בעניין:                        מדינת ישראל - פרקליטות מחוז מרכז (פלילי)                    המאשימה

                        ע"י ב"כ עו"ד מירי ביטון הראל

                        נ ג ד

1.      אסלאם טאהא (עציר) - עניינו הסתיים

2.      חמאדה עאסי (עציר) - הופסקו ההליכים

עלי עיסא                                                                   הנאשמים

ע"י ב"כ עו"ד רן שטרצר

גזר דין (נאשם 3)

כתב האישום המתוקן והודאת הנאשם

1.         הנאשם, יליד 1988, הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של תקיפת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 382א(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין.

2.         העובדות מתוארות בהרחבה בכתב האישום המתוקן ובגזר הדין שניתן בעניינו של נאשם 1 ביום 5.4.22, ואין צורך לחזור עליהן במלואן. בקצרה ייאמר שמדובר באירוע מיום 1.10.21 שבתחילתו סיירו השוטר משה גונזלס והמתנדב שאול גבריאל בכפר קאסם והבחינו באדם שנוהג ברכב אשר השמשה הקדמית שלו סדוקה. אותו אדם סיפר שאחר התפרע והשתולל בקרבת מקום, וגרם לנזק ברכבו, ואז הגיעו למקום מספר חברי ארגון "השמירה" (ארגון שמירה פרטי שפועל בעיר משנת 2005, ואשר נאשם 1 פעל במסגרתו בהתנדבות), היכו אותו, הכניסוהו לרכב ונסעו מהמקום. האדם הפנה את השוטר והמתנדב למבנה העיריה הסמוך שם נמצאים חברי הארגון.

בהמשך, הגיעו השוטר והמתנדב לבנין העיריה, שם הבחינו בהתקהלות של אנשים, בהם הנאשמים, כשדלת הכניסה למבנה פתוחה ואור בוקע מהבנין (סעיף 6 לכתב האישום המתוקן).

אז מתואר כיצד נאשם 1 מתווכח עם אנשי המשטרה, מונע מהם להיכנס למבנה וחוסם את המעבר עם גופו. עוד מתואר שהשוטר והמתנדב הזעיקו למקום את הקצין ברגיג, אשר אף הוא ניסה לשכנע את נאשם 1 לתת לשוטרים להיכנס למבנה כדי לברר מה מצבו של האחר שנמצא בפנים. בשלב זה, כאשר נאשם 1 הודף את ידו של הקצין ברגיג והשניים מתווכחים בקולניות, כאשר מסביבם נאספים אנשים רבים נוספים המקיפים את השוטרים וצועקים לעברם, שלף הקצין ברגיג את אקדח הטייזר, ניתק ממנו את החצים, והצמידו לצווארו של נאשם 1, תוך שהוא מזהיר אותו.

אגב כך, החלו האנשים הרבים שהתאספו במקום לצעוק לעבר השוטרים ולהתלהם, ביניהם גם הנאשם, אשר התקרב לשוטר גונזלס, נעמד בינו לבין הקצין ברגיג, דחף את כתפו של השוטר גונזלס, באמצעות ידו, ואגב כך נצמד בגופו לקצין ברגיג, אשר הדף אותו לאחור תוך שהוא מגן על נשקו לבל ייגע בו הנאשם. אז התקרב הנאשם לשוטר גונזלס מצדו הימני, דחף אותו ביד הצידה, תוך שהוא שולח ידו לעבר נאשם 1 לעזור לו. הקצין ברגיג הדף את הנאשם לאחור, והנאשם צעק לעברו: "מה הוא נוגע בו?" וקילל את הקצין ברגיג. אז הורה לו הקצין ברגיג לזוז אחורנית, והנאשם צעק לו: "זוז אתה אחורה". אז התקדם השוטר גונזלס לעבר הנאשם כדי להרחיקו, כשהוא מפעיל את השוקר באוויר לשם הרתעה, והנאשם נסוג מפניו (סעיף 11 לכתב האישום המתוקן).

אז מתואר כיצד נאשם 2, שהסתבר שהוא "האחר", ניסה לפתוח את הדלת מבפנים, כאשר אדם הנמצא מאחוריו בתוך המבנה אוחז בו ומונע זאת ממנו. נאשם 1 צעק לעברו ואחד הנוכחים מיהר וסגר את הדלת. משהתנגד שוב נאשם 1 לתת לשוטרים להיכנס למבנה, הופעל השוקר לעברו ופגע במותנו. נאשם 1 הסתובב לעבר השוטר גונזלס והיכה בפניו 3 מכות אגרוף, שכתוצאה מהן נהדף השוטר גונזלס לאחור, נפל ארצה ונגרמו לו חבלות מדממות בשפתיו ובעינו, ונפיחות במצחו (סרטון האירוע תע/1; תמונות החבלות תע/2).

בהמשך, הפיל הנאשם מידו של המתנדב שאול את מכשיר הטלפון שלו, בו השתמש על מנת לתעד את האירוע. המתנדב שאול התכופף להרים את מכשיר הטלפון הנייד שלו ואז דחף אותו הנאשם באמצעות ידו והמתנדב שאול נאבק בו על מנת להרחיקו, ואגב כך איבד את שיווי משקלו, נפל על ברכו ונחבל (סעיף 15 לכתב האישום המתוקן).

בהמשך, מתואר כיצד נאשם 2 יצא מהמבנה, השוטרים ניסו להשתלט על נאשם 1 כשאנשים אחרים הנוכחים במקום צועקים לעברם ותוך שנאשם 1 מתנגד למעצר. כמו כן, מתואר כיצד נאשם 2 אף הוא ניסה להתנגד למעצרו וחנק את אחד השוטרים, עד שהנאשמים נעצרו.

3.         ב"כ הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו הנאשם יודה ויורשע בעובדות כתב האישום המתוקן ויישלח לשרות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו, אשר לבקשת ההגנה יבחן את שאלת ביטול ההרשעה. המאשימה הבהירה שעמדתה להטלת עונש מאסר לריצוי בפועל.

4.         לשלמות התמונה יצוין שנאשם 1 הורשע אף הוא על פי הודאתו ובגין חלקו באירוע נגזרו עליו, בין היתר, 14 חודשי מאסר בפועל.

תסקיר שרות המבחן

5.         מתסקיר שרות המבחן מיום 25.10.22 עולה שהנאשם כבן 34, נשוי ואב ל-4 ילדים בגילאי 6-3 ותינוקת כבת חודשיים, עוסק כנהג מונית ובעל אולם אירועים. הנאשם נעדר עבר פלילי ולא תלויים ועומדים נגדו תיקי מב"ד נוספים. מחקירת המעצר שבוצעה בעניינו עלה שהנאשם שמר לאורך השנים על תפקוד חיובי במסגרות המקובלות ואינו מאופיין בדפוסי חשיבה והתנהגות שוליים ואלימים. לצד זאת, סבר השרות שבמצבי סיכון בהם נתון להשפעה חברתית שלילית, הוא עשוי להתקשות להציב גבולות, כנראה נוכח צרכים רגשיים הקשורים בקבלת הכרה והוכחת מסןוגלות מול אחרים. מסוכנותו הוערכה כנמוכה. בתקופה בה היה נתון במעצר בית, השתלב הנאשם בקבוצה טיפולית וגילה אחריות ומחויבות.

בהתייחסותו לעבירות תיאר שיש לו היכרות מרוחקת עם נאשמים 1 ו-2. הוא היה עד לויכוח שפרץ בין השוטרים לנאשמים 1 ו-2 וחש תחושת מחויבות לסייע בפתרון הקונפליקט, כמקובל בתרבותו ובכפרו, והתערב בויכוח. אחד הנוכחים נהג באלימות מילולית כלפי השוטר, אשר טעה לחשוב שמדובר בנאשם, והגיב כלפיו באלימות מילולית. הנאשם חש תחושת השפלה ופגיעה בכבודו, התקשה לווסת את רגשותיו והגיב באופן אימפולסיבי ותוקפני. הנאשם ביטא הכרה לבעייתיות העולה מהתנהגותו האלימה והביע צער וחרטה.

שרות המבחן התרשם שהנאשם אינו מחזיק בעמדות הנותנות לגיטימציה לאלימות ואינו מאופיין בדפוסי התנהלות אימפולסיביים מושרשים. הערכת הסיכון הצביעה על סיכוי נמוך להישנות עבירות ומידת החומרה הצפויה של תוצאות האלימות במידה וישוב לבצע עבירות כאלו, נמוכה אף היא.

הנאשם הביע הסכמה להשתלב בטיפול במסגרת שרות המבחן.

שרות המבחן התרשם להליך המשפטי אפקט מרתיע ומפחית סיכון במצבו של הנאשם.

שרות המבחן המליץ להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 150 שעות, לצד צו מבחן למשך שנה. כמו כן, המליץ שרות המבחן לבטל את הרשעתו של הנאשם בדין, בין היתר, משום שהנאשם נעדר דפוסים אלימים, היות והוא משתף פעולה עם השרות ועל מנת לחזק את תפקודו החיובי ולצמצם פגיעה אפשרית בתעסוקתו.

טיעוני ב"כ הצדדים

6.         ב"כ המאשימה הפנתה לערכים החברתיים המוגנים בעבירות. היא הפנתה לסרטון המתעד את האירוע (תע/1) ולתמונות החבלות שנגרמו לשוטר גונזלס (תע/2). לדבריה מדובר באירוע חריג בחומרתו במסגרתו פצע נאשם 1 את השוטר והכל כשהנאשם נוטל חלק פעיל באירוע, ולא ניתן להפריד את חלקו בהסלמה של אותו אירוע. נטען שנוכחותו של הנאשם ליבתה את האירוע ולמעשה, יתכן שנאשם 1 לא היה נוהג באותה דרגת אלימות, לולא יתר האנשים ובהם הנאשם מעודדים אותו ותוקפים את השוטרים בעצמם. עוד נטען שהנאשם בחר להתערב באירוע לא לו, תקף את התנדב והפריע למעצרו של נאשם 1. התובעת ביקשה שבית המשפט יעביר מסר חד משמעי לנאשם ולנאשמים בכוח שאין לנקוט באלימות נגד שוטרים המבצעים תפקידם כדין וכי מי שיעשה כן, יתקל בתגובה עונשית קשה. התובעת הפנתה לפסיקה וביקשה לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר. נוכח הודאה, נטילת אחריות, היעדר עבר פלילי ותסקיר חיובי, עתרה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש בתחתית המתחם לו עתרה, לצד רכיבי ענישה נלווים. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה.

7.         ב"כ הנאשם בפתח טיעוניו זנח עתירתו להורות על ביטול הרשעתו של הנאשם. יחד עם זאת, עתר לגזור על הנאשם עונש מאסר על תנאי בלבד. לדבריו, מדובר בנאשם כבן 34, אב ל-3 ילדים קטינים, נעדר עבר פלילי, אשר זו הסתבכותו הראשונה עם החוק. הסניגור הפנה לחלקו המצומצם של הנאשם בכתב האישום המתוקן, ביחס לחלקו של נאשם 1, וטען שרק עובדות מס' 6, 11 ו-15 נוגעות אליו. נטען שהדחיפות שדחף הנאשם את השוטר מינוריות וקלות ולאחר מכן, גם הדחיפה של המתנדב היתה קלה. ב"כ הנאשם הפנה להיבטים החיוביים שבתסקיר שרות המבחן ולכך שאין מדובר בנאשם בעל דפוסים עברייניים אלימים ושלא נשקף ממנו סיכון. כמו כן, הפנה לכך שהנאשם הסכים להשתתף בהליך טיפולי במסגרת צו מבחן. עוד הפנה ב"כ הנאשם לכך שהוא היה עצור משך 20 ימים, ולאחר מכן היה נתון תקופה ארוכה במעצר בית. לפיכך, עתר הסניגור להשית ענישה צופה פני עתיד. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה.

דיון והכרעה

8.         הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם ידועים ומוכרים ועניינם שמירה על שלטון החוק; שמירה על שלומם האישי ובטחונם של שוטרי ישראל; שמירה על שלמות הגוף וערך קדושת החיים; מניעת הפרעה לפעילות אכיפה תקינה של המשטרה; ומניעת עבריינות וחשיפתה על ידי המשטרה.

בע"פ 9878/09 מדינת ישראל נ' מוסא ואח' (20.9.10), התייחס בית המשפט העליון לתפקידם של השוטרים במדינת ישראל ולצורך להגן עליהם -

"משטרת ישראל היא הלכה למעשה הגילוי היום יומי של שלטון החוק במדינת ישראל, ומוטלים עליה תפקידים רבים במדינתנו רווית הקשיים, המתחים והאיומים, ונדמה כי אף גוף משטרתי במדינה דמוקרטית לא נאלץ להתמודד עם האתגרים הרבים הניצבים בפני משטרת ישראל, החל מגילוי פשעים ומניעתם וכלה בהתמודדות עם מתקפות טרור אכזריות. שוטרי משטרת ישראל, כמו אנשי שאר זרועות הביטחון, עושים לילות כימים למען שמירה על ביטחון הציבור, ועל כן מחויבים אנו לעשות ככל שניתן על מנת להגן עליהם מפני מי שמנסים להלך עליהם אימים ולפגוע בעבודתם החשובה, אשר נעשית למען כלל הציבור ולהבטחת ביטחונו האישי. ללא הגנה ראויה על אוכפי החוק לא תוכל המדינה להבטיח לציבור הרחב אכיפה יעילה של החוק והבטחת הסדר הציבור".

כך גם נאמר בע"פ 5214/13 סירחאן ואח' נ' מדינת ישראל (30.12.13) -

"אכן, יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. 'מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות' (עניין מוסא, שם). אינטרס הציבור מחייב אפוא ששוטרים יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ופחד (ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל (8.3.1988)). מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין עבירות אלימות נגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה (רע"פ 5940/06 גל נ' מדינת ישראל (18.12.2006); עניין מוסא, שם)".

9.         מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים בענייננו אינה קלה, אך פחותה בהרבה ממידת הפגיעה באותם ערכים כפי שפגע בהם נאשם 1 שחלקו באירוע הוגדר על ידי בגזר דינו כ"חלק הארי". להבדיל מהנאשם שלפניי, נאשם 1 היה חלק מארגון "השמירה"; קרא תיגר על עצם סמכותה של המשטרה לפעול במקום וערער מעמדה כגוף מסכל וחוקר; הוא מנע במשך זמן רב מהשוטרים להיכנס לבנין העירייה, תוך שדברי נועם ואזהרה משימוש בכוח לא הרתיעוהו; ושיאו של האירוע - תקיפתו הברוטאלית של השוטר גונזלס, ב-3 מכות חזקות ועוצמתיות לפניו, וגרימת החבלות בפניו.

אכן, הנאשם שלפניי ליבה את האירוע, צעק והתלהם לעבר השוטרים יחד עם המעורבים האחרים, ובכך תרם להסלמת האירוע. ואולם, האירוע לא החל באשמתו, הוא הצטרף לאירוע כשאין לו כל אינטרס בתוצאותיו והוא לא היה חלק מהמעגל הפנימי של מבצעי העבירה.

חלקו היה מצומצם לנוכחות ברחבה שמחוץ למבנה העיריה (סעיף 6 לעובדות); לצעקות לעבר השוטרים ולשתי דחיפות של הקצין ברגיג ונסיון לשליחת יד לעבר נאשם 1 לשם עזרה (סעיף 11 לעובדות); ולהפלת הטלפון הנייד מידי המתנדב ודחיפתו כך שנפל ארצה ונחבל בברכו (סעיף 15 לעובדות). מדובר, איפוא, מבלי לזלזל, בתקיפת שוטרים ברף חומרה שאינו גבוה, אף אם נלקחת בחשבון תרומתו של הנאשם לאירוע בכללותו.

10.       לאור האמור לעיל, ברי כי הפסיקה שהוגשה על ידי המאשימה בטיעוניה לעונש בענין נאשם 1, וכן הפסיקה שהובאה במסגרת גזר דינו, אינה יכולה לשמש אמת מידה עונשית, ויש לקבוע מתחם עונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירות שבוצעו על ידי הנאשם ואת חלקו באירוע, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

11.       לאור האמור לעיל, ובשים לב לעונש לנגזר על נאשם 1 בגין חלקו הארי באירוע, אני קובע כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות לבין 12 חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נלווים.

12.       את עונשו של הנאשם החלטתי לקבוע בתחתית מתחם העונש ההולם אותו קבעתי לעיל:

א.        הנאשם כבן 34, נשוי ואב ל-3 ילדים קטינים.

ב.         הנאשם נעדר עבר פלילי מכל סוג ומין שהוא.

ג.         הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, נטל אחריות והביעה חרטה כנה.

ד.         תסקיר שרות המבחן בעניינו חיובי - אין מדובר בנאשם בעל דפוסים אלימים מושרשים; הנאשם נטל אחריות על ביצוע העבירות והביע צער וחרטה; הנאשם נרתם להליך טיפולי במסגרת פיקוח מעצרים למשך 6 חודשים; הנאשם הביע נכונות להמשיך ולהשתלב בהליך טיפולי במסגרת צו מבחן; הסיכון הנשקף מהנאשם נמוך ולהליך המשפטי בעניינו היה אפקט מרתיע ומציב גבולות.

ה.        הנאשם היה עצור בגין תיק זה למשך 20 ימים; לאחר מכן היה נתון במעצר בית מלא תקופה ארוכה.

13.       לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שרות, וזאת בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השרות מיום 13.3.23, ובהסכמת הנאשם.

הנאשם ירצה את עבודות השרות בבית לחם יהודה, רח' מגשימים 24 פתח תקוה, 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין. הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 1.6.23 שעה 08:00, ביחידת ברקאי, עבודות שרות, מפקדת מחוז מרכז, רח' לוחמי בית"ר 6, רמלה.

מובהר לנאשם שבמידה ויפר נהליו של הממונה על עבודות השרות או לא יישמע להוראותיו, יהיה מוסמך הממונה על עבודות השרות להפקיע את עבודות השרות והנאשם ירצה את המשך עונשו במאסר.

ב.         6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות.

ג.         קנס כספי בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ולא יאוחר מיום 15.5.23.

ד.         פיצוי לנפגע העבירה, ע"ת 10, בסך 1,000 ₪, לתשלום עד ולא יאוחר מיום 15.4.23.

ה.        בהמלצת שרות המבחן, ובהסכמת הנאשם, אני מעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה לצורך השתלבותו בטיפול במסגרת השרות. מובהר לנאשם כי במידה ויפר את צו המבחן או לא יישמע להוראות שרות המבחן ולנהליו, יהיה מוסמך בית המשפט להפקיע את צו המבחן ולגזור את דינו מחדש.

תשומת לב שרות המבחן לאמור בעמ' 3 לחוות דעת הממונה על עבודות השרות, לפיו הרוב המכריע של המעסיקים עובד בשעות הבוקר בלבד ועל כן, יש לשקול תכנית טיפולית לנאשם שתתקיים בשעות אחר הצהריים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ב אדר תשפ"ג, 15 מרץ 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה, עו"ד מיכל מזור, הנאשם ובא-כוחו.