1.      הנאשם, נאשם 1 בכתב האישום, הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירת ייבוא סם מסוכן לפי סעיף 13 וסעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים התשל"ג-1973.

2.      כמפורט בעובדות האישום שהוגש כנגד שני נאשמים, הנאשם 1 הוא אזרח ישראלי המתגורר בהולנד. עובר ליום 22.4.22 קשרו הנאשמים קשר לייבא ארצה סם מסוכן מסוג MDMA באמצעות משלוח דואר לארץ. במסגרת הקשר, שלחו הנאשמים מבלגיה לישראל, בעצמם או באמצעות אחר, חבילת דואר ובה 1972.45 גרם נטו סם MDMA הממוענת לכתובת בנתניה על שם מכרו של נאשם 2 (להלן: "המכר"), ועל גביה פרטי טלפון נייד בשימושו של נאשם 1 (להלן: "החבילה"). ביום 19.4.22 הגיע נאשם 1 לישראל. כעבור מספר ימים, בתאריך 27.4.22, הגיעה החבילה לישראל. הנאשמים, או מי מטעמם, עקבו אחר תנועת החבילה והתעדכנו לגביה באתר דואר ישראל באינטרנט, בין היתר, מכתובת ביתו של סביו של נאשם 1 באילת. בהמשך, עמד נאשם 1 בקשר טלפוני עם נ ג דואר ישראל וחברת EMS לשם תיאום משלוח החבילה, וכן שילם את תשלום המכס הנדרש עבור החבילה. בהמשך לתיאום, הגיעו הנאשמים ביום 12.5.22 בשעה 10:00 לכתובת היעד בנתניה, נאשם 1 ירד מהרכב והמתין ממול. כעבור כשעה, הגיע למקום שוטר הנחזה להיראות כשליח, כשבידיו החבילה, ועדכן את נאשם 1 טלפונית בדבר הגעתו. השוטר עלה לדירת המכר אך זה סירב לקבל את החבילה. כעבור כחצי שעה, שוחח הנאשם 2 עם המכר באמצעות שיחות קוליות ביישומון "ווטסאפ" וביקש ממנו לקבל עבורו את החבילה בציינו כי יאסוף אותה בהמשך. נאשם 1 ביקש מהשוטר לשוב לבית המכר ולמסור את החבילה בשנית, וטען בפניו בכזב כי המכר הוא דוד שלו, כי מדובר באי הבנה וכי כעת יקבל החבילה. בסמוך לשעה 13:13 מסר השוטר למכר את החבילה ועדכן את הנאשם 1.

3.      ביום 3.4.23 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו יודה הנאשם בכתב האישום כלשונו ויופנה לתסקיר, ללא הסכמות עונשיות. הנאשם 2 כפר בעובדות כתב האישום ועניינו הופנה לשמיעת ראיות.

תסקיר שירות המבחן

4.      הנאשם, בן 23, נתון במעצר מזה כשנה. גדל ונולד בהולנד, נסיבות חייו מורכבות. הנאשם תיאר מערכת יחסים מורכבת בין אמו ואביו, כיום גרושים. עובר למעצרו התגורר עם אביו ואינו בקשר עם אמו. הנאשם שלל שימוש בסמים לאורך השנים. עם סיום לימודיו ועד גיל 20 עבד בעבודות מזדמנות. בתקופת מגפת הקורונה עלה ארצה במטרה להתגייס לצבא, אך לא גויס. לאחר מכן שב להולנד ועבד בתחום המשלוחים עד גיל 21. הנאשם ביקר מדי פעם בארץ, באחת הפעמים, בספטמבר 2021, ניסה להתגייס שוב אך ללא הצלחה.

מבחינת תפקודו במעצר, הסתגל הנאשם למסגרת היטב, מזה כשמונה חודשים משמש תומך לחמישה עצורים. משתתף בקבוצות טיפוליות בתחום הקשב והריכוז, חינוך וקבוצות של מכון "אדלר".

באשר לביצוע העבירה, הנאשם החל להכיר באחריותו על התנהגותו בעבירה, לדבריו, בתקופה הרלוונטית נהג להגיע מדי פעם לישראל לנסות להשתלב במעגל התעסוקה. הוסיף כי התבקש על ידי אחר להעביר חבילות, והוא לא ידע מה הוא מסר. תיאר עצמו כאדם תמים בעל אופי מרצה. הביע חרטה וקושי להתמודד עם התחושה שאכזב את אביו.

שירות המבחן התרשם מנאשם בעל יכולות תפקודיות טובות הנמצא בהליך של גיבוש עצמי ומחפש אחר תחושת שייכות. עוד עלה רושם כי נעדר דפוסים שוליים מגובשים, בעל שאיפות נורמטיביות וכי ההליך הפלילי מהווה עבורו גורם מרתיע, כמו גם הטיפולים שעובר במעצרו ויכולתו להיתרם מהם. הנאשם נערך לריצוי עונש מאסר בפועל, בנסיבות אלה לא בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית.

תמצית טיעוני הצדדים

5.      ב"כ המאשימה, עו"ד מיטל אילן, עמדה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם שהם שלום הציבור, בריאותו, הפגיעה ההרסנית בגוף ובנפש כתוצאה משימוש בסמים, והרווח הכלכלי העצום הטמון בעבירה. המאשימה ביקשה בטיעוניה להתייחס בחומרה לכך שהנאשם עמד מאחורי ייבוא הסם, תכנן את שליחתו לארץ ובהמשך הגיע לארץ כדי לקבלו, וכן את סוג הסם ומשקלו. לפיכך עתרה למתחם הנע בין 60-36 חודשים. נוכח עברו הפלילי בהולנד ותסקירו שאינו מעיד על אפיק שיקומי, עתרה למקמו במחצית העליונה של המתחם וענישה נלווית.

ב"כ הנאשם, עוה"ד לביא וקסנטיני, ביקשו להתחשב בנאשם נוכח גילו הצעיר ומעצרו הממושך. לדבריהם, הסם נתפס ולא נגרם נזק ממשי, הנאשם לא הורשע בעבירות נלוות, ולא פעל בתחכום. לשיטתם מתחם הענישה צריך לנוע בין 36-24 חודשי מאסר. בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ביקשו להתחשב בנסיבות חייו המורכבות של הנאשם, בתפקודו התקין במהלך מעצרו וההליך הטיפולי שעובר במעצר (הוצגו תעודת סיום קורס תומכים סיעודיים ותעודה גמר השכלת יסוד), עוד ביקשו להתחשב בהודאתו בשלב מוקדם של ההליך, נטילת האחריות והריחוק מבני משפחתו המתגוררים בחו"ל, ולמקם את עונשו בתחתית המתחם.

הצדדים הגישו אסופת פסיקה לתמיכה בעתירתם העונשית.

הנאשם בדברו האחרון הביע צער וחרטה על מעשיו והתנצל בפני אביו שנכח בדיון. לדבריו עובר הליך טיפולי בבית הסוהר וביקש התחשבות בית המשפט בגזירת עונשו.

דיון והכרעה

6.      על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

7.      מעשיו של הנאשם חמורים ומסוכנים ופגעו פגיעה מוחשית בערכים המוגנים של בריאות הציבור, שלומו וביטחונו. בתי המשפט חזרו והדגישו בפסיקותיהם את החומרה הנלווית לעבירות הסמים, ובפרט עבירות ייבוא והפצת סמים מסוכנים. עוד נקבע, בשים לב לרווח הכלכלי המשמעותי המופק לעיתים מביצוע עבירות אלו, כי ראוי לנקוט כלפיהן במדיניות ענישה מחמירה, על מנת להרתיע עבריינים פוטנציאליים מלבצען (ע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל, פסקה 12(4.11.21); ע"פ 1987/15 דרורי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (17.8.15); ע"פ 8048/19 פיצ'חדזה נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (4.6.2020); ע"פ 7044/11 עבד נ' מדינת ישראל (17.6.12)).

8.      במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה )סעיף 40ט' לחוק), יש לתת את הדעת לכך שלעבירה קדם תכנון שכלל קיום קשר בין המעורבים בפרשייה, מימון הסם שנשלח, הגעת הנאשם לארץ כדי לעקוב אחרי החבילה וקבלתה, תוך הסתייעות בנאשם 2 ומכר שלכתובתו נשלחה חבילת הסם. הנאשם, או מי מטעמו, שלח מהולנד חבילת דואר, בתוכה הסמים, ממוענת לישראל, לכתובת מכרו של הנאשם 2, תוך ציון מספר טלפון להתקשרות שהיה מצוי בשימושו. הנאשם הגיע ארצה במיוחד מהולנד, מקום מגוריו הקבוע, לצורך קבלת החבילה, וכשבוע לאחר הגעתו הגיעה החבילה לישראל. נראה כי הגעתו ארצה נועדה לצורך השלמת ביצוע העבירה. הנאשם עמד במשך מספר ימים במעקב תדיר אחר תנועות החבילה, באמצעות רשת האינטרנט ובטלפון, שילם את המכס הנדרש עבורה ותיאם מועד לקבלתה. במועד האמור, המתין בסמוך לכתובת המיועדת, משסירב המכר לקבל את החבילה, טען הנאשם בפני השליח טענות כוזבות והפציר בו לשוב לבית המכר כדי שינסה למסור לו אותה בשנית. ללמדנו כי צעדיו היו מתוכננים ומחושבים היטב, הוא יוזם האירוע, מבצעו העיקרי, וצפוי היה להרוויח רווח כספי מהפצת הסם.

9.      באשר לחלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה- בניגוד לרב המקרים שבהם פועל מייבא הסם, כבלדר בשליחותו של אדם אחר, שאינו בעל הסם ואינו אמור ליהנות מפירות מכירתו, במקרה שבפנינו, הנאשם מצוי בראש ההיררכיה העבריינית , יזם את ייבוא הסם, קשר קשר עם נאשם 2, והיה מעורב בכל שלבי ייבוא הסם מקרוב ובאופן בלתי אמצעי. הנזק שצפוי היה להיגרם מהעבירה הוא רב, נוכח סוג הסם (MDMA) וכמותו (1972.45 גרם נטו). אלמלא הסם היה נתפס על ידי המשטרה, הרי שהיה נכנס לישראל ומופץ ברחובותיה, וכתוצאה מכך היה עלול להיגרם נזק רב. סמים מסוג זה הם מחוללי פשיעה. הנאשם ביצע את העבירה מתוך מניע כלכלי, טענתו המיתממת מול שירות המבחן לפיה פעל עבור אחר ולא ידע שהחבילה מכילה סם אינה מתיישבת עם עובדות כתב האישום.

10.  עוד יש ליתן את הדעת לסוג הסם והשפעותיו, בעייננו, MDMA, הנחשב ל"סם מסיבות" ונצרך בעיקר על ידי מתבגרים וצעירים שרבים מהם לא מודעים לסיכונים שבו (ת"פ (מח' חיפה) 69783-10-18 מדינת ישראל נ' אברמסון, פסקה 38 (7.6.20)).

11.  בנסיבות האמורות אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הגבוה. נתתי בהקשר זה משקל לתפקידו המרכזי של הנאשם, לסוג וכמות הסם המסוכן ופוטנציאל הנזק העצום לחברה לו היה מופץ.

מדיניות הענישה הנוהגת

12.  מנעד הענישה בעבירות כגון דא רחב, ותלוי במשתנים רבים, בין היתר, כמות הסם שנתפסה, תחכום ביצוע העבירות ומעמדו של הנאשם בשרשרת ייבוא הסם (ע"פ 6409/12 מדינת ישראל נ' אלגדיפי, פסקאות 11-12(5.6.13)). על מייבאי סם מסוכן מסוג MDMA מושתים, ברגיל, עונשי מאסר לתקופות לא קצרות.

בת"פ (מח' מרכז) 55287-02-17 מדינת ישראל נ' אזולאי (16.1.18) הורשע נאשם בעבירות של קשירת קשר לפשע וייבוא סם מסוכן מסוג MDMA במשקל של 2,952.60 גרם נטו שהוסלק במזוודה. נקבע מתחם הנע בין 60-30 חודשי מאסר. הנאשם, צעיר בעל עבר מינורי, נדון למאסר בן 36 חודשים;

בת"פ (מח' מרכז) 28005-09-17 מדינת ישראל נ' גושקביץ (26.4.18) הורשעו נאשמים בייבוא סם מסוכן מסוג MDMA נוזלי בכמות של 2,125 גרם. מתחם הענישה לנאשם 1 שהיה דומיננטי יותר נקבע בין 36-60 חודשי מאסר, ולנאשם הנוסף נקבע מתחם שנע בין 24-48 חודשים. נאשם 1 נדון למאסר בן 42 חודשים ונאשם 2 למאסר בן 30 חודשים. הנאשמים נעדרי עבר פלילי;

בת"פ (מח' מרכז) 55366-02-17 מדינת ישראל נ' ציון (29.11.18) הורשע נאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות קשירת קשר לפשע וייבוא סם מסוכן מסוג MDMA במשקל 2,952.6 גרם נטו. בית המשפט קבע, כי היוזמה למעשים לא היתה של הנאשם, ומעורבותו בעבירה היא תוצאה של לחץ שהופעל עליו ע"י אחר, ומעשיו קרובים לתפקיד מסייע. נקבע מתחם ענישה הנע בין 50-20 חודשי מאסר. הנאשם, ללא עבר, עמדותיו נוקשות ולא מכיר באחריותו למצבו ומעשיו, נדון למאסר בן 30 חודשים;

בת"פ (מח' מרכז) 34974-04-15 מדינת ישראל נ' אברג'ל (31.5.16), הורשע נאשם בייבוא סם מסוכן מסוג MDMA במשקל 1,787 גרם נטו. הצדדים הגיעו להסדר טיעון על פיו נדון הנאשם ל- 40 חודשי מאסר בפועל.

            בת"פ 5775-02-18 (מח' באר-שבע) מדינת ישראל נגד אלי תורג'מן  (1.11.18), הורשע נאשם בעבירות של סיוע לייבוא סם מסוכן, החזקת סם מסוכן וזיוף מסמך בנסיבות מחמירות. הנאשם סייע לאחר להזמין, תחת שם מזויף ולכתובת בעיר דימונה, חבילה ובה הוטמנו 8363 כדורי סם מסוכן מסוג MDMA. כשהגיעה החבילה לסניף הדואר, ביקש הנאשם מנהג מונית כי יאסוף את החבילה מהדואר תחת ייפוי כוח מזויף, ותמורת תשלום. בית המשפט קבע כי מעשי הנאשם היו מתוכננים, וחלקו בעבירות, על אף שתרם תרומה של ממש להוצאתן לפועל, אינו העיקרי - וקבע מתחם עונש שנע בין 2.5 ל-5 שנות מאסר בפועל. הנאשם, בעל עבר פלילי, שיתף פעולה ואף הפליל את המעורב העיקרי בפרשה. על הנאשם הושת מאסר של 36 חודשים.

            רמת הענישה מחמירה גם במקרים שבהם הורשעו נאשמים בייבוא סמים קשים מסוגים אחרים, ואף כאשר שימשו כבלדרים בלבד. ראו: ע"פ 2518/16 יצחקי נ' מדינת ישראל (25.12.2016)- התקבל ערעורו של נאשם אשר הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של ייבוא סם וקשירת קשר. אחר ארגן משלוח של חבילה המכילה 710 גר' סם קוקאין מברזיל לסניף דואר בארץ. תפקידו של הנאשם היה לאסוף את החבילה מסניף הדואר. נקבע מתחם שנע בין 3.5-5.5 שנות מאסר, הנאשם נדון למאסר בן 42 חודשים, על שותפו שעמד מאחורי המעשה נגזרו 4 שנות מאסר. בית המשפט העליון קיבל את ערעורו, נקבע כי מעמדו בביצוע העבירה שונה משמעותית מזה של שותפו ונוכח תסקיר חיובי ועברו הנקי הופחת עונשו ל-30 חודשי מאסר; רע"פ 3569/20 אלטארוס נ' מדינת ישראל (7.6.2020)- במקרה זה נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אזרח פיליפיני שעבד בשגרירות בארץ, שנשלחה אליו חבילה שהכילה 50 גר' סם מסוג מתאמפטמין, נקבע מתחם ענישה שנע בין 18-36 חודשי מאסר, נדון למאסר בן 22 חודשים, ערעורו נדחה; 

13.  עיינתי באסופת הפסיקה שהוגשה על ידי ההגנה, בחלקה נדונו נאשמים שהורשעו בייבוא סמים קלים יותר מסוג חשיש או קנאביס לעונשי מאסר שאינם קלים (בת"פ (מח' ב"ש) 1204-09-19 מדינת ישראל נ' אל עבייאת (20.10.20); בת"פ (מח' ב"ש) 11493-03-20 מדינת ישראל נ' אל עול (14.2.21) נדון נאשם בייבוא כ-30 ק"ג קנבוס וכ-25 ק"ג חשיש למאסר בן 34 חודשים; ת"פ (מח' ב"ש) 44984-05-20 מדינת ישראל נ' אלמעאבדה (26.10.20) ייבוא כ-32 ק"ג קנבוס, נדון בהסכמה ל-3 שנות מאסר.

14.  לאחר שקילת כלל השיקולים, עתירתה העונשית של המאשימה, חלקו של הנאשם בביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת אני קובעת מתחם ענישה הנע בין 54-34 חודשי מאסר.

גזירת העונש המתאים לנאשם

15.  הנאשם, בן 23, נולד וגדל בהולנד, עצור מזה שנה. נסיבות חייו מורכבות, בילדותו גדל בסביבה אלימה שהביאה לגירושי הוריו ובהמשך חווה אלימות מצד בן זוגה של אמו, עד שעזב ועבר להתגורר עם אביו. עם אמו אינו בקשר עד היום. הנאשם ניסה בשתי הזדמנויות להתגייס לצה"ל, לדבריו, לא גוייס בשל משבר הקורונה. בתסקירו לא נטל אחריות מלאה על מעשיו, טען שהתבקש על ידי אחר להעביר חבילות ולא ידע מה הוא מסר.

16.  כעולה מתסקירו, במהלך תקופת מעצרו התייצב מצבו, הנאשם משתתף במספר קבוצות טיפוליות, מתפקד באופן תקין ומשמש כתומך עצורים. שירות המבחן העריך כי החל להכיר באחריותו על התנהגותו בעבירה וכי ביכולתו להיתרם מהליך טיפולי במסגרת המאסר אך נמנע מהמלצה טיפולית.

17.  כעולה מת/1-ת/3, הנאשם היה מעורב בפלילים, בעת שהתגורר בהולנד, מספר פעמים. הנאשם נדון ביום 30.6.21 בגין החזקת סמים בכמות לא מבוטלת (לרבות סם מסוג MDMA)לצריכה עצמית (עם זאת, עולה מדבריו לעונש שהחזיק בסם למטרות סחר, סעיף 7.2 לפסה"ד), וכן החזיק אקדח שלא כדין, הנאשם נדון למאסר בן 9 חודשים. עוד בעברו ארבע הרשעות, שבוצעו בעת שהיה קטין, שלוש הרשעות בעבירות של "שוד רחוב" מהשנים 2017-2018 ועבירה של גידול סם משנת 2018 בגינן נדון לדרכי טיפול. רישומו הפלילי של הנאשם מלמד שמעורב בפלילים מגיל צעיר ובעל דפוסי התנהלות עברייניים. הערכתו השונה של שירות המבחן בעניין זה נובעת מהתמונה החלקית שהוצגה בפניהם. לשירות המבחן לא הובא מידע בנוגע לעברו הפלילי, הנאשם אף נמנע מלשתפם בקורות הסתבכויותיו הקודמות.

18.  אשר למיקום עונשו של הנאשם בתוך המתחם- המאשימה עתרה למיקום עונשו של הנאשם בחלק העליון של המתחם נוכח עברו הפלילי, לקיחת האחריות המוגבלת והעדר המלצה טיפולית. בצד זאת, מצאתי להתחשב בדברי החרטה של הנאשם והתנצלותו כפי שהובעו בדבריו לעונש, מעצרו הממושך וריחוקו ממשפחתו. הנאשם משולב בהליכים טיפוליים בשב"ס וכדי לדרבנו להמשיך במאמציו לערוך שינוי בחייו, אלך כברת דרך לקראתו ואמקמו בחלק התחתון של מתחם הענישה. אשר לגובה הקנס- אשית על הנאשם קנס תוך התחשבות בנסיבותיו וגילו הצעיר (ע"פ 7952/15 מדינת ישראל נ' שץ, פסקה 49 והאסמכתאות המובאות שם (15.2.2016)).

19.  אני גוזרת, אפוא, על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    38 חודשי מאסר החל מיום מעצרו 12.5.22.

ב.      מאסר על תנאי בן 10 חודשים שלא יעבור עבירת סם מסוג פשע במשך 3 שנים מיום שחרורו.

ג.       מאסר על תנאי בן 5 חודשים שלא יעבור עבירת סם מסוג עוון במשך 3 שנים מיום שחרורו.

ד.      קנס בסך 3,000 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשלושה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.11.23.

הסמים - להשמדה. צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ג אב תשפ"ג, 10 אוגוסט 2023, במעמד הצדדים.