ת"פ 60328/05/22 – מדינת ישראל – תביעות נגב נגד סלימאן אבו מור (עציר) – הובא ע"י שב"ס
בית משפט השלום בבאר שבע |
|
ת"פ 60328-05-22 מדינת ישראל נ' אבו מור(עציר)
|
|
בפני |
כבוד השופטת שוש שטרית
|
||
|
המאשימה
|
מדינת ישראל - תביעות נגב ע"י ב"כ עו"ד חננאל שאקלר |
|
|
נגד
|
||
|
הנאשם |
סלימאן אבו מור (עציר) - הובא ע"י שב"ס ע"י ב"כ עו"ד נאסר מוסטפא |
|
|
|
|
|
גזר דין |
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה על סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.
כתב אישום מתוקן
1. על פי העובדות, הנאשם הוא בנו של אחמד אבו מור (להלן: אביו ו/או המתלונן) ומתגורר עמו בבאר שבע. בערב יום 04.05.2022, ביקש הנאשם מאביו כספים. האב אמר לנאשם כי אין לו כספים לתת לו, ובשל כך, תקף הנאשם את אביו בכך שדחף אותו באמצעות ידיו וכתוצאה מכך נפל האב ארצה, על גבו וראשו נחבט במדרגות שבבית, ובעוד האב שרוע על הרצפה, הנאשם עזב את הבית. כתוצאה מהמתואר לעיל, נגרמו לאביו של הנאשם חבלות של ממש בדמות מכאוב בגבו, בראשו ובצווארו.
טיעוני הצדדים לעונש
2. כראיות לעונש הגישה התביעה את רישומו הפלילי של הנאשם. בטיעוניה בכתב ועל פה עתרה התביעה לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי הנאשם כך שינוע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, ואת עונשו של הנאשם לגזור ברף בינוני עליון של המתחם ולצד זאת ענישה נלווית.
אשר למתחם העונש טענה כי לפגיעה משמעותית בערכים המוגנים, בהינתן כי הרקע למעשה וכי כתוצאה מדחיפת הנאשם את אביו בן ה 67, נפל האחרון וראשו נחבט במדרגות הבית, סבל מכאבים בחלקי גופו, ורק במזל האירוע לא הסתיים באסון. אשר לעונשו של הנאשם טענה כי ראוי שעונשו יגזר ברף הבינוני עליון נוכח שתקף את אביו מולידו, זאת לצד העובדה כי מדובר במי שהוא בעל עבר פלילי משמעותי בתחום האלימות.
3. ב"כ הנאשם, עו"ד נאסר מוסטפא בקש להדגיש בעובדה כי כתב האישום תוקן ובין היתר הוראת החיקוק אשר אינה מייחסת עוד לנאשם תקיפת זמן. לדידו מתחם העונש ההולם יכול ויתחיל ממאסר על תנאי, וזאת בהסתמך על מקרים בפסיקה אליהם הפנה (אם כי לא נקט במספר ההליך) שם לטענתו קבע בית המשפט מתחם עונש הולם בעבירה של תקיפה חבלנית כך שינוע בין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בפועל.
לטענת הסנגור, אילו היה מצליח הנאשם לגייס חלופת מעצר כי אז היה משתחרר " והיינו במקום אחר". לדידו של הסנגור, בנסיבות בהן בוצעה העבירה ניתן להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם, כ 5 חודשי מאסר בפועל, ולא מעבר לכך.
הנאשם בדבריו, חזר והודה כי דחף את אביו, והוסיף " אבל הוא רוצה לבטל את התלונה".
דיון והכרעה
מתחם העונש ההולם
בהתאם לעיקרון ההלימה, בקביעת מתחם העונש בית המשפט יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. הערך החברתי המוגן בעבירות האוסרות אלימות מכל סוג הוא בראש ובראשונה - הגנה על חיי אדם, שלמות גופו וביטחונו האישי. ערכים חשובים לא פחות הם שמירה על כבוד האדם, חירות פעולתו ושלוות נפשו. האלימות היא בבחינת נגע שפשט והתרחב בחברה הישראלית ובתי המשפט מצווים לקחת חלק משמעותי במלחמה באלימות על כל גווניה וצורותיה. על הצורך בשמירה על הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אלימות עמדו פעם אחר פעם בית המשפט בערכאות השונות. כך בית המשפט העליון בע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' נאסר חסן (10.11.09):
"יש לשוב ולהדגיש כי זכותו של כל אדם לחיים ולשלמות הגוף היא זכות יסוד מקודשת ואין להתיר לאיש לפגוע בזכות זו. יש להילחם באלימות שפשתה בחברה הישראלית על כל צורותיה וגווניה, אם בתוך המשפחה ואם מחוצה לה, אם בקרב בני נוער ואם בקרב מבוגרים. זהו נגע רע שיש לבערו מן היסוד. לפיכך, שעה שנגע האלימות והפרת החוק פושה בחברתנו מן הראוי שידע כל איש ותדע כל אישה כי אם יבחרו בדרך האלימות ייטו בתי המשפט להשית עליהם עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח".
4. בחינת נסיבות ביצוע העבירה מעלה פגיעה משמעותית של הנאשם בערכים המוגנים. אמנם הפגיעה הגופנית שנגרמה למתלונן אינה מהחמורות, אולם הנסיבות הקשורות באירוע משוות לו חומרה מיוחדת. המדובר במתלונן כי הוא אביו מולידו של הנאשם אשר מתגורר בביתו. להתנהגותו האלימה של הנאשם לא קדמה כל התגרות ו/או קנטור מצד אביו, אלא שהרקע להתנהגותו הוא בעובדה שלאביו לא היו כספים לתת לנאשם כדרישתו. אכן כטענת ההגנה, מדובר בדחיפה ולא באלימות אכזרית וקשה. עם זאת, פוטנציאל הנזק ממעשי הנאשם הינו גבוה במיוחד בהינתן שנוכח אותה דחיפה שדחף את אביו, נפל האחרון לאחור תוך שראשו פגע במדרגות ורק במזל לא הסתיים האירוע באסון. מעשי הנאשם מחמירים בהינתן שהותיר את אביו שרוע על הרצפה כשהוא כואב, ונמלט מהמקום מבלי שנתן דעתו לתוצאות מעשיו ולאפשרות הסבירה כי אביו יזדקק לסיוע. מעבר לאמור פגע הנאשם בערכים שנועדו להגן על התא המשפחתי וביתר עת עשה כן על עניין של מה בכך ובתוך ביתו מבצרו של אביו, תוך שהוא מערער את תחושת בטחונו האישי ושלוות נפשו ומוסיף וגורם לו למכאוב פיזי וצער רב.
ענישה נוהגת
5. בעת קביעת מתחם העונש בעבירות אלימות יביא בית המשפט בחשבון את חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה, יכולתו להימנע מהמעשה, עצמת האלימות והאם כללה אכזריות, תכנון והתארגנות מוקדמים, הנזק שנגרם והנזק הפוטנציאלי, האם בוצעה תוך שימוש בנשק חם או קר, תוצאות התקיפה והרקע לביצועה.
עיינתי בפסיקה אליה הפנתה המאשימה וכבר יש לומר כי זו רובה ככולה נוגעת להוראת החיקוק של תקיפת זקן אשר נמחקה מכתב האישום, אם כי בחינת הענישה הנוהגת צריכה במקרה הנדון לבחון גם מקרים של תקיפה הגורמת חבלה ממש, וגם בשים לב לעובדה כי המתלונן הוא אביו של הנאשם ולרבות גילו.
סקירה במדיניות הענישה בעבירות אלימות בהן נגרמה חבלה של ממש מעלה מתחם בו הרף התחתון הוא החל ממאסר קצר בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של המעשה, הרקע ואופי התקיפה. כך למשל, בת"פ (ב"ש) 27252-07-21 מדינת ישראל נ' ברחיה (30.11.21) הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בכך שתקף את המתלוננת בעת שחזרה לביתה כשהוא מטיח אותה ארצה, מטיח את ראשה ברצפה וחונק אותה . בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין 12 - 24 חודשי מאסר בפועל
בת"פ (כ"ס) 10446-03-21 מדינת ישראל נ' זידאן (30.9.21) אליו הפנתה המאשימה, דובר בנאשם שהורשע בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בנסיבות בהן ניגח קלות רכבו עם רכבה של המתלוננת וכאשר עצרה את רכבה, נכנס הנאשם לרכב, סטר לה, הכה בראשה באמצעות בקבוק זכוכית וגרם לדימום בראשה. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 10 - 24 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.
בת"פ (ראשל"צ) 27555-03-19 מדינת ישראל נ' דנילוב (22.7.20) אליו הפנתה המאשימה, הורשע הנאשם עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שלאחר שהמתלונן ירק בפניו, הכה הנאשם את המתלונן במכת אגרוף ובעט בו בעודו שרוע על הרצפה. למתלונן נגרמה חבלת ראש, שפשוף בפנים וחתך בשפתיים. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר, והשית על הנאשם 10 חודשי מאסר וענישה נלווית.
בת"פ 20820-03-18 מדינת ישראל נ' טוילי, הנאשם הורשע בעבירות איומים ותקיפה סתם של אמו לאחר שהאחרונה סירבה להתקשר לאחיו שיגיע לקחת אותו לטיפול רפואי כפי שדרש, חנק הנאשם את אימו, הושיבה על כיסא ולא נתן לה לישון תוך שהוסיף ואיים עליה " עכשיו אני לא אתן לך לישון". בית המשפט קבע את מתחם הענישה ההולם בין של"צ או מאסר קצר בפועל ל-10 חודשי מאסר בפועל, לאחר שנתן משקל למצבו הנפשי הרעוע של הנאשם.
בת"פ 730-03-17 מדינת ישראל נ' ויסמן, הורשע הנאשם בכך שבמהלך ויכוח איים על אביו שיהרוג אותו אם יפנה למשטרה, אחז בגרונו ונתן לו שלוש מכות אגרוף באזור החזה וגרם לו לחבלות. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם צריך שינוע בין 8 עד 30 חודשי מאסר בפועל וגזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל.
בת"פ 23930-12-17 מדינת ישראל נ' מירושניצ'נקו, שנסיבותיו חמורות משמעותית מהמקרה הנדון, הורשע הנאשם בשלוש עבירות של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש, איומים, היזק לרכוש במזיד והעלבת עובד ציבור. הנאשם נהג להגיע לבית הוריו ולדרוש מהם כסף באיומים, תקף את אביו ואמו בכך שהחל להכותם באמצעות ידיו ונגרמו להם כתוצאה מכך חבלות. עוד תקף את אמו באמצעות קופסת ברזל שפגעה מתחת לעיניה. לחובת הנאשם עבר הכולל 3 הרשעות כשהאחרונה בהן מתייחסת לתקיפת הוריו. בית המשפט קבע את מתחם הענישה ההולם בין 14-30 חודשי מאסר וגזר על נאשם 18 חודשי מאסר בפועל.
בת"פ 46013-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (שלום ב"ש), הורשע הנאשם בתקיפה לשם גניבה, גניבה, תקיפת שוטר ואיומים. הנאשם דרש מאביו לתת לו כסף וזה סרב, לפיכך לקח את הכסף מכיס מכנסיו של אביו בכוח ותוך שאחז בעורפו, איים עליו כי יהרוג אותו. לאחר שנעצר ביקש הנאשם מהשוטר סיגריה ומשסרב לו, נשכב על הרצפה ושרט את השוטר. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם, בעל עבר פלילי, 6 חודשים ויום.
בשים לב למדיניות הענישה הנוהגת במקרים של אלימות כלפי הורה לרבות זו הנוהגת בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש, ולאחר שחזרתי ובחנתי את מכלול הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נכון כי ינוע בין 8 ל 18 חודשי מאסר בפועל.
עונשו של הנאשם
6. בהתאם לסעיף 40 יא לחוק העונשין בגזירת העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ובמידה בה הן מתקיימות, זאת ככל שיסבור כי יש לתת להן משקל בנסיבות המקרה. ההגנה לא פירטה בנסיבותיו האישיות של הנאשם וכל שניתן ללמוד עליו כי הוא יליד 1996 ומרישומו הפלילי עולה שלחובתו 10 הרשעות קודמות, חלקן כוללות צירופי תיקים רבים. הרשעתו האחרונה ממרץ 2022 בעבירת איומים בגינה נגזרו עליו 3 חודשי מאסר בפועל, הופעלו 2 מאסרים מותנים חלק בחופף וחלק במצטבר, כך שהוא נדון ל-6 חודשי מאסר בפועל, ומכאן נלמד כי ביצע את העבירה נשוא תיק דנן, סמוך לאחר שהשתחרר מהמאסר.
עיון ברישומו הפלילי מעלה כי בכל שנה לנאשם הרשעה בעבירות אלימות, כך בשנת 2021 בעבירה של תקיפת עובד ציבור, איומים והפרת צו בית משפט, ובשנת 2020 בעבירות תקיפה סתם ואיומים ובדומה לכך, בשנים קודמות עד לשנת 2013. הנה כי כן רישומו הפלילי של הנאשם מלמד כי ענייננו בנאשם בעל מאפיינים עברייניים ודפוסים אלימים אשר חוזר ונוקט באלימות כלפי סביבתו, לרבות אביו מולידו. מדובר בנאשם שעונשי מאסר בפועל ועל תנאי לא הרתיעו אותו ונראה כי יש להכביד את היד בענישתו על מנת שילמד לקחו וימנע מלנקוט באלימות כלפי הזולת.
לצד כלל הדברים האמורים, יינתן משקל לאחריות אותה נטל הנאשם על מעשיו, הודאתו בעבירה שחסכה זמן שיפוטי ובעיקר את הצורך להעיד את אביו נגדו.
סוף דבר
לאחר בחינה ושקלול מכלול השיקולים הנדרשים לבחינת עונשו של הנאשם, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים:
א. 11 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו על פי רישומי שב"ס.
ב. 7 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות אלימות מסוג פשע.
ג. 2 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים מהיום, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות אלימות מסוג עוון.
הודעה זכות הערעור
ניתן היום, י"א כסלו תשפ"ג, 05 דצמבר 2022, במעמד הצדדים.
