1

 

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד סלי עיקב

הנאשם וב"כ עו"ד עדי ברקאי

 

 

 

גזר דין

 

 

1.      הנאשמת 1 הינה חברה פרטית שעסקה בתקופות הרלבנטיות לכתב האישום בעסקאות נדל"ן.

          הנאשם 2 שימש כמנהלה הפעיל של הנאשמת 1 בתקופות הרלבנטיות לכתב האישום.

 

2.      הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, באישומים המיוחסים להם בכתב האישום, כמפורט להלן:

 

הנאשמת 1 - בשלוש עבירות של אי הגשת דו"חות במועד ללא סיבה מספקת לפי סעיף 216 (4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"ה- 1961 (להלן: "הפקודה"), לגבי שנות המס 2008-2010.

 

הנאשם 2 - בשלוש עבירות של אי הגשת דו"חות במועד ללא סיבה מספקת לפי סעיף 216 (4) לפקודה בקשר עם סעיף 224 א לפקודה, לגבי שנות המס 2008-2010.

כן הורשע בשתי עבירות של אי הגשת דו"חות אישיים לפי סעיף 216 (4) לפקודה בקשר עם סעיף 222 (א) לפקודה, לגבי שנות המס 2008-2009.

2

         

טיעוני הצדדים לעונש

 

 

3.      אפרט להלן בתמצית את טיעוני הצדדים לעונש, ואת המסמכים שהוגשו ע"י הנאשמים.

           

ב"כ המאשימה טען כי מתחם הענישה ההולם במקרים דומים בהם הוסרו המחדלים, הינו השתת 2-5 חודשי מאסר על תנאי בגין כל עבירה בנפרד, קנס בסכום הנע בין 8,500-29,000 ₪ והתחייבות להימנע מלעבור עבירה בעתיד.

לגבי נסיבות ביצוע העבירות ב"כ המאשימה טען כי הנאשם 2 ידע שאי הגשת הדוחות מהווה עבירה פלילית אך לא פעל לסילוק המחדלים עד לאחרונה. הנאשם 2 הגיש דוחות לא מבוקרים, ובמשך תקופה ארוכה התעלם מחובתו, ורק החשש מההליך המשפטי הביאו להגיע להסדר עם פקיד השומה. ב"כ המאשימה טען כי אף שכל המחדלים הוסרו, הדו"חות נשוא כתב האישום הוגשו באיחור ניכר ורק בסוף שנת 2013, ובאופן הפוגע בעבודת פקיד השומה בבחינת הדו"חות שהוגשו. ב"כ המאשימה ציין כי לנאשמת 1 היו מחזורים כספיים גבוהים.

ב"כ המאשימה טען כי אין במצבו הכלכלי של הנאשם 2 כדי להשפיע על גזר הדין, שכן, במרבית המקרים, עומדים לדין בעבירות אלו נאשמים שהגיעו לביצוע העבירות בשל מצב כלכלי קשה. ב"כ המאשימה ציין כי הנאשם הינו נעדר עבר פלילי.

לנוכח כל האמור, ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשמת 1 קנס וציין כי אינה פעילה משנת 2010, ועל הנאשם 2 מאסר על תנאי ברף הגבוה של מתחם הענישה, דהיינו 8 חודשים לכלל העבירות, קנס ברף הגבוה של המתחם, דהיינו 29,000 ₪ בחופף לכל העבירות, ולהורות לנאשם 2 לחתום על התחייבות כספית שלא לבצע עבירות מס בעתיד.

 

          ב"כ הנאשמים טען כי הנאשם ניהל באמצעות הנאשמת 1 חנות שווארמה בבאר שבע, והעסק נקלע לקשיים כלכליים בשל מבצע "עופרת יצוקה", ובשל השקעה גבוהה שהושקעה בשיפוץ החנות. חלה ירידה דרסטית בהכנסות הנאשמת 1, היא לא הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות, נקלעה לחובות, והפסיקה לפעול.

          ב"כ הנאשמים טען כי הנאשם 2 מכר את החנות ואת ביתו כדי לממן את החובות, אך עדיין נותר חייב לנושים שונים סכום של 1,250,000 ₪ כעולה מרשימת תיקי הוצל"פ (טל/2). מצבו הכלכלי של הנאשם מנע ממנו לממן שכר טרחה לרו"ח לצורך עריכת הדוחות, אך בסופו של דבר הוא הצליח להגיש את כל הדוחות, ומהדוחות עלה שאין חבות במס.

3

          הנאשם 2 הגיש בקשה להכריז עליו כפושט רגל וניתן צו לכינוס הנכסים. הנאשם ואשתו משלמים לכונס הנכסים סך של 2,500 ₪ לכל חודש.

ב"כ הנאשמים טען כי הנאשם 2 בן 49, נשוי, אב לשני ילדים קטינים, ללא עבר פלילי ומנהל אורח חיים נורמטיבי. ב"כ הנאשמים טען כי יש לראות בכלל העבירות מסכת עובדתית אחת.

לנוכח כלל הנסיבות, ב"כ הנאשמים טען כי יש להטיל על הנאשם 2 מאסר על תנאי שלא יעלה על 6 חודשים וקנס שייקח בחשבון את יכולתו הכלכלית של הנאשם ולא יעלה על 2,000 ₪.

         

הנאשם 2 טען כי חנות השווארמה הייתה עסק משפחתי, ההכנסות ירדו באופן דרסטי, והעסק נקלע לקשיים. כיום, הוא עובד בשתי עבודות כדי לפרנס את משפחתו, ונאלץ למכור את כל הרכוש שהיה לו.

 

דיון והכרעה

 

4.      הנאשמת 1 הורשעה בעבירות של אי הגשת שלושה דו"חות במועד, והנאשם 2 הורשע בשלוש עבירות של אחריות מנהלים לאי הגשת דו"חות החברה במועד, ושתי עבירות של אי הגשת דו"חות אישיים כמפורט לעיל.

 

          השאלה הראשונה הניצבת בפני בית המשפט הינה כיצד יש לקבוע את מתחם העונש ההולם במקרה דנן בו קיימים מספר אישומים - האם כ"אירוע אחד" או כ"כמה אירועים".

 

סעיף 40 יג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") דן במצב של ריבוי עבירות, וקובע 2 חלופות: האחת - מספר עבירות המהוות אירוע אחד, בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע; השנייה - כמה עבירות המהוות כמה אירועים, בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן, בית המשפט רשאי לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים.

 

מאחר שבמקרה שלפני המדובר באי הגשת דו"חות לגבי שנות מס נפרדות, הרי שמדובר במספר אירועים נפרדים, ולכן יש לקבוע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן, לגזור עונש כולל לכל האירועים.

 

5.      בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעיקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

 

4

הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות נשוא כתב האישום הינו - פגיעה בקיומה של גביית מס תקינה המושתתת על דיווח מסודר ובמועד של הנישומים. הדיווח מהווה אמצעי חשוב לצורך יעילות מערכת הגביה ומניעת הפסד לאוצר המדינה, ושמירה על עקרון השוויון שבין הנישומים - עמ"ה (מחוזי-חי') 501/04 מפעלי מתכת קדמאני בע"מ נ' פקיד שומה עכו (1.8.2007).

 

כל המחדלים הוסרו, אם כי באיחור ניכר, בסוף שנת 2013, עובדה המקשה על פקיד השומה לבחון את טיב הדו"חות. יחד עם זאת, הדוחות שהוגשו הצביעו על כך שהעסק לא נשא רווחים.

 

לאור מהות העבירות והעובדה כי המחדלים הוסרו, מידת הפגיעה בערך החברתי אינה ברף הגבוה.

 

6.      למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים כי יש להטיל על הנאשמת 1 קנס ועל הנאשם 2 מאסר על תנאי וקנס, והמחלוקת מתמקדת במניין חודשי המאסר על תנאי ובגובה הקנס. לגבי ההתחייבות הכספית, לא נטענה כל טענה על ידי ב"כ הנאשמים.

 

לשם בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, אסקור מספר פסקי דין, העוסקים בעבירות בהן הורשעו הנאשמים ובנסיבות דומות בהן הוסרו המחדלים -

 

ת"פ (שלום-ים) 5844/07 מדינת ישראל נ' שונות 2 בע"מ ואח' (19.5.2013) - החברות הורשעו בעבירות של אי הגשת דו"חות במועד, והנאשם 4, ששימש כמנהל החברות הורשע ב-5 עבירות אלה וב-5 עבירות של אחריות מנהלים. הדו"חות הוגשו באיחור של כשש שנים. במקרה זה נוהלו הוכחות, והוטלו הוצאות לטובת אוצר המדינה עקב ריבוי בקשות ודיונים. בנוסף, בית המשפט גזר על הנאשם מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, וקנס בסך 10,000 ₪.

 

ת"פ (שלום-ב"ש) 2244/03 מדינת ישראל נ' חב' סופר מ.ו.ר בע"מ ואח' (14.6.2006) - הנאשם 3 הורשע ב-5 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ו-5 עבירות של אחריות מנהלים. הנאשם 4 הורשע ב - 5 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד ו-4 עבירות של אחריות מנהלים. בית המשפט גזר על הנאשמות 1 ו-2 (החברות) קנס בסך 100 ₪, ועל הנאשמים 3 ו- 4 - ששה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ והתחייבות כספית.

5

 

ת"פ (שלום-ראשל"צ) 28291-03-10 מדור תביעות מס הכנסה ת"א נ' איל שירזי (6.12.2011)- הנאשם הורשע ב-2 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. הנאשם בחר שלא להמיר את כתב האישום בקנס מנהלי עקב היעדר היכולת לשלם את הקנס. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, קנס בסך 2,000 ₪ וחתימה על התחייבות כספית.

 

ת"פ (שלום-ת"א) 5202-10-09 מדינת ישראל נ' מרדכי פרידמן (12.9.2011) - הנאשם הורשע ב-3 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. בית המשפט קבע כי הנסיבות האישיות שוקלות משקל רב לקולא, שכן הנאשם היה אדם לא צעיר ולא בריא, וגזר על הנאשם מאסר על תנאי למשך 4 חודשים וקנס בסך 1,000 ₪.

 

ת"פ (שלום-כ"ס) 2605/09 מדינת ישראל נ' לייט צבי עבודות בניה בע"מ ואח' (30.6.2010) - הנאשמים הורשעו ב-4 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד. המחדלים הוסרו אך הנאשם בחר שלא ללכת בנתיב של קנס מינהלי לאור חסרון כיס. בית המשפט גזר על הנאשמת 1 קנס בסך 1,000 ₪ ועל הנאשם 2 מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, קנס בסך 1,000 ₪ וחתימה על התחייבות.

 

7.      בבחינת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות יש להתחשב במספר העבירות, בתקופה שחלפה מאז ביצוען, בגובה המחזורים הכספיים, וכן יש להתייחס לעובדה כי המחדלים הוסרו - כתב האישום הוגש במרץ 2012, והדיונים נדחו מספר פעמים, ובסופו של יום, בשנת 2013 הוגשו הדו"חות.

 

כמו כן, בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, כמפורט בסעיף 40 ט לחוק העונשין, יש לקחת בחשבון את טענת הנאשם 2 כי הסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירות הן קריסה כלכלית, ואת טענתו כי הדו"חות שהוגשו מצביעים כי אין חבות במס.

 

מהאמור לעיל, ומסקירת הפסיקה, עולה כי מתחם העונש ההולם לנאשמת 1 שאינה פעילה הינו קנס סימלי שנע בין 100 ₪ ל-1,000 ₪, ולנאשם 2 לכל אירוע בנפרד מאסר על תנאי לתקופה שבין חודש אחד ל-3 חודשי מאסר על תנאי; קנס שנע בין 1,000 ₪ ל-2,000 ₪ והתחייבות כספית.

 

6

מתחם העונש ההולם לכלל האירועים לגבי נאשם 2 נע בין חודשיים מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר על תנאי, וקנס שנע בין 4,000 ₪ ל-8,000 ₪, והתחייבות כספית.

 

8.      בגזירת עונשו של הנאשם 2 בתוך מתחם הענישה יש להתחשב אף בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, כמפורט בסעיף 40 יא לחוק העונשין, ובענייננו קיימות נסיבות משמעותיות לקולא:

(1) הנאשם 2 בן 49, נשוי ואב לשני ילדים. מצבו הכלכלי של נאשם 2 קשה. הנאשם 2 כיום שכיר, ועובד בשתי עבודות לפרנסת משפחתו. הנאשם 2 מכר את נכסיו על מנת לממן את חובותיו. כמו כן, ניתן צו לכינוס נכסים לנאשם 2 ולאשתו. הטלת קנס כבד עלולה לפגוע בו ובמשפחתו.

(2) הנאשם 2 הודה בביצוע העבירות וחסך זמן שיפוטי יקר;

(3) מאמציו של הנאשם לתיקון תוצאות העבירה - כאמור לעיל המחדלים הוסרו במלואם אם כי באיחור ניכר.

(4) נסיבות חייו של הנאשם 2 שהייתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירות - בעקבות מצב בטחוני ושינויים במפת העסקים בעיר באר שבע, עסקי החנות קרסו.

(5) הנאשם 2 נעדר עבר פלילי.

 

9.      לאור כל האמור, ולאחר שהתחשבתי בכלל הנסיבות האמורות לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

 

          הנאשמת 1 -

 

קנס כספי בסך של 1,000 ₪ לתשלום עד 1.4.14.

         

הנאשם 2 -

 

א.      6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.

 

ב.      קנס בסך של 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.

 

7

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.4.14 ובכל 1 לחודש שלאחריו.

לא ישולם תשלום מתשלומי הקנס במועדו או במלואו, יעמוד הקנס או יתרתו לפירעון מלא לאלתר.

 

ג.       חתימה על התחייבות כספית בסך 10,000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע לתקופה של שנתיים מהיום.

לא יחתום הנאשם על ההתחייבות תוך 7 ימים, ייאסר למשך 30 ימים.

 

על הנאשם 2 לפנות למזכירות בית המשפט, לקבל לידיו שוברים לתשלום הקנס ולחתום על ההתחייבות.

 

זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז - לוד תוך 45 ימים מהיום.

 

 

 

 

ניתן והודע היום כ"ז אדר תשע"ד, 27/02/2014 במעמד הנוכחים.