1

הנאשם יליד שנת 1990 הודה בכתב האישום המתוקן והורשע בביצוע עבירה של תקיפה סתם וניסיון גניבה.

על פי עובדות כתב האישום ביום 25/4/12 בשעה 12:45 נכנס הנאשם לחנות "סופר יש" בירושלים ונטל מהמדפים 82 מוצרים בשווי 935 ₪, העבירם לעגלת הקניות והחל להתקדם לכיוון היציאה מהחנות.

שומר שנכח במקום מנע מן הנאשם לצאת מהחנות. בהמשך, משהובל לבירור על ידי קב"ט הביטחון של החנות דחף הנאשם את הקב"ט ואת השומר באמצעות ידיו והחל להימלט מן המקום.

תסקיר שירות המבחן

הנאשם בן 24 שנה עלה מאקוודור בשנת 1999 עם בני משפחתו.

לאחר עלייתו לארץ התגורר עם משפחתו בירושלים. בתחילה חוותה המשפחה קשיים כלכליים ואולם בסיוע משפחתו המורחבת הצליחו בני המשפחה להתייצב כלכלית. השירות מדווח כי לא התעוררו קשיים מיוחדים סביב התפתחותו של הנאשם גם במסגרת לימודיו.

לאחר סיום לימודיו התיכוניים החל הנאשם לימודי תואר באוניברסיטה העברית, אך בעקבות קשיי השפה הפסיק לימודיו כעבור שנה.

בגיל 21 שנה החל הנאשם לעבוד כשכיר בתחום המלונאות.

2

בהמשך עבר להתגורר בבת ים יחד עם בת זוגו ,ומזה כשנה עובד כנציג שירות בחברה ללימוד שפות. מכתב המלצה שהציג הנאשם מטעם מעסיקיו מעלה כי הוא מוערך כעובד אחראי בעל סבלנות ויכולת התמדה.

ההיסטוריה עבריינית והעבירה הנוכחית

הנאשם הודה בביצוע העבירות ותיאר כי נעברו בתקופה המלווה בקושי כלכלי נוכח הלנת שכרו על ידי מעסיקו דאז. עוד תיאר את רצונו לחגוג אירוע חברתי ולהפתיע את מי שהיתה אז בת זוגתו, מול חסרון כיס.

לדבריו, טרם הגעתו לסופרמרקט, לא תכנן את ביצוע העבירה אך משהבין כי לא יוכל לשאת בעלות הקניה, החליט ספונטנית לבצע את עבירת הגניבה.

ביחס לעבירת התקיפה מסר כי לאחר שנעצר על ידי הקב"ט, נאחז בהלה וניסה להימלט מהמקום.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם הבין את הבעייתיות והפסול שבהתנהגותו גם בהקשר לניסיון הגניבה וכן האלימות שהפגין כלפי אנשי הביטחון. לצד אלו מעריך השירות כי בשלב זה, מתקשה עדיין הנאשם לבחון באופן מעמיק את בחירותו בפתרון שמצא למצבו.

הנאשם מסר לשירות המבחן כי העבירות בהן הורשע חריגות להתנהלותו בדרך כלל וכי ההליך המשפטי יצר אצלו זעזוע משמעותי. עוד מסר כי חש בושה וחרטה על התנהגותו וכי גרם אכזבה להוריו.

המלצת שירות המבחן

שירות המבחן התרשם כי הנאשם בעל יכולות וכישורים. בעל יכולת התמדה ויציבות במסגרות תעסוקה.

בבואו לבחון את גורמי הסיכון להישנות התנהגות עבריינית, מציין שירות המבחן נטייה לאימפולסיביות, קשיי נפרדות, וקשיים בתקשורת ובפניה לגורמי תמיכה.

לצד זאת, תחת גורמי הסיכוי לשיקום מציין שירות המבחן כי זו עבירה ראשונה בפלילים, יכולת תפקודית תקינה יציבות ומוטיבציה למימוש עצמי, העדר דפוסים עברייניים, והרתעה מההליך המשפטי.

היות שמדובר באירוע חריג בחייו של הנאשם ולנוכח החרטה שהביע והפגיעה שעלולה להתרחש בעתידו ממליץ שירות המבחן לבטל את הרשעתו של הנאשם בדין ולהשית עליו 180 שעות של"צ.

3

דיון וגזירת דין

בהתאם לכללי הבניית ענישה יש לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירה, זאת בהתאם לעקרון ההלימה. לשם כך יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

הערך המוגן בעבירה של ניסיון גניבה הינו הגנה על קניינו של הפרט ועל תחושת הביטחון של הציבור. במקרה שבפני מדובר בפגיעה בינונית , נוכח שווי הפריטים שנגנבו.

בעבירה של תקיפה סתם הערך המוגן הינו הזכות להגנה על שלומו וגופו של הפרט, כאשר במקרה שבפני מידת הפגיעה בערך המוגן אינה גבוהה, משמדובר בדחיפה של השומר והקב"ט, זאת מבלי להקל ראש במעשים.

בענין מדיניות הענישה הנוהגת אני מפנה לגזר דינו של כב' השופט עמי ד"ר עמי קובו, אשר בת"פ 31757-02-14 מדינת ישראל נ' ארפי (10.7.14), ריכז פסיקה הדנה במקרים דומים למקרה שבפני:

א.                     ברע"פ 7528/11 גוטליב נ' מדינת ישראל (26.10.11), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשמת, אשר הורשעה בהתאם להודאתה בביצוע שלוש עבירות של גניבה. נידונה לשישה חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים. הסך הכל נידונה הנאשמת ל- 9 חודשי מאסר.

ב.                      ברע"פ 6365/13 קליינר נ' מדינת ישראל (23.9.13), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירת גניבה, כאשר גנב מכשיר טלפון סלולארי. לנאשם עבר פלילי הכולל 3 הרשעות בעבירות רכוש, מרמה ואלימות והוא נידון לעונש של 4 חודשי מאסר בפועל.

ג.                        ברע"פ 4973/12 אמויאל נ' מדינת ישראל (1.7.12), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בהתאם להודאתו בביצוע עבירת גניבה. הנאשם שלח ידו מעל דלפק פקידת הבנק, ולקח כסף בסך 19,100 ₪ שהונח שם ללא השגחה. לנאשם עבר פלילי קודם והוא נידון לעונש מאסר בפועל למשך לשלושה חודשים ויום.

4

ד.                      בע"פ (מח' י-ם) 8182-09-11 אבו נג'מה נ' מדינת ישראל (14.11.11), התקבל באופן חלקי ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירת גניבה. הנאשם ניסה למכור לתייר גלויות, תוך שהוא מוציא מתוך תיקו של התייר ארנק שבו כסף מזומן ומסמכים אישיים. לנאשם עבר פלילי קודם. בית משפט השלום גזר עליו 24 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר מותנה, במצטבר כן שהנאשם נדון ל- 30 חודשי מאסר בפועל. בית משפט המחוזי הקל בעונשו, והוא נידון ל- 21 חודשי מאסר בפועל, כלל הפעלת המאסר המותנה.

ה.                     בעפ"ג (מח' י-ם) 25337-07-11 מדינת ישראל נ' אבו סביתאן (7.9.11), גזר  בית משפט השלום 6 חודשי מאסר בפועל, וכן הפעיל במצטבר מאסר המותנה בן 6 חודשים, בית משפט המחוזי החמיר בעונש, והשית על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת המאסר המותנה במצטבר. סך הכל נידון הנאשם ל- 18 חודשים.

ו.                        בעפ"ג (מח' י-ם) 18727-03-10 ג'אבר נ' מדינת ישראל (22.4.10), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירת גניבה, ונידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל, ועם הפעלת מאסר מותנה ל- 11 חודשים.

ז.                       בת"פ (חי') 2987-11-02 מדינת ישראל נ' קוסיאקוב (18.1.10), הורשע נאשם בביצוע עבירת גניבה מחנות, ונדון לחודשיים מאסר בפועל, ויחד עם הפעלת מאסר מותנה ל- 12 חודשים.

ח.                     בת"פ (פ"ת) 28425-02-13 מדינת ישראל נ' דריבין (4.11.13), הורשע נאשם בביצוע עבירת גניבה, כאשר נטל בושם מסניף "סופר-פארם" בשווי 695.95 ₪. לחובת הנאשם עמדו שש הרשעות קודמות. הנאשם נידון לחודשיים וחצי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר מותנה בן 8 חודשים, סך הכל ל- 10.5 חודשי מאסר בפועל.

ט.                     בת"פ (ב"ש) 12309-11-10 מדינת ישראל נ' מרדו (29.11.10), הורשע נאשם לפי הודאתו בביצוע שלוש עבירות גניבה. הנאשם גנב בשלושה מועדים מכשירי טלפון סלולארי, ממתלוננים ששהו בבית חולים. לחובתו עבר פלילי מכביד. הנאשם נידון לשבעה חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת שני מאסרים מותנים אחד בחופף ואחד במצטבר, ובסך הכל ל- 10 חודשי מאסר בפועל.

5

י.                        בת"פ (נת') 23992-11-09 מדינת ישראל נ' אדדי (26.1.10), הורשע נאשם בהתאם להודאתו בביצוע עבירת גניבה. הנאשם נידון ל- 3 חודשי מאסר בפועל, והופעל בעניינו מאסר המותנה למשך 6 חודשים, חלקו בחופף וחלקו במצטבר. בסיכום נגזר דינו של הנאשם כאן ל- 7 חודשי מאסר בפועל.

במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש ליתן את הדעת לשווי הרכוש הגנוב ולכך שהנאשם נתפס בכף והרכוש החזר.

ביחס לעבירת התקיפה יש לקבוע כי מדובר באירוע שולי לכתב האישום שבפני וחומרת המעשה עצמו אינה גבוהה. פסיקת בתי המשפט במקרים דומים נעה בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בודדים, ואפשר לריצוי בדרך עבודות שירות.

לטעמי, מתחם הענישה לאירוע כולו נע בין מאסר מותנה לבין 6 חודשי מאסר, שאפשר שירוצו בעבודות שירות.

שאלת ביטול הרשעתו של הנאשם בדין

הנאשם עתר לביטול הרשעתו בדין. בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל  נקבע כי הימנעות מהרשעה תיעשה בצמצום, בהצטבר שני גורמים: האחד, שסוג העבירה מאפשר "ויתור" על הרשעה, והשני, שיש בהרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

בפסק הדין בעניין כתב, מנה בית המשפט מספר אמות מידה לקביעה, אם להימנע מהרשעתו של נאשם לצורך הבטחת שיקומו ובהם, בין היתר, השאלה אם לחובתו עבר מכביד, אם קיים סיכון כי יחזור ויחטא בפלילים; הנסיבות בהן ביצע את העבירה; מידת הפגיעה של העבירה באחרים; יחסו של הנאשם לעבירה ומידת נכונותו להכיר בפסול במעשיו; והשפעותיה של ההרשעה על הנאשם.

ככלל נעשה שימוש באפשרות של ביטול הרשעה או הימנעות מהרשעה מקום בו קיים חוסר פרופורציה קיצוני בין עוצמת פגיעת ההרשעה בנאשם לבין התועלת הציבורית הכללית כתוצאה מההרשעה (ראה: רע"פ 9118/12 אלכסנדר פריגין נ' מדינת ישראל).

6

במקרה שבפני, למעט טענה לפיה הרשעה עלולה לפגוע בהתקדמותו של הנאשם בעבודה ובלימודי חשבונאות שבכוונת הנאשם ללמוד, לא נשמעו טענות היכולות לבסס חשש מפגיעה קונקרטית. יש לזכור כי מדובר בהרשעה בשתי עבירות למרות שלא מדובר בנסיבות חמורות מאוד.

בנסיבות הענין, איני מוצא מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם בדין.

העונש המתאים לנאשם -גזירת הדין

במסגרת קביעת העונש המתאים לנאשם רשאי בית המשפט לתת את הדעת לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, עליהן ניתן ללמוד מטיעוני הצדדים ומתסקיר שירות המבחן שהוגש.

הנאשם נטל אחריות על מעשיו, הודה וחסך זמן שיפוטי.

הנאשם נעדר עבר פלילי ומקיים אורח חיים תקין ושומר חוק, ומדובר באירוע שאינו משקף את התנהלות חייו.

שתי העבירות בהן הורשע נמצאות ברף הנמוך של העבירות, מבחינת חומרתן ויש ליתן משקל גם לנתון זה בעת גזירת הדין.

בנסיבות העניין, ראיתי להשית על הנאשם את העונשים הבאים:

1.     180 שעות של"צ, לביצוע באופן שיותווה ע"י שירות המבחן.

2.     60 ימי מאסר, וזאת על תנאי למשך 3 שנים מהיום, אם יעבור הנאשם משך תקופה זו עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק שבפני.

3.     קנס כספי בסך 1000 שח אשר ישולם בשני שיעורים החל מיום 1/3/15

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ה, 18 ינואר 2015, בנוכחות הצדדים.