מבוא:

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בכתב האישום המתוקן ב-3 עבירות של יצוא, יבוא, מסחר, הספקה סמים מסוכנים - לפי סעיפים 19+13א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 ובעבירה אחת של החזקה/ שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית - לפי סעיפים 7(א)+7(ג) רישא לפקודה.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 24.05.22, מכר הנאשם לסוכן סמוי סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 3.5196 ג' בתמורה ל-250 ש"ח. בתאריך 26.05.22 מכר הנאשם לאחר סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 3.4966 בתמורה ל-250 ₪. בתאריך 30.05.22 מכר הנאשם לאחר סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 3.9274 ג' בתמורה ל-250 ₪. כל זאת, ללא היתר וללא אישור מהמנהל. בתאריך 22.06.22 בחיפוש שנערך במקום על ידי שוטרים, נמצא הנאשם כשהוא מחזיק בתוך כוס קרטון, 10 שקיות ניילון שקופות המכילות בתוכן סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של 1.7120 גרם שלא לצריכתו העצמית.

 

הנאשם נעצר בתאריך 22.06.22 ומאז נתון במעצר מאחורי סורג ובריח.

 

בתאריך 25.01.23 חזר בו הנאשם מכפירתו והודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון עליו הסכימו הצדדים ללא גיבוש הסכמה עונשית.

 

 

 

 

טיעונים וראיות הצדדים לעונש:

המאשימה הפנתה לעובדות כתב האישום המתוקן וכן לפגיעה בערכים המוגנים של בריאות הציבור כאשר בתי המשפט עמדו על כך שיש לנהוג בחומרה עם מבצעי העבירות על מנת למגר אותן, ודאי כאשר המדובר בסוג הסם בענייננו - הרואין.

 

לאחר שהפנתה למספר העסקאות והמשקלים בהן, המאשימה עתרה לקביעת מתחם ענישה בין 20-30 חודשי מאסר בפועל תוך שהפנתה לפסיקה בה נקבעו מתחמים דומים.

 

אשר לנסיבותיו של הנאשם, לחובתו 10 הרשעות קודמות בגין עבירות סמים, רכוש, אלימות במשפחה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועוד (ת/1) כאשר בגין הרשעתו האחרונה בעבירות סמים בשנת 2019 בת"פ 24311-06-19 נדון לעונש מאסר בפועל וכן למאסר על תנאי חב הפעלה בתיק זה (ת/2). המאשימה הפנתה לכך שהנאשם לא הופנה לשירות המבחן ולא עבר הליך טיפולי כלשהו ולכן ביקשה לגזור על הנאשם עונש ברף העליון לצד ענישה צופה פני עתיד, פסילת רישיון נהיגה וקנס.

 

ב"כ הנאשם הפנה בטיעוניו לכמות העסקאות שנעשו מול סוכן משטרתי ולסכום הנמוך שהתקבל בכל עסקה המסתכמות יחדיו ב-750 ₪ בלבד. בנסיבות אלה ותוך הפניה לפסיקה רלוונטית ביקש לקבוע מתחם שנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר בפועל.

לאור גילו של הנאשם, העובדה שהודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנם היקר של העדים והביע חרטה כנה, נסיבותיו המשפחתיות בהן שכל את אמו ושתי אחיותיו במהלך מעצרו (נ/1), כמו גם היותו אב לשלושה ילדים, המצוי במעצר מאחורי סורג ובריח מזה 7 חודשים, ביקש בא כוח הנאשם להסתפק בענישה מתונה. לאור כך שהמאסר המותנה הוטל לפני יותר משלוש שנים, ביקש בא כוח הנאשם להפעילו כולו בחופף או לכל הפחות חלקו בחופף וחלקו במצטבר.

 

הנאשם התנצל על מעשיו והתחייב שלא לשוב על כך.

 

דיון והכרעה:

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

 

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

 

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

 

קביעת מתחם העונש ההולם:

אין צורך להכביר מילים אודות חומרת העבירה בה הורשע הנאשם והפגיעה בערכים המוגנים לרבות בציבור בכללותו וודאי כאשר עסקינן בסם מסוג הרואין.

 

עבירות הסמים פוגעות בשלומו ובריאותו של הציבור. גידול סם, החזקה שלא לצריכה עצמית, יבוא סם וסחר בסם תורמות להפצת הסם. בנוסף לשימוש בסם עצמו, ההתמכרות לסמים והצורך במימונם יוצרת מעגלים רחבים של פשיעה בתחום הרכוש ובתחומים נוספים. בתי המשפט עמדו על הצורך בענישה משמעותית בעבירות אלו, המביאה בחשבון בין היתר את כמות הסם ואת חלקו של הנאשם בביצוע העבירות (רע"פ 7906/19 אדרי נ' מדינת ישראל (03.12.19) וכן רע"פ 5494/19 רנד נ' מדינת ישראל (22.08.19)).

 

לא ניתן להתעלם גם מהעובדה שעבירות הסמים מגבירות ומהוות לעיתים את הסיבה העיקרית לביצוע עבירות פליליות אחרות כגון עבירות רכוש הפוגעות בקניינו של הפרט.

בע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל, "נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה. 'עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי - קרי: למשולבים במערך ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים".

 

ראו לעניין זה גם ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל: "הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד".

 

בענייננו הורשע הנאשם בעבירות סחר בסם ובהחזקה שלא לשימוש עצמי. עם זאת, מעובדות כתב האישום אכן עולה תמונה של מספר עסקאות בודדות. כך גם, כמות הסם שנסחרה נמוכה והתמורה הכספית שניתנה עבורה איננה גבוהה (כ- 10 גרם וכשבע מאות וחמישים ש"ח).

 

סקירת מדיניות הענישה הנוהגת בתיקי סחר מלמדת על טווח ענישה רחב התלוי לרוב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, זאת בהתחשב בכמות הסם שנסחרה, סוג הסם ומספר העסקאות.

 

ברע"פ 5494/19 רנד נ' מדינת ישראל (22.08.19) - נדחתה בקשת ערעור של נאשם שבית המשפט השלום דן אותו ל-6 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות לצד ענישה נלווית לאחר שהורשע בשתי עסקאות מכירת סם מסוכן מסוג "קריסטל" תמורת סך כולל של 750 ₪ והחזקה ברכבו 14 "יחידות" של סם מסוג הרואין במשקל כולל של כ-11 גרם, ו-8 "יחידות" של סם מסוג קוקאין במשקל כולל של כ-1.9 גרם. בית המשפט קבע מתחם ענישה בין 6-18 חודשי מאסר בפועל וגזר 6 חודשי עבודות שירות בשל נסיבותיו של הנאשם. המדינה לא ערערה על גזר הדין ובקשת ערעורו של הנאשם נדחתה כאמור.

 

בע"פ 6286/20 פלוני נ' מדינת ישראל (22.09.20) - נדחתה בקשת ערעור של נאשם שבית משפט השלום דן אותו ל-25 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בשתי עבירות סחר בסם, כשמכר לסוכן משטרתי 100 גרם הרואין בסך 10,000 ש"ח. בית המשפט קבע מתחם ענישה 18-36 חודשי מאסר וגזר כאמור 25 חודשים על הנאשם שהיה בעל עבר פלילי כבד והורשע גם בשתי עבירות איומים על עובד ציבור.

 

ברע"פ 1183/18 דולב ששון נ' מדינת ישראל (21.03.18) - נדון עניינו של מי שבשני מועדים סיכם עם אחר למכור לו סמים מסוג LSD - פעם אחת ב-150 ₪ ובפעם השניה ב-500 ₪. נקבע כי מתחם העונש ההולם הוא בין מספר חודשי מאסר בפועל לשנה מאסר בפועל ונגזרו 5 חודשי מאסר בפועל (ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו). 

 

ברע"פ 747/14 אלי לוי נ' מדינת ישראל (11.02.14) - נדחתה בקשת רשות ערעור על עונשו של מי שהחזיק שלא לצריכה עצמית 5 גרם הרואין וכמות קטנה של קוקאין ונדון ל-8 חודשי מאסר בפועל שנקבעו כקצה התחתון של מתחם העונש ההולם שמגיע בקצהו העליון ל-18 חודשי מאסר בפועל. 

 

על כן ולאור כל האמור לעיל, בהתחשב בשיקולים האמורים ובנסיבות המקרה דנא, אני קובע כי מתחם העונש ההולם ביחס לעבירות בהן הורשע הנאשם, הינו מ-8 חודשי מאסר בפועל ועד 20 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

 

 

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

הנאשם הודה בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות על מעשיו וחסך זמן שיפוטי יקר כמו גם את עדותם של עדים רבים.

 

לקחתי בחשבון את העובדה שלחובת הנאשם הרשעות קודמות, בהן הרשעה אחרונה בעבירה דומה בגינה הוטל עליו עונש מאסר בפועל למשך 10 חודשים לצד עונש מאסר מותנה של 8 חודשים שהינו כאמור חב הפעלה בתיק זה (ת"פ 24311-06-19 בית משפט שלום חדרה, גזר דין מתאריך 07.10.19).

 

הנאשם ריצה בעבר עונשי מאסר, הוטלו עליו עונשי מאסר מותנים, רישיונו נפסל בפועל ועל תנאי אך עדיין עונשים אלה לא הרתיעו אותו מלחזור לסורו. הנאשם היה מודע לחומרת מעשיו, לנזק אותו הוא מסב לחברה, כך גם היה מודע לעונש בו יצטרך לשאת במידה וייתפס ויורשע בעבירה של החזקת סם בין אם לצריכה עצמית ובין אם לאו ולמרות זאת, הוסיף הנאשם חטא על פשע והוסיף לעבירת ההחזקה גם עבירות של סחר.

 

לקחתי בחשבון את דברי ב"כ הנאשם אשר ביקש להקל בעונשו של מרשו בהתחשב בנסיבותיו האישיות ולהטיל עליו ענישה מתחשבת וכן את העובדה שהוא נמצא במעצר מתאריך 22.06.22, דהיינו מזה כשמונה וחצי חודשים כאשר ידוע שתנאי המעצר קשים הם מתנאי המאסר.

 

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים האמורים לעיל ונתתי את דעתי לטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה שיש למקם את העונש המתאים שיוטל על הנאשם ברף האמצעי של המתחם.

 

באשר לאופן הפעלת עונש המאסר המותנה, בהתאם לאמור בסעיף 58 לחוק העונשין, הכלל הוא שעונש המאסר המותנה ירוצה במצטבר לעונש המאסר שיוטל על הנאשם בגין ההליך הנוכחי, אלא אם כן יגיע בית המשפט למסקנה שבנסיבות המקרה ניתן יהיה להורות שעונש המאסר ירוצה שלא במצטבר וזאת בשל טעמים שירשמו.

 

בענייננו, סבורני שלאור הודאתו של הנאשם, לקיחת אחריות מלאה על מעשיו והחיסכון בזמן השיפוטי היקר, ניתן לקבוע שבנסיבות אלה וודאי אל מול תקופת המאסר אותה עתיד הנאשם לרצות בגין העבירות בהן הורשע בתיק זה, ירוצה עונש המאסר המותנה חלקו בחופף וחלקו במצטבר לעונש המאסר שאגזור על הנאשם בגין תיק זה.

 

משכך, ולאור כל האמור לעיל, אני מטיל בזאת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.      מאסר בפועל למשך 13 חודשים, אשר יחושב ממועד מעצרו 22.06.22.

 

2.      אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה של 8 חודשים למשך 3 שנים כפי שהוטל על הנאשם בבית משפט שלום חדרה, ת"פ 24311-06-19 גזר דין מתאריך 07.10.19 באופן בו 5 חודשים רוצו בחופף לעונש המאסר האמור בסעיף 1 ואילו 3 חודשים ירוצו במצטבר לעונש המאסר האמור בסעיף 1, כך שבסופו של דבר ירצה הנאשם מאסר בפועל לתקופה כוללת של 16 חודשים וזאת ממועד מעצרו.

 

3.      מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה, לאחר שחרורו מריצוי מאסרו בגין תיק זה, על עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים.

 

4.      אני פוסל את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים. מוסבר בזאת לנאשם כי לאחר שחרור מריצוי מאסרו בגין תיק זה, עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט ובהעדרו עליו להפקיד תצהיר כך שיונפק לו אישור הפקדה מתאים. פסילה זו תחושב מהמועד הנ"ל ותרוצה במצטבר לכל פסילה אחרת ככל שקיימת. מוסבר לנאשם כי עליו להגיש בקשה למשרד הרישוי לצורך ביצוע חישוב פסילותיו.

 

5.      אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור על עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים ויורשע בה או על עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

 

ניתן בזאת צו להשמדת המוצגים - סמים.

גזר דין זה מהווה פקודת מאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

 

ניתן היום, י"ג אדר תשפ"ג, 06 מרץ 2023, במעמד הצדדים.