29 אוקטובר 2023

לפני:

כב' השופט דניאל גולדברג

החלטה

1.      לפני בית הדין בקשת הנאשמים לביטול כתב האישום לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

2.      בכתב האישום נטען שבתקופה שבין 9/2018 עד 8/2019, ניכתה הנאשמת 1 משכרם של 16 מעובדיה, סכומים בגין הפרשות של אותם עובדים לקופות גמל, אך לא העבירה את הכספים לקופות הגמל בתוך 30 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו בוצעו הניכויים. לנאשמת 1 יוחסו 165 עבירות. לנאשם 2, כנושא משרה בנאשמת 1, יוחסו 104 עבירות בכך שלא עשה כל שניתן לעשות כדי למנוע את ביצוע אותן עבירות על ידי הנאשמת 1.

3.      הנאשמים כפרו כפירה כללית בעובדות שנטענו בכתב האישום.

4.      בבקשתם טוענים הנאשמים שהגשת כתב האישום כנגדם מהווה אכיפה בררנית, שכן מדיניות האכיפה השיטתית של המאשימה היא נקיטת אמצעי אכיפה חלופיים בדמות הטלת עיצומים כספיים או חתימת הסדרים מותנים. לטענת הנאשמים, המאשימה לא הצביעה על טעמים מוצדקים לחריגה ממדיניות זו בעניינם. הנאשם 2 טוען שדברים נכונים ביתר שאת לגביו.

5.      הנאשמים מטעימים שהנאשמת 1 עוסקת מאז שנת 2006 ביזום, הקמה וניהול של תכניות חינוכיות לציבור הרחב בנושאי זהות יהודית, הפעילה פרוייקטים בהיקפים גדולים והעסיקה עשרות עובדים, במימון ממשלתי ובמימון של נדבנים, ולמרבה הצער, נקלעה החל משנת 2015 לגירעונות כבדים בשל איחורים בהעברת תשלומים מצד משרדי הממשלה השונים, שבעטיים נגם לנאשמת 1 קושי תזרימי קיצוני, שהחמיר בשנת 2018-19 בשל חוסר היציבות הממשלתית. כך, בסוף שנת 2019 הנאשמת הייתה בגרעון בדך 12,337,491 ₪, ובשנת 2020 בגירעון של 11,884,436 ₪. חרף האמור, הנאשמים, ובפרט הנאשם 2, עשו כל שניתן כדי לשא ייגרם עיכוב בהעברת תשלומים לעובדי הנאשמת 1, לרבות מתן ערבות אישית בריבית חריגה של הנאשם 2, ואף שילם מכיסו חלק מן התשלומים שנוכו בסך 11,656 ₪, אף שהוא כלל לא היה מנכ"ל הנאשמת 1 בראשית התקופה נשוא כתב האישום. הנאשמים טוענים שבמאות מקרים המאשימה פעלה באופן שונה ולא העמידה לדין חשודים, והיפנתה ל-30 מקרים שהמאשימה פירסמה, שבהם נערכו הסדרים מותנים עם תאגידים במקרים דומים, אף חמורים יותר.

6.      לטענת הנאשמים, לא נשקלו בהחלטה להגיש את כתב האישום נסיבותיו האישיות של הנאשם 2, הנזק שייגרם לו כאיש ציבור בהכתמתו בכתם פלילי, נסיבות ביצוע העבירה שלא כללו תכנון מוקדם והסיבות שהביאו לביצועה, שאינן באחריות הנאשם 2, תוצאת העבירות - העובדה שהפיגורים הושלמו - לא נשקלה ושיתוף הפעולה של הנאשם 2 עם החקירה ומתן ערבות אישית ותשלום אישי. שיקולים אלה, שהמאשימה חייבת לשוקלם בהתאם לנוהל היועץ המשפטי לממשלה בעניין הסדר מותנה, מחייבים ביטול כתב האישום והפניית המאשימה לאפיק חלופי של הסדר מותנה או הטלת עיצום כספי, הליך שהופעל ב-141 מקרים של עמותות ומוסדות חינוך בגין עבירות זהות, ובמקרה מסויים - הואשם מעסיק בעבירות נוספות, בעוד שכתב האישום עניינו אך בעבירה של אי העברת כספים שנוכו משכר עובדים לקופת הגמל.

7.      בית הדין עיין בנספח 7 לבקשה, עליו מבוססת טענת הנאשמים לחריגה בלתי מוסברת ממדיניות האכיפה הנוהגת, ולא שוכנע שהחלטת המאשימה להגיש כתב אישום מהווה "התנהגות שערורייתית" או כי הגשתו עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. אמנם יש קושי לאמץ, ללא בירור, את טענת המאשימה בדבר החמרה במדיניות האכיפה, בהינתן שהסדרים שהנאשמים היפנו אליהם באופן ספציפי (מקרה 6, מקרה 15, מקרה 20) עניינם באירועים מהשנים 2016 ו-2017, ואולם ניתן לאבחן את העובדות שמפורטות בכתב האישום מן המקרים האמורים בהיבטים רלוונטיים כמו אורך תקופת ביצוע העבירות הנטענות ומספר העובדים שבהם מדובר. לגבי מקרה 20 צוין שמדובר "במקרה נקודתי", מקרה 15 נוגע לשלושה עובדים, ואילו מקרה 6 עוסק לכאורה בעניין של "עובד". כך שהבסיס העובדתי לטענת האכיפה הבררנית לא הוכח.

8.      אשר לטענה כי היה על המאשימה לנקוט אמעצי אכיפה מינהלית לפי חוק הגברת האכיפה על דיני העבודה, תשע"א-2011, מתגובת המאשימה עולה כי ננקטו כנגד הנאשמים הליכים לפי חוק זה גין עבירות אחרות בתחום דיני העבודה, ומכל מקום, לעבירות נשוא כתב האישום נודעת חומרה יתרה כפי שעולה מן העונש המקסימלי שנקבע לה, שכולל מאסר, ואין כל מקום להתערב בשיקול דעתה של התביעה להגיש כתב אישום ולא להתייחס אליה כאל עבירה מנהלית.

9.      התוצאה היא שנדחית בקשת הנאשמים לביטול כתב האישום.

10.  דיון הוכחות נקבע ליום 7.5.24 בשעה 10:00.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"ד, (29 אוקטובר 2023), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.