הנאשם הורשע על סמך הודאתו בביצוע עבירה של הסתה לטרור בניגוד לסעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור תשע"ו-2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור") ועבירה של גילוי הזדהות עם ארגון טרור, עבירה בניגוד לסעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור.

עובדות כתב האישום המתוקן:

חלק כללי:

בתאריך 14.12.1987 נוסד ארגון חמאס וביום 22.6.1989 הוכרז כארגון טרור על ידי ממשלת ישראל (להלן: "חמאס"). החל מתאריך 1.11.16 מוכרז חמאס כארגון טרור מכוח חוק המאבק בטרור.

ביום 7.10.23, החל משעות הבוקר המוקדמות, חדרו פעילי ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה עם אחרים (להלן: "פעילי טרור") - תוך שהם פורצים את גדר הגבול, וכאשר חלקם חמושים היטב במנגנון אמצעי לחימה - לשטח ישראל. פעילי הטרור ביצעו מעשי טרור קשים, רצחניים ואכזריים, במהלכם, בין היתר, רצחו באופן מתוכנן בדם קר גברים, נשים , זקנים ,ילדים וטף, ישראלים וזרים, חיילים וחיילות, ששהו באותה עת במספר רב של ישובים אזרחיים, במסיבת הטבע "נובה" ליד קיבוץ רעים, וכן בבסיסי צה"ל, ופצעו רבים. מעבר לכך, חטפו פעילי טרור לרצועת עזה כ- 240 ישראלים וזרים, גברים, נשים, קשישים , ילדים ופעוטות (להלן: "מעשי הזוועה ההמוניים").

במקביל, החל משעות הבוקר המוקדמות של יום זה, ובמשך תקופה ממושכת, ירו ארגוני הטרור ירי מאסיבי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה אל עבר רחבי מדינת ישראל, שגרמו לפגיעה ולנזק בחייהם של ישראלים, בגופם וברכושם. מעשי הטרור הנפשעים של פעילי הטרור גרמו, לפי הנתונים עד עתה, למעלה מ- 1,400 הרוגים ו- 5,600 פצועים, בדרגות פציעה שונות. במהלך האירועים החלו להתפרסם ברשתות סרטונים המתעדים את מעשי הזוועה ההמוניים.

ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות מכוח הסמכות שניתנה לה לפי חוק יסוד הממשלה, והחל ביום 7.10.23 בשעה 6:00, בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל באמצעות מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה, במהלכה פועלים גורמי הביטחון נגד יעדי טרור. עקב האמור לעיל, קיים חשש להסלמה בגזרות אחרות בקרב פעילי ותומכי טרור באשר הם.

בעת הגשת כתב האישום, מצויה מדינת ישראל בלחימה.

העובדות:

המכונה אבו עוביידה, הוא דובר "גדודי עז א-דין אל קאסם", הזרוע הצבאית של חמאס.

היישומון "Instagram" הוא רשת חברתית לשיתוף מסרים, תמונות, קטעי וידאו וקול (להלן: "אינסטגרם"). באינסטגרם קיימת אפשרות לשתף את כלל העוקבים בסרטונים, תמונות או טקסטים קצרים, בעדכון "סטורי" אשר נמחק לאחר 24 שעות (להלן: "סטורי האינסטגרם" או "סטורי").

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, החזיק הנאשם וניהל באינסטגרם חשבון תחת השם Bkerarour, אליו היו חשופים 717 עוקבים (להלן: "החשבון").

פרסומי הנאשם בחשבון פורסמו, ככלל, כפרסומים ציבוריים, הניתנים לצפייה על ידי כלל משתמשי אינסטגרם. הנאשם, כמנהל החשבון, שלט בכל התכנים שפורסמו בו.

בתאריך 18.10.23 או סמוך למועד זה, פרסם הנאשם בחשבון דברי שבח, אהדה, תמיכה והזדהות עם ארגון טרור חמאס, וכן שבח, אהדה ועידוד למעשי טרור, בכך שפרסם סטורי ובו כיתוב בערבית על רקע לבן: "אבו עוביידה: השעות החשוכות ביותר הן לפני עלות השחר. ובשחר הזה נגרום לבכות הרבה. אבל עכשיו אין זמן לבכות ".

טענות הצדדים:

ב"כ המאשימה טען כי הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם הם שמירה על שלום הציבור ובטחונו.

עוד נטען, כי הגם שהפרסום הוא ברשת החברתית, מדובר בפרסום בוטה וחמור אשר התייחס באופן ספציפי לאבו עוביידה, דובר חמאס עם התייחסות מפורשת לאלימות, כאשר נרשם: "בשחר הזה נגרום להם לבכות הרבה". לעניין זה נטען, כי מדובר בפרסום שמעיד באופן מפורש על הזדהות עם ארגון חמאס שביצע מעשים מזעזעים. בנוסף, נטען, כי יש בפרסום כדי להסית ציבור שלם, דבר אשר עלול לגרום למהומות, התפרעויות ואירועים קשים גם ברחבי הארץ.

ב"כ המאשימה הוסיף וטען, כי לנאשם הייתה כמות עוקבים לא מבוטלת וברור כי כשאדם מפרסם פרסום ברשת החברתית, אין לו שליטה על הפרסום, והוא יכול להגיע למקומות רחוקים ולתפוצה רחבה, ומכאן הסיכון הגבוה הנשקף מהמעשים.

עוד נטען, כי עיתוי הפרסום שנעשה רק 10 ימים לאחר האירועים הקשים של 7.10.23, כאשר המדינה הייתה עדיין בהלם מהמעשים הקשים, מעיד על להט אידיאולוגי רב בו פעל הנאשם ועל המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו.

באשר למדיניות הענישה הנוהגת, נטען כי טרם ניתנו גזרי דין בגין מעשי הסתה והזדהות עם ארגון טרור לאחר אירועי 7.10.23, למעט גזר דין שניתן בת.פ. 42464-10-23 שם אושר הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, אשר כלל עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, בגין שני פרסומי הסתה ובית המשפט ציין כי המתחם נע בין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל והוא תואם אך את מדיניות הענישה שהייתה נהוגה בגין עבירות אלה טרם אירועי 7.10.23.

ב"כ המאשימה ביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם בגין מעשי הנאשם נע בין 6 ל- 15 חודשי מאסר בפועל וביקש להטיל עונש שהולם את המעשים.

ב"כ המאשימה טען כי מתחם הענישה אינו עוסק באריתמטיקה פשוטה ואין משמעות כי בגין פרסום אחד יש להשית מחצית העונש שהושת בתיק שלעיל, כאשר המתחם שהוצע הולם את כלל נסיבות הפרסום, לרבו עיתוי הפרסום, תוכן הפרסום וכמות העוקבים שהיו לנאשם בחשבון.

באשר לעונשו של הנאשם, בתוך מתחם העונש ההולם, נטען, כי יש למקם את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של המתחם וזאת בשים לב לגילו, העדר עבר פלילי והודאתו במסגרת הליך מוקד. בנוסף עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מאסר על תנאי וקנס לשיקול דעת בית המשפט.

ב"כ הנאשם הדגיש את לקיחת האחריות של הנאשם על מעשיו, את הודאתו המיידית לאחר תיקון כתב האישום, כאשר עצם התיקון לדידו מרמז על קשיים ראייתיים בתיק. עוד נטען, כי הודאתו של הנאשם חסכה מזמנו השיפוטי של בית המשפט.

באשר למתחם העונש ההולם נטען כי יש לקבוע מתחם שהוא נמוך מזה שנקבע בעניינו של אחר, כאשר מדובר בפרסום אחד, ללא תמונה או סרטון ועל כן מדובר בהסתה ברף הנמוך.

עוד נטען, כי מדובר בחשבון שהיו לו יחסית מעט עוקבים והפרסום לא זכה לסימני חיבוב, כי אין ראיות כי הפרסום שותף וכי הוא נמחק אחרי 24 שעות מאחר ופורסם בסטורי. על כן, נטען, כי הפוטנציאל לגרום למימוש האלימות כמעט ואינו קיים.

על כן ב"כ הנאשם ביקש לקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 9 חודשי מאסר בפועל. בהקשר זה הפנה ב"כ הנאשם לת"פ 4855-08-15, שם נקבע בגין 19 פרסומים מתחם עונש הולם שנע בין 7 ל- 15 חודשי מאסר בפועל.

עוד נטען כי מדובר בנאשם צעיר, שאינו משתייך לשום קבוצה אידיאולוגית או פוליטית, ממשפחה קשת יום, ואינו מעצב דעת קהל. עוד נטען, כי הנאשם הביע חרטה כנה ואמיתית, למד לקח ולא יחזור על מעשיו. בנוסף, נטען, כי זהו מעצרו הראשון של הנאשם, אשר שוהה בתנאי מעצר קשים מאוד, לא זוכה לביקורים, לא מדבר בטלפון ולא מקבל ציוד או טיפול רפואי כנדרש. עוד נטען כי הנאשם עבר תאונת דרכים קשה עם אופנוע ומאז אמור לקבל טיפול רפואי קבוע. בהקשר זה הגיש ב"כ הנאשם מסמכים רפואיים (טע/1).

על כן, ביקש ב"כ הנאשם למקם את עניינו של הנאשם ברף התחתון של המתחם אותו הציע ולהסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.

דיון והכרעה:

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה הם שלום הציבור ובטחונו, שמירה על סדר חברתי וציבורי, מניעת מעשי טרור ומניעת הזדהות עם ארגוני טרור, הנותנים להם רוח גבית להמשיך בפעילות טרור.

הגנה על ערכים אלו תמיד חיונית, אך במציאות בה נמצאת המדינה בימים אלה, ההגנה על ערכים אלו חיונית, ביתר שאת.

מדינת ישראל מדממת, אחרי טבח שבוצע על ידי ארגון טרור חמאס ביישובי הדרום, כאשר נרצחו ונטבחו ללא הבחנה אזרחי ישראל וזרים, גברים, נשים, קשישים, ילדים ופעוטות, בלי הבדל בין גזע, דת או מין. מאות נחטפו לרצועת עזה והמלחמה, שנכפתה על מדינת ישראל, בעיצומה והיא קשה ועקובה דם.

על כן, לעיתוי הפרסום ישנה משמעות גדולה, כאשר המצב הביטחוני במדינה, והמלחמה המתחוללת, מגבירים את השפעתו של הפרסום על מי שנחשף לו ומגביר את הסיכון כי הדברים יפלו על אוזן קשבת ויביאו למעשי טרור נוספים בתוך גבולות המדינה.

ראה לעניין זה עמ"ת (מחוזי מרכז) 9932-11-23 חאג' יחיא נ' מ"י (20.11.2023):

"ימי מלחמה אינם ימים רגילים. מדובר בימים בהם למילים כוח משלהן לעודד ולדרבן אנשים לנקוט באלימות, או להעיר מרבצם תאים רדומים התומכים בטרור בכלל ובארגון החמאס בפרט, הן בתוככי המדינה והן מחוצה לה."

מדובר בפרסום שבוצע על רקע אידיאולוגי, וגם אם הנאשם אינו משתייך לקבוצה אידיאולוגית או פוליטית מוגדרת, הסיכון להישנות העבירה הוא לא מבוטל.

עוד יש להדגיש, כי ישנה חומרה יתרה בכך שהנאשם, אזרח ישראל, הנהנה מכל הזכויות הניתנות לכל אזרח במדינה, בחר להזדהות עם ארגון המבקש להשמיד את מדינת ישראל, עודד ותמך במעשי טרור, וזאת זמן קצר מאוד לאחר שארגון חמאס טבח באזרחי המדינה ללא הבדל בין גזע, דת ומין.

אינני מתעלמת מהעובדה כי הנאשם אינו מייצב דעת קהל ואינו מנהיג רוחני, וכי מדובר בפרסום בודד. יחד עם זאת, מדובר בפרסום בוטה, הפונה לדובר של ארגון חמאס, ארגון טרור, אשר לא רק חרט על דגלו את השמדת מדינת ישראל, אלא הלכה למעשה גרם לטבח מזעזע, שכמותו לא ידעה מדינת ישראל מאז יום הקמתה, והזדהה עם המשך מעשי הטרור ועודד אותם: "בשחר זה נגרום לבכות הרבה".

הפרסום אותו פרסם הנאשם ברשת החברתית, היה פרסום פומבי כאשר לחשבון של הנאשם מאות עוקבים ומכאן, שהפרסום הגיע לקהל רב ויכול היה להגיע לקהל רב עוד יותר, לו היו דבריו של הנאשם משותפים ברשת. מרגע פרסום הדברים, הפרסום כבר אינו בשליטתו של הכותב, ועל כן אין משמעות לשאלה כמה אנשים הגיבו לפרסום, אלא כמה אנשים יכלו להיחשף לפרסום. במקרה זה הפוטנציאל כי הפרסום יגיע לקהל משמעותי הוא בלתי מבוטל.

בימינו, אנשים מבלים שעות רבות בעולם הווירטואלי ומושפעים מהתכנים העולים שם, על כן הקלות הבלתי נסבלת של היושבים מאחורי המקלדת לכתוב דברי הסתה ברשת חברתית, חייבת למצוא מענה בענישה מרתיעה ומשמעותית, אשר תעביר מסר גם לשם "ייראו ויראו" כי הסתה למעשי טרור ברשת תיענש באופן ממשי.

מכאן, בשים לב לעיתוי הפרסום, תוכנו הכולל עידוד בוטה למעשה טרור ופוטנציאל הנזק מחד והיותו של הנאשם אדם צעיר שאינו מייצב דעת הקהל אשר פרסם פרסום בודד מאידך, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית-גבוהה.

מדיניות הענישה הנוהגת:

ישנה פסיקה ענפה בעבירות הסתה לטרור או אלימות, לפני אירועי 7.10.23. מרבית הפסיקה מתייחסת לפרסומים חוזרים, כאשר מדיניות התביעה הייתה בעבר שלא להגיש כתבי אישום בגין פרסום בודד, כאשר במרבית המקרים הוטלו עונשם הכוללים מאסר בפועל.

פסיקה בגין פרסומי הסתה שנעשו לאחר אירועי 7.10.23 טרם עוצבה.

לטעמי מתחמי הענישה שנקבעו בעבר, יכולים להוות נקודת מוצא גם היום, אך לא נקודת סיום. יש לתת משקל משמעותי לעיתוי ביצוע העבירות, לאחר אירועי טבח 7.10.23, גם כאשר מדובר בפרסום בודד.

להלן אפנה למספר מתחמים שנקבעו לפני 7.10.23 בגין פרסומים בודדים:

·       ברע"פ 4419/19 מדינת ישראל נ' טאטור  (25.9.19) המשיבה פרסמה שלושה פרסומים שונים במרשתת, בגינם הורשעה בבית משפט שלום בעבירות של הסתה לאלימות ועבירה של תמיכה בארגון טרור. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 חודשי מאסר בפועל לבין  10 חודשי מאסר בפועל. על המערערת הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור המשיבה לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין התקבל בחלקו, ונקבע כי בפרסום הראשון לא התקיימו יסודות עבירת ההסתה לאלימות. עוד נקבע, כי אין מקום להתערב בהרשעת המשיבה ביתר סעיפי האישום, וכי אין בזיכויה מחלק מהעבירות כדי להצדיק הקלה בעונשה. המדינה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, על זיכוי החלקי של המשיבה אך הבקשה נדחתה.

·       בעפ"ג 46593-05-21 מדינת ישראל נ' נחום אריאל (9.1.22) נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הסתה לאלימות והעלבת עובד ציבור. על פי האישום הראשון, לאחר שפונו ונהרסו מבנים בלתי חוקיים ביישוב יצהר, פתחו מתיישבים יהודים בפעילות אלימה נגד כוחות הביטחון וגרמו לנזק ולפציעת אנשי כוחות הביטחון. בהמשך, במסגרת קבוצת גוגל בשם "יצהרניקים", פרסם המשיב שני תכנים הקוראים, לפגיעה פיזית ואף קטלנית (הרג) בקציני/חיילי צה"ל. לאחר מכן, פרסם המשיב תוכן נוסף, בו נכתב, בין היתר: "... אין שום בעיה הלכתית להרוג חייל בפינוי לילי...". הפרסומים גררו תגובות רבות ובהם גם תגובות תמיכה. על פי האישום השני עסק כוח משטרה בפעילות שיטור מבצעי ביישוב יצהר. המשיב הגיע למקום ותוך כדי וויכוח עם השוטרים, צילם סרטון של שוטר דתי, פרסם את הסרטון בפייסבוק וכתב, בין היתר, אודות השוטר: "נבל" ו-"כלב דתי" המשתתף ב"התעללות". המשיב ביקש מהעוקבים לשתף את הסרטון "שיגיע לכמה שיותר אנשים". בית משפט השלום זיכה את המשיב משני האישומים אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיע את המשיב בשני האישומים, והחזיר את הדיון לבית משפט השלום לצורך גזירת העונש. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר על תנאי ועד מאסר בפועל של 9 חודשים, אותם ניתן לרצות בעבודות שירות. על הנאשם נגזרו מאסרים מותנים והתחייבות כספית. המדינה הגישה ערעור על קולת העונש אשר התקבל, ונקבע כי מתחם העונש ההולם את מעשי המשיב נע בין חמישה ל-12 חודשי מאסר. על המשיב הושתו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית.

·       בת"פ 42464-10-23 מדינת ישראל נ' עטור (2.1.24) אליו הפנה ב"כ המאשימה, הרשעתי את הנאשם בביצוע 2 עבירות של הסתה לטרור ו-2 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור. הנאשם פרסם ברשת החברתית פייסבוק, ב- 2 הזדמנויות, סטורי, ובהם דברי שבח אהדה ועידוד למעשי טרור וכן דברי שבח אהדה ותמיכה והזדהות עם ארגון טרור חמאס. בין הצדדים היה הסדר סגור לפי שני הצדדים עתרו להשית על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר בפועל. המדינה טענה כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין 6 ל- 15 חודשי מאסר בפועל. כיבדתי את הסדר שהושג בין הצד וציינתי כי מתחם לו עתרה המדינה תואם את מדיניות הענישה שהייהתה קיימת לפני אירועי טבח ב- 7.10.23. יחד עם זאת יש לציין כי ישנו קושי של ממש ללמוד לגבי מדיניות הענישה מפסקי דין בהם ההסדר הוא הסדר סגור.

·       בת"פ 11469-04-23 מדינת ישראל נ' מעטאן (30.7.23) הנאשמים הורשעו לאחר הודאתם בעבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. הנאשמים שהו בישראל בתאריך 31.3.23 שלא כדין, ונטלו חלק בתפילות יום השישי במסגד אל אקצא. לאחר התפילה בעודם נמצאים בהר הבית, השתתפו הנאשמים בהתקהלות אשר מנתה עשרות אנשים, שכללה תהלוכה וקריאות קצובות בשפה הערבית, כל זאת תוך כדי שהקהל במקום חוזר אחרי הקריאות, מניף דגלי חמאס קופץ ומוחא כפיים. במהלך התהלוכה בה קראו הנאשמים קריאות מסיתות, צילמו מספר מתקהלים את הנאשמים והמשתתפים באמצעות טלפונים ניידים בעודם קוראים קריאות. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. על הנאשמים הושתו 8 חודשי מאסר וענישה נלווית.

·       בת"פ 17491-10-17 מדינת ישראל נ' חלף (14.2.18) הנאשם הורשע בעבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי, תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת, הסתה לטרור, וגילוי הזדהות עם ארגון טרור. הנאשם העלה לרשתות החברתיות שבעה "פוסטים" שונים, בתפוצה רחבה, התומכים ומזדהים עם ארגוני הטרור חמאס, אלכותלה אסלאמיה ומראבטאת. עוד פרסם הנאשם תכנים שיש בהם הסתה לטרור, עת פרסם תמונה מאירוע תפילה לזכרו של פעיל טרור וכן תכנים נוספים בנוגע למסגד אל-אקצא, על רקע המתיחות הביטחונית ששררה באותה עת ברחבי ישראל ובירושלים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נמחק.

·       בת"פ 24777-09-22 מדינת ישראל נ' למא גושה (14.7.23) הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בעבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור (7 עבירות) והסתה לאלימות. הנאשמת החזיקה בחשבון ברשת החברתית "פייסבוק", אשר היה פתוח לציבור, ולחשבונה היו 5,741 עוקבים. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום (שנת 2022) פרסמה הנאשמת בחשבון הפייסבוק שברשותה 10 פרסומים המהווים דברי שבח, תמיכה או אהדה לארגוני טרור, ביניהם ארגון גא"פ וארגון התנזים. כמו כן פרסמה הנאשמת פרסום אחד המסית לאלימות. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשים ועד 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. על הנאשמת, ללא עבר פלילי, נגזרו 9 חודשי מאסר שיבוצעו בעבודות שירות וענישה נלווית, לאחר שנמצא כי תקופת המעצר ולאחריה שהייתה בתנאים המגבילים היווה הרתעה עבורה ובשים לב למצבה המשפחתי.

·       בת"פ 4855-08-15 מדינת ישראל נ' אחמד ג'אברין (17.11.16), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בריבוי עבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי. על פי עובדות כתב האישום, בתקופה שבין חודש אוקטובר 2014 עד חודש מאי 2015 פרסם הנאשם בדף הפייסבוק שלו, 19 פרסומים שעניינם דברי שבח, תמיכה, אהדה והזדהות עם חיזבאללה, וכן הסית לאלימות ולטרור, ביודעו שכל חבריו בפייסבוק יראו פרסומים אלה. כל אחד מן הפרסומים הנ"ל זכה למאות סימני חיבוב וכן לשיתופים ולתגובות תומכות. בית המשפט קבע כי מתחם הענישה הכולל נע בין 7 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון עד 20 חודשי מאסר בפועל ברף העליון. על הנאשם הושתו 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

לאחר שקלול כלל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לרבות עיתוי הפרסום, תוכנו, אופן הפרסום וחשיפתו בפני קהל לא מבוטל מחד, ומאידך היותו פרסום בודד על ידי מי שאינו מהווה דמות ציבורית או מייצבת דעת קהל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל- 15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

לא מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם לא לחומרא ולא לקולא.

הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

לקולא שקלתי את הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום, לאחר שתוקן, נטילת האחריות על מעשיו, הבעת חרטה וחסכון בזמן השיפוטי.

עוד שקלתי לקולא את העובדה כי מדובר בנאשם צעיר, בן 24, נעדר עבר פלילי, וכי מאז תאריך 29.10.23 הוא עצור מאחורי סורג ובריח, כאשר תנאי כליאה של מי שמוגדר כאסיר בטחוני אינם קלים.

בנוסף נתתי דעתי למצבו הרפואי של הנאשם, כפי שהדברים עולים ממסמכים שסומנו על ידי טע/1.

אשר על כן, אני גוזרת את עונשו של הנאשם ברף הנמוך של המתחם אותו קבעתי לעיל, כדלהלן:

1.     6 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו בתאריך 29.10.23.

2.     7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה לפי חוק המאבק בטרור, ויורשע בגינה.

3.     קנס בסך 3,000 ₪ או 20 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם עד ליום 1.6.24.

הקנס ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה.

ניתן לשלם את הקנס באחת הדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, כ"ו שבט תשפ"ד, 05 פברואר 2024, במעמד הצדדים.