ת"פ 5869/02/20 – מדינת ישראל,פרקליטות מחוז מרכז נגד דוד וידל
בית משפט השלום ברמלה |
|
ת"פ 5869-02-20 מדינת ישראל נ' וידל
|
|
בפני |
כבוד השופט, הנשיא, מנחם מזרחי
|
|
בעניין: |
המאשימה:
|
מדינת ישראל פרקליטות מחוז מרכז באמצעות ב"כ עוה"ד נלי מאני |
|
נגד
|
|
|
הנאשם: |
דוד וידל באמצעות ב"כ עוה"ד שי רודה |
|
|
|
גזר-דין |
א. כתב-האישום המתוקן והסדר הטיעון:
כתב-האישום המתוקן מייחס לנאשם עבירות של התחזות כאדם אחר לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין התשל"ז - 1977 וקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק הנ"ל.
בזמן הרלוונטי לכתב-האישום היה הנאשם אסיר והוא שהה באותו תא מעצר יחד עם המתלונן.
בתאריך 28.5.17 התקשר הנאשם למוקד הטלפוני של בנק לאומי, הזדהה בפרטיו של המתלונן וביקש במרמה לבצע העברה בנקאית מחשבונו של המתלונן לחשבון אחר. לבקשת הנאשם, העביר הבנק 10,000 ₪ מחשבון הבנק של המתלונן לחשבון הבנק של הנאשם.
בתאריך 6.6.17 התקשר הנאשם למוקד הטלפוני של בנק לאומי, הזדהה בפרטיו של המתלונן וביקש במרמה להמיר מטבע חוץ למטבע ישראלי ולבצע העברה כספית מחשבונו של המתלונן לחשבון הבנק של הנאשם. לאחר מספר שיחות של הנאשם עם נציגי הבנק, הומרו סכומי כסף בדולרים למטבע ישראלי ולבסוף הועברו 150,000 ₪ מחשבון הבנק של המתלונן אל חשבון הבנק של הנאשם.
סה"כ קיבל הנאשם בדרכים אלו במרמה 160,000 ₪, תוך שהוא מתחזה בכזב כמתלונן.
הצדדים הגיעו להסכמות שלפיהן תגביל את עצמה המאשימה לעונש בן 14 חודשי מאסר בפועל יחד עם עונשים נלווים ואילו הנאשם יטען לעונש כרצונו.
ב. מתחם ענישה:
בהתאם לעקרון ההלימה ובפסיקה הנוהגת בתחום אני קובע כי מתחם הענישה ביחס למתואר בעובדות כתב-האישום נע בין 8 חודשי מאסר בפועל עד 24 חודשי מאסר בפועל.
אפנה בעניין זה לפסקי-הדין הבאים, בשינויים המחויבים למקרנו:
רע"פ 7344/14 איגאסי נגד מדינת ישראל (27.11.14):
נאשם אשר הורשע בביצוע שורת מעשי מרמה באמצעות כרטיסי אשראי מזויפים, סה"כ 65,000 ₪ וכן ניסה לקבל 600,000 ₪, ללא עבר פלילי, נדון ל - 26 חודשי מאסר בפועל.
רע"פ 2638/13 אלי עובדיה נגד מדינת ישראל (28.4.13):
נאשם אשר ביצע שורת עבירות גניבה ומרמה במסגרת 12 אישומים, שבמסגרתם גנב כספים וסייע לגנוב כספים מן החברה בה עבד, על-ידי כך שדיווח למערכות החברה אודות עובדים פיקטיביים ובדרך זו גנב מן החברה 637,000 ₪, וכן עבירות מס נוספות, הורשע בעקבות הודאתו, השיב את כל הגזלה לחברה, הציג הליך שיקומי מסוים, בעל עבר פלילי רלוונטי, חלף זמן ניכר מעת ביצוע העבירות, נדון ל - 15 חודשי מאסר והודגש כי השיקול המרכזי לקולה היה שהנאשם השיב את כספי הגניבה והסיר את המחדל לרשות המיסים.
רע"פ 5540/15 גאוי נגד מדינת ישראל 24.8.15):
נאשמת, נעדרת עבר פלילי, אשר במשך כשנתיים גנבה ממעסיקה 71 שיקים באופן שיטתי וקנתה באמצעותם מוצרים בשווי של כ - 105,000 ₪, נדונה ל - 8 חודשי מאסר בפועל.
רע"פ 3642/06 כהנים נגד מדינת ישראל (9.5.06):
נאשם שבכשמונים פעם זייף אישורים שגרמו לכך שיקבל במרמה 581,000 ₪, השיב מקצת מן הגזילה, נדון ל - 30 חודשי מאסר בפועל.
עפ"ג (חיפה) 42389-02-17 שחאדה נגד מדינת ישראל (6.4.17):
נאשם אשר גנב מבית העסק של מעבידו 17 שיקים ריקים, במשך מספר חודשים זייף שמונה מהם בכך שמילא בהם סכומי כסף, סה"כ 38,300 ₪, צורף תיק נוסף, הורשע בעקבות הודאתו, בעל עבר פלילי רלוונטי, אך מעולם לא ריצה עונש מאסר, תסקיר שלילי, השיב חלק מן הגזילה, נדון ל - 8 חודשי מאסר בפועל.
עפ"ג (מרכז) 11782-09-18 רייכמן נגד מדינת ישראל (15.7.08):
נאשמת אשר גנבה מחברה בה עבדה כמנהלת חשבונות 300,000 ₪, לאחר שזייפה למעלה משמונים שיקים של החברה והפקידה אותם בחשבונה, נעדרת עבר פלילי, תסקיר חיובי, השיבה כ - 50,000 ₪ מסכום הגזילה, נסיבות אישיות מיוחדות, נדונה ל - 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.
עפ"ג (מרכז) 40196-12-13 וואשדי נגד מדינת ישראל (23.1.14):
נאשם שהיה בעליה של חברה לניהול ואחזקת מבנים, שמתוקף תפקידו קיבל לידיו פנקסי שיקים של הבניין, זייף 13 שיקים, רשם סכומי כסף שהגיעו כדי 93,000 ₪ שאותם גנב. בנוסף, צירף שלושה תיקי מרמה נוספים שבמסגרתם רימה דוכני מפעל פיס, סה"כ כ - 60,000 ₪, בעל הרשעה קודמת אחת, נדון ל - 3 שנות מאסר.
עפ"ג (מרכז) 14378-12-14 ליכטנשטיין נגד מדינת ישראל (29.4.15):
נאשם צעיר, שהורשע בתשעה אישומים שונים, שבמסגרתם פתח חשבונות בנק תוך התחזות לאחר, נטל הלוואות, קיבל מהבנקים במרמה 360,000 ₪, נעדר עבר פלילי, ניסיון שיקומי הנוגע לגמילה מהימורים לא צלח, נדון ל - 28 חודשי מאסר.
עפ"ג (חיפה) 47238-07-14 מדינת ישראל נגד איגאסי (2.10.14):
נאשם הורשע בריבוי עבירות מרמה ועבירות נוספות, בכך שרכש עשרות כרטיסי אשראי מזויפים, עשה בהם שימוש לפחות 393 רכישות, קיבל במרמה 65,000 ₪ וניסה לקבל במרמה מוצרים בשווי 600,000 ₪, נדון ל - 26 חודשי מאסר בפועל.
ת"פ (מחוזי מרכז) 9330-06-15 מדינת ישראל נגד מוקמל (17.3.19):
נאשם אשר הורשע לאחר סיום הליך של הבאת ראיות ב - 19 עבירות של גניבה בידי מורשה ובעבירות נוספות, בהיותו רואה חשבון של חברה, בשנים 2005-2007, פתח חשבון אליו העביר בדרכים שונות כספים של החברה בשווי של כ - 420,000 ₪, השיב 200,000 ₪ מן הגזלה, נדון ל - 18 חודשי מאסר בפועל.
עפ"ג (מרכז) 1803-02-20 לוי נגד מדינת ישראל (7.7.20):
הנאשם נדון בשורת עבירות גניבה ומרמה שגרף לכיסו כ - 148,382 ₪, ניסה לגנוב כ - 350,000 ₪, וכן קיבל במרמה את צו המתיר לו לצאת מן הארץ. העבירות נעברו במשך מספר חודשים - מחודש מאי 2018 עד חודש אוגוסט 2018. לחובת הנאשם עבר פלילי עשיר ממן העניין, הכולל 7 הרשעות קודמות וכן מאסרים מותנים, נדון ל - 26 חודשי מאסר בפועל וכן הופעלו המאסרים המותנים.
ג. שיקולי ענישה:
העבירות שאותן ביצע הנאשם חמורות והן מחייבות להטיל עליו ענישה בעלת משקל, אשר תשיב לו כגמולו, תרתיע אותו מלשוב על מעשיו ותרתיע את הרבים שכמותו.
הנאשם קיבל במרמה סכום כסף נכבד ביותר - 160,000 ₪.
הנאשם ביצע את המעשים בעת שהיה אסיר בגין עבריינות ממן העניין ונתון זה מלמד, כי מדובר במי שאינו לומד את לקחו ושנעדר מוראו של דין.
יחד עם זאת, ומבלי להקל ראש בחומרת המעשים, אין מדובר במעשי מרמה מתוכננים ומתוחכמים מן הרף העליון והם נפרשו על פני ימים ספורים בלבד.
לחובת הנאשם 11 הרשעות קודמות במגוון רחב של עבירות רכוש (במ/1). כאמור, בעת שביצע את המעשים הוא היה אסיר אשר ריצה עונש בגין עבירות דומות, ולחובתו הרשעה בעבירות של הונאה בכרטיסי חיוב, גניבה, קבלת דבר במרמה, הונאה, זיוף וכיו"ב. בעברו ריצה עונשי מאסר לתקופות של 36 חודשים, 10 חודשים, 16 חודשים, 22 חודשים. לאמור, זהו נאשם חזרתי, אשר שב ומבצע עבריינות דוגמת זו העומדת לדיון בפניי. מנגד, ניתן לראות כי הרשעתו האחרונה הינה בעבירה משנת 2017.
שקלתי לזכותו בעיקר את העובדה כי הנאשם השיב את מלוא הגזלה - 160,000 ₪. כאשר נאשם טורח ומשיב את מלוא הגזלה, יש לראות בכך חרטה אמתית היוצאת מן המעש להבדיל ממלל פה.
לא אחת, קבע בית-המשפט העליון את המשקל העונשי המחמיר שיש להעניק למי אשר גונב כספים ואינו משיב את הגזל ומנגד את ההקלה בעונש למי אשר עושה ופועל להשבתה. בע"פ 395/75 מיכאל צור נגד מדינת ישראל, ל (2) 589 (1976) נקבע:
"לגבי חובלים ומזיקים, גנבים וגזלנים, מועלים ורמאים למיניהם, חשובה החרטה שבמעשה מן החרטה שבלב ובדיבור. כבר לימדונו קדמונינו שהמתוודה על חטא ואינו חוזר בו לשלם את הגזל, כמוהו כטובל ושרץ בידו (תענית, ט"ז, א' ורש"י שם, ד"ה ואינו חוזר בו); אבל מי שעושה להשבת הגזילה, וידויו וידוי וחרטתו חרטה. ושוב: אפילו הניעו את העבריין מניעים תועלתיים ואנוכיים גרידא, אין בהם כדי לגרוע מערכה של החזרת הגזילה כעילה להמתקת דינו. עיקר תכליתם של דיני העונשין הוא להשליט את החוק; משהופר החוק במעשה גזילה, ראשית השלטתו היא בהשבת הגזילה. נוטה אני לומר שדיני הנפשות הולכים אחר דיני הממונות, כמו שהיושר הולך אחר הדין. משבאו דיני הממונות על סיפוקם, שוב דיני הנפשות אינם תבענים ואינם תאוותניים כולי האי; לא באו על סיפוקם, יקומו דיני העונשין ויעשו את שלהם לגדור הפרצות ולחזק בדק החוק. פשיטא שמדיניות בתי-המשפט בפלילים צריכה להיות, לעודד נאשמים שיתקנו את המעוות שעיוותו במעשה עבירתם: ואין עידוד אלא בידיעה שמה שיתקנו יותר, ימתיק עליהם בית-המשפט את דינם יותר, וכך אמנם מנהג נהוג בבתי-המשפט שלנו מימים ימימה, שאין לך עילה להקלת העונש, טובה ויעילה ומרשימה מעילת השבת הגזילה או שיפוי הניזוק. וכן להיפך: עילה טובה וסבירה להחמרת העונש היא שהגזלן לא השיב מאומה, בין שבזבז את הגזילה ובין שהוא אוגר אותה לכשישוחרר. אין אני יכול להעלות על דמיוני אף מקרה אחד אשר אף בנסיבותיו המיוחדות לא יתחשב בית-המשפט בהחזרת הגזילה או בתיקון הנזק כעילה להמתקת הדין; ומקום שלא הוחזר או תוקן הכל, יתחשב בית-המשפט במקצת (תרתי משמע). ובפרט אין אני גורס, כאילו אין להביא החזרת הגזילה בחשבון הנסיבות המקילות, כל עוד לא הוכיח הנאשם שהחזיר את אשר החזיר מתוך התשובה השלמה ולא מתוך מניעים או שיקולים תועלתיים: אדרבא, יפעל לתועלת עצמו - ובלבד שיחזיר את הגזילה; יידע נא מראש שאם יחזיר, יוקל ענשו - ובלבד שיחזיר. ואפילו עשה חשבונו הקר שבין כה וכה ישימו ידם על הגזילה, ומוטב שיחזירנה ויקצור שכר ההחזרה - העיקר שיחזיר, ולא ימר על עיניה הפקוחות של המשטרה."
עוד שקלתי לזכות הנאשם את הרשעתו בעקבות הודאתו ואת החיסכון בזמן ציבורי ניכר.
שקלתי לזכות הנאשם את העובדה, כי מדובר בעבירות מאמצע שנת 2017 בעוד שכתב-האישום הוגש תוך שיהוי רק בתחילת 2020. תחילה חזרה בה המאשימה מן האישום, משום שהוא הוגש בלא אישור מאת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שנדרש בדין לפי סעיף 57 לחוק סדר הדין הפלילי והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר מכן הגישה אותו מחדש, בצירוף האישור המדובר, ביולי 2022.
שקלתי לזכותו את האמור במסמך במ/4, שהינו סיכום אבחון וטיפול נוירופסיכולוגי, המתאר את נסיבות חייו המיוחדות, את המוגבלות ממנה סובל, כפי שניתן להתרשם במישרין, ואת יתרת טיעוני ב"כ בעניין זה.
במילותיו האחרונות הביע הנאשם חרטה על המעשים.
מכלול השיקולים דלעיל מוביל למסקנה, כי זהו נאשם שדרך חייו היא דרך של מרמה וגזלת רכושו של הזולת שלא כדין, אשר ביצע עבירת מרמה מתוך כתלי הכלא בסכום נכבד, ושאלמלא השיב את סכום הגזלה והציג התמתנות מסוימת בעבריינות מאז ביצע את המעשים, בהחלט היה מקום לקבל את עמדת המאשימה לענישה. ואולם, במקרה מיוחד זה יש להיעתר לעמדת הנאשם שלא להטיל עליו ענישה מאחורי סורג ובריח, אך יש להטיל את הנאשם ענישה ברף העליון האפשרי לביצוע עבודות שירות וזאת בעיקר נוכח השבת הגזלה.
ד. תוצאה:
לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, לפי חוות דעת הממונה על עבודות השירות, ולשם כך יתייצב הנאשם בתאריך 26.1.23 בשעה 09:00 (או במועד אחר שאליו יוזמן בידי הממונה על עבודות השירות) במפקדת הממונה מחוז מרכז.
עותק לממונה על עבודות השירות ולשירות המבחן.
ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבוד בתוך 3 שנים מהיום עבירה שיש בה יסוד של זיוף, מרמה, או הונאה.
ג. קנס בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו והקנס ישולם בעשרים תשלומים חודשיים שווים, הראשון בתאריך 1.2.23 והנותרים בכל ראשון לחודש שלאחר מכן.
ד. פיצוי למתלונן א.א. בסך 160,000 ₪, אשר ישולמו כדלקמן: 70,000 ₪ מתוך הפיקדון שאותו הפקיד הנאשם בקופת בית-המשפט והיתרה מתוך הכספים שנתפסו בידי המאשימה.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז/לוד בתוך 45 ימים.
צו כללי למוצגים.
התיק סגור.
ניתן היום, ז' כסלו תשפ"ג, 01 דצמבר 2022, במעמד הצדדים.
