ת”פ 20749/08/20 – מדינת ישראל – תביעות נגב ע”י נגד אלעד ירין דיין (עציר) – נדון,שמעון ליאור בן אלברט דנן ע”י
בית משפט השלום בבאר שבע
|
|
|
ח' אייר תשפ"ד 16 מאי 2024 |
ת"פ 20749-08-20 מדינת ישראל נ' דיין(עציר) ואח'
תיק חיצוני: 485815/2020 |
לפני |
כב' השופט רון סולקין
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל - תביעות נגב ע"י ב"כ עו"ד לי מגן ועו"ד זוהר נאור |
|
נגד
|
||
הנאשם |
1. אלעד ירין דיין (עציר) - נדון 2. שמעון ליאור בן אלברט דנן ע"י ב"כ עו"ד אהוד בן יהודה |
|
גזר דין לנאשם 2 |
כתב האישום והשתלשלות הדיון
הנאשם שלפני נותן את הדין בגין העבירות כדלקמן:
· קשירת קשר לעשות פשע, בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין (להלן: "החוק");
· החזקת סם שלא לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973;
· החזקת סכין שלא כדין, בניגוד לסעיף 186(א) לחוק.
למען הסדר הטוב יצוין, כי בתיק זה קיימים שני כתבי אישום, האחד, אשר הוגש עם פתיחת ההליך, בו הודה הנאשם 2 כפי שהוא, ללא הסדר טיעון.
השני, כתב אישום מתוקן כא/1, במסגרת הסדר טיעון, אשר נערך עם הנאשם 1 בלבד, וענינו התנהל לפני מותב אחר, אשר גזר את דינו.
בפרק העובדות שבכתב האישום המתוקן כא/1, יוחסה מסכת עובדתית שונה מזו שהודה בה הנאשם, אך שייכת היא לעניינו של הנאשם 1 בלבד.
לאור הודאתו של הנאשם 2 בעובדות ובעבירות שבכתב האישום המקורי, אין לבית המשפט אלא להתייחס למסכת העובדתית בכתב אישום זה, בכל הנוגע לנאשם דנן.
בהתאם לעובדות כתב האישום, במועד הרלוונטי לכתב האישום, קשרו הנאשמים קשר ביניהם לעשות פשע, בכך שקשרו ביניהם קשר להחזיק סמים שלא לצריכתם העצמית.
בתאריך 04.08.20, סמוך לשעה 18:00, נסעו הנאשמים ברכב מסוג יונדאי ל.ז. 41-684-76 (להלן: "הרכב") על כביש 40, בסמוך לבית קמה לכיוון צפון, כאשר הנאשם 1 נוהג ברכב, והנאשם 2 יושב לצדו.
בתוך כך, החזיקו הנאשמים בצוותא חדא, במושב האחורי של הרכב, בסם מסוכן מסוג קנביס במשקל כולל של 937.08 גרם נטו, שלא לצריכה עצמית וללא היתר או רישיון.
בהמשך לכך, החזיק הנאשם 2 בכיס מכנסיו בסם מסוכן מסוג קנביס במשקל של 3.94 גרם נטו שלא לצריכתו העצמית.
בנוסף, החזיק הנאשם 2 במכנסיו, סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.
במועד מסירת המענה לכתב האישום, בחר הנאשם 2 להודות בכתב האישום כפי שהוא, שלא במסגרת הסדר.
בשל גילו של הנאשם, נשלח להערכת שירות המבחן למבוגרים.
פרשת העונש נדחתה מעת לעת, ולבסוף, נותב התיק לפני מותב זה.
לאחר קבלת התסקיר הסופי, טענו הצדדים לעונש, ולאור אי בהירות שעלתה מתסקיר שירות המבחן, הוזמן תסקיר משלים והתיק נקבע להשלמת טיעוני הצדדים לעונש.
מעת לעת, לבקשת ההגנה, וכן לאור מצב החירום שהוכרז עקב מלחמת "חרבות ברזל", נדחה מועד הדיון אשר נקבע להשלמת הטיעונים לעונש.
כמו כן, נמנעו הסניגור והנאשם להתייצב לדיון שנקבע, והדיון נדחה פעם נוספת.
בנוסף, הופנה הנאשם להערכת הממונה על עבודות השירות בשב"ס, אך נמנע מלהתייצב למספר ראיונות אליהם הוזמן.
לאחר קבלת התסקיר המשלים, השלימו הצדדים טיעוניהם לענין העונש, ולפנים משורת הדין, נעתר בית המשפט לבקשת ההגנה להפנות הנאשם פעם נוספת להערכת הממונה על עבודות השירות בשב"ס.
מכאן - גזר דין זה.
ראיות לעונש
התביעה הגישה, לענין העונש, גיליון רישום תעבורתי של הנאשם (ת/3).
ההגנה לא הגישה ראיות לענין העונש.
בהשלמת טיעוני הצדדים לעונש, הגישה התביעה ראיות כדלקמן:
· גיליון רישום פלילי של הנאשם (ת/5א) - לחובת הנאשם הרשעה בעבירה של הפרת הוראה חוקית;
· גיליון רישום תעבורתי עדכני של הנאשם (ת/5ב) - לחובת הנאשם הרשעות בעבירות של רכב לא תקין ללא מתן הודעת אי שימוש; נהיגה במהירות מופרזת או במהירות בלתי סבירה; נהיגה בחוסר זהירות; ועוד.
הערכת שירות המבחן למבוגרים
בענינו של הנאשם הוגשו תסקירים המפרטים את נסיבותיו האישיות.
בתסקיר מיום 27.06.21 נמסר, כי הנאשם כבן 22, רווק, מתגורר בבית הוריו באשקלון.
הנאשם תיאר את עצמו כתלמיד חיובי ושלל בעיות התנהגות חריגות.
הנאשם סיפר, כי בגיל 10 אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז ובשל כך טופל תרופתית בריטלין. הוא הפסיק את הטיפול לאחר כשנה, בשל תופעות לוואי שליליות.
לדברי הנאשם, בהיותו כבן 17, עבר תאונת דרכים, בעקבותיה נזקק לשיקום ארוך, ונעדר מבית הספר לתקופה ממושכת, דבר אשר הוביל לפערים משמעותיים מבחינה לימודית וחברתית.
בעקבות כך, עזב את התיכון בו למד והשתלב במסגרת קידום נוער, שם השלים 12 שנות לימוד.
בנוסף, ציין הנאשם, כי הוא סובל מספר שנים ממחלת לב, טופל תרופתית בכדורים ונמצא במעקב רפואי. כיום אינו מטופל תרופתית, ויש לו רישיון לצריכת קנביס רפואי בשל הכאבים עמם מתמודד.
הנאשם הביע ייאוש ותסכול בשל מצבו הרפואי.
לדבריו, מאז שפגע בו רכב, הוא סובל מכאבי ראש וכאבים בידיים וכן חווה עייפות יתר.
הנאשם שיתף בתחושות דכדוך שחווה בשל מצבו ותיאר קשיים להשתלב במעגל התעסוקה.
לאור מצבו הרפואי של הנאשם, לא גויס לשירות צבאי.
הנאשם מסר, כי לתאונת הדרכים שעבר, השפעות על חייו עד היום, בהן, פערים לימודיים וחברתיים; בעיות בריאותיות מהן סובל עד היום; היעדר תעסוקה קבועה; וקשיי תפקוד עמם מתמודד.
הנאשם שלל מעורבות שולית שלו או של משפחתו הגרעינית ושיתף, כי מעצרו יצר אווירה קשה בבית והוא גרם צער להוריו. על כך - חש בושה.
שירות המבחן פנה למחלקה לשירותים חברתיים, מהם נמסר, כי הנאשם משולב מזה כשלושה חודשים בתכנית ית"ד לצעירים עם אוריינטציה לשילוב בתעסוקה. גורמי הטיפול מסרו, כי התרשמו מהנאשם כאדם מופנם, ובתקופות מסוימות אף היה ניכר, כי מצוי בלחץ בשל החובות אותם החזיר.
גורמי הטיפול מסרו, כי להתרשמותם, הגעתו של הנאשם למפגשים מוּנעת מרצונו להטיב את מצבו המשפטי, אך הוא אינו מזהה כשלים בהתנהלותו.
ביחס לעבירות מסר הנאשם, כי ברקע לכך, ניצול חברתי וחבירה לחברה שאינה משקפת את אורחות חייו. לדבריו, הסיע את חברו, אשר ביקש לרכוש סמים מסוחר, ואף הסכין אשר היתה ברכב, שייכת לאותו החבר.
הנאשם מסר, כי ידע שמעשיו אסורים, אך לא הבין, כי בכך הופך לשותף לעבירה ומעורב בעבירה פלילית.
לדברי הנאשם, ערך חשבון נפש מעמיק, וניתק את קשריו החברתיים לחלוטין, לאחר שאיבד את אמונו בחברויות אלו. כיום, התפקח ומעיד על עצמו כאדם עם עקרונות אשר חירותו והשמירה על החוק חשובים לו מאוד.
הנאשם מסר, כי בגיל 16 צרך לראשונה אלכוהול מסוג בירה ויין, אך צריכת האלכוהול שלו מבוקרת ובנסיבות חברתיות.
בגיל 20 התנסה לראשונה בסם מסוכן מסוג קנביס, בנסיבות חברתיות ובאופן מזדמן. הנאשם תיאר, כי בהשפעת הסם, חש עייפות ותחושות שאינו מתחבר אליהן, אך כאשר היה עם חבריו, עישן איתם כחלק מההווי המשותף.
לדבריו, מאז מעצרו, הפסיק לחלוטין לעשן קנביס לחלוטין, למעט הקנביס הרפואי אותו צורך ברישיון.
שירות המבחן התרשם, כי הנאשם חווה קשיים תפקודיים בעקבות תאונת הדרכים הקשה שעבר בגיל 17, אשר הובילה לפערים לימודיים וחברתיים; אי גיוס לצבא; קושי להשתלב במעגל העבודה; קשיים רגשיים אשר אינם מקבלים מענה; חבירה לחברה שולית בה קיבל מענה לצרכי שייכות וקבלה להם זקוק ונטיה להיגרר אחרי סביבתו מתוך לחץ חברתי.
שירות המבחן התרשם מנזקקות טיפולית והמליץ על הטלת צו מבחן מעקבי, על מנת לעקוב אחר המשך השתלבותו במסגרת ית"ד, תוך זימונו לבדיקות לאיתור שרידי סם.
שירות המבחן המליץ על ענישה בדמות צו של"צ בהיקף 150 שעות, שיהווה גבול מרתיע עבור הנאשם.
בנוסף, המליץ שירות המבחן למבוגרים על ביטול הרשעת הנאשם בדין, על מנת שלא לפגוע באפשרויות לימודים ותעסוקה.
בתסקיר מיום 27.10.21 נמסר, כי הנאשם ניתק את קשריו עם מסגרת ית"ד וכשניסו ליצור עמו קשר מסר להם, כי איננו מעונין בכך ואינו חש נתרם מהמסגרת.
שירות המבחן למבוגרים התרשם, כי הנאשם משתף פעולה "בדרכו".
שירות המבחן למבוגרים שב על המלצותיו מתסקירו הקודם.
בתסקיר מיום 23.03.22 נמסר, כי הנאשם הופנה לרשימת המתנה לקבוצת צעירים עוברת חוק, אשר מוקד הפעילות בה הינו צמצום התנהגות עבריינית ופורצת חוק ורכישת כלים נורמטיביים ומקדמים.
ביום 22.03.22, הוגש נגד הנאשם כתב אישום בגין הפרת הוראה חוקית מיום 23.12.20. בשיחה עמו מסר, כי בתקופה בה היה בתנאים מגבילים בליווי ערב, הלך לקנות אוכל כאשר הערב שלו היה בתוך הרכב.
שירות המבחן שב על המלצתו מתסקירו הראשון והמליץ על ביטול הרשעת הנאשם.
בתסקיר משלים מיום 17.04.23 נמסר, כי בחודש מאי 2022, החל הנאשם השתלבותו בקבוצת צעירים בשירות המבחן.
מנחות הקבוצה דיווחו, כי הנאשם נטה לאחר למפגשים ללא הסבר מניח את הדעת, וכי הוא התקשה להבין כיצד יוכל להפיק תועלת טיפולית בקבוצה. עם זאת, לאחר שנערכו עמו שיחות בנושא, החל להגיע בזמן ובאופן קבוע, והחל לשתף בהדרגה מעולמו הפנימי.
שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מפנים את מטרת הקבוצה, והחל הליך התבגרות וגיבוש זהות, תוך שפועל לקידומו האישי.
הנאשם השתלב במעגל העבודה ועבר בקבוצה סדנה להתנהלות כלכלית נכונה, במסגרתה קיבלו כלים להתנהלות כלכלית נכונה ועצמאית.
שירות המבחן התרשם, כי הנאשם נתרם מההליך הטיפולי וערך התבוננות מעמיקה וקיבל תובנות בנוגע לעבירות ולמחירים שהוא ובני משפחתו שילמו עקב מעורבותו בפלילים.
הנאשם סיים את ההליך הטיפולי בחודש מרץ 2023 לאחר שמנחי הקבוצה התרשמו, כי השיג את מטרותיו ועבר תהליך משמעותי.
הנאשם הוזמן לבדיקה לאיתור שרידי סם. פרט לקנאביס אותו צורך באישור, לא נמצאו שרידי סם נוספים.
לנאשם תיק מב"ד בגין עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, אך הוא מסר, כי הוא מכר רכב ולא עשה העברת בעלות, וככל הנראה ברכב זה נמצאו סמים, אך אין לו קשר לאירוע (יצוין, כי בהיעדר אינדיקציה על הרשעה, לא ינתן לענין זה משקל בגזר הדין).
שירות המבחן המליץ על ענישה שיקומית לאור השינוי שחל בנאשם, בדמות צו מבחן מעקבי למשך חצי שנה לצד צו של"צ בהיקף 150 שעות.
עוד המליץ שירות המבחן על ביטול הרשעת הנאשם בדין בכפוף לצו מבחן וצו של"צ.
טענות הצדדים
התביעה הגישה טיעוניה בכתב (ת/4) והשלימה אותן על פה.
התביעה טענה, כי עבירה של החזקת סכין פוגעת בערך המוגן של הגנה על שלמות גופו של הציבור.
התביעה טענה, כי עבירות הסמים בעלות פוטנציאל פגיעה בגופם של אלו המשתמשים בהם, וכי הסמים מהווים את אחד המחוללים העיקריים לפשיעה, לרבות עבירות רכוש ואלימות מצד אלו המנסים להשיג מימון למנת הסם הבאה.
התביעה טענה, כי מדובר בנאשם שקשר קשר עם הנאשם הנוסף, ובכך היה כדי להקל על ביצוע העבירות.
התביעה ביקשה לקחת בחשבון את כמות הסם שהחזיק הנאשם, העולה פי 62.7 מהכמות שהוגדרה בחוק כהחזקה שלא לצריכה עצמית, 940.94 גרם נטו של קנביס, ממנה ניתן להפיק מנות סם רבות.
התביעה טענה, כי אין להקל ראש בסוג הסם.
התביעה הדגישה פוטנציאל הנזק מעבירות הסמים ואת הצורך למגר את נגע הסמים.
התביעה עתרה למתחם ענישה הנע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר בפועל.
התביעה הפנתה לתסקירים שהוגשו בענינו של הנאשם, מהם עולה, כי הנאשם אינו משתף פעולה בהליך טיפולי; לא מתמיד במקומות עבודה; לא העביר מסמכים לתימוכין בטענתו בדבר תאונת דרכים שעבר; וניתוק קשר עם גורמי הטיפול.
בנוסף, במקביל לניהול תיק זה, נפתח נגד הנאשם תיק נוסף בגין הפרת הוראה חוקית.
התביעה טענה, כי לא התקיימו נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום ואין די בהליך הטיפולי שעבר.
התביעה טענה, כי המלצת שירות המבחן למבוגרים לענין העונש אינה הולמת את העבירות, וכי ההמלצה להימנע מהרשעת הנאשם אינה עומדת בתבחיני הפסיקה, הן מבחינת טיב העבירה, והן מבחינת הוכחת פגיעה חמורה בנאשם.
התביעה עתרה לגזור עונשו של הנאשם ברף הנמוך של מתחם הענישה, לצד מאסר מותנה מרתיע, קנס משמעותי לאור המניע הכלכלי שבעבירות סמים, פסילה בפועל ועל תנאי של רישיון הנהיגה, והתחייבות להימנע מעבירה.
בהשלמת טיעוניה לעונש מיום 21.02.24, הפנתה לטיעוניה הקודמים וטענה, כי חרף הפניית הנאשם לממונה על עבודות השירות, נמנע פעמיים מלהתייצב. התביעה הדגישה, כי אין שינוי בעתירתה העונשית.
ההגנה טענה, כי מתחם העונש אליו עתרה התביעה אינו הולם את נסיבות העבירות בתיק זה.
ההגנה ביקשה לקחת בחשבון, כי על שותפו לעבירה נגזרו 11 חודשים, אך עמד לחובתו מאסר מותנה בן 8 חודשים שהופעל.
ההגנה ביקשה לתת משקל לנסיבות האישיות של הנאשם - כבן 20, חולה לב, מטופל בקנאביס רפואי, נעדר הרשעות קודמות, אשר הודה בהזדמנות הראשונה.
ההגנה עתרה למתחם ענישה הנע בין עבודות שירות ועד מספר חודשי מאסר בפועל.
ההגנה טענה, כי בנסיבותיו של הנאשם, יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום הנאשם ועתרה לאמץ את המלצת שירות המבחן למבוגרים.
בהשלמת טיעוניה לעונש מיום 21.02.24 טענה ההגנה, כי ענינו של הנאשם הוא מקרה מובהק בו יש להעדיף שיקולי שיקום.
ההגנה טענה, כי הנאשם התנתק מהדרך העבריינית; הקים עסק עצמאי ויש לו תו סחר; הוא אזרח עמלני משלם מסים; ויש להעדיף שיקולי השיקום בעניינו.
ההגנה עתרה לאמץ את המלצת שירות המבחן למבוגרים, ולחילופין, לאפשר לנאשם פעם נוספת לגשת לראיון התאמה אצל הממונה על עבודות השירות בשב"ס.
בדברו האחרון של הנאשם מסר, כי הוא הבין את מעשיו, כי תסקירו חיובי והוא חושב שהוא ראוי להמלצת שירות המבחן.
בהשלמת הטיעונים, מסר הנאשם בדברו האחרון, כי הוא עבר כברת דרך וערך שינוי משמעותי בהתנהלותו. הנאשם מסר, כי הוא לא מעשן יותר קנאביס, היום הוא עצמאי בעל עסק בתחום הרכבים, שינה את דרכיו ומבקש את התחשבות בית המשפט. הנאשם מסר, כי לא טס לחו"ל במהלך כל התקופה והוא עצוב, הוא רוצה את החופש שלו ולא רוצה להיות במקום הזה ולראות כלא.
דיון והכרעה
העבירות שעבר הנאשם אינן קלות.
עבירות הסמים נושאות בחובן פוטנציאל לפגיעה משמעותית בחברה.
מדובר בנגע המתפשט במהירות ומשחית חייהם של אנשים, בין אם זה ציבור המשתמשים בסמים ובין אם ציבור הנפגעים מעבירות המבוצעות ע"י אלו המשתמשים בסמים.
המשתמשים בסמים הופכים - מאזרחים עמלניים, המנהלים חיים מסודרים, למי שעומדים בשולי החברה, אינם תורמים לאחרים ולא זו אלא, שהטיפול בהם ופרנסתם מוטלים על אחרים.
בנוסף, כתוצאה מעבירות אלה, מועברים מיד ליד כספים בלתי מדווחים בהיקף עצום, חלקם מוצאים דרכם למימון פעילות עבריינית בתחומים שונים.
כל זאת, בשל עבריינים המחזיקים או מפיצים את הסמים.
על הצורך להילחם מלחמת חורמה בתופעה הזו, וחומרת הענישה שיש לנקוט כלפי המעורבים במערך הפצת הסמים, דובר רבות בפסיקה.
על כך, ראו דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 1345/08 איסטחרוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים):
אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים. עבירה זו היא תאומתה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים, אלא שלא ניתן להוכיח לגביה את הסחר עצמו, ונקבע לשתיהן עונשה זהה, עונש מירבי של עשרים שנות מאסר וקנס פי עשרים וחמישה מזה הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, העומד כיום על 202,000 ₪... (ההדגשות אינן במקור).
עוד ראו, ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים):
הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד.
אשר להחזקת הסכין, הרי אף לעבירה זו, פוטנציאל לקטילת חיי אדם.
על כך, ראו ע"פ 1964/14 שימשילשווילי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים):
נטילת סכין היא פעולה שתחילתה ברורה, אך בהמשך מובילה לאירועים שקשה לחזות ואינם נושאים טובה לאף אחד מן המעורבים באירוע. החברה בישראל, ובית המשפט בכלל זה, אינה יכולה להשלים עם תופעות אלה, ומצווה לעוקרן מן השורש.
להלן, תובא סקירה קצרה של הענישה במקרים דומים:
· ת"פ 37744-04-21 מדינת ישראל נ' אסנוב - הנאשם הורשע, לאחר הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, החזיק הנאשם בתא המטען ברכבו, שקית ובה סם מסוכן מסוג קנביס במשקל 800 גרם וכן 3 פלטות חשיש במשקל 300 גרם. מותב זה קבע מתחם ענישה הנע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר בפועל.
· ת"פ 10596-12-20 מדינת ישראל נ' אבו סבית - הנאשם הורשע, לאחר הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, החזיק הנאשם ברכבו, בין רגליו, שקית, ובה סם מסוכן מסוג קנביס במשקל 700 גרם. בית המשפט אימץ את עתירת התביעה למתחם ענישה הנע בין 7 ועד 14 חודשי מאסר, תוך שציין, כי היה מקום לקבוע מתחם ענישה גבוה יותר, אולם, לא יחרוג מעתירת התביעה.
· ת"פ 27506-03-21 מדינת ישראל נ' זמירו ואח' - הנאשם 1 הורשע, לאחר הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והסתייעות ברכב לעבור עבירה. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, החזיק הנאשם ברכבו, במהלך נסיעה, שקית ובה סם מסוכן מסוג קנביס במשקל 1,080 גרם וכן, 1.58 גרם קנביס במאפרה של הרכב. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין 10 ועד 20 חודשי מאסר בפועל.
במקרה דנן, החזיק הנאשם, בצוותא חדא, עם הנאשם 1, בסם מסוכן מסוג קנאביס, במשקל 937.08 גרם, כמות העולה פי 62 על הכמות המוגדרת לצריכה עצמית.
על אלו, יש להוסיף, כי בכיס מכנסיו, החזיק הנאשם בסם מסוכן מסוג קנאביס, במשקל 3.94 גרם ואף החזיק בסכין שלא למטרה כשרה.
בנסיבות דנן, לאור כמות הסם המסוכן שהחזיק בצוותא עם הנאשם 1 שלא לצריכתו העצמית; בתוספת הסם שהחזיק הנאשם לצריכתו העצמית וכן הסכין שהוחזקה - מוצא בית המשפט לאמץ את מתחם הענישה אליו עתרה התביעה, כך שינוע בין 12 ועד 24 חודשי מאסר.
קביעת הענישה הספציפית
הנאשם נעדר הרשעות קודמות, למעט הרשעה מאוחרת לתיק זה, בעבירה שענינה הפרת הוראה חוקית.
לזכות הנאשם, הודאתו באשמה ונטילת האחריות מצדו, אף מבלי שהוצע לו הסדר, וללא תיקון בכתב האישום.
בית המשפט יקח בחשבון את העונש שנגזר על הנאשם 1, הגם שעונשו נגזר במסגרת הסדר טיעון, אשר כלל הסכמה על רכיבי העונש.
אך נאשם זה השתלב בהליך טיפולי, אשר על אף שידע עליות ומורדות כולל ניתוק קשר מצד הנאשם עם גורמי הטיפול, הרי, לבסוף, השתלב הנאשם בהליך הטיפולי והתרשמות גורמי הטיפול הינה, כי הוא נתרם מההליך; הפנים את חומרת מעשיו; הפיק לקחים לעתיד.
בתסקיר נמסר, כי הנאשם ניתק דרכיו השוליות והשתלב במעגל העבודה, תוך שקיבל כלים מיטיבים להתנהלות כלכלית נכונה.
דברים אלו נמסרו גם מפי ההגנה.
בית המשפט התרשם, כי הנאשם מביע חרטה על מעשיו, הבין את החומרה שבהם, הפיק לקחים לעתיד ופועל למען שיקום עתידו והתרחקות מסביבה שולית.
במכלול הנסיבות, מוצא בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם. עם זאת, לאור טיב העבירות וכמויות הסם - לא תהא החריגה כפי המלצתו של שירות המבחן, אשר במקרה דנן, חורגת באופן קיצוני ממתחם הענישה ואינה עומדת בקנה אחד עם העבירות בהן הורשע - אלא, תתבטא בקיצור משך עונש המאסר אשר יוטל על הנאשם והמרתו לריצוי בדרך של עבודות שירות, כאשר עונש זה יאפשר גם העמדתו תחת צו מבחן מעקבי, במסגרתו ימשיך ליתן דין וחשבון על מעשיו לשירות המבחן למבוגרים, כשהצו שיוטל יהווה עונש מרתיע נוסף התלוי ועומד מעליו. לצורך כך - יושת הצו לתקופה ארוכה יותר מזו שהומלצה, וזאת בהסכמת הנאשם.
זאת, כמובן, בתוספת מאסר מותנה מרתיע.
לנוכח המניע, שעומד ברקע לעבירות סמים וכן שווי הסמים שהוחזקו, מוצא בית המשפט להטיל עיצום כספי משמעותי מסוג קנס.
בנוסף, מוצא בית המשפט לחייב הנאשם להצהיר על התחייבות להימנע מעבירה.
עוד מוצא בית המשפט, כי יש להטיל פסילה בפועל ועל תנאי של רישיון הנהיגה וזאת מתוקף סמכותו בהתאם להוראות סעיף 37א(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 וכן סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961. הגם שהנאשם לא נהג ברכב, הרי נעשה שימוש ברכב לצורך העבירה. עם זאת, משך הפסילה יהיה קצר יותר מזה, שהושת על המעורב הנוסף, אשר נהג ברכב.
בנוגע לשאלת ההרשעה, התבחינים העדכניים הם שניים: האחד - האם עצם טיבה של העבירה, בנסיבותיה, מאפשר הימנעות מהרשעה, כענין ערכי, תוך שבית המשפט מביא בחשבון את אמון הציבור במערכת המשפט; השני - האם הוכח חשש קונקרטי לפגיעה בעתידו המקצועי של הנאשם ובסיכויי שיקומו, כתוצאה מהרשעתו בדין, כאשר מידת הפגיעה אינה מידתית ביחס לעבירה, בנסיבותיה.
ראשית, בנוגע לטיב המעשה - עבירות הסמים, כאמור לעיל, הינן רעה חולה ועבירות הסמים הפכו כבר מזמן למכת מדינה אשר פושה בכל מחוזותינו.
עבירות הסמים פוגעות פגיעה קשה באינטרס הציבורי, החל מפגיעה בבריאות הציבור, המתמכרים לסם וכלה בפגיעה ברכוש ולעתים בגוף, מתוך ניסיון של צרכן הסמים לממן את המנה הבאה.
המדובר בהחזקת סמים מסוכנים בכמות מסחרית, תוך הובלתם ברכב. המדובר בעבירה מתוכננת מראש, בחבורה, ובית המשפט אינו מוצא, כי מבחינת המסר לציבור והאינטרס הציבורי, ניתן להורות על ביטול הרשעת הנאשם.
שאלת הימנעות מהרשעה בעבירות סמים נדונה במסגרת פסק הדין עפ"ג(ב"ש) 32899-05-21 מדינת ישראל נ' חי (ניתן ביום 03.11.21) - המשיב הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשלוש עבירות של סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס ועבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, כדלקמן: ביום 26.04.21, מכר סם מסוכן מסוג קנביס במשקל 1.7 גרם, תמורת סך של 130 ₪. בהמשך לכך, נערך חיפוש בביתו, שם נמצא סם מסוכן מסוג קנביס במשקל 28.27 גרם שלא לצריכתו העצמית; ביום 09.04.21, מכר סם מסוכן מסוג קנביס במשקל 10 גרם, תמורת סך של 600 ₪; ביום 14.04.21 מכר הנאשם סם מסוכן מסוג קנאביס במשקל 2 גרם, תמורת סך של 100 ₪. בית משפט השלום דן את המשיב(הנאשם) ל-300 שעות של"צ; צו מבחן לשנה; התחייבות להימנע מעבירה; פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה; והורה על ביטול הרשעתו. המדינה ערערה על קולת העונש ועל הימנעות מהרשעת הנאשם. בית המשפט המחוזי, בשבתו כערכאת ערעור, קיבל את ערעור המדינה כך שהרשיע את הנאשם, והחזיר את העניין לבית משפט השלום באילת לצורך קביעת הענישה בענינו. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת גילת שלו) ציין:
אשר לסוג העבירות ונסיבות ביצוען, הרי שהמשיב הודה בביצוע עבירות של סחר בסמים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, מן החמורות שבעבירות המנויות בפקודת הסמים ובספר החוקים בכלל. לא אחת נכתב בנוגע לעבירות אלו כי האינטרס הציבורי מחייב תגובה עונשית קשה ובלתי מתפשרת בגינן, כחלק מהתרומה שעל בתי המשפט לשאת למלחמה בנגע הסמים; ובעיקר באלו המצויים במעגל הראשון של הפצת ומכירת הסם לצרכנים. ... לא ברור כיצד מצא בית המשפט קמא כי נסיבות ביצוע העבירות מאפשרות אי הרשעה...
(ההדגשות אינן במקור).
מעבר לאמור, לא עלה בידי ההגנה להצביע על נזק קונקרטי שייגרם לנאשם מהותרת הרשעתו על כנה.
המלצת שירות המבחן לביטול הרשעת הנאשם נסמכת על גילו הצעיר, אשר עבר העבירות בהיותו כבן 20, ללא אינדיקציה לכך שהותרת ההרשעה על כנה תפגע במקום עבודתו, והרי הנאשם עצמו מסר, כי הוא עצמאי.
בהקשר זה, ראו רע"פ 3589/14 לוזון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו]:
בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע, כי על העותר לאי-הרשעה מוטלת החובה להצביע על כך שהרשעתו תביא לפגיעה קשה וקונקרטית בסיכויי שיקומו, ולתמוך את טענותיו בתשתית ראייתית מתאימה ... החובה להצביע על נזק קונקרטי, עולה בקנה אחד עם אופיו המצומצם של החריג שעניינו הימנעות מהרשעה, אשר נועד לחול אך במקרים בהם קיימים טעמים כבדי משקל הנוגעים לשיקומו של הנאשם. כפי שציינתי לאחרונה ... "אין מקום להניח כי כל הרשעה של קטין צפויה לפגוע, מניה וביה, באופן מהותי באפשרותו להשתקם", ובוודאי שאין מקום להנחה מעין זו, אך משום שמדובר בנאשם נטול עבר פלילי. אימוץ עמדתו של המבקש תוביל לסטייה מהאיזון הבסיסי העומד ביסודו של חריג ההימנעות מהרשעה, ולהחלתו של החריג גם במקרים בהם אין כל סיבה ממשית לכך. (ההדגשות אינן במקור).
מעבר לאמור, במהלך שמיעת ההליך, הורשע הנאשם בעבירה נוספת של הפרת הוראה חוקית, כך שלחובתו כעת הרשעה רשומה, ודי בכך כדי שלא להיעתר לבקשה להימנע מהרשעתו.
מכל המקובץ - אין בית המשפט מוצא כי מתקיימים התבחינים המאפשרים להורות על נקיטה בחריג, של ביטול הכרעת הדין המרשיעה ובכל מקרה, אין הדבר בא בחשבון במקרה דנן, לאור הענישה שיגזור בית המשפט.
סיכום
לאחר שבית המשפט שמע טיעוני הצדדים על פה; עיין בטיעוני התביעה בכתב; עיין בראיות לעונש; עיין בתסקירי שירות המבחן למבוגרים; עיין בפסיקה שהוגשה; שמע דברו האחרון של הנאשם; גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:
א. 9 חדשי מאסר בפועל. בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות בשב"ס, ירצה הנאשם המאסר בדרך של עבודות שירות, בעמותת יחדיו אשקלון, רמז דוד 29, אשקלון, 5 ימים בשבוע, שעות העבודה - בהתאם לממונים עליו במקום. על הנאשם להתייצב, ביום 23.06.24, שעה 08:00, במשרד הממונה על עבודות השירות במחוז דרום בשב"ס, ומשם ימשיך לריצוי העבודות בהתאם להנחיות שיקבל. הנאשם מוזהר, כי אי התייצבות לריצוי עבודות השירות; אי שמיעה להוראות הממונים עליו במשרד הממונה על עבודות השירות או במקום ריצוי עבודות השירות; אי שיתוף פעולה עם משרד הממונה על עבודות השירות בכל ענין שהוא, לרבות מסירת בדיקות - עלול להביא להפקעה מנהלית של צו ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות, על כל המשתמע מכך;
ב. 12 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מהיום והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973, או עבירה מסוג פשע בניגוד לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג - 2013;
ג. 6 חודשים על תנאי למשך שנתיים מהיום, והתנאי - שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973, או עבירה מסוג עוון בניגוד לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג - 2013;
ד. 6 חודשים מאסר מותנה למשך שלוש שנים מהיום שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, סעיפים 144 או 186;
ה. קנס בסך 10,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 10 תשלומים שווים החל מיום 15.08.24 ובכל 15 לחודש העוקב. לא יעמוד הנאשם באחד התשלומים במועד - תעמוד היתרה לפירעון מידי;
ו. הנאשם יצהיר על התחייבות בסך 7,500 ₪ להימנע, בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, מכל עבירה המפעילה את אחד המאסרים המותנים בתיק זה. לא יצהיר הנאשם כאמור - ייאסר למשך 35 יום;
ז. הנאשם יעמוד במבחן למשך שנה מהיום. במסגרת צו המבחן, יהיה עליו להשתתף בכל הליך טיפולי או מעקבי כפי שיומלץ ע"י שירות המבחן. על הנאשם להתייצב, בתוך 7 ימים מהיום, בשירות המבחן לקבלת הוראות מתאימות. הנאשם מוזהר, כי אי שיתוף פעולה במסגרת צו המבחן עלול להביא להפקעתו ולדיון מחדש בשאלת העונש בתיק זה, על כל המשתמע מכך;
ח. פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לרכב מנועי למשך 3 חודשים. על הנאשם להפקיד רשיונו, או תצהיר מתאים, במזכירות בית המשפט, עוד היום. מובהר לנאשם, כי החל ממועד זה - כל עוד לא הופקד הרישיון - יהיה הנאשם פסול מלנהוג, אך הפסילה לא תימנה;
ט. פסילה מקבל ומהחזיק רישיון נהיגה לרכב מנועי, בת 6 חדשים, על תנאי, תקופת התנאי -למשך 3 שנים מיום סיום הפסילה בפועל;
י. השמדת הסמים המסוכנים - בחלוף תקופת הערעור.
עותק גזר הדין יועבר לשירות המבחן למבוגרים ולממונה על עבודות השירות בשב"ס.
צו מבחן יוגש לחתימה בתוך 30 יום מהיום.
הודעה זכות הערעור.
ניתנה היום, ח' אייר תשפ"ד, 16 מאי 2024, במעמד הצדדים.