לפני בקשת ב"כ הנאשם לעיון חוזר ושינוי של החלטתי מיום 28.3.23 בדבר חיובה בתשלום הוצאות לאוצר המדינה.

1.      בהחלטתי מיום 28.3.23, היא ההחלטה נושא הבקשה לפני, הוריתי על חיוב ב"כ הנאשם בתשלום הןצאות לאוצר המדינה בסך של 1,000 ₪, בגין אי התייצבותה לישיבת הוכחות שנקבעה בתיק זה מבעוד מועד ובהתאם לבקשותיה היא, ליום 27.3.23 בשעה 14:30.

השיקולים והנימוקים שהביאו להחלטה בדבר החיוב בתשלום הוצאות פורטו בהחלטתי הנ"ל ולפיכך לא אחזור עליהם גם כאן.

2.      ביום 3.4.23 הגישה ב"כ הנאשם את הבקשה שלפני, ואלה טעמיה:

א.    לא ניתנה לה הזדמנות להשמיע את דברה לעניין הטלת הוצאות, חרף הוראת תקנה 21(ב) לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, המחייבת לעשות כן ככל שהדבר נוגע להטלת הוצאות על בעל דין ולכן מקל וחומר רלוונטית להטלת הוצאות על באי כח הצדדים.

ב.      ביום 26.3.23 על רקע פיטורי שר הבטחון, יצאו רבבות אזרחים לרחובות והפגינו ברחבי הארץ כולה עד השעות הקטנות של הלילה. בהמשך לכך פורסמו ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ הודעות רבות שהכריזו על הפגנת ענק מול הכנסת בירושלים ביום המחרת בצהריים, כלומר ביום 27.3.23 סמוך לשעה 14:00, וקראו לאזרחים כולם להצטרף להפגנה מרכזית וחשובה זו. לצד זאת, הוכרז על שביתות באוניברסיטאות, בשלטון המקומי וההסתדרות. יו"ר לשכת עורכי הדין ויו"ר איגוד המשפטנים הצטרפו לדברים וקראו/הודיעו לציבור עורכי הדין, לרבות סנגורים ציבוריים, להצטרף להשבתה ולא להגיע לדיונים בבתי המשפט מלבד במקרים דחופים. ב"כ הנאשם חשה חובה אזרחית ורצון עז להיענות לקריאות אלה ולכן הגישה את הבקשה לביטול הדיון שהיה קבוע ליום 27.3.23.

ג.       מדובר היה בבקשת ב"כ הנאשם לביטול הדיון ולא בהודעתה כי לא תתייצב.

ד.      3 עדי התביעה שאמורים היו להעיד בישיבת 27.3.23 הם שוטרים, וכל נסיונותיה של ב"כ הנאשם לקבל את התייחסות ב"כ המאשימה לאפשרות של ויתור על התייצבותם לעדות, לא נענו.

3.      תגובת ב"כ המאשימה לבקשה, נסרקה לתיק בית המשפט רק אתמול - 19.4.23.

בתשובתו אישר ב"כ המאשימה כי ב"כ הנאשם אכן הודיעה לו כי הוא מוכנה לוותר על חקירת 3 השוטרים שזומנו לעדות ליום 27.3.23, אך ציין כי מאחר שרצה לבחון האם יש מקום להעידם, הוא החליט לזמנם לדיון בכל זאת. דא עקא, שבהמשך הסתבר לו כי שניים מהעדים לא יכולו להגיע (בשל דחיית שעת הדיון מ- 11:30 ל- 14:30 בעקבות ב"כ הנאשם). העד השלישי אמור היה להתייצב. עוד ציין ב"כ המאשימה בתגובתו כי בבוקר יום הדיון - 27.3.23, הודיעה לו ב"כ הנאשם שהגישה בקשה לדחיית הדיון "מאחר שהיא מצויה בכנסת בירושלים". רק לאחר מכן הגיע ב"כ המאשימה למסקנה כי יוכל לוותר על העדת עד התביעה האחרון שנותר והודיעה על כך לתובעת אחרת שנמצאה באולם (אלא שהיא לא עדכנה אותי בכך - ר.ס.מ).

4.      לאחר שנתתי דעתי לנימוקי בקשת ב"כ הנאשם, להוראת תקנה 21(ב) לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד-1974, אליה הפנתה ולתגובת ב"כ המאשימה, אני מחליטה לבוא לקראתה, לפנים משורת הדין, ולהפחית את סכום ההוצאות אותו יהא עליה להפקיד לטובת אוצר המדינה, לסך של 500 ₪.

ואלה טעמי:

·        עניינה של תקנה 21(ב) הנ"ל במקרים בהם מחליט בית המשפט להעתר לבקשת דחיה של בעל דין, ולחייבו בתשלום הוצאות לצד שכנגד.

לא כזה הוא המקרה שלפני, הן משום שלא החלטתי להעתר לבקשה אלא למעשה אולצתי ע"י ב"כ הנאשם לדחות את הדיון למועד אחר, והן משום שהחיוב בתשלום ההוצאות לא הוטל על בעל דין וגם לא נקבע לזכות הצד שכנגד, אלא הוטל על ב"כ הנאשם לאוצר המדינה, בשל אופן התנהלותה. מכלל הנסיבות עולה כי ב"כ הנאשם אמנם הגישה בבוקר מועד הדיון 27.3.23 מסמך הנושא את הכותרת "בקשה", אך מראש לא התכוונה להתייצב גם אם בקשתה תידחה שכן עוד בטרם ניתנה החלטתי, היא כבר נסעה/היתה בירושלים.

·        למיטב ידיעתי, הודעות יו"ר לשכת עורכי הדיון ויו"ר איגוד המשפטנים הוצאו לאחר השעה בה ב"כ הנאשם למעשה החליטה על דעת עצמה שלא להתייצב לדיון.

·        מן האישור הרפואי בדבר מחלת הנאשם במועד הדיון (27.3.23) עולה כי היה חולה כבר מאז 24.3.23, ולמרות זאת הטענה בדבר מחלתו לא הועלתה ע"י ב"כ הנאשם בבקשתה, אלא רק בדיעבד.

·        במצב דברים זה ומאחר שבסופו של דבר בית המשפט היה "האחרון לדעת" מה מתחולל מאחורי כותרת הבקשה שהונחה בפניו, אני סבורה כי לא יהא זה נכון למחול לב"כ הנאשם על אופן התנהלותה ו/או להכשירו בדרך של ביטול החיוב בתשלום ההוצאות.

5.      סוף דבר, הבקשה מתקבלת בחלקה.

ב"כ הנאשם תשלם את הסך של 500 ₪ כהוצאות לאוצר המדינה, עד ליום 24.4.23.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשפ"ג, 20 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.