ת”פ 10108/10/22 – מדינת ישראל נגד פלוני
|
|||
ת"פ 44983-07-22 מדינת ישראל נ' פלוני (עציר) ת"פ 10108-10-22 מדינת ישראל נ' פלוני (עציר)
|
24 אוגוסט 2023 |
|
|
כבוד השופטת אילה אורן
|
||
|
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"ילשכת התביעות, שלוחת רמלה |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
פלוני ע"י ב"כ עוה"ד הישאם קבלאן |
גזר דין |
הרקע
1. הנאשם הורשע לפי הודאתו במספר אירועי אלימות כלפי בת זוגו לשעבר הגב' נ' (להלן: "המתלוננת") ובעבירות הסגת גבול והיזק לרכוש שביצע בבית שסבר שבו מתגוררת המתלוננת, בגין שני כתבי אישום מתוקנים שהוגשו נגדו, במסגרת הסדר טיעון דיוני. המאשימה עתרה להשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 42 חודשים לצד ענישה נלווית, וההגנה עתרה להסתפק בהטלת עונש של 15 חודשי מאסר, מיום מעצרו.
תמצית כתבי האישום המתוקנים
2. בת"פ 44983-07-22 (להלן: "התיק הראשון") הודה הנאשם כי בין התאריכים 28.8.2021, בסמוך לשעה 18:45, ועד 29.8.2021 באזור השעה 14:00, עזבה הגב' ל"א את דירתה בעיר לוד, שבה התגוררה יחד עם המתלוננת. הנאשם בעודו בהשפעת אלכוהול טיפס אל חלון חדר השינה, בסוברו כי בדירה מתגוררת המתלוננת, עקר שלבים של תריס החלון, קרע את רשת החלון, ניפץ את זכוכיות החלון, והסיג גבול אל הדירה. בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בביצוע עבירות הסגת גבול, לפי סעיף 447(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), והיזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.
3. בת"פ 10108-10-22 (להלן: "התיק השני") הודה הנאשם כי בעת הרלוונטית לכתב האישום הוא דר ברחוב שסמוך לבית עסק בעיר לוד (להלן: "המקום" או "בית העסק"), וניהל קשר זוגי עם המתלוננת. נכון לתקופה זו עמד נגד הנאשם צו מאת בית משפט השלום ברמלה למניעת הטרדה מאיימת שהוציאה נגדו המתלוננת (ה"ט 60747-03-22), שאסר עליו ליצור עימה קשר, להטרידה או לאיים עליה, וכן הורה לו להתרחק ממנה, ממקום עבודתה ומדירתה למרחק של 100 מטרים.
א.מהאישום הראשון - עולה כי ביום 17.9.2022, בשעה 01:30 או בסמוך לכך, עת ישבה המתלוננת בבית העסק יחד עם אחר, הגיע הנאשם למקום. לאחר שהבחין בשניים, החל הנאשם לגדף את המתלוננת "זונה, שרמוטה, בת זונה", והכה אותה בכך שתפס בשערותיה, ניער אותה ובעט בה, עד ששני גברים הרחיקו אותו ממנה והוא ברח. במעשים אלו הורשע הנאשם בביצוע עבירות תקיפה סתם כלפי בת זוג, לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין, והפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.
ב. מהאישום השני- עולה כי ביום 19.9.2022 נחקר הנאשם בתחנת משטרת לוד בגין מעשיו באישום הראשון, ושוחרר בתנאים מגבילים שאסרו עליו ליצור קשר או להיפגש עם המתלוננת למשך 15 ימים (להלן: "ההוראה החוקית").בתאריך 26.9.2022, בשעת לילה, צעדה המתלוננת בשכונת הנשיא בעיר לוד. הנאשם הגיע למקום לאחר שצרך משקאות אלכוהוליים, התקרב אל המתלוננת וצעק לעברה: "יא זונה אני ראיתי מה את עושה", תפס בידה והמתלוננת ביקשה שיעזוב אותה. אז אחז הנאשם בצווארה, חנק אותה והכה אותה במכות אגרוף ובעיטות בחלקי גופה. לאחר מכן גרר הנאשם את המתלוננת על הרצפה. בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בביצוע עבירות תקיפה סתם כלפי בת זוג, לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין, בהפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין, ובעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
ג. מהאישום השלישי - עולה כי בתאריך 21.3.2022, בשעה 21:00 או בסמוך לכך, הגיעה המתלוננת לבית העסק בלוד כדי להביא עבור הנאשם אוכל, והבחינה כי הוא צרך משקאות אלכוהוליים. הנאשם דרש מהמתלוננת להישאר עימו, אך היא סירבה וניסתה לחמוק ממנו, ובתגובה נטל הנאשם מוט עץ והכה אותה בראשה. במעשים אלו הורשע הנאשם בעבירות תקיפה סתם כלפי בת זוג, לפי סעיפים 379 ו-382(ב)(1) לחוק העונשין.
ד. באישום הרביעי - הורשע הנאשם בכך שביום 25.3.2022, בשעה 14:00 לערך, בעת שישבה המתלוננת על ספסל ממול לבית העסק, התקרב אליה הנאשם, ונטל את הכובע שחבשה לראשה, אך היא אחזה בכובעה. אז ניסה הנאשם לקחת את הכובע מידיה בכוח, והכה אותה במכות אגרוף בראשה. כפועל יוצא מכך נחבלה המתלוננת ודם ניגר מאצבעה.
ה. בהמשך אותו יום, בשעה 14:24, התקרבה המתלוננת לחנות, עמדה מחוצה לה והנאשם התקרב אליה מספר פעמים, אך היא הדפה אותו. בשעה 14:48 התקרב הנאשם פעם נוספת אל המתלוננת, נעמד מולה ואמר לה "חכי חכי, את תצטערי על זה, חכי חכי את עוד תבכי על זה, אני עוד אשאיר אותך נכה ואז נראה מי יסתכל עלייך", ושלף סכין יפנית (להלן: "הסכין").
ו. הנאשם התקרב אל מתלוננת עם הסכין בידו, הניפה לעבר רגלה, והיא זזה ונדקרה סמוך לברך שמאל, ובעקבות זאת נגרם לה חתך מדמם. אז ניסה הנאשם להתקרב אל המתלוננת מספר פעמים, אך היא הרחיקה אותו. בגין מעשים אלו הורשע הנאשם בעבירות פציעה באמצעות נשק קר, לפי סעיפים 334 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, החזקת סכין לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, ואיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
תסקיר שירות המבחן
4. שירות המבחן פירט בתסקירו מיום 2.7.2023 את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם; בן 31, נולד באתיופיה ועלה לארץ עם משפחתו בהיותו בן 8, חווה קשיי הסתגלות, ואובחן כסובל מליקויי למידה ומרמה קוגניטיבית נמוכה-גבולית. הנאשם סיפר שבילדותו צרך אביו משקאות אלכוהוליים והכה אותו ואת אימו. הוריו התגרשו כשהיה בן 17, ואימו נפטרה מספר שנים לאחר מכן. הנאשם חווה משבר גדול, הוא נותר בחוסר כול, והחל לצרוך אלכוהול באופן מופרז.
5. בנוגע לעבירות דנן, הרחיק את עצמו הנאשם מביצוען, נמנע מלשתף את שירות מבחן בפרטים, סיפר שבינו ובין המתלוננת היה קשר חברי בלבד שהתבסס על שתיית אלכוהול יחדיו, שלל שנהג באלימות כלפיה, והתקשה להסביר את הרקע לצו ההגנה שהוצא. שירות המבחן ניסה לשוחח עם המתלוננת, אך היא סירבה למסור מידע.
6. בתקופה שקדמה למעצרו לא היה לנאשם מקום מגורים קבוע, והוא ניהל אורח חיים שולי והתמכרותי לאלכוהול, אופיין בהתנהגות אימפולסיבית, בסף תסכול נמוך ובקושי בוויסות דחפים. שירות המבחן חיווה דעתו שקיים סיכון גבוה להישנות התנהגות עבריינית מצד הנאשם, שהליכים פליליים קודמים לא הרתיעו אותו, ושהוא חסר מוטיבציה להשתלב בטיפול במסגרת ההולמת את צרכיו, ולכן נמנע מהמלצה טיפולית.
תמצית טיעוני הצדדים לעונש
7. ב"כ המאשימה עוה"ד יסמין נוי הגישה את גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם (טל/1), עמדה על חומרת העבירות שבהן הורשע בנסיבותיהן החמורות כאשר תקף את המתלוננת במספר מקרים, לאור יום, באופן חסר רחמים וחרף צווי הגנה שהוציאה נגדו המתלוננת, וכשהוא בהשפעת אלכוהול, וכך ביצע גם את עבירת הסגת הגבול וההיזק לרכוש.
8. התובעת טענה כי אפשר לראות את מכלול המעשים כאירוע אחד לשם קביעת מתחם העונש, הפנתה לפסיקה רלוונטית וגרסה שהמתחם נע בין 35 ל-55 חודשי מאסר בפועל.
9. בהתחשב בנטילת האחריות של הנאשם, אך מנגד בהעדר המוטיבציה שלו לטיפול ושלילת הצורך בו, עתרה המאשימה להשית על הנאשם מאסר בפועל למשך 42 חודשים, מאסר מותנה ופיצוי משמעותי למתלוננת.
10. ב"כ הנאשם עוה"ד הישאם קבלאן התייחס בטיעוניו לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם, הדגיש את רמתו הקוגניטיבית הנמוכה, העדר גורמי תמיכה כלשהם, מצב כלכלי קשה, פטירת אמו, ואת האלימות שחווה מאביו. הסנגור טען שזהו מאסרו הראשון של הנאשם, הרשעותיו הקודמות התיישנו, הוא התמתן מאז נגזר דינו בשנת 2016, לקח אחריות על מעשיו בשני כתבי האישום שהוגשו נגדו, ובכך "ניקה שולחן", הוא נתון במעצר מאז ספטמבר 2022, וברצונו לחזור למסלול חיים תקין.
11. בנוגע לעבירות טען ב"כ הנאשם שכולן "נבלעות" בעבירת הפציעה שנבעה מתזוזת הרגל של המתלוננת, וכי אין מדובר בדקירה, הגיש פסיקה, עתר לקבוע מתחם עונש כולל הולם שתחילתו ב-12 חודשי מאסר, וביחס לעונש עתר להשית על הנאשם 15 חודשי מאסר.
12. הנאשםבדברו לעונש התנצל על מעשיו, ואמר שלא יחזור על מעשיו.
דיון והכרעה
קביעת מתחם העונש ההולם
13. מעשי אלימות של אדם כלפי בת זוגו פוגעים בזכות האישה לשלמות גופה ונפשה, לכבודה, לחירותה לנהל את חייה כראות עיניה, עד כדי פגיעה בליבת ביטחונה האישי והערכתה העצמית. פסיקת בית המשפט העליון עמדה על החומרה היתרה הגלומה בעבירות אלו, המחייבת דרך כלל הטלת ענישה מחמירה במטרה למגר תופעה מכוערת זו ולהרתיע מפניה. בהסגת גבול והיזק לרכוש נפגעו הערכים המוגנים של זכות הפרט לקניינו הפרטי וביטחונו האישי בדלת אמות ביתו.
14. הצדדים עתרו לקביעת מתחם כולל, ומצאתי לאמץ עתירתם בשים לב שבין האירועים קשר הדוק, ויש בקביעת מתחם ענישה כולל כדי לייעל את ההליך מבלי לפגוע בתכליות הענישה (בע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל (23.6.2015); ודנ"פ 2999/16 מזרחי נ' מדינת ישראל (22.5.2016)). ודוק, אין בקביעת מתחם ענישה אחד כדי לשנות את תוצאת גזר הדין, שכן אביא בחשבון את מספר המעשים הפליליים שביצע הנאשם, וכי לריבויים יש מידה נוספת של חומרה (ע"פ 2454/18 שיינברג נ' מדינת ישראל (2.12.2018); ע"פ 1534/23 בכר נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (26.7.2023)).
15. מנעד הענישה בעבירות אלימות כלפי בנות זוג רחב, ומובן שכל מקרה נבחן לגופו. דרך כלל, במקרים שבהם הורשעו נאשמים בביצוע מסכת עבירות שלא ברף נמוך, הענישה הנוהגת היא למאסרים ממושכים לריצוי בפועל, אף לגבי נאשמים נעדרי עבר פלילי:
א. ברע"פ 2329/23 פלוני נ' מדינת ישראל (23.3.2023), נדון נאשם שהורשע בארבעה אישומים של עבירות אלימות כלפי בת זוגו לשעבר: איומים לפגוע בה; תקיפת בת זוג ביריקה; הפרת הוראה חוקית בכך שלא התייצב למעצר בית; תקיפה של המתלוננת בסטירה בעטיה נחבט ראשה; איומים בסכין לרצוח אותה; ואירוע שבו דחף את המתלוננת בהיותו שיכור, והיא נפגעה מהקיר ונחבלה. בבית משפט השלום התקבלו 5 תסקירים, אך בסופם לא ניתנה המלצה טיפולית. נקבע מתחם שנע בין 10 ל-30 חודשים, ובית המשפט גזר על הנאשם 18 חודשים וענישה נלוות, בהתחשב בעברו המכביד. בדחותו את הבקשה לרשות ערעור, קבע כב' השופט י' אלרון, כי העונש שנגזר מקל מאוד עם הנאשם, ולו היה מוגש ערעור על קולת העונש, היה ראוי לקבלו.
ב. בעפ"ג (מרכז-לוד) 908-02-23 סמשנוי נ' מדינת ישראל (24.4.2023), נדחה בהסכמה ערעור שהוגש על חומרת העונש שהושת על המערער שהודה והורשע באירוע יחיד של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, שבו הכה את אשתו בסטירה ואגרופים, שפך עליה מים, תקף אותה קשות בראשה במוט המקלחת עד שנשבר, וגרם לה המטומות בחלקי גופה השונים. באותו מקרה שנדון לפניי קבעתי כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-24 חודשים. בהתחשב בכך שהמערער היה בן 49, נעדר עבר פלילי, והיות שבני הזוג ניתקו קשר, אך מנגד הנאשם לא שיתף פעולה עם הליך טיפולי בתחום ההתמכרות לאלכוהול, גזרתי עליו 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
ג. בעפ"ג (מרכז-לוד) 21079-01-23 מהגרפטה נ' מדינת ישראל (6.3.2023), התקבל ערעור על חומרת העונש שהושת על נאשם נעדר עבר פלילי, שהורשע על יסוד הודאתו בשבעה אישומים של עבירות אלימות כלפי אשתו, שכללו אלמנט מרכזי של ביזוי ושליטה, לצד עבירות אלימות נוספות של תקיפה סתם, תקיפת שוטר, היזק לרכוש במזיד ואיומים. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין 30 ל-50 חודשי מאסר בפועל, וגזר דינו של הנאשם ל-34 חודשי מאסר. ערכאת הערעור הקלה במעט בעונש, והעמידה אותו על 30 חודשי מאסר.
ד. ברע"פ 8576/22 פלוני נ' מדינת ישראל (15.12.2022), נדון נאשם שהורשע באישום יחיד של תקיפה חבלנית כלפי בת זוגו, איומים והפרת הוראה חוקית, בכך שאיים על זוגתו; הגיע למושב שבו התגוררה בניגוד לצו שיפוטי; דרש שתינשא לו שאם לא כן "ישחט אותה"; ירק עליה, הכה בפניה וצבט אותה. בערעור על קולת העונש שהגישה המאשימה נקבע מתחם שנע בין 18 ל-36 חודשים, ומבלי למצות את הדין נגזרו על הנאשם 18 חודשי מאסר, הופעל מאסר מותנה למשך 6 חודשים, ובסה"כ נגזרו עליו 22 חודשים. בדחותו את הבקשה לרשות ערעור ציין בית המשפט כי העונש שנגזר על הנאשם הוא "על הצד המקל".
ה. ברע"פ 6967/22 דודקה נ' מדינת ישראל (30.10.2022), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש שהורשע על יסוד הודאתו בשני אישומים של אלימות כלפי בת זוגו, בגין איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. בהיותו בהשפעת אלכוהול, משך הנאשם בשערות ראשה של המתלוננת, דחף אותה, כיבה עליה סיגריה, סטר לה, הטיח את ראשה בדלת ואיים לרצוח אותה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל, ובהתחשב בהעדר עבר פלילי, הודאה ותסקיר שלילי מטעם שירות מבחן, גזר על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל.
ו. בעפ"ג (מרכז-לוד) 10457-05-21 רחמים נ' מדינת ישראל (7.11.2021) (הוגש ע"י המאשימה), נדחה ערעורו שהגיש נאשם בן 49 שהורשע בשני אישומים של אלימות כלפי זוגתו, בכך שתקף אותה בסטירה, באגרופים ובמקל עד אשר זה נשבר - באלימות שנמשכה שעות לאורך היום. באישום אחר, שלושה שבועות קודם, תקף את המתלוננת באגרופים וגרם לה לחבלות. בית משפט השלום קבע שני מתחמי ענישה; בגין האישום הראשון מספר חודשי מאסר ועד 12 חודשים, ובאישום השני מתחם שנע בין 12 ל-48 חודשים. בהתחשב בעבר פלילי מכביד, הכולל 16 הרשעות קודמות, וחרף מצבו הנפשי (שבגינו אושפז במהלך מעצרו, והופסקו ההליכים נגדו באופן זמני), הושתו עליו 42 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגיש על חומרת העונש נדחה.
ז. בעפ"ג (מרכז-לוד) 40829-08-21 ברדה נ' מדינת ישראל (29.11.2021), נדחה ערעור שהגיש מערער על חומרת העונש שנגזר עליו בגין הרשעתו לפי הודאתו בארבעה אישומים של מעשי אלימות כלפי בת זוג. באישום אחד סטר בפניה במהלך נסיעה, והיא קיבלה מכה מחלון הרכב; באישום שני איים לפגוע בה, לרבות בזמן שהתקשרה למוקד 100; באישום שלישי, עת יצאה המתלוננת מהבית, גרר אותה והכה בה בחוזקה בפניה כך שראשה נחבט בקיר ודם ניגר ממצחה, ובאישום רביעי ניפץ את הטלפון שלה. בית משפט השלום קבע מתחם עונש שנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם, שעברו מכביד לרבות בעבירות אלימות, 16 חודשי מאסר בפועל.
ח. בעפ"ג (מרכז-לוד) 40581-08-20 אלולו נ' מדינת ישראל (17.11.2020) (הוגש ע"י המאשימה), נדון עניינו של נאשם שהורשע בעבירה יחידה של תקיפת בת זוגו, בכך שסטר בפניה, אחז בידה ומשך אותה, הפילה ארצה, הכה בחלקי גופה השונים ובהמשך אחז בראשה ומשך אותה לכיוונו בהיותם ברחוב. בית משפט השלום ברמלה קבע מתחם שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשים, ובהתחשב בכך שהנאשם מעולם לא ריצה עונש מאסר, לחובתו שתי הרשעות בגין אלימות מבית משפט לנוער, ולנוכח המלצתו השלילית של שירות המבחן, שקבע כי מסוכנות הנאשם גבוהה, נגזר עליו לרצות מאסר בפועל למשך 14 חודשים. ערעור שהגיש הנאשם נדחה.
ט. ברע"פ 2486/19 נאטור נ' מדינת ישראל (11.4.2019) (הוגש ע"י ההגנה), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש, שלחובתו עבר קודם דומה, והוא הורשע בהתאם להודאתו בארבע עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג ואיומים. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין מספר חודשי מאסר ועד 24 חודשים, והשית על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית, בהתחשב בהליך שיקום ממשי. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, והובהר כי עסקינן במסכת אלימות חוזרת ברף גבוה, שאינה מצדיקה סטייה מהמתחם לקולה עד כדי הימנעות ממאסר בפועל; לפיכך נקבע מתחם עונש שנע בין 18 ל-36 חודשי מאסר, והעונש הוחמר והועמד על 12 חודשי מאסר בפועל, בחריגה לקולה מהמתחם משיקולי שיקום.
י. ברע"פ 10162/16 ואקנין נ' מדינת ישראל (23.1.2017), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם שהורשע לאחר שמיעת ראיות בתקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, איומים, היזק לרכוש במזיד, פציעת בת זוג ותקיפה סתם, בכך שירק על המתלוננת, חנק אותה בידו, היכה בפניה, כיבה עליה סיגריה, שבר את מכשיר הטלפון הנייד שלה, קרע את בגדיה, משך בשיערה והטיח את ראשה בשפת הכביש. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין 30 ל-72 חודשי מאסר, התחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בנסיבות אישיות קשות ובעבר מכביד, והשית עליו 36 חודשי מאסר בפועל, והפעיל מאסרים מותנים במצטבר, ועונשו (לאחר שהוקל מעט בערעור) הועמד על 40 חודשי מאסר.
יא. ברע"פ 977/16 פלוני נ' מדינת ישראל (10.2.2016), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם שהורשע על יסוד הודאתו בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוג, איומים, היזק לרכוש במזיד ותקיפה סתם, בכך שניפץ את מכשיר הנייד של המתלוננת, היכה בפניה, משך בשיערה, בעט ברגליה, הכה בפניה ובראשה, ואיים עליה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 12 ל-36 חודשים, וגזר על הנאשם, שעברו הפלילי מכביד, מאסר למשך 24 חודשים. ערעור שהגיש הנאשם התקבל והעונש הועמד על 18 חודשי מאסר.
יב. בעפ"ג (מרכז-לוד) 13916-04-20 מדינת ישראל נ' אלמיהו (7.7.2020), נדונו ערעורי המדינה והמשיב, שהורשע לפי הודאתו בפציעת בת זוגו והתנגדות למעצר, בכך שלאחר ששתה אלכוהול החל להשתולל וכשאשתו ביקשה שיפסיק, נטל סכין מהמטבח, דקר אותה בבטנה בנוכחות ילדיהם וגרם לה חתך באורך 2 ס"מ. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל-30 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בהודאתו ובהעדר עבר פלילי. ערכאת הערעור מתחה ביקורת על המתחם המקל שנקבע, והחמירה בעונשו של הנאשם ל-22 חודשי מאסר, לצד ביטול רכיב הקנס.
יג. בעפ"ג (חי') 45585-11-20 מדינת ישראל נ' פלוני (2.12.2020) (הוגש ע"י ההגנה), המשיב הורשע בהתאם להודאתו בעבירות אלימות כלפי זוגתו בגין פציעתה, תקיפתה החבלנית ואיומים, בכך שביום עלייתם לארץ הכה אותה בידיו, איים להרוג אותה בסכין מטבח שהחזיק, ומשניסתה להתחמק ממנו, פצע אותה בראשה והיא נזקקה לטיפול. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה שנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל. ערעור על קולת העונש התקבל, והעונש הועמד על 9 חודשי מאסר, "מבלי למצות את הדין", ובהתחשב במועד השחרור הקרוב של הנאשם ממאסר.
קביעת המתחם - מן הכלל אל הפרט
16. נתתי דעתי לפסיקה נוספת שהוגשה ע"י ההגנה, אך מצאתיה רלוונטית פחות, בין מחמת נסיבותיה המקלות ובין בשל חריגה ממתחם העונש משיקולי שיקום: (ת"פ (רמלה) 58759-04-21 מדינת ישראל נ' אל צאנע (3.1.2023); עפ"ג (חי') 9254-02-20 מדינת ישראל נ' דבאח (21.7.2020); רע"פ 6191/18 דראושה נ' מדינת ישראל (28.8.2018); ת"פ (ראשון לציון) 30241-05-22 מדינת ישראל נ' אבו רחימה (19.1.2023); ע"פ (חי') 2291/07 קאסם נ' מדינת ישראל (25.7.2007); ת"פ (רמ') 49441-03-14 מדינת ישראל נ' פלוני (19.2.2015)).
17. הנאשם הורשע בארבעה מקרים של אלימות כלפי בת זוגו לשעבר. הוא הפגין כלפיה אלימות חמורה: באישום הראשון במשיכת שיערה ובעיטה תוך השמעת קללות בוטות, עד ששני גברים נאלצו להרחיקו ממנה; באישום השני בתקיפה במכות אגרוף בבעיטות, ובגרירתה על הארץ, תוך השמעת קללות קשות; באישום השלישי בהכאתה במוט עץ בראשה; ובאישום הרביעי במכות בראשה וחמור מכול - בפציעתה בסכין ברגלה ובהשמעת איומים קשים. את כל המעשים האלימים ביצע הנאשם בטבורה של עיר, ברובם לעיני אנשים אחרים, ללא רסן, באובדן עשתונות וכשהוא בהשפעת אלכוהול. גם כתב האישום בתיק הרכוש קשור בפגיעה במתלוננת, משום שהנאשם הסיג גבול לדירה וזרע בה הרס, מאחר שחשב שזו דירתה.
18. בשים לב לחומרת העבירות שביצע הנאשם כלפי המתלוננת בנסיבותיהן, תוך שנתתי דעתי לאלמנטים של שליטה, ביזוי ואיומים שהפגין כלפיה, פציעתה בסכין, הכאתה במוט בראשה, ואף הפרה חוזרת של צו למניעת הטרדתה שהוצא על ידי בית המשפט, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם למסכת העבירות שביצע הנאשם נע בין 20 ל-40 חודשי מאסר בפועל.
גזירת העונש בתוך המתחם
19. כאמור, הנאשם בן 31, רווק, ונסיבות חייו מורכבות. משפחתו עלתה מאתיופיה בהיותו ילד, והוא חווה קשיי הסתגלות, אובחן כסובל מליקויי למידה, ורמתו הקוגניטיבית נמוכה-גבולית. אביו של הנאשם נהג לצרוך אלכוהול ולהכות אותו ואת אימו, הוריו התגרשו בהיותו בן 17, לאורך השנים התמודדה המשפחה עם מצוקה כלכלית, אימו נפטרה לפני כ-11 שנים ממחלה, הוא חווה אובדן ומשבר ונותר חסר כול. עובר למעצרו היה הנאשם דר רחוב.
20. הנאשם הודה במיוחס לו בשני כתבי האישום התלויים נגדו, ובכך חסך מזמנו של בית המשפט, וחשוב מכך חסך את עדות המתלוננת (שנראה כי התקשתה לשתף פעולה עם הרשויות, וסירבה לשוחח עם שירות המבחן). מנגד, מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם לא נטל אחריות מלאה על מעשיו, אלא הרחיק את עצמו מאלימות כלשהי כלפי המתלוננת, והציג אותה כמי שהייתה חברה שלו לשתיית אלכוהול, ולא יותר מכך.
21. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הוא בעל דפוסים התמכרותיים לאלכוהול, נעדר תובנה פנימית למצבו, מתקשה בוויסות דחפים וסף התסכול שלו נמוך. על אף שהנאשם זקוק לטיפול, הוא סירב להשתלב בטיפול מתאים לו, ובמכלול האינדיקציות לעיל ובהעדר הרתעה מהליכים פליליים קודמים חיווה השירות דעתו כי המסוכנות הנשקפת מהנאשם גבוהה.
22. לנאשם עבר פלילי הכולל שלושה רישומים פליליים, מאז היה קטין בבית משפט לנוער בגין עבירות רכוש, ובהמשך הורשע בעבירה של העדר משירות צה"ל, ובהרשעתו האחרונה, משנת 2015, נדון לחמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, בגין עבירות אלימות ועבירות כלפי שוטרים. מנגד, הנאשם מעולם לא ריצה עונש מאסר בפועל, הוא עצור עד תום ההליכים תקופה ארוכה מאז חודש ספטמבר 2022, כשהוא נעדר תמיכה משפחתית או חברתית ולכן תנאי מאסרו קשים מהרגיל.
23. בשים לב לסיכון הגבוה הנשקף מהנאשם, לנוכח השילוב של קווי אישיותו ודפוסיו הבעייתיים לצד התמכרותו לאלכוהול, העדר הרתעה וחוסר נכונות לשתף פעולה עם הליך טיפולי, אני סבורה כי נכון לגזור את עונשו בחלקו האמצעי של מתחם העונש ההולם. עקרון ההלימה מחייב השתת עונש מוחשי על הנאשם, כגמולו, וכך גם הצורך בהרתעתו מביצוע עבירות נוספות.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן:
א. מאסר בפועל למשך 30 חודשים, החל מיום מעצרו (ובניכוי ימי מעצרו בתיקים שבכותרת, בהתאם לרישומי שב"ס).
ב. מאסר מותנה למשך 7 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר.
ג. מאסר מותנה למשך 4 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איומים, או עבירה של החזקת סכין או כל עבירת רכוש, למשך 3 שנים מיום שחרור ממאסר.
ד. הנאשם ישלם לנפגעת העבירה פיצוי בסך 3,000 ₪ עד ליום 1.11.2023.
המאשימה תעביר את פרטי נפגעת העבירה עד ליום 6.9.2023, ותעדכן אותה על אודות תוצאות גזר הדין והפיצוי שנפסק.
תשלום הפיצוי ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).
ניתן צו כללי למוצגים.
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 45 יום.
ניתן היום, ז' אלול תשפ"ג, 24 אוגוסט 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה, עו"ד נועם אלימלך ועו"ד שיר זהבי, הנאשם שהובא ע"י שב"ס ובא כוחו עו"ד הישאם קבלן.