ת”פ 58188/02/17 – מדינת ישראל נגד ג’יהד אלרפאיעה (עציר) – בעצמו
בית משפט השלום בבאר שבע |
||||
ת"פ 58188-02-17 מדינת ישראל נ' אלרפאיעה(עציר)
|
|
15 אוקטובר 2017 |
||
|
31841-02-1758218-02-17 |
|
||
|
מספר פל"א 14515/2017 מספר פל"א 14536/2017 מספר פל"א 39700/2017 מספר פל"א 58379/2017 מספר פל"א 58427/2017 מספר פל"א 58634/2017 מספר פל"א 545368/2016 מספר פל"א 71094/2017 |
|
||
|
|
|
||
|
לפני כבוד השופט דניאל בן טולילה |
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד רוזין אדרי |
||
נגד |
|||
הנאשם |
ג'יהד אלרפאיעה (עציר) ת.ז. 312207012 – בעצמו ע"י ב"כ עו"ד יאיר דרייגור
|
||
פרוטוקול
ב"כ המאשימה:
מגישה גיליון הרשעות קודמות.
אני מגישה שני מאסרים מותנים מת"פ 45342-10-15. בתיק הזה יש 2 מאסרים מותנים, האחד בן 10 חודשים והאחר בן 5 חודשים. מגישה גז"ד מתיק תעבורה מס' 2995-10-15 מאסר מותנה בן 4 חודשים. מגישה התחייבות חתומה על סך 5,000 ₪ מת"פ 45342-10-15, פלט מאסרים ופסיקה.
הוגשו וסומנות במ'/2 – במ'/5.
ב"כ הנאשם:
הנאשם הודה בעבירות שבכתב האישום המתוקן ואכן היה במאסר כדי לפגוע בערך חברתי מוגן של ביטחון הציבור, שכן מטבע הדברים פריצה לבית מהווה סכנה לשלום הציבור וביטחונו. פגיעה גם בקניינו ובשלמות גופם של המתגוררים בבתים. בית המשפט נדרש לבחון מה הם אותן נסיבות הקשורות לביצוע הנסיבות, שכן בחינה מעמיקה יש בה כדי להשפיע לקולא על חומרת מעשי העבירה. המאשימה הודיעה לבית המשפט בדיון מיום 17.9.17 כי הוסכם בין הצדדים כי מדובר במי ששיטת הביצוע של הנאשם היתה כזו שכל פעם בטרם ביצע הנאשם פריצה, היה מוודא לפני ולפנים כי אין איש בבית ורק לאחר שהיה בטוח שאין איש בבית, היה מבצע את הפריצה. שיטת ביצוע שכזו ויש לכך תימוכין בכל חומרי החקירה מוכיחה באופן חד משמעי שאינו משתמע לשני פנים כי מעשיו של הנאשם היו מתוכננים שלא תיגרם סכנה לשלום הציבור וביטחוני ושלמות גופם של המתגוררים בבית ולכן על פניו הנזק לביטחון הציבור מביצוע העבירות שואף לאפס. כאשר מדברים על ה נזק לביטחון הציבור יש לשים דגש כי לכל ידוע כיצד מתחיל אירוע פריצה בפתיחת דלת, או חלון אבל אף אחד לא יכול לצפות כיצד יסתיים האירוע וזאת כאשר שוהים במהלך הפריצה אנשים המתגוררים בבית. זה גם יכול להסתיים במוות.
די שהמתגורר בבית נבהל ויאחוז חפץ כדי להגן על גופו מפני הפורץ. חשוב לציין שלא מדובר רק על ביטחון פיזי אלא גם נפשי. חוויה כזו עבור מי שנמצא בבית היא חוויה שלעולם לא תישכח. היא מקפיאה את דמו של המתגורר בבית ורק מי שחווה פריצה יכול להבין את התחושות שילוו אותו לכל ימי חייו. אדם שחווה פריצה בזמן אמת לבית לעולם יחשוש וינעל כל הזמן את הבית. החוויה של ביתך היא מבצרך נפרצה. חשוב לי לומר כי חוויתי לא אחת אירועים שכאלה. הסכמתי לייצג אותו רק בגלל שהבנתי שהנסיבות שונות.
הנזק שנגרם הוא נזק לרכוש בלבד. עיון בחומר החקירה מלמד כי חלק מהמתלוננים קיבלו את רכושם חזרה וחלק טרם הגיעו לקבלו. על המשטרה היה להגיש מסמך מפורט ועדכני לגבי כל אחד ואחד מהמתלוננים, מהו אותו רכוש שכן נמסר לו שכן בביתו של המתלונן נמצא הרכוש כולו או מרביתו, איננו יודעים במדויק ועל המדינה להמציא לבית המשפט דו"ח עדכני. מדובר בהתפרצויות יחידניות של הנאשם לבדו ללא כל סיוע של אחר או שימוש בעזרים, כלי פריצה וללא תחכום רב בביצוע הפריצות.
בית המשפט הנכבד מתבקש להתחשב במתחם הענישה גם בבחינת מדיניות הענישה הנהוגה וכידוע מדובר במתחם בין מאסר בפועל שיכול ויבוצע בעבודות שירות לבין מאסר של ממש והכל תלוי נסיבות.
מתחם הענישה כולל גם רכיב קנס. על בית המשפט להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם בהתחשב בשווי הנכסים ברשותו השואפים לאפס ובהתחשב בעובדה שהרכוש הושב לבעליו והנטל להוכחה הוא על המאשימה.
על בית המשפט לקבוע את הענישה בגבולות המתחם. לשם כך נדרש בית המשפט להביא בחשבון את הנסיבות של הנאשם. נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה ואינן משליכות על העבירה. מדובר ברשימה פתוחה. בקבוצה זו קיימות נסיבות של חסד ורחמים, גילו הצעיר, דלותה של המשפחה, אין מורה דרך ולא היה מורה דרך. הוא נולד לסביבה שבה הפשע הוא הנורמה. צר לי לומר זאת, אך זו סביבתו. בית המשפט מתבקש לראות כי מדובר בצעיר שמגיל 18 ועד היום ריצה כ – 5 שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.
בית המשפט הנכבד מתבקש לבחון את התנהלות הנאשם לאחר ביצוע העבירה. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו לא רק מדובר בחיסכון של זמן שיפוטי יקר אלא גם נאשם שהחליט לקחת אחריות על מעשיו, חסך גם את העדתם של המתלוננים, אותם מתלוננים שמלכתחילה דאג שלא לפגוש אותם וזאת כפי שתיארתי בשיטת הביצוע. העדתם של המתלוננים היתה גורמת לאותם מתלוננים לחוות את החוויה הלא נעימה בלשון המעטה עם הפורץ. הנאשם לאחר ביצוע העבירות שיתף פעולה והודה בפני קצין המשטרה על מעשיו ושיטת הביצוע שלו.
לאור כל זאת, ובהתחשב בנסיבות הביצוע שאינן מהותיות, אבקש מאסר שיהיה עד 30 חודשים שיימנו מיום מעצרו.
ניתן לראות לגבי פרק זמן של כחודשיים ימים – שבעה שמונה אירועים ואני מבקש לראות זאת כמסכת אחת ולקבוע מתחם עונש יחיד.
ביחס להטלת קנס, אבקש שיהיה במשורה, מבלי להקל ראש, יהיה בהם להביא להארכת מאסרו, שכן מדובר בנאשם נעדר כל יכולת כלכלית ולא לכך התכוון המחוקק כשקבע עיצום כספי.
ביחס לתקופת מאסר על תנאי, אבקש שלא להשית את כל המאסר על תנאי הקבוע.
הנאשם:
אני מגיל 18 בתוך הכלא. כל פעם כשאני משתחרר אני חוזר עוד פעם ואף פעם לא היה משהו שידריך אותי ויעזור לו. אין לי לאן לחזור. אני מסתובב כל פעם כשאני משתחרר. אני רוצה לעשות טיפול בתוך הכלא. זה בושה לי ולמשפחה שלי שאני יושב בתוך הכלא. יושבים פה בני הדודים שלי. אני הכי גדול במשפחה. אבא שלי בעבודה. הוא עובד על שופל. יש לי שלילת רישיון ואף פעם לא היתה לי אפשרות ללמוד.
אני מבקש שלא תהיה לי שלילת רישיון כשאני אשתחרר.
למדתי 10 שנות לימוד. אני מאורס ובגלל שנכנסתי לכלא היא עזבה אותי. כשאני יוצא לחפש עבודה, אני לא מוצא או שלא מוכנים לקבל אותי בגלל העבר שלי.
אני מתחרט על מה שעשיתי. כשאני אשתחרר אני רוצה לצאת לדרך חדשה. למשפחה שלי כואב מאוד על המצב שלי. אני מדבר איתם בטלפון והם אומרים לי מה גרמת לעצמך.
אני פגעתי בעצמי ובמי שפרצתי אליו לבית ואני מתנצל מאוד בפני מי שפרצתי אליו לבית. קשה לאדם שיגיע לבית שלו ויראה את הבית פרוץ. אני גר בבית של הורי בתל שבע.
החלטה
נדחה למתן גזר דין ליום 30.10.17 שעה 15:00.
הנאשם יובא לדיון באמצעות שב"ס.
ניתנה והודעה היום כ"ה תשרי תשע"ח, 15/10/2017 במעמד הנוכחים.
|
דניאל בן טולילה, שופט |
![text](https://www.verdicts.co.il/wp-content/themes/verdicts/images/plain_text_icon.gif)