ת”פ 6290/05/15 – וודשה פראוינצ’נדרה מאשוקלאל נגד מדינת ישראל – מחלקה משפטית חיפה והצפון
בית משפט השלום בטבריה |
|
|
|
ת"פ 6290-05-15 מדינת ישראל נ' פראוינצ'נדרה מאשוקלאל
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
כבוד השופט יריב נבון
|
|
המבקש |
וודשה פראוינצ'נדרה מאשוקלאל
|
|
נגד
|
||
המשיבה |
מדינת ישראל - מחלקה משפטית חיפה והצפון באמצעות עו"ד אבנר דידי
|
|
|
||
החלטה
|
לפניי בקשה המבקש להורות על זיכויו.
1. כנגד המבקש הוגש כתב אישום (אשר תוקן בהמשך), המייחס לו עבירות שעניינן הברחת טובין ועשיית מעשה בכדי להתחמק מתשלום מס קנייה.
2
2. המבקש כפר במיוחס לו ולכן התיק נקבע לשמיעת ראיות. בד בבד, התנהלו בין הצדדים מגעים לסיומו של תיק זה. בישיבה שהתקיימה ביום 27.5.16 הוגשה על ידי ב"כ המבקש דאז, עו"ד סג'ראוי, בקשה לעיכוב הליכים תמורת כופר כסף. בקשה זו חודשה ביום 21.11.16 ונדחתה על ידי היועמ"ש ביום 11.1.17. ביום 18.4.17 הגיש בא כוחו הנוכחי של המבקש, עו"ד מכנס, אשר החל לייצגו בסמוך לכך במקום סנגורו הקודם, בקשה להמרת אישום פלילי בתשלום כופר כסף. על פי הנטען, ביום 8.5.17 נשלחה תגובת המשיבה, באמצעות מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה עו"ד קמיל עטילה, לפיה יהא מוכן לשקול עיכוב הליכים בתיק דנן בכפוף לתשלום כופר כסף בשיעור של 100,000 ₪. ביום 3.12.17, משעמד המבקש בתנאי האמור, הודיע ב"כ המשיבה לבית המשפט כי היועמ"ש נעתר לבקשת המבקש והורה על עיכוב הליכים בתיק ולכן מתבקש בית המשפט להורות על הפסקת ההליכים, בקשה לה נעתרתי. בסמוך לאחר החלטתי זו, הוגשה בקשה זו לזיכוי המבקש מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.
3. יובהר, כי ההליכים מחוץ לכותלי בית המשפט מטבע הדברים לא היו גלויים לעיני בית המשפט, ולכן בהקשר זה אין מנוס אלא מלהסתמך על דברי ב"כ הצדדים, כמפורט בטיעוניהם.
4. ב"כ
המבקש, עו"ד מכנס, טוען כי מאחר והמבקש לא חזר בו מכפירתו אין מקום להורות על
הפסקת ההליכים אלא על זיכויו. לדבריו, על עניינו לא חלה הוראת סעיף
5. ב"כ
המשיבה ביקש לדחות את הבקשה ולהותיר את ההחלטה בדבר הפסקת ההליכים על כנה. לדבריו,
שגה ב"כ המבקש בהפנותו להוראת סע'
דיון והכרעה:
3
6. סעיף 231(א) ל
"בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט".
7. סמכותו של בית המשפט להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים נידונה על ידי כבוד השופט אגרנט עוד בבג"צ 156/56 פרידה שור נ. היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יא' 285 . בשלב ראשון הוא קובע כי מקור הסמכות לעכב את ההליכים הוא בכוחו של היועץ המשפטי להודיע לבית המשפט על הפסקת הליכים כשמשמעות הודעתו היא "לא זיכוי הנאשם מהאישום שיוחס לו, כי אם רק הפסקת הדיונים ולפי הדעה, שידה היום על העליונה באנגליה, פירוש הדבר, שאין בידי היועמ"ש לחדש עוד את הדיון במשפט בו רשם הודעה כנ"ל, אם כי זכאי הוא, מאידך גיסא, להגיש כתב אישום חדש".
8. בענייננו
- אין בעיכוב ההליכים כל פגיעה בזכויות הנאשם, נהפוך הוא. במסגרת השיקולים השונים
הובאו בחשבון, כפי שניתן להעריך, נסיבותיו האישיות של המבקש, העובדה כי כלל אינו
תושב ואזרח מדינת ישראל וכן הכספים שהפקיד. לשלב שבו נעשה הדבר, עובר או לאחר
כפירה, אין כל משמעות בהקשר זה, ולפי נוסח סעיף
9. באופן דומה נפסק גם בב"ש (נצ') 1349/08 מחמד סרור נ' מדינת ישראל (מיום 18.9.08) כי:
"זיכוי הנאשמים, מקום שהוגשה בקשה לעיכוב ההליכים, שהינה נפרדת ושונה במהותה מבקשה לחזרה מכתב האישום, תרוקן מתוכן את משמעות סעיף 231 לחוק.
עיכוב הליכים משמעותו איננה אלא הפסקת ההליך בשלב בו מוגשת הודעת העיכוב, והקפאתו באותו שלב. ליועץ המשפטי לממשלה מוקנית הסמכות לחדש את ההליכים שעוכבו, כמפורט בסעיף 232 לחוק.
אין בהחלטה על עיכוב הליכים כדי להביא לסיום ההליך באופן סופי ומוחלט, שכן קיימת האפשרות לחדשו, ברור, איפוא, כי עיכוב הליכים במהותו אינו יכול להביא לתוצאה של זיכוי הנאשם".
4
דומה כי הדברים נהירים, אך לא אסתפק בכך.
10. סמכות היועמ"ש להורות על עיכוב הליכים הינה בעלת אופי שיפוטי, וסמכות זו היא כה רחבה וסופית עד שלא ניתן לבית המשפט בכוח לפקח על השימוש בה או להתערב בו. בידי בית המשפט נתון הכוח לפקח על אופן השימוש של היועץ המשפטי בסמכותו כשם שמוקנה בידו הכוח לפקח על פעולותיהם של רשויות השלטון בכלל, דהיינו ההתערבות חייבת להיות מצומצמת רק למקרים בהם היא נוגדת את טובת הציבור (ראו - בג"צ 379/09 "אומץ" - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי נ' פרקליט המדינה מר משה לדור (מיום 5.8.10)).
11. בענייננו, איני נדרש (ואף איני מוסמך) לבחון האם החלטת היועץ המשפטי נגועה במשגה היורד לשורשו של ענין מאחר וב"כ המבקש לא טען כנגד החלטה זו אלא רק טען כי השלכותיה אינן סבירות וככל שההליך הפלילי ימשיך לרחף מעל ראשו של המבקש, הדבר סותר את הליך "כופר הכסף" אשר נועד לבטל כל אפשרות שכזו בעתיד. דומה כי לא ניתן לקבל את עמדת ב"כ המבקש אף בהקשר זה.
12. יובהר, כי בא כוחו הנוכחי של המבקש החל לייצגו בשלהי ההליך בעוד בית המשפט נחשף עוד קודם לכן, עת יוצג המבקש על ידי סנגורו הקודם עו"ד סג'ראוי, לניסיונות קודמות שנעשו בכדי לקבל את הסכמת היועמ"ש לעיכוב ההליכים כנגד המבקש בתמורה לכופר כסף. בשום שלב לא נטען על ידי ב"כ המבקש דאז, ואף לא ע"י ב"כ המבקש דהיום עו"ד מכנס, כי מטרת הגשת הבקשה לעיכוב הליכים או חידושה, הינה זיכויו של הנאשם. סבורני כי אם דרישה זו הייתה מוצגת לב"כ המשיבה הוא היה דוחה אותה על הסף וספק בעיניי אם היה נאות לסייע בקידום הבקשה לעיכוב ההליכים, ומרשה אני לעצמי לשער כי היה מעורב בכך, לנוכח היכרותו עם תיק זה.
5
13. מבלי
להיכנס למחלוקת הפרשנית בין הצדדים, סבורני כי אף הסתמכותו של ב"כ המבקש על
הוראת סעיף
14. לא
למותר לציין כי עת חפץ המחוקק לאבחן בין תוצאות סיומו של הליך פלילי, בהתאם לשלב
בו הדבר מתרחש, עשה זאת במפורש (ראו הוראות סעיף
15. אף החששות אותם מעלה ב"כ המבקש לנוכח התנאים שנקבעו על ידי היועמ"ש לחידוש ההליך אינם במקומם. ראשית, כבכל הליך דומה, הפסקת הליכים מותנית בתנאים אשר על נאשם לעמוד בהם כדי שלא יחודש ההליך כנגדו. שנית, במקרה שלפניי עסקינן במי אשר אינו תושב או אזרח מדינת ישראל ולכן ממילא הסיכון והסיכוי כי יחודשו ההליכים כנגדו אינם גבוהים.
16. לנוכח האמור הבקשה לזיכוי הנאשם נדחית. החלטתי להפסקת ההליכים בעניינו של המבקש, בהתאם להודעת היועמ"ש מיום 13.11.17, בעינה עומדת.
החלטה זו תועבר לצדדים.
ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ח, 17 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
