ת”פ 58075/11/22 – מדינת ישראל נגד יוסף חיים זריהן
בפני |
כבוד השופט ביאלין אלעזר
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד עמית לחיאני |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
יוסף חיים זריהן ע"י ב"כ עוה"ד רותם ניר |
|
|
|
גזר דין |
כתב האישום בתיק העיקרי
1. הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, האוחז בשלושה אישומים (להלן: "התיק העיקרי").
2. מעובדות האישום הראשון עולה כי ביום 28.11.2021 במסגרת פ"ל 9238-06-19, בית המשפט השלום לתעבורה בצפת פסל את רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה של 12 חודשים. הנאשם הפקיד רישיונו ובזמן הרלבנטי לכתב האישום, לא הוציא או החזיק הנאשם ברישיון נהיגה. מעבודות האישום הראשון עוד עולה כי ביום 14.11.22, בשעה 22:00 לערך, נהג הנאשם ברכב מסוג מאזדה, ל.ז 04846271 (להלן: "הרכב"), ברחוב השופט חיים כהן בירושלים. ברכב, החזיק הנאשם שקית לבנה המחולקת למנות ובהן סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 60.2 גרם נטו וכן סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 2.6 גרם נטו. בנוסף, ברכב נתפס סכום של 1,800 ₪ במזומן.
לפיכך, הורשע הנאשם בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל'ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים המסוכנים"), נהיגה בזמן פסילה - פסילת בית משפט, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה ונהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת בטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל-1970.
3. מעובדות האישום השני עולה כי בין יום 12.11.2022, בשעות הבוקר, ועד ליום 13.11.2022 בשעה 5:30 לערך, במקום שאינו ידוע במדויק למאשימה, מצא הנאשם טלפון נייד מסוג שיומי וכן כרטיס אשראי מסוג "ויזה" המסתיים בספרות 1237 (להלן: "כרטיס החיוב") ובו פרטיו של משה גרוסברד (להלן: "המתלונן"). הנאשם נטל את כרטיס החיוב ונשא אותו מבלי לנקוט אמצעי סביר לאתר את המתלונן. בהמשך לכך, ביצע הנאשם 10 עסקאות בכרטיס החיוב בחנויות, כאשר בסה"כ אושרו 5 עסקאות בסכום מצטבר של 1,206 ₪.
לפיכך, הורשע הנאשם בעבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל'ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), נטילת או החזקת רכיב חיוני באמצעי תשלום שלא בהסכמת המשלם בכוונה להשתמש בו או לאפשר לאחר להשתמש בו, לפי סעיף 40(ב)(1) לחוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019 ( להלן: "החוק לשירותי תשלום"), 5 עבירות של שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום או מסירתו לאחר, בידיעה שהוא עלול להשתמש בו בכוונה להונות, לפי סעיף 40(ב)(2) ו-5 עבירות של שימוש ברכיב חיוני באמצעי תשלום או מסירתו לאחר, בידיעה שהוא עלול להשתמש בו בכוונה להונות, לפי סעיף 40(ב)(2)בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין.
4. מעבודות האישום השלישי עולה כי ביום 15.11.2022, בעקבות המתואר באישומים 1 ו-2, נעצר הנאשם והובא לדיון הארכת מעצר בפני כב' השופט עמיר שקד במסגרת מ"י 30369-11-22. במהלך הדיון, קרא הנאשם לעבר טוען המעצרים, רס"מ עוז ממוקה "תמות, ירצח אותך ערבי בגרון, בן שרמוטה, תמות השנה, אתה השנה מת, ערבי ירצח אותך, תזכור את המילה שלי, אשתך תמות יחד איתך, שם עליך אלף זין". בהמשך לכך, הוסיף הנאשם וקרא לעברו כי יתפור לו תיק אונס. לפיכך, הורשע הנאשם בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
תיקי צירוף
5. ביום 12.2.2023 צירף הנאשם לתיק העיקרי חמישה תיקים בהם הורשע על פי הודאתו, כפי שיפורט להלן:
6. בת"פ 20012-09-21 (להלן: "תיק הצירוף הראשון") הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+7(ג), רישא לפקודת הסמים המסוכנים בכך שביום 14.9.2020 בשעה 17:00 או בסמוך לכך, ברחוב עקיבא בן מהלאל 6 דירה 7, החזיק הנאשם בסם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל נטו של 50.18 גרם.
7. בת"פ 5456-01-22 (להלן: "תיק הצירוף השני") הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בביצוע עבירות של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין והחזקת סמים לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+7(ג), סיפא לפקודת הסמים המסוכנים בכך שביום 11.5.2021 בשעה 11:41 לערך, ברחוב בן זאב יהודה בבית שמש, החזיק הנאשם בתוך תחתוניו ועל גופו סם מסוכן מסוג קנבוס, מחולק ל-2 שקיות, במשקל כולל של 10.75 גרם נטו וכן החזיק הנאשם סכין מטבח, בעלת ידית אדומה ובעלת להב באורך 9 ס"מ.
8. בת"פ 38531-01-21 (להלן: "תיק הצירוף השלישי") הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים בכך שביום 13.4.2021 בשעה 23:51 או בסמוך לכך, בעודו ברכב של בת זוגו, ביער צרעה, החזיק הנאשם על גופו בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.20 גרם נטו.
9. בת"פ 16766-02-22 (להלן: "תיק הצירוף הרביעי") הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של החזקת אגרופן או סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין בכך שביום 19.11.2021 בשעה 9:36 לערך, הגיע הנאשם לתחנה המרכזית בירושלים, כשהוא מחזיק בתיקו סכין בעלת להב באורך של כ-14 ס"מ, אשר התגלתה במכשיר השקוף.
10. בת"פ 13711-07-21 (להלן: "תיק הצירוף החמישי") הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בביצוע של 2 עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין ועבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין. מעובדות כתב האישום בתיק הצירוף החמישי עולה כי הנאשם והגב' שרה אלזם (להלן: "המתלוננת") היו בקשר זוגי כשלושה חודשים ונפרדו במהלך חודש יוני 2020. מכתב האישום עולה כי ביום 10.7.2020 בשעה 14:00 לערך, הגיע הנאשם אל ביתה של המתלוננת ברחוב השבעה 1 בבית שמש. השניים החלו להתווכח בנוגע לעניינים כספיים. במהלך הוויכוח, ולאחר שהמתלוננת ביקשה מהנאשם לעזוב, אחז הנאשם בבקבוק זכוכית, השליך אותו על הכיור במטבח ושבר אותו. או אז, החל הנאשם לצעוק, להניף את ידו לעבר המתלוננת ולאיים באמרו: "..עוד פעם את מאיימת עם המשטרה?... שרה מה יש לך? את מתה לקבל כאפה לפנים, את מתה לקבל אני אומר לך, אני אשחרר לך לא כאפה, אשחרר לך פיצוצים. למה את נותנת לי להתנהג ככה". עוד הוסיף הנאשם לאיים באומרו: "יש לך אומץ לקחת לי את החופש? אני אהרוג אותך, תעשי את זה קחי בואי נחייג למשטרה, אם יש לך אומץ את מקבלת פה דקירות לגרון לפני שהם באים... בבקשה תחייגי למשטרה אם אני לא רוצח אותך לפני שעוצרים אותי במשטרה אמא שלי זונה, אם לא אני לא עושה לך כלום, אני לא אפנה אלייך תזהרי ממני את לא תאיימי עלי בחופש שלי אני לא בן זונה...".
בהמשך לאמור ולאחר שהנאשם והמתלוננת ניסו להגיע להסכמות בעניין הכלכלי, החלה המתלוננת לצעוק על הנאשם שיצא מהבית. או אז, המשיך הנאשם לאיים ובאומרו: "את רוצה שאגיע לנקודת אל חזור? את יודעת שישבתי בבית סוהר חמש וחצי שנים והסתובבתי עם עבריינים. את רוצה את הכסף שלך או את רוצה למות? זה מה שאת רוצה את רוצה לסבך אותי?"
בשלב זה, פנה הנאשם לחבריה של המתלוננת, בניהו פריזלר ופנינה שושנה (להלן: "בניהו ופנינה") אשר שהו בבית ואיים עליהם באמרו: "אני שייך למשפחת אברג'יל תבדקו עלי בגוגל, טעות אחת אני מזיין את אמא שלכם". כמו כן, הנאשם המשיך ואמר למתלוננת: "אני רץ מפה לבית של אמא שלך דוקר אותה יא בת זונה, את מכירה את הסיבובים שלי ואז בסוף אני לא יכול לעצור את עצמי ואת יודעת את זה יא בת זונה, אז למה את ממשיכה עם זה". כל אותה העת התקרב הנאשם למתלוננת והניף את ידיו לעברה בצורה מאיימת.
עוד עולה מתיק הצירוף החמישי כי לאחר מספר ימים, ביום 13.7.2020 בשעה 8:30 לערך, הגיע הנאשם לבית המתלוננת על מנת לשוחח עמה. לאחר שהמתלוננת הכניסה אותו לבית, הבחין הנאשם כי בניהו נמצא בחדר השינה. הנאשם החל לצעוק עליו ודרש ממנו לעזור את הבית. בניהו סירב ובתגובה הכה אותו הנאשם בפניו, בעט בדלת של חדר השינה וריסס את פניהם של בניהו ופנינה בגז מדמיע. המתלוננת ניסתה להפריד בין הצדדים אך הנאשם ריסס גם על פניה גז מדמיע ועזב את הבית. כתוצאה ממעשיו, נגרמו למתלוננת, לבניהו ופנינה אדמומיות בפנים.
הסדר הטיעון
11. כמפורט לעיל, הנאשם הודה והורשע בעבירות שיוחסו לו בתיק העיקרי ובתיקי הצירוף, במסגרת הסדר טיעון שכלל הסכמה לתיקון חלק מכתבי האישום והפניית הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן, אך לא כלל הסכמות לעניין העונש.
ראיות לעונש
12. מטעם המאשימה הוגש תדפיס מידע פלילי ותעבורתי תע/1; גזר דין מפ"ל 9238-06-19 מדינת ישראל נ' זריהן לצורך הפעלת מאסר על תנאי והתחייבות.
13. מטעם הנאשם הוגש רישיון להחזקה ושימוש של סם מסוכן נע/1 ומידע רפואי נע/2.
תסקיר
14. מהתסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם עולה כי הנאשם, בן 31. הנאשם מאובחן כמי שסובל מתסמונת טורט וכן בהפרעות התנהגות וסימנים חרדתיים, קשיי וויסות והתפרצויות זעם. נוכח אלו, הנאשם נוטל טיפול תרופתי קבוע. בתסקיר צוין כי לאחרונה תסמונת הטורט ממנה סובל נמצאת בנסיגה.
15. מהתסקיר עולה כי הנאשם גדל בנסיבות משפחתיות מורכבות. להתרשמות שירות המבחן הנאשם גדל בתנאי הזנחה וחוסר יציבות שהובילו לתחושת היעדר ביטחון ופגעו ביכולתו לפתח יחסי אמון עם אחרים ולקדם תקשורת בין אישית מיטיבה. שירות המבחן סקר באופן נרחב את התסקירים הקודמים שהוגשו בעניינו של הנאשם בהליכים קודמים והתרשמות שירות המבחן במסגרת תסקירים אלה.
16. ביחס לעבירות המיוחסות לו כעת, הן בתיק העיקרי והן בתיקים המצורפים, הנאשם התקשה בקבלת אחריות מלאה ונטה לצמצם מידת החומרה של מעשיו. שירות המבחן ציין כי התייחסותו של הנאשם לעבירות הנוכחיות היו שטחיות וקונקרטיות, כאשר הנאשם תופס כל אחד מכתבי האישום באופן נקודתי ומתקשה לראות קשר בין ההתנהגויות השונות כמשקפות את התנהגותו שלו באופן מרוכז בעצמו ותוך סיפוק צרכיו המידיים אפילו במחיר פגיעה באחרים. אשר לנהיגה בשלילה, הנאשם אף הכחיש את המעשה עצמו וטען שלא נהג ברכב אך רק ישב בתוכו.
17. שירות המבחן עמד בסוף תסקירו על גורמי הסיכון והסיכוי הטמונים בנאשם. שירות המבחן ציין שלל גורמי סיכון הטמונים בנאשם ובכלל זה: הקושי ביצירת קשרים מבוססי אמון, המעורבות החוזרת ונשנית בעבירות מגוונות כאשר סנקציות עונשיות לא מרתיעות אותו, קשיים בוויסות וכן קושי בקבלת אחריות מלאה על העבירות בהן הורשע ונטייתו להשליך הסיבות לכך על גורמים חיצוניים. אשר לגורמי הסיכוי לשיקום, צוין כי הנאשם שולב פרק זמן של 7 חודשים בבית נעם וכן מביע מוטיבציה לשינוי אורחות חייו ותפקודו. בשקלול גורמי הסיכוי והסיכון, שירות המבחן העריך כי גם אם בהיבט של האלימות הזוגית הושגה הפחתה מסוימת במידת המסוכנות, עדיין קיים סיכון להישנות עבירות מגוונות וזאת בין היתר נוכח מאפיינו של הנאשם, גבולותיו הפנימיים הרופפים והתנהגותו האימפולסיבית.
18. נוכח כל אלו, שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית בעניינו של הנאשם. שירות המבחן סבור שיש לאפשר שילוב הנאשם בהליך טיפולי במסגרת שב"ס כשהנאשם ער לכך שצפוי לרצות עונש מאסר נוסף.
עיקרי טענות הצדדים:
19. ב"כ המאשימה עמדה על עובדות כתב האישום בתיק העיקרי וכן על עבודות כתבי האישום בתיקים המצורפים, הפגיעה בערכים המוגנים בעבירות בהן הורשע הנאשם ועל הנסיבות המחמירות הקשורות בביצוע העבירות. ב"כ המאשימה עתרה לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אישום. זאת לטענתה, משעה שהאירועים נעשו במועדים שונים וללא קשר הדוק ביניהם.
20. נוכח אלו עתרה התביעה לקביעת מתחם עונש הולם באופן הבא:
א. באישום הראשון בתיק העיקרי , עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין 6-12 חודשי מאסר בפועל.
ב. באישום השני בתיק העיקרי, עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשים עד ל-12 חודשי מאסר בפועל.
ג. באישום השלישי בתיק העיקרי, עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי ועד למאסר קצר.
ד. בתיק הצירוף הראשון, עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין 4 חודשי מאסר עד ל-12 חודשי מאסר בפועל.
ה. בתיק הצירוף השני, עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי עד ל-5 חודשי מאסר בפועל.
ו. בתיק הצירוף השלישי, עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי עד מספר חודשי מאסר בפועל.
ז. בתיק הצירוף הרביעי, עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר בפועל.
ח. בתיק הצירוף החמישי, עתרה המאשימה לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי עד ל-6 חודשי מאסר בפועל.
21. אשר למיקום הנאשם במתחם העונש, מחד, ציינה המאשימה כי הנאשם הודה בכתבי האישום וחסך זמן שיפוטי יקר. מאידך, טענה המאשימה כי לנאשם עבר פלילי ותעבורתי אשר בגינם ריצה הנאשם עונשי מאסר ממושכים. כמו כן, טענה המאשימה כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם לא לקח אחריות מלאה על מעשיו וכי יש סיכון להישנות עבירות מגוונות. נוכח אלו, ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם 33 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון נהיגה ופסילת רישיון נהיגה על תנאי. כמו כן, עתרה המאשימה להפעלת מאסר על תנאי והתחייבות מפ"ל 9238-06-19 (תע2).
22. ב"כ הנאשם עמד בהרחבה על מצבו הרפואי של הנאשם וטען כי הנאשם סובל מתחלואה בתחום הנפש ותחלואה פיזית כתוצאה ממגורים ברחוב. כמו כן, טען כי לנאשם הפרעות התנהגות, סימנים חרדתיים והתפרצויות זעם הנובעות מתסמונת טורט ממנה סובל. ב"כ הנאשם עמד על הנסיבות לקולה, ובכלל זה: הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו ובכך חסך זמן שיפוטי יקר; הנאשם הסיר מחדליו בתחום הסדרת רישיון השימוש בקנביס, השבת כספי המתלונן בעבירת הגניבה ובנטילת טיפול וכי הנאשם עושה שינוי באורחות חייו ואף מביע מוטיבציה לשינוי, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן.
23. נוכח אלו עתר ב"כ הנאשם לקביעת מתחם עונש הולם הנע בין 6 חודשי מאסר ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל. אשר למיקום הנאשם במתחם העונש, ב"כ הנאשם עתר למקם את הנאשם בחלקו הבינוני או העליון של המתחם, זאת בשים לב להמלצת שירות המבחן לעונשים צופי פני עתיד. אשר לפסילת רישיון הנהיגה, טען ב"כ הנאשם כי הנאשם אינו אוחז ברישיון נהיגה ואולם ביקש כי בית המשפט יאפשר לנאשם להסדיר רישיון נהיגה אך מבלי לעשות בו שימוש. אשר להפעלת מאסר על תנאי, עתר ב"כ הנאשם לחפוף חלק מתקופת התנאי, זאת בשים לב לתקופת המעצר הממושכת בה שהה הנאשם.
24. הנאשם בדברו האחרון ציין כי הוא מתנצל ולוקח אחריות על מעשיו. הנאשם ציין כי בניגוד למה שתיאר קציו המבחן, הוא לוקח אחריות מלאה על מעשיו והכחיש קשר אך לעבירות שלא מואשם בהם. כמו כן, ציין הנאשם כי לאחר שלבש את מדי האסיר, קיבל החלטה שלא להגיע למקום הזה שוב.
דיון והכרעה
קביעת מתחם העונש ההולם
25. כידוע, העיקרון המנחה בקביעת העונש הוא עיקרון ההלימה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש שיוטל עליו (להלן: "העיקרון המנחה").
26. כפי שפורט לעיל, הנאשם הורשע ב-6 כתבי אישום נפרדים בביצוע מגוון רחב של עבירות, כפי שפורט בהרחבה.
27. נוכח האמור יש להידרש למחלוקת שבין הצדדים אשר למתחם שיש לקבוע במקרה דנן; האם מתחם נפרד לכל אישום, כעמדת התביעה, או שמא יש לראות בכלל האישומים כאירוע אחד ולקבוע מתחם אחד, כעמדת הסניגור.
ריבוי עבירות - אירוע אחד או שני אירועים
28. בסעיף 40יג (א) לחוק העונשין נקבע כך:
"הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע".
29. בע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נגד מדינת ישראל, (פורסם בנבו, פיסקה 5 לחוות דעתה של כבוד השופטת ד' ברק ארז) נקבע כי:
"בעיקרו של דבר, התשובה לשאלה מהם גדרי ה"אירוע" תיגזר מניסיון החיים, כך שעבירות שיש ביניהן קשר הדוק ייחשבו לאירוע אחד. המובן שיינתן למונח "קשר הדוק" יתפתח ממקרה למקרה ואין צורך לקבוע אותו באופן קשיח כבר כעת. עם זאת, ניתן לומר כי ברגיל קשר כזה בין עבירות יימצא כאשר תהיה ביניהן סמיכות זמנים או כאשר הן תהיינה חלק מאותה תכנית עבריינית אף כאשר הן בוצעו לאורך תקופת זמן שאינה קצרה (אך מבלי שפרמטרים אלה ימצו את מבחני העזר האפשריים לבחינת עוצמתו של הקשר בין העבירות)".
30. ראו גם ע"פ 5643/14 אחמד עיסא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 23.06.2015):
"יישומו של מבחן "הקשר ההדוק" על ענייננו מעלה כי למצער נכון היה לסווג חלק מן העבירות בהן הורשעו כל אחד מהמערערים כ"אירוע אחד", ויתכן שאף את כולן. כתבי האישום מתארים תכנית עבריינית שהתרחשה במשך 3 חודשים, במסגרתה ביצעו המערערים עבירות שונות בנשק עבור בצע כסף. תכנית זו אמנם כללה מעשים שונים, אך אין בכך כדי להגדיר כל אחד מהם כ"אירוע" נפרד בפני עצמו, ודומה כי יש מדובר במסכת עבריינית אחת וכי מתקיים בין העבירות קשר ענייני ברור."
31. במקרה זה, דעתי כדעת התביעה. מדובר ב-8 אירועים נפרדים ומנותקים שבוצעו בהפרש של מעל לשנתיים. למעט כתב האישום בהליך העיקרי, בגין כל אחד מתיקי החקירה האחרים שנפתחו נגד הנאשם, הוגש כתב אישום נפרד. כמו כן, לא ניתן להצביע במקרה זה על תכנית עבריינית סדורה שעמדה בבסיס ביצוע העבירות, דומה שהעבירות בוצעו על רקע דפוסיו ההתנהגותיים של הנאשם, העדר שליטה וויסות מצידו. על כן, לטעמי, יש לראות בכל אישום כאירוע נפרד ולקבוע בייחס לכל אחד מהאישומים מתחם נפרד.
הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות ומידת הפגיעה בערכים מוגנים אלו:
32. במעשיו פגע הנאשם בשורה ארוכה של ערכים חברתיים מוגנים וביניהם:
- אשר לעבירות האיומים כנגד טוען המעצרים - הנאשם פגע בערך המוגן של שמירה על שלומם וביטחונם של עובדי ציבור, שמירה על שלוות נפשם, מניעת פגיעה במנהל תקין וביכולתם לתפקד כראוי, מניעת פגיעה בשרות הציבורי בכלל וחשש פן עובדי הציבור יימנעו מלתפקד או לבצע תפקידם כראוי בשל איומים המופנים אליהם.
- אשר לעבירות הסמים - פגע הנאשם בהגנה על שלום הציבור ובריאותו. הפסיקה חוזרת ומדגישה את חומרתן של עבירות הסמים וכן את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. זאת, בפרט לנוכח העובדה שתכלית החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, היא לצורך הפצתה וממילא פגיעה בצרכני הסמים, בני משפחותיהם והציבור בכללותו.
- אשר לעבירה של החזקת סכין - פגע הנאשם בערך המוגן של שמירה על שלום הגוף ובטחון הציבור, בעיקר כאשר מתפתח אירוע אלים. נוכח כך, ראה המחוקק להגביל לא רק את השימוש בסכין, אלא אף את עצם החזקתו שלא כדין (ראו: רע"פ 7484/08 פלוני נ' מדינת ישראל (22.12.2009))..
- אשר לעבירה של נהיגה בזמן פסילה - הנאשם פגע בערך המוגן של ביטחון המשתמשים בדרך ושלומם. לא יכול להיות חולק אשר לסכנה הטמונה לציבור כאשר אדם הפסול מלנהוג ברכב, נוהג ברכב. כאמור, עבירה זו טומנת בחובה סיכון לביטחונם ולשלומם של משתמשי הדרך לצד התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט) רע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 26.05.05)). על חומרתה של עבירה בנהיגה בזמן פסילה עמד בית המשפט העליון לא פעם. ברע"פ 155/23 נאור ברנס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 11.01.2023), נקבע כך:
"לא אחת שבתי ועמדתי על חומרתן של עבירות התעבורה, אשר מסכנות את העבריין ואת יתר משתמשי הדרכים. בהתאם, ישנו צורך של ממש בענישה הולמת ומרתיעה אשר תבטא את חשיבות ההגנה על שלום משתמשי הדרכים ותסייע במיגור עבירות התעבורה (רע"פ 7013/22 סייד נ' מדינת ישראל, פסקה 8 [פורסם בנבו] (27.10.2022)). ביתר שאת, עבירת הנהיגה בזמן פסילה מבטאת זלזול עמוק של העבריין כלפי החלטות בית המשפט, רשויות החוק וגורמי האכיפה, ואף מהווה סכנה למשתמשי הדרכים (רע"פ 861/22 בניאמינסון נ' מדינת ישראל, פסקה 10 [פורסם בנבו] (6.2.2022))."
- אשר לעבירות הגניבה והשימוש בכרטיס האשראי - הנאשם פגע בערכים המוגנים של הזכות לקניין והרכוש וכן בהליכי הסחר התקינים.
- אשר לעבירה של תקיפה ואיומים - הנאשם פגע בזכותו של האדם לשמירה על בטחונו האישי ועל שלמות גופו. הנאשם איים על המתלוננת ותקף אותה אל מול עיניי חבריה. בית המשפט עמד על החשיבות העליונה של מיגור תופעת האלימות נגד נשים על ידי בני זוגן. ראו ע"פ 1213/21 וואסה נ' מדינת ישראל, פסקה 25 (11.8.22) שם נקבע כך:
"[...] המחשבה שבת זוג, בהווה או בעבר, היא קניינו של בן זוגה מעתה ועד עולם; ולא, חייה מוטלים בסכנה, כפי שאנו עדים לאחרונה; היא תפיסה מעוותת מיסודה החוצה עדות ודתות אשר אין לה מקום בחברה בישראל. תופעה עגומה זו יש לעקור מן השורש, וליתן לכך ביטוי הולם בעונש הנגזר על עבריינים שנוהגים כך."
נסיבות הקשורות בביצוע העבירות:
33. בהקשר של הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם יש להביא בחשבון, לעניין קביעת המתחם, את אלה:
- הנאשם הורשע בשורה של עבירות מתחומים שונים. מדובר במגוון עבירות סמים, עבירות אלימות, איומים, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה, נהיגה בזמן פסילה, הונאה בכרטיס חיוב וגניבה וכן מספר עבירות של החזקת סכין. ריבוי העבירות בהן הורשע הנאשם מעיד על מיהות העושה ומהות המעשה. מדובר בעבירות שבוצעו על פני תקופה ובמועדים שונים. הנאשם לא נרתע מלשוב ולבצע עבירות על אף כתבי אישום תלויים ועומדים כנגדו. שלל העבירות בהן הורשע הנאשם ואופיין של העבירות מעיד כי מדובר בנאשם שאין לו מורא מהדין ומאוכפי הדין.
- בהליך העיקרי הורשע הנאשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית בכך שהחזיק כ-60 גרם סם מסוכן מסוג קנבוס ו-2.6 גרם סם מסוכן מסוג חשיש לצד סכום כסף בסך 1,800 ₪. כמו כן, בתיק הצירוף הראשון הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של כ-50 גרם. מדובר בסמים שנועדו לסחר וזאת נוכח העובדה שהסמים היו מחולקים למנות. אין צורך להכביר במילים על המסוכנות הטמונה לציבור כתוצאה מהפצת סמים. כבר נאמר שהעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית היא אחות לעבירת הסחר. (ראו ע"פ 1345/08 ארקדי איסטרחוב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 18.5.2009). הגדיל הנאשם וביצע את עבירת הסמים כאשר הוא נוהג ברכב בזמן שהוא פסול מנהיגה ברכב לתקופה של 12 חודשים. העובדה שהנאשם נהג ברכב על אף שנפסל ע"י בית משפט מלמדת שהנאשם אין לו מורא מהדין ומהדיין. עובדה זו מלמדת על תעוזתו של הנאשם לספק את צרכיו אף במחיר של סיכון החברה ובכלל זה משתמשי הדרך.
- עוד הורשע הנאשם בהליך העיקרי בעבירות של גניבה וב-10 עבירות של שימוש ברכיב חיובי וניסיון לשימוש ברכיב חיוני. הנאשם השתמש בכרטיס אשראי באופן חוזר ונשנה כלפי מספר בעלי עסק. העובדה שהנאשם עשה וניסה לעשות שימוש בכרטיס האשראי במספר חנויות, מעידה על רצונו של הנאשם לנצל עד תום את ההזדמנות שנפלה לידיו תוך פגיעה ברכושם של אחרים.
- עוד הורשע הנאשם בתיק העיקרי בעבירת איומים כלפי טוען המעצרים. מדובר באיומים בוטים וחמורים שנשמעו במהלך דיון בין כותלי בית המשפט, דבר שיש בו כדי ללמד, שוב, כי מדובר בנאשם חסר רסן וחסר שליטה עצמית.
- בתיקי הצירוף השני והרביעי הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סכין. מדובר בעבירת פשע שבצידה קבוע עונש מאסר בין 5 שנים. תכלית האיסור שבצד עבירה זו ברור ונהיר לכל. דובר רבות על תופעת הסכינאות בחברה הישראלית. החשש הטמון בעצם החזקת סכין שלא כדין, ברור. עבירה זו נועדה למנוע תופעות של לשליפת סכין על עניין של מה בכך. חומרה יתרה נודעת למעשיו של הנאשם שעה שהגיע לתחנה המרכזית בירושלים כאשר הוא מחזיק בתיקו סכין בעלת להב באורך של כ-14 ס"מ, על אף שתיק חקירה בגין עבירה דומה היה תלוי ועומד נגדו נוכח המעשים המיוחסים לו בגין תיק הצירוף השני.
- בתיק הצירוף החמישי הורשע הנאשם ב-2 עבירות של איומים ותקיפה. המעשים המתוארים בכתב האישום מלמדים על נאשם חסר שליטה עצמית. האיומים שהשמיע הנאשם כלפי בת הזוג מדברים בעד עצמם. אין מדובר באיומים ובאמירות סתמיות אלא באיומים לרצח ממש. הנאשם איים על המתלוננת לעיניי חבריה ללא פחד וללא מורא. הנאשם איים ברצח על המתלוננת תוך שהוא מתפאר אודות עברו המפוקפק והעברייני. הגדיל הנאשם עוד ואיים על המתלוננת בכך שיפגע באימא של המתלוננת. איומיו של הנאשם לא כללו רק אמירות אלא גם איומים בהתנהגות תוך הנפת ידיו לעברה של המתלוננת בצורה מאיימת. הנאשם לא אמר די באיומים אלא חזר לביתה של המתלוננת ותקף את בניהו בכך שהכה בפניו וזאת על עניין של מה בכך, ללא כל תגובה מצדו של בניהו ותוך דרישה מבניהו לעזוב את ביתה של בת הזוג כאילו היה זה ביתו של הנאשם. בהמשך הנאשם אף הגדיל והעצים את תוקפנותו בכך שבעט בדלת חדר השינה וריסס את פניהם של בניהו ופנינה בגז מדמיע. הנאשם לא בהחל בשום אמצעי וריסס אף את פניה של המתלוננת בגז מדמיע וזאת לאחר שניסתה להפריד בין הצדדים.
- הנה כי כן, שלל העבירות והמעשים השונים בהם הורשע הנאשם מעידים על כך שמדובר בנאשם חסר רסן, שהתנהגותו בלתי מווסתת ואימפולסיבית. מגוון העבירות והישנותן של חלק מהעבירות מעיד על כך שמדובר בנאשם שמסוכנותו לציבור ברורה ומובהקת.
מדיניות הענישה הנוהגת
34. מצאתי את הפסיקה שלהלן כרלבנטית לקביעת מתחם העונש ההולם:
א. ת"פ 26153-04-21 (שלום-י-ם) מדינת ישראל נ' קוזנצוב בית המשפט הרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של החזקת סם לצריכה עצמית, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ניסיון בסחר בסמים ו-2 עבירות של סחר בסמים. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 4-12 חודשי מאסר. בית המשפט קבע מתחם ענישה אחיד לכלל העבירות בשל סמיכות הזמנים ושיטת ביצוע העבירות.
ב. עפ"ג 18518-07-15 (מרכז) לילי גולן נ' מדינת ישראל בית המשפט הרשיע את הנאשמת בהתאם להודאתה, ב-32 אישומים הכוללים 43 עבירות של הונאה בכרטיס חיוב, בסכום כולל של 13,631 ₪. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין צו של"צ ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשמת 6 חודשי מאסר שיבוצעו בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית. לנאשמת עבר פלילי רלבנטי.
ג. ע"פ 12361-02-11 (מח'-י-ם) לוגסי נ' מדינת ישראל בית המשפט הרשיע את הנאשם, בהתאם להודאתו, בביצוע עבירות של גניבת כרטיס חיוב, הונאה בכרטיס חיוב, גניבה ועוד. הנאשם ביצע רכישות בכרטיס החיוב בסך של 1,760 ₪. בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.
ד. עפ"ג 28822-04-12 (מחוזי - ב"ש) אלכס אינדקט נ' מדינת ישראל בית משפט השלום הרשיע את הנאשם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית במספר עבירות סמים. סם מסוג קנבוס (שחלקו בצורת חשיש), במשקלים שונים ובסך כולל של 63.05 גרם. בית משפט מחוזי דחה את ערעורו של הנאשם, כך שעל הנאשם נגזר 14 חודשי מאסר בפועל לצד רכיבי ענישה נלווים.
ה. עפ"ג 44030-02-22 ג'רייס נ' מדינת ישראל בית המשפט הרשיע את הנאשמים בעבירות של החזקת סכין ואגרופן. הנאשם 1 החזיק באגרופן ועניינו הסתיים באי הרשעה וצו של"צ. נאשם 2 שהחזיק בסכין ואגרופן נידון למאסר מותנה, של"צ והתחייבות. ערעור המדינה אשר להרשעת נאשם 1 התקבל, יתר רכיבי הענישה נותרו על כנם. אשר לנאשם 2, הערעור נדחה.
ו. רע"פ 2012/16 רחאל נ' מדינת ישראל בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה של החזקת אגרופן כאשר נהג ברכב תחת השפעת אלכוהול, בפסילה והחזיק אגרופן בדלת הרכב. עבור ביצוע עבירה של החזקת אגרופן, נקבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי ועד ל-10 חודשי מאסר בפועל. עבור עבירות התעבורה שביצע, נקבע מתחם עונש הולם עד לשנת מאסר בפועל ופסילת רישיון נהיגה 6-36 חודשי פסילה וגזר על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל. לנאשם שם עבר פלילי.
ז. רע"פ 1949/15 אימן תקרורי נ' מדינת ישראל בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה של החזקת אגרופן ברכב. בית המשפט השלום ביטל הרשעתו של הנאשם ווגזר על הנאשם 180 ש"לצ לצד רכיבי ענישה נוספים. בית משפוט מחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיע את הנאשם בדין. הנאשם שם נעדר עבר פלילי.
ח. רע"פ 3059/22 מוחמד אבו עלי נ' מדינת ישראל בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה של החזקת סכין. בית משפט קבע מתחם ענישה הנע בין עונש של מאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס;
ט. רע"פ 4265/15 דדון נ' מדינת ישראל בית המשפט הרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של איומים ותקיפה סתם בכך שאיים ברצח על אדם בפאב, תפס בצווארון חולצתו ודחף אותו. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ועד ל-14 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר על תנאי. לנאשם שם עבר פלילי. הערעור ובקשת רשות הערעור נדחו.
י. רע"פ 8253/18 ינאי נ' מדינת ישראל בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה של איומים בכך שאיים במסגרת הליך, על שופט, בת זוגו ועורך דינה. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות ועד שנת מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. לנאשם שם עבר פלילי.
יא. רע"פ 9137/16 שריג נ' מדינת ישראל בית המשפט הרשיע את הנאשם בגין נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, ללא רישיון רכב וללא ביטוח. אין התייחסות למתחם הענישה. בית המשפט גזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל בהפעלה בחופף של שתי תקופות מע"ת , 12 חודשי פסילה בפועל, 6 חודשי פסילה ע"ת לשנתיים וקנס.
יב. רע"פ 6678/16 לוי נ' מדינת ישראל בית המשפט הרשיע את הנאשם בגין נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה. בית המשפט גזר על הנאשם 45 ימי מאסר על תנאי ו-6 חודשי פסילה בפועל ועל תנאי.
מתחם הענישה
35. נוכח האמור לעיל, מקובלת עלי עמדת המאשימה ועתירתה לעניין מתחם העונש. לפיכך, אני קובע את מתחמי העונש ההולם כמפורט להלן:
א. באישום הראשון בתיק העיקרי, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6-12 חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר מותנה וקנס.
ב. באישום השני בתיק העיקרי, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשים ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר מותנה וקנס.
ג. באישום השלישי בתיק העיקרי, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד למאסר קצר. זאת, לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר מותנה וקנס.
ד. בתיק הצירוף הראשון, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 4 חודשי מאסר עד ל-12 חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר מותנה וקנס.
ה. בתיק הצירוף השני, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד ל-5 חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר מותנה וקנס.
ו. בתיק הצירוף השלישי, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר מותנה וקנס.
ז. בתיק הצירוף הרביעי, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר מותנה וקנס.
ח. בתיק הצירוף החמישי, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד ל-6 חודשי מאסר בפועל. זאת, לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר מותנה וקנס.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:
36. מחד, לזכותו של הנאשם יאמר כי הוא לקח אחריות על מעשיו, הודה הן בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי והן בעבודת כתבי האישום בתיקים המצורפים וחסך זמן שיפוטי יקר. כמו כן, נתתי דעתי למצבו הרפואי כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שהוגשו.
37. מאידך, יש לזקוף לחובתו של הנאשם כי התקבל תסקיר שלילי בעניינו. שירות המבחן ציין בתסקירו שסנקציות עונשיות לא מרתיעות את הנאשם. כמו כן, צוין בתסקיר שירות המבחן כי לנאשם קשיים בוויסות וכן קושי בקבלת אחריות מלאה על העבירות בהן הורשע. לבסוף, ציין שירות המבחן בתסקירו כי עדיין קיים סיכון להישנות עבירות מגוונות וזאת בין היתר נוכח מאפיינו של הנאשם, גבולותיו הפנימיים הרופפים והתנהגותו האימפולסיבית.
38. כמו כן, יש לזקוף לחובת הנאשם את עברו הפלילי הכולל 8 הרשעות קודמות במגוון עבירות, לרבות עבירות אלימות, איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת סכין, גניבה, היזק לרכוש במזיד ועוד, בגינם נידון הנאשם למאסרים ממושכים ואלה לא מנעו ממנו לשוב ולבצע עבירות דומות. כמו כן, לחובת הנאשם 5 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה.
המיקום במתחם :
39. נוכח האמור, אני סבור שיש למקם את הנאשם בחצי העליון של כל אחד ממתחמי הענישה שנקבעו, כך שבאישום הראשון בתיק העיקרי ייגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל; באישום השני בתיק העיקרי ייגזרו על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל; באישום השלישי בתיק העיקרי ייגזר על הנאשם חודש מאסר בפועל; בתיק הצירוף הראשון, ייגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל אשר יבוצע בחופף לעונש שנגזר באישום הראשון לתיק העיקרי, זאת, נוכח זהות העבירה; בתיק הצירוף השני, ייגזרו על הנאשם חודשיים מאסר בפועל; בתיק הצירוף השלישי ייגזר על הנאשם מאסר על תנאי; בתיק הצירוף הרביעי ייגזרו על הנאשם חודשיים מאסר בפועל אשר יבוצע בחופף לעונש שנגזר בתיק הצירוף השני. זאת נוכח זהות העבירה. בתיק הצירוף החמישי, ייגזרו על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל. סך הכל 23 חודשי מאסר בפועל. כל זאת, לצד רכיבי ענישה נוספים בדמות מאסר מותנה וקנס.
גזירת הדין
40. לפיכך אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 23 חודשי מאסר בפועל במצטבר לכל עונש אחר שמרצה הנאשם, ככל שהוא מרצה עונש אחר.
ב. מפעיל עונש מאסר על תנאי בן 3 חודשים שנגזר על הנאשם בפ"ל 9238-06-19 (בית משפט השלום לתעבורה בצפת) וזאת במצטבר לעונש שהוטל עליו בתיק זה, כך שבסה"כ ירצה הנאשם 26 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו.
ג. 5 חודשי מאסר, שלא יבוצעו אלא אם יעבור הנאשם עבירות שיש בהן ייסוד של מרמה, הונאה, זיוף או גניבה וזאת בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.
ד. 6 חודשי מאסר, שלא יבוצעו אלא אם יעבור הנאשם עבירות אלימות לרבות איומים וזאת בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.
ה. 7 חודשי מאסר, שלא יבוצעו אלא אם יעבור הנאשם עבירות סמים מסוג פשע וזאת, במשך 3 שנים מיום שחרור.
ו. 5 חודשי מאסר, שלא יבוצעו אלא אם יעבור הנאשם עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רישיון נהיגה וזאת, למשך שלוש שנים מיום שחרורו.
ז. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים. הפסילה תחל מיום שהנאשם יפקיד רישיונו, ככל שיש לו רישיון.
ח. 12 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של שלוש שנים עבירה שעליה הורשע בתיק זה או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה בזמן הפסילה או בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה, ויורשע בשל העבירה הנוספת תוך התקופה האמורה לאחריה.
ט. קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 01.12.2024. לא ישולם תשלום במועד או לא ישולם כלל, יעמוד הקנס לפירעון מיידי;
לתשומת לב הנאשם:
החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שנקבעו למעלה.
ניתן יהיה לשלם את הקנס תוך שלושה ימים מהיום לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
א. בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
ב. מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000
ג. במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, י"ג אב תשפ"ג, 31 יולי 2023, במעמד הצדדים.