ת"פ 63776/02/22 – מדינת ישראל – פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) נגד נאפז סלאמה
בית משפט השלום בכפר סבא |
|
|
|
ת"פ 63776-02-22 מדינת ישראל נ' סלאמה
תיק חיצוני: 547467/2019 |
לפני |
כבוד השופט אביב שרון
|
בעניין: מדינת ישראל - פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) המאשימה
נ ג ד
נאפז סלאמה הנאשם
החלטה
1. לפניי בקשה לביטול כתב אישום בשל הגנה מן הצדק, שיהוי בהגשת כתב האישום, ונוכח הפרה, לכאורה, של נוהל אח"מ מס' 300.05.166 מחודש פברואר 2014 שעניינו "הגבלת משך החקירה נגד חשוד" (להלן - נוהל אח"מ).
2. נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התחזות כאדם אחר בצוותא, לפי סעיף 441 רישא יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; ונסיון קבלת דבר במרמה בצוותא, לפי סעיף 415 יחד עם סעיפים 25 ו-29 לחוק העונשין.
על פי העובדות הנאשם זומן לקורס נהיגה מונעת בהתאם לתקנות התעבורה. הנאשם ביקש מאחר לבצע את הקורס במקומו. האחר הסכים והשניים סיכמו שהאחר יתחזה לנאשם לצורך ביצוע הקורס. הנאשם התייצב לתחילת הקורס, הציג את תעודת הזהות שלו ולאחר רישומו עזב את המקום. בהמשך, האחר נכנס לכיתת הקורס, התחזה לנאשם, כשהוא חבוש בכובע, והכל במטרה לבצע את הקורס במקומו. לאחר שעלה חשדם שהאחר מתחזה, הוא נתפס במקום.
3. יצויין שהאחר הואשם אף הוא בביצוע העבירות, בכתב אישום נפרד, הודה לפניי ביום 7.12.22 ועניינו נדחה לקבלת תסקיר וטיעונים לעונש (ת"פ 63845-02-22 מדינת ישראל נ' אלירן בן לולו).
4. בבקשה נטען שמיום שנחקר הנאשם באזהרה (25.12.19) ועד להגשת כתב האישום (28.2.22) חלפו למעלה משנתיים. נטען שבית המשפט רשאי לבטל כתב אישום בשל התנהגות שערורייתית של המאשימה אם נוכח שעבר זמן רב ושיהוי בלתי סביר מיום ביצוע העבירה ועד להגשת כתב האישום. נטען שבחלוף זמן רב מאז ביצוע העבירה נגרם לנאשם עינוי דין ויש לכך אף השפעה על זכרונם של העדים. נטען שבנוהל אח"מ מחודש פברואר 2014 נקבע כי יש לסיים חקירה בגין עבירות מסוג עוון בתוך שנה במידה והחקירה אינה מסתיימת יש לבקש הארכת מועד מן הגורם הרלוונטי הנקוב בנוהל. נטען שאמנם הנוהל עודכן בנוגע לתקופות הנקובות בו ביום 1.7.20, כך שמיום זה משך זמן החקירה בעבירות עוון הוגבל לשנתיים, ואולם, העדכון אינו חל על המקרה שלפנינו, שכן הנאשם כבר נחקר באזהרה בעת העדכון. משכך, נוכח הפרת הנוהל המשטרתי, השיהוי הרב שבהגשת כתב האישום ועינוי הדין שנגרם לנאשם מתבקש בית המשפט לבטל את כתב האישום.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה כעולה מתגובתה בכתב שהוגשה ביום 5.12.22.
דיון והכרעה
6. לאחר שעיינתי בכתב האישום, בנוהל אח"מ המקורי והמעודכן, במועדים ובתקופות הרלוונטיים לעניין (מועד הפתיחה בחקירה; מועד חקירת הנאשם באזהרה; מועד סיום החקירה והעברת התיק לעיון הפרקליטות; ומועד הגשת כתב האישום) - באתי לכלל מסקנה שיש לדחות את הבקשה.
7. אין חולק שמיום פתיחת החקירה (19.12.19) ועד להעברת התיק לעיון הפרקליטות (3.5.21) חלפו כשנה וחצי, דהיינו פרק זמן העולה על פרק הזמן שנקצב לסיום חקירה בעבירות עוון בהתאם לנוהל אח"מ (שנה), וזאת מבלי שנתקבל אישור להארכת המועד מאת הגורם הרלוונטי (סעיפים 2א(2) ו-ג(1)(ב)).
8. ואולם, ביום 1.7.20 עודכן נוהל אח"מ ובנוהל המעודכן נקבע שמשך זמן החקירה בעבירות עוון יעמוד על שנתיים. דהיינו, בעת מועד כניסת הנוהל המעודכן לתוקף חלפו מאז פתיחת החקירה (19.12.19) כ-7 חודשים, ואף טרם חלפה תקופה של שנה מיום פתיחת החקירה בהתאם לנוהל הישן.
9. במצב דברים זה, כאשר בעת כניסת הנוהל המעודכן לתוקף היה תיק החקירה תלוי ועומד אצל המשטרה, ולמעשה, עדיין בחקירה, וטרם חלפה תקופה של שנה מיום הפתיחה בחקירה, בהתאם לתקופות שנקבעו בנוהל אח"מ הקודם, ברי כי הנוהל המעודכן חל על המקרה ועל כן, עמד למשטרה פרק זמן של שנתיים לסיום החקירה. היות והחקירה נפתחה ביום 19.12.19 והתיק הועבר לפרקליטות ביום 3.5.21 לא עברו שנתיים מאז הפתיחה בחקירה.
10. למעלה מן הנדרש אציין, שגם לו חלפה תקופה של שנה מאז פתיחת החקירה בעת שהנוהל המעודכן נכנס לתוקף, והתיק עדיין היה תלוי ועמד בחקירה, הרי שגם אז, לא הייתי קובע שהמשטרה חרגה מהתקופה המותרת על פי הנוהל, שכן, כאמור, הנוהל החדש חל על כלל התיקים התלויים ועומדים בחקירה בעת כניסתו לתוקף.
[לענין זה ראה והשווה, בשינויים המחויבים, החלטתי בת"פ (כפ"ס) 46581-12-20 מדינת ישראל נ' מרציאנו ואח' (1.11.22) והפסיקה המצוטטת שם].
11. גם לא התרשמתי שהגשת כתב האישום לוקה בשיהוי קיצוני או ניכר, כזה המצדיק צעד דרסטי ובלתי מידתי של ביטול כתב האישום. מאז שהנאשם נחקר באזהרה ועד להגשת כתב האישום חלפו מעט למעלה משנתיים, פרק זמן שהוא סביר בנסיבות הענין.
12. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.
13. מענה מפורט לכתב האישום ינתן במועד הדיון הקרוב, 18.12.22 שעה 10:00.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט"ו כסלו תשפ"ג, 09 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
