1

גזר דין

א.                  פתח דבר

1.                   הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, איומים ושיבוש הליכי משפט- שתי עבירות לפי סעיפים 334+335(א)(1), וכן עבירות לפי סעיפים 192 ו-244 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק עונשין").

2.                   על פי כתב האישום בו הודה הנאשם, הוא בילה עם בת זוגו בתאריך 14.4.14 בשעות הלילה ברחוב אלנבי בתל אביב. בשלב כלשהו כשהשניים היו שרויים בגילופין התגלע ויכוח ביניהם. עוברי אורח שהיו במקום, ביניהם מאיר ויעקב, ניגשו אל הנאשם לברר במה דברים אמורים, ובמקום התפתח עימות. במהלך העימות איים הנאשם על מאיר באמרו "אני חייל של מולנר, אתה לא יודע עם מי התעסקת, אל תדאג אני אזיין אותך".

בהמשך, הכה הנאשם את יעקב בפניו, וכתוצאה מכך יעקב נפל ונחבל בראשו. מאיר אשר ניסה להרחיק את הנאשם מיעקב, נדקר על ידי הנאשם בגבו באמצעות סכין.

לאחר מכן, שבר הנאשם את להב הסכין והשליך את הידית בסמוך למקום במטרה להכשיל את חקירת האירוע.

כתוצאה ממעשי הנאשם נזקקו מאיר ויעקב לטיפול רפואי, כשמאיר נזקק לאיחוי פצע הדקירה בסיכות.

ב.                   הסדר הטיעון

3.                   ב"כ המאשימה הגיע להסדר טיעון עם הנאשם ובא כוחו, ולפיו תוקן כתב האישום בכך שהעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות הומרה לעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, ובהתאמה שונו עובדות כתב האישום.

2

עוד הסכימו הצדדים, כי יעתרו במשותף לבית המשפט להטיל על הנאשם מאסר בפועל למשך 17 חודשים החל מיום מעצרו, ולהפעיל במצטבר מאסר על תנאי תלוי ועומד שאורכו 10 חודשים, כך שירצה 27 חודשי מאסר בפועל.

כמו כן, הגיעו הצדדים להסכמה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי שלא יעבור על העבירות בהן הורשע, וכן קנס בסך 10,000 ₪ שישולם ב-10 תשלומים שווים.

ג.                    עברו הפלילי של הנאשם

4.                   לנאשם עבר פלילי הכולל עבירת רכוש ונהיגת רכב ללא רישיון. הרשעתו האחרונה מיום 6.11.2013, מבית משפט השלום בתל אביב הינה בגין פציעה כשהעבריין מזוין, ותקיפה וחבלה ממשית ע"י שניים או יותר. על הנאשם הוטל עונש מאסר בפועל לתקופה של 15 חודשים, וכן 10 חודשי מע"ת ופיצוי למתלונן.

ד.                   טיעוני ב"כ הצדדים

5.                   ב"כ המאשימה עתר לבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים בציינו כי העונש המוצע מצוי במתחם העונש ההולם למקרים כגון דא, אם גם ברף התחתון.

ב"כ המאשימה עמד על חומרת המעשים המיוחסים לנאשם, ועל כך שאין זו הסתבכותו הראשונה עם החוק בגין עבירות אלימות. לצד האמור, הצביע על קשיים ראייתיים משמעותיים בתיק דנן, ועל חוסר שיתוף פעולה מצד המתלונן.

6.                   ב"כ הנאשם עתר אף הוא לבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון שייתר זימון עדים ובזבוז זמן שיפוטי. עוד עמד על נסיבות חייו הקשות של הנאשם, שגדל בתנאי עזובה רגשית ופנה לטיפה המרה. לדבריו, מרשו החל בהליך טיפולי בענין התמכרותו לשתיה חריפה ובכוונתו להמשיכו בתקופת ריצוי עונש המאסר שיוטל עליו.

ה.         דברי הנאשם

7.                   הנאשם נשא דברו, הוא הביע צער וחרטה על מעשיו, בציינו כי הוא מבין את הפסול בהתנהגותו.

ו.          ד י ו ן

8.                  עסקינן במי שהורשע באיומים ומעשה אלימות תוך שימוש בנשק קר, ולאחר מכן שיבש ההליך המשפטי על ידי הסתרת הסכין.

3

הצדדים הגיעו להסדר טיעון הכולל הסכמות לעניין מרכיבי הענישה העיקריים.

בהתאם למנגנון הבניית שיקול הדעת בענישה יש לבחון ראשית את מתחם העונש הראוי לכל אירוע בו הורשע הנאשם בהתאם לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הערכים הנפגעים ומדיניות הענישה הנוהגת, ולאחר מכן, לקבוע את עונשו של הנאשם בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

יחד עם זאת, מקום בו קיים הסדר טיעון הכולל הסכמות לעניין הענישה, "תחילה באה קביעת מתחם ענישה לפי תיקון 113 כנתינתו, אחר כך השוואתה לטווח בהסדר הטיעון, וככל שהטווח אושר - קביעת העונש גם בהתחשב בהסדר הטיעון" [ע"פ 9246/12 חמאיסה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 24.3.2014)].

עוד נקבע, כי להסדר הטיעון השפעה קריטית על קביעת העונש כאשר "... סטייה מהסדר טיעון תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד...", ו"... בבוא בית המשפט קמא לבחון את הסדר הטיעון עליו לשקול, בין היתר, את מידת הפגיעה שתיגרם לנאשם נוכח החלטתו להודות במיוחס לו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר הטיעון ושלא להמשיך בניהול הליך מלא בעניינו..." [ע"פ 7757/11 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 13.02.13)].

9.         החובה לבחון את מתחם העונש ההולם על אף קיומו של הסדר הטיעון תכליתה לאפשר השוואה בין העונש ההולם לנאשם לבין העונש המוטל עליו במסגרת ההסכמות [ע"פ 512/13 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים,4.12.13)].

לשיקול הכרוך בקשיים ראייתיים בתיק ניתן משקל מיוחד שיש בו כדי להצדיק פערים משמעותיים בין הענישה הראויה על פי עיקרון ההלימה לבין ענישה מוסכמת במסגרת הסדר הטיעון [ע"פ 416/12 שיצינין נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 12.06.14)].

ומן הכלל אל הפרט :

10.       הנאשם התווכח עם חברתו בהיותו בגילופין, ולאחר שהמתלוננים - עוברי אורח שביקשו לעזור לחברתו של הנאשם והתעמתו עמו, הוא איים עליהם בפגיעה פיזית, ואף ציין את יכולתו להפעיל נגדם קשרים עברייניים. כמו כן תקף אותם.

4

ניסיון להגביל את עוצמת התקיפה על ידי אחד המתלוננים לא עלה יפה. או-אז, הנאשם שלף סכין ודקר באמצעותה את המתלונן בגבו, כשהוא גורם לו נזק שחייב טיפול רפואי. מיד לאחר מכן ביקש הנאשם להסתיר מעשיו באמצעות העלמת הסכין.

ב"כ הנאשם טען אמנם כי הנאשם הותקף בידי המתלוננים, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בכתב האישום שבעקבות הסדר הטיעון, ובו לא אוזכר מעשה אלימות של המתלוננים כלפי הנאשם, אך צוין כי הלה תקף אותם "שלא כדין" קרי: בנסיבות שאינן עולות כדי "הגנה עצמית".

11.       הנאשם פגע בזכותם של המתלוננים לביטחונם האישי ולשלמות גופם, וכן נפגע האינטרס הציבורי המחייב התערבות למניעת התדרדרות עימותים.

זאת ועוד, מדובר בתופעה מובהקת של "תת תרבות הסכין", לפיה צעירים נושאים עמם כלי נשק קטלני וזמין לפעולה, ועושים בו שימוש על רקע ריב פעוט ערך.

12.       הנחיית בית המשפט העליון היא כי במקרים כגון דא נדרשת ענישה מחמירה [ע"פ 7287/13 סידאוי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 23.9.14)].

בחינת הפסיקה מלמדת כי בהליכים אחרים שעניינם דקירת אדם על רקע ויכוח סרק שלא גרמה לפגיעה פיזית המחייבת שיקום ארוך, מום, או חמור מכך, הוטלו עונשים הנעים בין 15 חודשי מאסר [ע"פ 2316/13 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 30.9.13) לבין 36 חודשי מאסר [ע"פ 6384/12 גינון נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים,6.5.13)].

בנסיבות אלו, נוכח חומרת האירוע, ריבוי הנפגעים והניסיון לשיבוש ההליכים מחד גיסא, לעומת הנזק המוגבל שנגרם לנפגע מאידך גיסא, כשבניגוד למקרים שנדונו בפסיקה הוא לא נזקק לאשפוז אלא לטיפול בלבד. אשר על כן, אני סבורה שיש להעמיד את מתחם העונש ההולם למעשי הנאשם בין 14 ל-30 חודשי מאסר.

13.       בהתחשב בכך שהעונש המוסכם על הצדדים מצוי במתחם העונש ההולם, ובשים לב לקשיים הראייתיים אליהם התייחסו הצדדים, כמו גם לגילו הצעיר של הנאשם, מצאתי כי יש לכבד את הסדר הטיעון על כל מרכיביו ואני מטילה על הנאשם את העונש כדלקמן:

א.        עונש מאסר לתקופה בת 17 חודשים החל מיום מעצרו בתאריך 14.4.14.

5

ב.         אני מפעילה את המאסר על תנאי בן 10 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ 33483-03-12 של בימ"ש השלום בתל אביב, וזאת במצטבר לעונש המאסר שהוטל בתיק דנן.

סה"כ ירצה הנאשם 27 חודשי מאסר החל מיום מעצרו בתאריך 14.4.14.

ג.         12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירת אלימות מסוג פשע או שיבוש מהלכי משפט.

ד.         4 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של איומים תוך 3 חודשים מיום שחרורו ממאסר.

ה.        הנאשם ישלם קנס בסך 10,000 ₪ או 100 ימי מאסר תמורתו.

            הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.1.15.

הודע לנאשם על זכותו לערער על גזר הדין לביהמ"ש העליון תוך 45 ימים מהיום.

ניתן היום, ט' כסלו תשע"ה, 01 דצמבר 2014, בנוכחות הצדדים.