1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מורן חגי

ב"כ הנאשמים עו"ד ארליך

הנאשם התייצב

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

בהתאם להודיית נאשם 2, בשמו וכמייצג נאשמת 1, אני מרשיעה את הנאשמים באי הגשת דו"ח במועד, עבירה על סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 - 3 עבירות.

ניתנה והודעה היום כ"ח סיוון תשע"ה, 15/06/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

2

הנאשמים הורשעו על יסוד הודאת נשאם 2, בשמו ובשם נאשמת 1. בין הצדדים קיימת הסכמה לעניין עונש המאסר, והם טענו באופן חופשי לעניין הקנס.

בתמצית, מדובר בחברה שעסקה בשיווק ומכירת משקאות, שנאשם 2 היה מנהלה הפעיל. הנאשמים לא הגישו במועד דו"חות על הכנסות נאשמת 1, לשנים 2006-2008, והורשעו ב-3 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. דומה שלא צריך להכביר מילים אודות חשיבות הדיווח במועד בצורה מלאה ותשלום המס, לקידום שיטת המס הנוהגת במדינה. עבריין המס, גם עבריין הדיווח, משבש את שיטת הגבייה, מונע פיקוח של רשות המס, מונע תכנון תקציבי, גוזל כספים מן הקופה הציבורית ופוגע באינטרס ציבורי-חברתי של דיווח מלא לצורך גביית מס אפקטיבית ונשיאה שוויונית בנטל המס.

בתיק שלפניי מדובר באי הגשת דו"חות במשך 3 שנים רצופות, ובכך יש היבט נוסף של חומרה. הצדדים הסכימו ביניהם, כאמור, להסתפק בענישה צופה פני עתיד, והסכמתם זו היא הסכמה סבירה, המצויה במקרה זה בתוך מתחמי הענישה. מדובר בהסכמה סבירה עקב צבר הנסיבות שלהלן:

ראשית, הנאשמים הודו, הביעו חרטה וחסכו זמן שיפוטי.

שנית, המחדלים הוסרו בסופו של דבר במאמץ, כשהנאשם נעזר ברו"ח שהתנדב לסייע לו. הסרת המחדל מהווה הבעת חרטה בהתנהגות, ויש לה משמעות יתרה בסוג תיקים זה.

שלישית, כתב האישום הוגש במחצית השניה של 2012 בקשר לעבירות מן השנים 2006-2008, ומדובר בפרק זמן ניכר.

רביעית, לנאשם עבר פלילי שיש לו אמנם זיקה לעבירות כלכליות, עם זאת מדובר בעבר פלילי נקודתי, וישן מאוד, מלפני 14 שנים.

חמישית, אני לוקחת בחשבון את הנסיבות האישיות, משפחתיות וכלכליות של הנאשם, כפי שפורטו בהרחבה בטיעונים לעונש, בדברי הנאשם ובאסמכתאות נ/1-4.

3

לעניין הענישה הכספית, תכליתה של הענישה הכספית היא לעקר את הכדאיות שבביצוע עבירות שרווח כספי גלום לצידן. עם זאת, כבר בעת קביעת מתחם הענישה הכספית, מחויב ביהמ"ש להידרש לשאלת חוסר היכולת של הנאשם. הסנגורית הציגה לביהמ"ש אסמכתא, לפיה מקום שמדובר במי שהוא פושט רגל, אין להטיל קנס כלל. מדובר בפס"ד מנחה, עם זאת, לצידו ישנם פס"ד שקביעתם שונה, ולהשקפתי, הנתון בדבר חוסר היכולת של הנאשם, הבאה לידי ביטוי בכך שהוא מצוי בהליכי פשיטת רגל, הוא נתון משמעותי שעל ביהמ"ש להידרש לו בעת קביעת מתחם הקנס, לצד שיקולים נוספים שנקבעו בחוק, לרבות אופי המעשים וחומרתם ויתר שיקולי הענישה.

בנסיבות העניין, לאור האסמכתאות שהוצגו לי, ובהתחשב בכך שלא פורטו כל נתונים אודות היקפי המחזור של הנאשמים, אני סבורה כי מתחם הקנס לכל אישום נע מ-1,000 ₪ ועד 8,000 ₪.

בנסיבות העניין, נוכח הנתונים שהובאו בפניי אודות המצב הכלכלי הדחוק, אטיל ענישה כספית כוללת, שיש בה חפיפה חלקית, לצד התחייבות משמעותית להימנע מעבירה.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

על נאשמת 1, שאינה פעילה, קנס על סך 200 ₪ לתשלום עד ליום 5.7.2015.

על נאשם 2:

1.      מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, לתקופה של 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירת מס מסוג עוון.

2.      קנס כולל בסך 2,500 ₪, או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורציפים, כשהראשון בהם ביום 1.7.2015. לא ישולם תשלום - תעמוד יתרת הקנס לפירעון.

3.      הנאשם יחתום על התחייבות בסך 25,000 ₪, להימנע במשך שנתיים מהיום מביצוע עבירות מס מסוג עוון. לא יחתום הנאשם, ייאסר לתקופה של 50 ימים.

4

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ח סיוון תשע"ה, 15/06/2015 במעמד הנוכחים.