הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בגרימת תאונת דרכים אשר סיבתה פנית פרסה (לשמאל) שגויה. למרבה המזל, תוצאות התאונה קלות. ולמעורבת ולנאשם נגרמו חבלות גוף אשר אינן מגיעות כדי חבלה של ממש וכן נגרמו נזקי רכוש.

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הריני קובעת כי מתחם הענישה נע בין 60 ימי פסילה לבין 6 חודשי פסילה בצד קנס כספי ופסילה מותנית.

התביעה הפנתה לכך שמדובר בנהג צעיר וחדש (ביום התאונה היה ותק נהיגתו 4 חודשים בלבד )

בשל נסיבות התאונה, ביקשה המאשימה לגזור עונש אשר לא יפחת מ 3 חודשי פסילה בצד עונשים נלוים. הסנגור הפנה לכך שאף מאז התאונה לא כשל בעבירות נוספות וביקש להסתפק בימי הפסילה המנהלית. כמו כן טען כי עובד כשליח בחנותו של אביו וכי פסילה עלולה לפגוע בפרנסת המשפחה.

בנוסף נשמעו גם דברי הנאשם עצמו.

הצדדים הניחו בפני מלוא תיק החקירה. לאחר בחינתו, הריני קובעת כי לא מצאתי רשלנות תורמת בנהיגת המעורבת .מאידך מדברי הנאשם עצמו עולה רשלנות ברף בינוני. מסיבה זו לא ניתן לגזור עונשו כפי הרף התחתון של המתחם. עפ"י עדותו - הבחין מבעוד מועד ברכבה של המעורבת אלא שסבר שהינו רחוק במידה שמאפשרת לו השלמת תמרון הפרסה. הריני קובעת כי זכותה של המעורבת - קודמת לזכותו של הנאשם שהרי הבוחר לפנות פנית פרסה רשאי לפנות רק במידה ואין בפניתו - מראשיתה עד סיומה בהשתלבות בתנועה הנתיב הנגדי-כדי יצירת הפרעה בנתיב התקדמות המעורבת. עפ"י נזקי כלי הרכב ועפ"י דברי הנאשם עצמו , האימפקט היה כשרכב הנאשם היה עדין בעיצומו של התמרון. כפי ממצאי הבוחן המשטרתי - הנאשם יצר חסימה בנתיב נהיגת המעורבת. נזקי התאונה הינם חזית המעורבת בדופן שמאל של הנאשם בכך הפרה ברורה של חובת הזהירות. זאת ועוד. משנשאל הנאשם לדעתו בדבר סיבת התאונה טוען "היא לא שמה לב שאני עושה פרסה למרות שהיא היתה רחוקה ממני" תשובה זו מלמדת כי הנאשם כלל לא הפנים חובתו כנהג בעת ביצוע פנית פרסה.

אשר לגזר הדין, הריני רואה בהודאתו באשמה שיקול לקולא ויוצאת מנקודת הנחה שבשעת הדיון כבר הפנים טעותו. הודאתו באשמה אף חסכה הטרחת העדים וביטול זמן שיפוטי. בכך אתחשב. בשל מצב החירום ולנוכח עיסוקו של הנאשם בתחום המזון הנחשב לתחום חיוני במצב מלחמה הרי שלמרות חלוף הזמן מאז שמיעת טיעוני הצדדים תנתן ארכה של 90 יום לריצוי העונש.

קנס

הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 2000 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 90 ימים.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/  גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

•           בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

•           מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-      

            2055000         

•           במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

פסילה בפועל

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 89 יום

בניכוי 60 ימי הפסילה המנהלית.

ריצוי הפסילה נדחה עד 90 יום.

פסילה על תנאי

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים

וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים בבית המשפט המחוזי בלוד.

ניתן היום, י' חשוון תשפ"ד, 25 אוקטובר 2023, בהעדר הצדדים.