רקע

נאשמת מס' 2 היא חברה שפעלה בתחום הבניה ונאשם מס' 1 היה מנהלה (להלן: החברה ו- הנאשם).

במהלך פעילותה של החברה, לא הגישו הנאשמים במועד דוחות של מס ערך מוסף ומס הכנסה והגישו דוחות מס ערך מוסף ללא צירוף תשלום, במועדים הבאים:

בין חודש אפריל שנת 2016 ועד דצמבר 2019, הגישו הנאשמים שבעה דוחות מע"מ באיחור שבין חודש לארבעה חודשים, ולא שילמו את המס הנובע מחלקם, בסכום כולל של 164,918 ש"ח.

בין החודשים פברואר לאוקטובר 2019 הגישו הנאשמים ארבעה דוחות מע"מ ולא שילמו את המס הנובע מהם, בסכום כולל של 41,065 ש"ח.

הנאשמים לא הגישו את דוחות מס הכנסה של החברה לשנים 2018 ו- 2019 במועד, ומחזורי ההכנסות של החברה בשנים אלו היו, בהתאמה, כ-3 מיליון ש"ח וכ- 840,000 ש"ח.

הנאשם לא הגיש למס הכנסה במועד את הדוחות האישיים שלו לשנים 2018 ו- 2019.

בשל כך הורשעו הנאשמים ב- 7 עבירות של אי הגשת דוח מע"מ במועד, 4 עבירות של הגשת דוח מע"מ ללא צירוף תשלום ושתי עבירות של אי הגשת דוח מס הכנסה במועד. בנוסף לכך הורשע הנאשם בשתי עבירות נוספות של אי הגשת דוח מס הכנסה במועד (דוחות אישיים שלו).

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה הפנתה לאורך התקופה בה נעברו העבירות ולכך שהנאשם המשיך להמנע מהגשת דוחות במועד גם לאחר שהוגש כתב האישום, ועל כן תוקן כתב האישום פעמיים. לאור אלה, ולאור הפגיעה בערכים המוגנים, ביקשה להשית על הנאשם עונש עיקרי של חמישה חודשי מאסר בעבודות שירות ועל החברה ביקשה להטיל התחייבות.

בהשלמה בכתב הבהירה המאשימה, כי לבסוף המחדלים הנוגעים לעבירות מס הכנסה הוסרו, היינו הנאשמים הגישו את הדוחות, אך מתוך חוב המע"מ שולם סכום של כ- 3,400 ש"ח בלבד.

ב"כ הנאשם הפנה לכך שהנאשם הורשע בעבירות מחדליות שרובן מסוג עוון וחלקן מסוג חטא, ועל כן טען כי מתחם העונש ההולם מתחיל במאסר מותנה. לעניין מצב המחדלים טען הסניגור, כי הנאשם לא שילם את חובו למע"מ בשל מצבו הכלכלי, והפנה לכך שהוא מצוי בהליכי חדלות פרעון ושיקום כלכלי, וכיום עובד כשכיר ומשתכר סכום נמוך אך בסופם של הליכים אלה המחדלים יוסרו. עוד התייחס הסניגור לכך שהנאשם נעדר הרשעות קודמות וכן לפגיעה הצפויה בבני משפחתו של אם יבצע עבודות שירות.

לאור אלה, ביקש להמנע מהטלת מאסר בעבודות שירות.

בהשלמת בכתב שהגיש ביום 13.8.23 צירף ב"כ הנאשם מסמכים רפואיים הנוגעים לבנו של הנאשם ולמצבו הכלכלי, וכן הגיש מספר פסקי דין בהם הוטל על נאשמים בעבירות דומות עונש שעיקרו מאסר מותנה.

הנאשם אמר, כי לא הצליח לשלם את חובו בשל למצבו הכלכלי ובשל הדרישה כי ישלם את חוב המע"מ בתשלומים גבוהים, בהם לא עמד.

מתחם העונש ההולם

לאורך ארבע שנים לא הגישו הנאשמים במועד 7 דוחות חודשיים של מע"מ, הגישו 4 דוחות חודשיים של מע"מ ללא צירוף תשלום ולא הגיש 2 דוחות שנתיים של מס הכנסה במועד.

עבירה של אי הגשת דוח במועד או הגשת דוח ללא צירוף תשלום אמנם נופלת בחומרתה מעבירת המס המטריאליות, באשר אין בה יסוד של מרמה, אלא רק של המנעות מביצוע חובה. עם זאת, אין להקל בה ראש ואין לראותה בסלחנות. הבסיס לגביית מס אמת הוא הגשת דוחות נכונים במועד והמנעות מהגשת דוח חותרת תחת בסיס זה.

חומרה יתרה יש באי הגשת דוחות מס ערך מוסף במועד או הגשתם ללא תשלום, שהרי הנאשמים גבו את סכומי המס מלקוחותיהם והחזיקו בהם כנאמנים עד להעברת התשלום לקופת המדינה - ותחת להעביר את סכומי המס ליעדם עיכבו הנאשמים את הסכומים שלא כדין, ועד היום הנאשם לא העבירם ליעדם.

לעתים רבות מתייחסת החברה בסלחנות לעברייני מסים, כאילו אין חומרה במעשיהם - ולא היא. יש לראות את עבריין המס ככל עבריין אחר שולח ידו ברכוש חברו, ועל בתי המשפט להעביר את המסר, כי דינו של מי שנמנע מלשלם מסים כדינו של כל אדם אחר השולח ידו לקופת הציבור.

בנוסף לכך, שיקול ההרתעה הוא מרכזי בעבירות מסים. המדובר בעבירות אשר קל לבצען וקשה לגלותן. לפיכך, יש חשיבת רבה לגורם הרתעה, אשר יהווה משקל נגד לקלות שבביצוע העבירות ולרווח הכספי הטמון בהן.

פסיקה עקבית של בית המשפט העליון ושל הערכאות הדיוניות קובעת, כי ככלל יש להשית מאסר בפועל, לריצוי ממש, בגין עבירות של אי הגשת דוחות במועד, בעיקר במקרים בהם לא הוסר המחדל. ר' למשל רע"פ 3857/13 יצחקיאן נ' מדינת ישראל, שם נקבע:

"עבירות המס, בהן הורשע המבקש, חותרות תחת ערך השוויון, הן גוזלות כספים מהקופה הציבורית ופוגעות במישרין ביכולותיה הכלכליות של המדינה ובאיתנותה הפיננסית. אין צריך לומר, כי פגיעה זו ניכרת, בעקיפין, בכיסם של כל אחת ואחד ממשלמי המיסים בישראל (ראו, למשל: רע"פ 3385/13 דימיטשטיין נ' מדינת ישראל (29.5.2013); רע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל (28.4.2013); רע"פ 5906/12 עזרא נ' מדינת ישראל (9.9.2012)). על יסוד טעמים אלו, השתרשה בפסיקה העמדה, לפיה יש להשית על עברייני המס עונשי מאסר לריצוי בפועל וקנסות משמעותיים, תוך מתן משקל הבכורה לשיקולי ההרתעה והגמול והעדפתם על-פני נסיבותיו

וכן ר' רע"פ 9/09 מזרחי נ' מדינת ישראל:

"כפי שציין בצדק בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים צבן, בן-עמי וכרמל), הדוחות השנתיים שעל נישומים להגיש לרשות המסים משיתים את הבסיס לקיומה של מערכת המס ולפעולתה התקינה. הגשתו של דוח מס אינה ענין טכני פעוט ערך. הדוחות המוגשים משמשים כלי ראשון במעלה בידיה של רשות המסים במילוי חובתה לקיים הליך גבייה סדור והוגן. בדרישת ההגשה אין להקל ראש, והדבר מתבטא גם בסנקציה הנלווית להפרתה (וראו דברים שכתב הנשיא מ' שמגר בהמ' 218/81 שמוע נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4) 804, 805 (1981))."

ר' גם רע"פ 4275/21, ישראל כהן, שם אושר עונש של 7.5 חודשי מאסר בפועל, לריצוי ממש, לנאשם שלא הגיש מספר דוחות שנתיים של מס הכנסה במועד.

לאור העובדה כי מדובר ברצף התנהגותי אחד הנוגע לכל העבירות, אקבע מתחם עונש אחד ביחס לכל הדוחות אותם לא הגיש הנאשם. בשים לב למכלול הנתונים, ובהם אורך התקופה בה לא הגישו הנאשמים דוחות, מספר הדוחות שהיה עליהם להגיש, וסכומי המס אותם גבו הנאשמים ולא העבירו לקופת המדינה (מעל 200,000 ש"ח), מתחם העונש ההולם את מעשי של הנאשם נע בין מאסר מותנה ועד שמונה חודשי מאסר ועונשים נלווים.

נתונים שאינם נוגעים לעבירות

הנאשם יליד 1986, נשוי ואב לילדים, אין לחובתו הרשעות קודמות.

לאחר הגשת האישום הוגשו דוחות מס הכנסה, אך קיים חוב למע"מ של מעל 200,000 ש"ח.

דיון והכרעה

לזכות הנאשם זקפתי את העובדה שהודה במיוחס לו. כמו כן הבאתי בחשבון את נתוניו האישיים, כפי שסקר אותם הסניגור בטיעוניו ואת מצבו של בנו. מבלי לפגוע בפרטיותו של בנו של הנאשם אציין, כי הוא מתמודד עם קשיים שונים, אך השתלב במערכת החינוך הרגילה, תוך התאמות מסויימות.

לחובת הנאשם הבאתי את העובדה כי חוב המע"מ עדיין לא שולם. גם אם אביא בחשבון כי חוב המס נובע מקשיים כלכליים עמם מתמודד הנאשם, משקלו של נתון זה מוגבל, שכן כפי שציינתי למעלה, מדובר בסכומים אותם גבה הנאשם מלקוחות החברה והחזיק בהם כנאמן לצורך העברתם לרשויות - אך הותירם תחת ידו.

עוד זקפתי לחובת הנאשם כי גם לאחר הגשת כתב האישום הוא המשיך לעבור עבירות מס והדבר מעיד על כך שההליך לא הביא להרתעתו.

בשים לב לאלה, אשית על הנאשם עונש עיקרי של מאסר קצר, בו יישא בעבודות שירות.

לפיכך גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים

נאשם מס' 1

א.        שלושה וחצי חודשי מאסר בעבודות שירות. הנאשם יתייצב לשאת בעונשו ביום 13.11.23 כפי שפורט בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות.

ב.         שלושה חודשי מאסר, בו לא יישא, אלא אם יעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירה על חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה שהיא עוון או פשע.

ג.         קנס בסך 10,000 ש"ח או חודש מאסר תמורתו. הקנס יחולק לעשרה תשלומים. תשלום ראשון עד ליום 1.4.24 והיתר עד הראשון בחודשים שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועד, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

ד.         התחייבות בסך 10,000 ש"ח שלא לעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירה על חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה שהיא עוון או פשע.

נאשמת מס' 2

התחייבות בסך 10,000 ש"ח שלא לעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירה על חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה שהיא עוון או פשע.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שנקבעו למעלה. ניתן יהיה לשלם את הקנס/הפיצויים תוך שלושה ימים מהיום לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

א.        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

ב.         מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

ג.         במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ח אלול תשפ"ג, 14 ספטמבר 2023, בנוכחות הצדדים.