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי הפגיעה בערך המוגן הינה פגיעה ממשית, אם כי בהשוואה למקרי התפרצות אחרים מדובר ברף נמוך יחסית. הנאשם ניצל את האמון שנתן בו המתלונן, עת הכניסו לתוך ביתו, וחדר אל תוך פרטיותו, נכנס לחדר השינה שלו וחיטט בחפציו האישיים בכוונה לגנוב דבר. כאשר אדם זר חודר לביתו של אדם, מבצרו, יש בכך פגיעה כפולה, הן בקניינו של האדם והן בפרטיותו ובתחושת הביטחון האישי שלו, ושל הציבור בכללותו. מקרים מסוג זה עלולים אף להסתיים בפגיעה פיזית באדם, אף אם מבצע העבירה מלכתחילה כלל לא התכוון לכך. במקרים אלה קיימת מסוכנות אינהרנטית נוכח האפשרות להתפתחות אלימה של האירוע.

13.       בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

א.                     בע"פ (מח' חי') 17277-02-13 מדינת ישראל נ' פסחוב (2.5.13), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש של הנאשם, אשר הורשע בביצוע עבירה של התפרצות לבית מגורים בצוותא כדי לבצע עבירה. בית-משפט השלום גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, חלקם בחופף וחלקם במצטבר לעונש אותו ריצה באותה עת. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר את עונשו של הנאשם ל-15 חודשי מאסר בפועל במצטבר לעונש אותו ריצה הנאשם באותה עת.

ב.                      בע"פ (מח' י-ם) 19885-07-11 ששון נ' מדינת ישראל (24.11.11), נדחה ערעורם הן של המדינה והן של הנאשם, אשר הורשע בעבירה של ניסיון התפרצות למקום מגורים לשם ביצוע גניבה או פשע, ונדון למאסר בפועל למשך 12 חודשים, יחד עם הפעלת מאסר מותנה, סה"כ 14 חודשים.

4

ג.                        בעפ"ג (מח' י-ם) 24997-04-14 מדינת ישראל נ' בנון (7.7.14), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירה של ניסיון התפרצות לבית מגורים. בית משפט השלום גזר עונש של 6 חודשי מאסר בפועל והפעלת ארבעה חודשי מאסר על תנאי, חלקם בחופף וחלקם במצטבר. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר את עונשו של הנאשם ל-13 חודשי מאסר בפועל כולל המאסר המותנה שהופעל כולו בחופף.

ד.                      בעפ"ג (מח' מרכז- לוד) 30105-07-12 אפנסייב נ' מדינת ישראל (23.10.12), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בשני תיקים, בביצוע עבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב ובעבירות נלוות, ונדון ל-11 חודשי מאסר בפועל.

ה.                     בעפ"ג (חי') 28931-05-14 מדינת ישראל נ' בלאן (15.7.14), התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש של הנאשם, אשר הורשע בביצוע עבירה של התפרצות לבית מגורים. בית משפט השלום גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל.

ו.                        בת"פ (ב"ש) 50969-06-12 מדינת ישראל נ' ממיסטבלוב (19.12.12), הורשעו הנאשמים, כאשר נאשם 2 הינו בעל עבר פלילי מכביד, בעבירה של כניסה למגורים לשם ביצוע עבירה. נאשם 1 נידון למאסר בפועל למשך 9 חודשים, ונאשם 2 נידון למאסר בפועל למשך 15 חודשים.

ז.                       בת"פ (עכו) 15927-08-13 מדינת ישראל נ' בסתוני (3.11.13), הורשע הנאשם בהתפרצות לדירה בכוונה לבצע עבירה, הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, לחובתו הרשעה קודמת אחת מלפני יותר מ- 13 שנים, נמצא בהליך של גמילה מסמים, נידון לעונש מאסר של 11 חודשים בניכוי ימי מעצרו ועונשים נלווים.

ח.                     בת"פ (י-ם) 20536-08-10 מדינת ישראל נ' פלוני (11.7.13), הורשע הנאשם בעבירה של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, הנאשם צעיר בעל הרשעות קודמות בביהמ"ש לנוער, שהה בקהילה טיפולית זמן ארוך. נידון ל -9 חודשי מאסר בקיזוז ימי מעצרו ולעונשים נלווים.

ט.                     בת"פ (פ"ת) 16023-12-12 מדינת ישראל נ' מור (5.10.14), הורשע נאשם בעבירה של כניסה למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה וגניבה של מכשיר אייפד. הנאשם נכנס לבית המתלוננת על ידי פתיחת הדלת שעה שהמתלוננת ישנה בבית. הנאשם בעל הרשעה קודמת בעבירה לפי פקודת זכויות יוצרים משנת 2006, נידון ל 0 6 חודשי מאסר על בעבודות שירות ועונשים נלווים.

5

י.                        בת"פ (ראשל"צ) 4056/09 מדינת ישראל נ' אדרי (30.5.13), הורשע נאשם לפי הודאתו בביצוע עבירה של התפרצות לבניין שאינו בניין מגורים בצוותא חדא וביצע גניבה. הנאשם התפרץ יחד עם אחר לבית עסק וגנב מתוכו סכום של 15,000 ₪, מסך מחשב וצידנית. הוא נידון למאסר בפועל של 6 חודשים, לריצוי בדרך של עבודות שירות.

יא.                  בת"פ (פ"ת) 19161-02-11 מדינת ישראל נ' עיסא (29.7.13), הורשע נאשם בהתאם להודאתו, בביצוע עבירות של התפרצות לעסק וגניבה, היזק לרכוש במזיד, החזקת נכס שהושג בפשע והחזקת מכשירי פריצה. הנאשם, בין היתר, התפרץ בצוותא חדא עם אחר למוסך, והשניים גנבו ציוד. הוא נידון למאסר בפועל של 6 חודשים, לריצוי בדרך של עבודות שירות.

14.       במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:

א.    הנזק שנגרם מביצוע העבירה; הנאשם פרץ לביתו של המתלונן, נכנס לתוך חדר השינה שלו וחיטט בחפציו האישיים. בכך ללא ספק פגע בתחושת הביטחון האישית של המתלונן וזאת גם אם בסופו של יום לא נלקח מחדרו דבר.

ב.     הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; לדבריו של הנאשם מדובר היה בחולשה רגעית על רקע קשייו הכלכליים ועול פרנסת משפחתו.

ג.       עוד יש ליתן את הדעת במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה לכך שהנאשם שהה כדין בקומה הראשונה של הבית במסגרת עבודתו, ורק כניסתו לקומה השניה היא בגדר התפרצות. מכאן שמדובר ברף נמוך יחסית של עבירת ההתפרצות בהשוואה למקרי התפרצות אחרים.

15.       בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל משישה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל - 18 חודשי מאסר בפועל.

16.       במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. שיקול ההגנה על שלום הציבור אינו ממין העניין. השיקול השיקומי אף הוא אינו מעלה או מוריד וזאת נוכח מצבו של הנאשם אשר אינו פנוי לקבלת עזרה טיפולית, וממוקד כעת בבעיותיו הכלכליות, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן.

17.       בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:

6

א.    הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; לנאשם אמנם הרשעות קודמות, ברם הוא מעולם לא נידון לעונש מאסר, ואין ספק כי יהיה בכך, גם אם ירוצה בעבודות שירות כדי לפגוע בו.

ב.     הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם; הנאשם נשוי ואב לשני ילדים קטנים, נושא בעול פרנסת משפחתו. אין ספק כי משפחתו עשויה להיפגע בעקבות הטלת העונש.

ג.       נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה במעשיו, הביע חרטה וצער על הפגיעה במתלונן.

ד.     עברו הפלילי של הנאשם או העדרו; לנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות של החזקה /שימוש בסמים לצריכה עצמית מהשנים 2004-2005, בגינן נידון לעונשים צופי פני עתיד.

18.       עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לכך שהנאשם שהה במקום מתוקף עבודתו והאמון שניתן בו על ידי המתלונן. כן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם וזאת נוכח הקלות בה ניתן לבצע עבירות מעין זו.

19.       באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר לנשיאה בדרך של עבודות שירות לתקופה המירבית ללא ניכוי ימי מעצרו. בחנתי את המלצת שירות המבחן להטלת שירות לתועלת הציבור ואולם סבורני כי ענישה בדרך של שירות לתועלת הציבור לא תאזן כראוי בין שיקולי הענישה השונים ותחטא לעקרון ההלימה.

הקנס הכספי

20.       עסקינן בעבירה שבוצעה בעבור בצע כסף, אף אם ברקע לה עומדת גם מצוקה כספית של הנאשם. במקרה של עבירה אשר מבוצעת מתוך מניע כלכלי, מן הראוי שאף העונש יכלול רכיב כלכלי של קנס.

סוף דבר

21.       אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות. עבודות השירות תבוצענה בהתאם להמלצת הממונה. תחילת עבודות השירות ביום 1.1.15.

7

ב.     10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ג.       5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש מסוג עוון, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

ד.     קנס כספי בסך של 2,500 ש"ח או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.2.15. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ד חשוון תשע"ה, 17 נובמבר 2014, בנוכחות הצדדים.