1

בפניי בקשת המתלונן, י ח יחזקאל, לעיין בתיק בית משפט, לאחר שהנאשמת הורשעה על פי הודאתה בכתב באישום מתוקן בעבירה של גניבה בידי עובד ממעביד, עבירה לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כללי

ביום 18.1.17 בישיבה שנקבעה לשמיעת ראיות, הודיעו הצדדים, כי הגיעו להסדר במסגרתו הורשעה הנאשמת בכתב אישום מתוקן כאמור ונגזרו עליה מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מעבירה. דיון זה התקיים בדלתיים סגורות, לבקשת ההגנה ובהסכמת המאשימה לאור פרטים שעמדו הצדדים להציג לבית המשפט, הנוגעים למצבה הנפשי של הנאשמת.

משנודע למתלונן על הרשעת הנאשמת פנה בבקשה זו לעיין בתיק בית המשפט.

המאשימה הודיעה, כי אינה מתנגדת בכפוף לעמדת ב"כ הנאשמת.

2

ב"כ הנאשמת התנגדה לבקשה מהנימוקים הבאים; ראשית, לדבריה סעיפים 8 ו-9 לחוק זכויות נפגעי עבירה מאפשרים קבלת מידע ולא מסמכים. שנית, נוכח קיום הדיון בדלתיים סגורות, טענה, לא קמה למבקש זכות לקבל החומרים המבוקשים וזכותו "נסוגה לאור האיסור בדין".

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 70 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע, כי:

"לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט".

תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים, תשס"ג- 2003) קובעת את הכללים לעיון בתיק בית משפט:

"4.     (א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

           ........

           (ד)  בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון.....

           ......

           (ו)   החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת".

סעיפים 8 ו-9 לחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001, דנים בזכותו של המתלונן לקבל מידע על זכויותיו כנפגע עבירה בהליך הפלילי וכן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם הפוגע. אין בסעיפים אלה כדי לתת מענה לבקשתו של המבקש לעיין בתיק בית המשפט שלגביה המענה מצוי בסעיף 70 (א) לחוק בתי המשפט ובתקנה 4 המפורטים לעיל.

3

בבג"צ 5699/07 יובל יועז נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (מיום 23.4.09), נקבע, כי "מטבע הדברים, קשה להציג רשימה ממצה של השיקולים הרלוונטיים להכרעה בעניין זה. בין היתר, ראוי לשקול את סוגו ומהותו של החומר בתיק בית-המשפט שפרסומו נאסר; התכליות המונחות בבסיסו של צו איסור הפרסום, והשאלה האם ובאיזו עוצמה תכליות אלה ייפגעו בעקבות העיון בחומר שפרסומו אסור" (סעיף 4).

משכך, נותר לבחון מהם השיקולים שיש להכריע ביניהם. זכותו של המתלונן לעיין בתוצאות ההליך כנפגע עבירה אל מול זכויות הנאשמת שבשלן נקבע הדיון בדלתיים סגורות.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובתגובות הצדדים באתי לכלל מסקנה, כי יש להיעתר לבקשה ולאפשר למתלונן לעיין בתיק בית המשפט אם, כי באופן מצומצם.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון במועד שנקבע לשמיעת הראיות, כך שהדיון התקיים שלא בנוכחות המתלוננים. כמו כן הוריתי על קיום הדיון בדלתיים סגורות בהסכמת הצדדים.

הפרטים בגינם התבקש לסגור דלתיים היו נתונים הנוגעים למצבה הנפשי של הנאשמת.

"פגיעה בפרטיותו של אדם, ככל שהיא נוגעת למצבו הבריאותי ובפרט הנפשי, היא פגיעה קשה" (תפ"ח (חי) 5376-12-09 מדינת ישראל נ' פארס זיאן, מיום 09.10.11, עמ' 6). על כן, יש לקבוע תנאים לעיון בתיק בית משפט שלא יביאו לפגיעה בזכותה של הנאשמת לפרטיות.

משכך אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומורה, כי המתלונן יהא רשאי לעיין בתיק בית המשפט במסמכים הבאים בלבד:

1.     כתב האישום המקורי והמתוקן.

2.     גזר הדין בכפוף למחיקת שורות 26-27.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ז, 05 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.