1

נוכחים:

ב"כ המאשימה מתמחה דרור מימון

הנאשם וב"כ עו"ד גיל גבאי

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם על פי הודייתו בעובדות כתב האישום בעבירת גניבה עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, כפי המפורט באישום הרביעי שבכתב האישום, עבירה מיום 17/6/2006 גניבת אופניים.

ניתנה והודעה היום ב' אדר תשע"ד, 02/02/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

2

במהלך הדיונים בעניינו של הנאשם הוגש כתב אישום מאוחד. כתב אישום זה הוגש לאחר שהנאשם אותר על ידי התביעה והובא לדין בשלישית. כתב האישום במקורו כולל בחובו חמישה אישומים, באחד הדיונים שהתקיימו לפני בטרם הוגש כתב אישום המאוחד, חזרה התביעה מכתב האישום שבטעות נכלל כאישום השלישי בכתב אישום המאוחד.

הנאשם הודה והורשע על פי הודייתו בעבירות שבארבעת האישומים שבכתב האישום. ככל שאני מעיין באישומים השונים ובעבירות בהן הורשע הנאשם, אני מוצא כעיקר החומרה מצוי באישום הראשון. אינני מקל ראש בעבירה של התפרצות למחסן לפי האישום השני, או בעבירת הגניבה כפי האישום הרביעי, או החזקת נכס החשוד כגנוב. יחד עם זאת, כאמור אני סבור כי עבירה של התפרצות לדירה היא החמורה יותר.

מדיניות הענישה בעבירה של התפרצות לדירה אחת היא, והיא מאסר בפועל. אציין כי ככל שלא קיימות נסיבות מיוחדות המביאות בית המשפט לחרוג לקולא מעונש זה, הרי מדובר במאסר בפועל "ממש" דהיינו מאחורי סורג ובריח.

בבואי לגזור דינו של הנאשם שקלתי האם לא ראוי יהיה ללכת אחר עתירת התביעה ולגזור על הנאשם עונש של מאסר בפועל. אלא שאינני יכול להתעלם מעובדה אחת ברורה, שבאשר למשמעותה אתייחס בהמשך. העבירה נשוא האישום הראשון בוצעה על ידי הנאשם לפני כשבע שנים. כידוע, על פי שיטתנו שבענישה יש לגזור דינו של האדם סמוך לביצוע העבירה, גזירת הדין במרחק זמן כה רב מאבדת משמעות הענישה הפלילית ויש ומאבדת כל כולה של המשמעות והתכלית שבענישה.

באשר לחלוף הזמן, אכן מירב האחריות לחלוף הזמן נעוץ בהתנהלות הנאשם. יחד עם זאת, אין לשכוח העקרון שהצבתי לעיל ואין לשכוח כי ככל שיש בידי המדינה - ורשויות האכיפה הכוחות לאתר אדם ולהביאו לדין ויש לה כוחות כאלה, הרי אין להטיל כל כולה של האחריות על הנאשם.

בשים לב לאמור לעיל, הרי שהמבחן האובייקטיבי לפיו אני הולך הוא הקובע בעניינו של הנאשם והוא בעובדה שמאז ביצוע העבירה חלפו 7 שנים. עוד יש לציין שעברו הפלילי של הנאשם אינו מן המכבידים, העבירה האחרונה בוצעה בשנת 2005 על פי הרשעתו בשנת 2007 בעבירה שהיא מן הקלות עלי ספר החוקים - מבין עבירות הרכוש - החזקת נכס החשוד כגנוב.

3

עוד נאמר לי על ידי ב"כ הנאשם ואני מקבל זאת כעובדה שמאז הרשעתו כאמור לא נפתחו לנאשם תיקים חדשים ואין עומדים נגדו תיקים המכונים מב"ד.

סוף דבר, שבמקרה חריג זה אף על פי חומרת העבירה של התפרצות לדירה מצאתי לחרוג ממדיניות הענישה הנקוטה בידינו ולגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שרות.

אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

6 חודשי מאסר בפועל.

עונש המאסר ירוצה בעבודות שרות כפי חוות דעת הממונה על עבודות שרות בשב"ס (להלן:"הממונה"), שעותק ממנה מצוי בידי הנאשם. הנאשם יודע פרטיה לרבות מועד תחילת העבודות.

באשר למועד הנ"ל, הרי חלף זה מכבר, יחד עם זאת ככל שאין אנו רחוקים מבחינת טווח הזמנים מששת החודשים מאז המועד הנ"ל, אני מוצא לבסס גזר הדין על חוות דעת זו.

בטוחני שהממונה יקבל ולא ידחה החלטתי זו.

הנאשם יתייצב לריצוי העבודות ביום 2/3/2014.

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה נגד הרכוש למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין - החזקת נכס החשוד כגנוב.

4

חודשיים מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין - החזקת נכס החשוד כגנוב.

המוצגים - יפעלו לגביהם על פי החלטת הממונה על החקירה.

על המזכירות לשלוח העתק הפרוטוקול לממונה על עבודות שרות.

על המזכירות לשלוח העתק הפרוטוקול לשרות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ב' אדר תשע"ד, 02/02/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יפעת מינאי