כתב האישום והשתלשלות ההליכים

1.      הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בעובדות כתב אישום בביצוע 18 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38, במטרה להשתמט מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), ובעבירה של רישום וניהול כוזב של פנקסי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ.

 

2.      מעובדות כתב האישום עולה, כי נאשמת 2 חברה בע"מ שעסקה בתחום עבודות הרמת חול, ונאשם 1 היה בכל המועדים הרלוונטיים לכתב האישום בעל מניות, דירקטור ומנהלה הפעיל.

 

3.      בתקופה שבין חודש מרץ 2017 לבין אוגוסט 2018 ניכו הנאשמים מהדיווחים התקופתיים של נאשמת 2 למנהל מס ערך מוסף 18 מסמכים נחזים להיות חשבוניות מס על שם חברת מעיסה איסר וחברת י.ו.נ.י.ת ביצועים בע"מ, מבלי שהנאשמים עשו או התחייבו לעשות עסקאות בגין החשבוניות שהוצאו (להלן: "חשבוניות כוזבות"), וזאת במטרה להשתמט מתשלום מס בסכום כולל של 4,350,832 ₪. הנאשמים ניכו שלא כדין את סכומי מס התשומות המגולמים בדיווחיה התקופתיים של הנאשמת 2 בסכום כולל של 632,172 ₪.

 

4.      הנאשמים הודו במיוחס בפתח ישיבת ההוכחות במסגרת הסדר טיעון דיוני שכלל הסכמה לפיה ההגנה תוכל להעלות טענות מקדמיות בדמות אכיפה בררנית, מאחר שנקבע כי מקומן של הטענות לאחר בירור ראייתי (החלטת כב' השופט אביב שרון מיום 30.9.2021).

5.      לאחר שהוגשו טענות ההגנה ותשובת המאשימה בכתב ולאחר שנשמעו טיעוני הצדדים בעל פה, נדחו הטענות המקדמיות בהחלטה מפורטת מיום 9.3.2023, לצד דחיית הבקשה לביטול כתב האישום. בהמשך הגישה נאשמת 2 בקשה לחזרה מהודאה, ולאחר דיון שהתקיים בנוכחות הצדדים נדחתה הבקשה בהחלטה מפורטת מיום 20.7.2023.

 

6.      ביום 20.11.2023 התקבלה חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות, שמצא את הנאשם 1 כשיר לביצוע עבודות שירות, וביום 7.12.2023 טענו הצדדים לעונש.

 

תמצית טיעוני ב"כ הצדדים לעונש

7.      ב"כ המאשימה עוה"ד אור הדאיה, הגיש את טיעוניו בכתב ובהם הפנה לערכים המוגנים ולפגיעה המשמעותית שפגעו בהם הנאשמים, בשים לב לסכום הכולל של מס התשומות שנגרע מקופת המדינה, ביצוע העבירות בתקופה של כשנה וחצי, תקופה ארוכה המעידה על התנהלות שיטתית ומתוכננת, וכמו כן לעובדה שהחשבוניות הכוזבות הוצאו על ידי שתי חברות שונות נטען כי הדבר מעיד על פיזור הסיכון של גילוי העבירה על ידי רשויות המס. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה וטען שיש לקבוע מתחם עונש הולם כולל הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר וקנס הנע בין 10-5% מהמחדל.

 

8.      לעניין העונש התייחסה המאשימה לטענת השיהוי שלשיטתה אין בה הצדקה להקלה בעונש, היות שתיק החקירה נבחן כחלק מפרשייה שחקירתה נמשכה מעל לשנה, וכי בין היתר נערכו הליכי שימוע. עוד הפנתה המאשימה לבקשות דחייה שהוגשו מאת ההגנה, והעלאת טענות שהביאו להתמשכות ההליכים.

 

9.      בנוגע לנסיבותיו האישיות של הנאשם ציינה המאשימה כי הגם שהנאשם נעדר עבר פלילי והנאשמים הסירו את המחדל במלואו כבר ביום 20.1.2022, שיקולים אלו לקולה מצדיקים הטלת עונש בתחתית המתחם אך אין בהם כדי להימנע מהטלת עונש מאסר, משום ששיקולי הגמול וההרתעה הם בעלי הבכורה בעבירות אלו. לפיכך עתרה המאשימה להטיל על הנאשם מאסר למשך 10 חודשים, מאסר על תנאי, קנס בסך 5% מסכום המחדל והתחייבות להימנע מעבירות. בנוגע לנאשמת 2, בהיותה חברה פעילה, עתרה המאשימה להטלת קנס משמעותי.

 

10.   ב"כ הנאשמים עוה"ד אנואר פריג', הגיש את טיעוניו לעונש בכתב, הפנה לפסיקה וטען כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל. הסנגור ביקש לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם בגזירת העונש על הנאשם בשל מצבו הרפואי, העובדה שהוא מפרנס יחיד של משפחתו ותומך באביו החולה במחלה קשה (מסמך רפואי הוגש טל/3).

 

11.   הוסיף ב"כ הנאשמים והפנה להודאת הנאשמים במיוחס להם ולחסכון בזמן שיפוטי, לשיהוי בהגשת כתב האישום ולשנים שחלפו מאז ביצוע העבירות, וביקש ליתן דגש להסרת המחדל במלואו עוד קודם להגשת כתב האישום. כמו כן ביקש הסנגור לתת ביטוי בענישה לטענות ההגנה לאכיפה בררנית, אף שנדחו בהתייחס לבקשתו לביטול כתב האישום, וטען כי יש להתחשב בהן בגזירת העונש לקולה. מכל הטעמים הללו עתרה ההגנה להסתפק בענישה צופה פני עתיד וקנס כספי סמלי לנאשם ולחברה עקב מצבם הכלכלי הקשה, ומאחר שנטען כי החברה אינה פעילה עוד.

 

12.   הנאשם בדברו לעונש הביע חרטה על מעשיו, סיפר שהוא אב לשישה ילדים בני 10 ועד 23 ושלושה נכדים, שאת כולם הוא מפרנס וכך גם את הוריו המבוגרים.

 

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

13.   בבסיס העבירות הכלכליות בתחום המיסים עומדים ערכים מוגנים של מניעת פגיעה בציבור באופן ישיר כלפי הקופה הציבורית וכפועל יוצא גם במשק ובכלכלה, הגנה על ערך השוויון בנשיאה בנטל המס והסולידריות החברתית הנובעת מכך, לצד הגנה על ההתנהלות התקינה של רשויות המס (רע"פ 3203/21 עפאנה נ' מדינת ישראל (17.5.2022); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.2013) ורע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(4) 381, 384 (2004)).

 

14.   בשל הנזק הרחב שנגרם לציבור בעטיין של עבירות מס חמורות כבענייננו, ולנוכח הקושי הרב בחשיפתן, התוותה הפסיקה מדיניות ענישה מחמירה, המבכרת שיקולי הרתעה וגמול ולפיה נקודת המוצא בענישה היא הטלת מאסר בפועל ולא בעבודות שירות (רע"פ 8038/22 שילון נ' מדינת ישראל (29.11.2023).

 

15.   כמו כן מוטלים קנסות כבדים ומאסרים מותנים מתוך מתן בכורה לעקרון ההלימה וההרתעה ובשים לב שעסקינן בעבירות כלכליות שהרווח הטמון צדן רב (רע"פ 9742/11 רייך נ' מדינת ישראל (20.2.2012); רע"פ 1154/20 יהודה מלכה נ' מדינת ישראל (12.2.2020); רע"פ 679/21 פלוני נ' מדינת ישראל (3.2.2021); רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018)).

 

16.   יפים לענייננו דברי כב' השופט א' שהם ברע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל (28.4.2013) כדלקמן:

 

"כבר נפסק, לא אחת, כי יש להתייחס לעבריינות המס, בחומרת יתרה, הן לנוכח פגיעתה הישירה בכיס הציבורי, והן לנוכח פגיעתה העקיפה בכיסו של כל אזרח [...] על יסוד גישה זו, הותוותה בפסיקה מדיניות ענישה, אשר לפיה יש לגזור את דינם של עברייני המס, תוך מתן עדיפות לשיקולי ההרתעה והגמול, ולבכרם על פני נסיבותיו האישיות של העבריין".

 

17.   על מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות פשע לפי חוק המע"מ, בהיקף תשומות של מאות אלפי שקלים, ניתן ללמוד מהפסיקה כדלקמן:

 

א.    בעפ"ג (מרכז-לוד) 16657-04-23 זלום נ' רשות המיסים - מע"מ פלילי (31.12.2023) נדחה ערעור שהגיש מערער שהורשע לפי הודאתו ב-6 עבירות ניכוי מס תשומות באמצעות חשבוניות פיקטיביות, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק המע"מ, בסך של כ-6.9 מיליון ₪ וסכום מס תשומות בסך של כמיליון ₪. בגזר דין בו דנתי קבעתי כי מתחם העונש ההולם נע בין 14 ל-30 חודשי מאסר בפועל. על המערער נגזרו 11 חודשי מאסר בפועל, תוך חריגה מהמתחם, משיקולי שיקום לאור הליך גמילה מסמים משמעותי שעבר ושיקום מוצלח, אך מבלי שהוסרו המחדלים (בערכאת הערעור הסיר המערער את המחדל בחלקו, בסכום של כמה עשרות אלפי שקלים בלבד).

 

ב.     בעפ"ג (מרכז-לוד) 31406-12-22 חאג' יחיא נ' רשות המיסים - מע"מ פלילי (12.2.2023), נדחה ערעור שהגיש המערער שהודה והורשע ברישום 19 חשבוניות כוזבות בסכום כולל של 2,663,540 ₪, בגינן ניכה מס בסך 387,010 ₪, ולא הסיר את מחדליו. במקרה זה קבעתי מתחם עונש הולם הנע בין 10 ל-24 חודשים, וגזרתי דינו של הנאשם, בעל עבר פלילי ישן, ל-11 חודשי מאסר בפועל.

 

ג.      ברע"פ 1238/19 אחדות נ' מדינת ישראל (27.2.2019), הורשע המבקש בביצוע עבירות ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין, הוצאת חשבוניות כוזבות וזיוף פנקסי חשבונות במטרה להתחמק ממס בסכום כולל של 317,000 ₪. המבקש הסיר באופן חלקי את המחדל (נותרו 200,000 ₪ שלא הסיר). נקבע מתחם הנע בין 5 ל-14 חודשי מאסר בפועל, ובהיות המבקש נעדר עבר פלילי, גזר עליו בית משפט השלום 5 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחו.

 

 

 

ד.     ברע"פ 8100/18 אבו נג'מה נ' מדינת ישראל (15.11.2018), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על חומרת העונש שהושת עליו בגין הרשעתו ב-17 עבירות ניכוי מס תשומות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, בנוגע לחשבוניות פיקטיביות שסכומן הכולל היה כ-3 מיליון ₪ והמס הגלום בהן 474,785 ₪. המחדל הוסר באופן חלקי בסך 50,000 ₪. נקבע מתחם הנע בין 12 ל-36 חודשים, הושתו על הנאשם 18 חודשים, שהוקלו בערעור שהגיש ל-14 חודשי מאסר.

 

ה.    ברע"פ 5938/18 אסרף נ' מדינת ישראל (16.8.2018) (הוגש ע"י ההגנה), נדון מבקש שהורשע על פי הודאתו בביצוע 28 עבירות ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביהן מסמך כדין, ביחס ל- 14 חשבוניות, במטרה להתחמק מתשלום מס בסך 352,522 ₪, לצד עבירות נוספות. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 6 ל-18 חודשי מאסר. הנאשם לא הסיר את מחדליו, לפיכך נגזר עליו לרצות מאסר למשך 12 חודשים. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש על חומרת העונש נדחו.

 

ו.      ברע"פ 1929/18 אריאלי נ' מדינת ישראל (26.4.2018) (הוגש ע"י המאשימה), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש מבקש לאחר שערעור על קולת העונש התקבל, ומשהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות ניכוי מס תשומות ללא מסמך, ומסירת ידיעה או דוח כוזבים למע"מ כשמס התשומות הסתכם בסך של 281,404 ₪, וחלק ניכר מהמחדל הוסר. בית משפט השלום גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שירות וקנס בסך 10,000 ₪. ערעור המדינה התקבל, והעונש הוחמר והועמד על 10 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 40,000 ₪.

 

ז.      ברע"פ 3580/17 פואז נ' מדינת ישראל (29.5.2017) (הוגש ע"י ההגנה), נדון מבקש שהורשע לפי הודאתו בעבירות ניכוי מס תשומות ללא מסמך, תוך הגשת דוחות תקופתיים כוזבים, מס התשומות הסתכם בסך של 491,286 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 6 ל-24 חודשי מאסר, והשית על המבקש שלא הסיר מחדלים 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪. ערעור ובקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחו.

 

ח.    ברע"פ 8471/16 ערמין נ' מדינת ישראל (15.11.2016) (הוגש ע"י המאשימה), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על עונש שנגזר עליו בגין הרשעתו לאחר ניהול הוכחות ב-23 עבירות של ניכוי מס תשומת תוך שימוש בחשבוניות כוזבות, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, בגין השמטת מס בסך 549,392 ₪. לאחר שחזר בו מהערעור על הכרעת הדין עונשו הוקל והועמד על 16 חודשי מאסר בפועל, חלף 24 חודשים שנגזרו עליו בבית משפט השלום.

 

ט.    ברע"פ 2576/14 חורי נ' מדינת ישראל (8.4.2014), הורשע המבקש בהתאם להודאתו ב-15 מקרים של מסירת דו"ח כוזב למע"מ, ובעבירה של ניהול פנקסים כוזבים במטרה להשתמט ממס, כשסכום מס התשומות עמד על סך של 227,707 ₪. המחדלים לא הוסרו ובית משפט השלום השית על המבקש 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 18,000 ₪. ערעור שהגיש המבקש ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

י.      בעפ"ג (מרכז-לוד) 3687-09-18 אבו עמאר נ' מדינת ישראל (5.7.2018), נדחה ערעור של מערער שהורשע לפי הודאתו ב-27 עבירות של ניכוי מס תשומות במטרה להתחמק ממס, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, כשסכום המס שנוכה שלא כדין בגין החשבוניות הכוזבות עמד על סך 629,540 ₪. הנאשם לא הסיר את המחדל, ואף שהוא טיפל בבנו הסובל משיתוק מוחין, נגזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 12 חודשים.

 

18.   נתתי דעתי לפסיקה נוספת שהוגשה מטעם ההגנה, אותה לא מצאתי עדכנית או רלוונטית דיה לענייננו: רע"פ 3572/15 אלימלך נ' מדינת ישראל (18.5.2016); ברע"פ 1905/16 אדר נ' מדינת ישראל (15.3.2016); רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018); ת"פ (רח') 15614-12-08 רשות המיסים נ' מאיר (27.12.2017) - יובהר כי ערכאת הערעור החמירה בעונשו של הנאשם והעליון דחה את בקשת הערעור שהוגשה מטעם הנאשם; דנ"פ 8062/12 ‏מדינת ישראל המשרד להגנת הסביבה נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (2.4.2015); עפ"ג (ב"ש) 64026-06-18 אזרן נ' מדינת ישראל, בהתייחס לת"פ 63179-12-16 מדינת ישראל נ' אזרן (15.5.2018) שהוגש על ידי ההגנה;ע"פ (נצרת) 14978-04-15 מדינת ישראל נ' יהל (15.6.2015); עפ"ג 26177-05-14 בהרב נ' מדינת ישראל (22.2.2015); ע"פ (ת"א) 728-05-11 מחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה נ' וינגוט ואח' (14.5.2014); ע"פ (חיפה) 54708-12-12 מט נ' המחלקה המשפטית הארצית לתיקי מכס ומע"מ (9.5.2013); עפ"ג (מרכז-לוד) 19563-09-12 מדינת ישראל נ' שטיבלמן (5.3.2013) - הוגש מטעם ההגנה ת"פ (שלום כ"ס) 1716/08 המחלקה לתיקים מיוחדים נ' שטיבלמן (8.7.2012); עפ"ג (י-ם) 9667/05 חמידי נ' בית המכס ומע"מ (27.10.2005) - מטעם ההגנה הוגש ת"פ (ירושלים) 2450-03 מדינת ישראל נ' ע.ק.ל. חברה לכח אדם (10.9.2005); ת"פ (חיפה) 37329-01-19 מדינת ישראל נ' עבדי צדוק ואח' (16.12.2019); ת"פ (ת"א) 24972-08-16 מע"מ מס קניה ומע"מ תל אביב נ' ברק שי תקשורת בע"מ (3.12.2018); ת"פ (תל אביב-יפו) 42683-10-13 מדינת ישראל נ' חברת ליאם הפקות בע"מ (3.8.2014); ת"פ (ת"א) 6951/05 מדינת ישראל נ' י.א.מ שירותי אבטחה, אחזרה וניקיון 1996 (9.11.2008).

 

19.   בשים לב שהזיקה בין העבירות שביצועו הנאשמים הדוקה, ניתן לראות בהן "אירוע אחד" לצורך קביעת מתחם ענישה כולל, כפי שטענו הצדדים. בבחינת מעשי הנאשמים אשר דיווחו למנהל מע"מ על 18 חשבוניות כוזבות במשך שנה וחצי בסכום כולל של מס תשומת בסך למעלה מ-630,000 ₪, בראי הפסיקה הנוהגת, מצאתי לאמץ את מתחם העונש שעתרה לו המאשימה, ולפיכך אני קובעת כי הוא נע בין 10 חודשי מאסר בפועל ועד 24 חודשים, וקנס שנע בין 5% ל-10% ממס התשומות.

 

גזירת העונש בתוך המתחם

20.   הנאשם בן 45 נשוי, אב לשישה ילדים בני 10 עד 22, סב לשלושה נכדים, נעדר עבר פלילי, הודה במיוחס לו ובכך נטל אחריות וחסך מזמנו של בית המשפט. הנאשם סיפר כי פרנסת כל משפחתו על כתפיו, הוא מתמודד עם בעיות גב ואביו חולה במחלקה קשה.

                                                                                                                        

21.   אשר לטענת השיהוי, אני סבורה כי אין בה ממש לנוכח חקירת התיק במשך כשנה כחלק מפרשייה, העברת התיק למחלקה המשפטית בפברואר 2020 והגשת כתב האישום, לאחר שימוע ביום 7.12.2020 - כעולה מהנתונים שפרסה המאשימה בטיעוניה לעונש בכתב. עם זאת, לקחתי בחשבון את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות כשיקול לקולה.

 

22.   בנוגע לטענת ההגנה שיש להקל בעונשו של הנאשם על בסיס הטענה לאכיפה בררנית, אזכיר כי בהחלטתי מיום 9.3.2024 נדחו טענות אלו. ראשית, משום שנגד עיסא איסר, מחברת י.ו.נ.י.ת ביצועים בע"מ הוגש כתב אישום בגין הפצת חשבוניות כוזבות עבור הנאשמים, והוא הודה והורשע במיוחס לו. עניינו של מעורב נוסף הובא להכרעה של המאשימה אם לנקוט נגדו בהליך פלילי, ונגד מעורבים אחרים לא נמצאו די ראיות. בשים לב שהפסיקה קבעה כי אי העמדה לדין של מעורבים נוספים בהעדר ראיות מספיקות אינה מבססת טענה לאכיפה בררנית (ע"פ 7216/20 קליין נ' מדינת ישראל (18.2.2021)), אין רבותא בטענה זו לעניין העונש.

 

23.   לצד זאת, משקל רב נתתי להסרת המחדל במלואו על ידי הנאשמים, שהחל קודם להגשת כתב האישום (התשלום האחרון שולם ביום 20.1.2022), בכך יש ללמד על נטילת אחריות מלאה והשבה של גזילת המס לקופת המדינה. אומנם, משמעות הסרת המחדל היא בגזירת העונש בתוך המתחם, ובהגינותה עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש בתחתיתו. עוד נכון הדבר כי הפסיקה מתייחסת אל הסרת מחדל כאל החזרת גזילה שאינה מרפאה את ביצוע העבירה מלכתחילה (רע"פ 3572/15 אלימלך נ' מדינת ישראל (18.5.2016); רע"פ 7851/13 עודה נ' מדינת ישראל (25.10.2015)).

ואולם, אני סבורה כי במקרה זה לעיתוי הסרת המחדל צריך להינתן משקל רב עד כדי חריגה לקולה ממתחם הענישה, שכן אין הצדקה בעיניי להטלת מאסר ממש על הנאשם, הגם שסקירת הפסיקה לעיל מלמדת כי זו הענישה הנוהגת.

 

24.   בנוגע לרכיב הכספי, המאשימה עתרה לקנס של 5% מסכום המחדל לנאשם ו"קנס משמעותי" לנאשמת בהיותה חברה פעילה. ב"כ הנאשמים טען כי יש להטיל קנס סמלי משמצבו הכלכלי של הנאשם בכי רע והוא תומך במשפחתו ובאביו החולה, וכמו כן היות שהנאשמת אינה פעילה. ואולם, לא הובאה אסמכתא לעניין מצבם הכלכלי של הנאשמים, לרבות בתמיכה לטענה כי הנאשמת אינה חברה פעילה, ומשכך טענות אלו לא הוכחו.

 

אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים שלהלן:

 

על הנאשם 1

 

       א.       מאסר למשך 9 חודשים אותם יישא בעבודות שירות החל מיום 22.2.2024 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות). במועד זה בשעה 8:00 יתייצב הנאשם במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס - יחידת ברקאי, ברח' לוחמי בית"ר 6 בעיר רמלה. הנאשם מוזהר כי עליו לקיים את הוראות הממונה על עבודות השירות, אחרת יכול שיופקע העונש כך שהוא ירצה אותו במאסר מאחורי סורג ובריח.

 

        ב.       מאסר מותנה למשך 8 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת על חוק מע"מ מסוג פשע למשך 3 שנים, מסיום ריצוי עבודות השירות.

 

        ג.        מאסר מותנה למשך 4 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת על חוק מע"מ מסוג עוון למשך 3 שנים, מסיום ריצוי עבודות השירות.

 

        ד.       הנאשם ישלם קנס בסך 30,000 ₪, או 300 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 7.3.2024, ובכל שבעה בחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום מתשלומי הקנס תעמוד יתרת הקנס לפרעון מיידי.

 

על הנאשמת 2

       ה.       הנאשמת תשלם קנס בסך 30,000 ₪ שישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 7.3.2024, ובכל שבעה לחודש שלאחריו.

 

ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיק קשור אליו, בהסכמת הנאשמים, היא תקוזז לטובת הקנס, והיתרה תושב לבעליו כפוף לכל דין, לרבות עיקול. תשלום הקנס ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).

 

 

המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לממונה על עבודות השירות.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.

 

 

ניתן היום, א' שבט תשפ"ד, 11 ינואר 2024, בנוכחות באת כוח המאשימה עוה"ד בלה פנרד דילר הנאשם ובא כוחו, המתמחה מר' מודר ביאדסה ממשרד עו"ד פריג' אנוואר.