1.                    הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע ריבוי עבירות של סחר בסם מסוכן - לפי סעיפים 13 + 19(א) לפקודת הסמים המסוכנים] נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים); החזקת סם שלא לצריכה עצמית - לפי סעיף 7(א) + 7(ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים.

 

2.                    בין הצדדים לא גובשה הסכמה לעניין העונש שראוי שיושת על הנאשם וכל צד טען כראות עיניו וכמיטב שיקול דעתו המקצועי.

 

עובדות כתב האישום המתוקן ובתמצית

 

3.                    לפי כתב האישום, ביום 10.6.2023 וביום 11.6.2023, פנו לנאשם 8 קונים באמצעות היישומון הטלגרם, ביקשו לרכוש ממנו סם מסוכן מסוג קנבוס, תיאמו עמו את פרטי עסקת הסמים ובכלל זה, כמות הסם, מחיר הסם וכן כתובת לאספקת המשלוח. סמוך לאחר ביצוע ההזמנות, הגיע הנאשם ברכבו לכתובות שמסרו לו הקונים באמצעות ומסר להם את הסם בתמורה לתשלום במזומן. בשיטה זו מכר הנאשם בסה"כ 80-90 גרם נטו סם מסוכן מסוג קנבוס וקיבל בתמורה סך 6,000 ₪.

 

4.                    ביום 11.6.2023 בשעה 23:20 או בסמוך, החזיק הנאשם ברכב סם מסוכן מסוג קנביס במשקל 191.88 גרם מחולק לשקיות במושב הימני הקדמי, מתחת למושב הנהג ומתחת למושב הימני הקדמי ברכב. כמו כן, בתוך משענת היד הצמודה למושב הנהג החזיק הנאשם כסף מזומן בסך 6,620 ₪.

ראיות לעונש

 

5.                    אביו של הנאשם העיד בשבחו של הנאשם וסיפר על תפקודו התקין עובר למעצרו, והסביר את ביצוע העבירות על רקע התמכרות להימורים. האב ביקש את התחשבות בית המשפט בגזירת הדין.

טיעוני הצדדים לעונש

6.                    ב"כ המאשימה עמדה בטיעוניה על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם ובהם הגנה על שלמות גופו ובטחונו ובריאותו של הציבור בפרט נוכח היותו של נגע הסמים כמחולל פשיעה. חומרה יתרה ביקשה המאשימה לראות במעשיו של הנאשם אשר ממוקם בראש שרשרת הפצת הסם, בעל נגישות לכמויות סמים גדולות, ומכירת הסמים בהזדמנויות שונות, לקונים שונים, תמורת סכומי כסף משתנים, וכל זאת מתאוות בצע. בנסיבות העניין ובהינתן ריבוי המקרים, סבורה המאשימה כי נכון וראוי לקבוע מתחם ענישה בגין כל אישום בנפרד שיעמוד על 12-6 חודשים ועתרה לגזור עליו עונש מאסר כולל בן 22 חודשים וענישה נלווית. עמדתה זו תמכה בפסקי דין שעוסקים בעבירות סחר בסמים בנסיבות דומות.

 

7.                    ב"כ הנאשם הסתייגה מהמתחם לו עותרת המאשימה בהיותו מחמיר יתר על המידה ואינו הולם את נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה. בתוך כך נטען כי לנוכח הזיקה בין המעשים וסמיכות הזמנים בין מקרה סחר למשנהו, יש לקבוע מתחם ענישה אחד. כן ביקשה ב"כ הנאשם לשים דגש על זהות הקונים, סוג הסם והסכומים שהתקבלו בגינם. בנסיבות אלו, אליבא ההגנה את מתחם הענישה יש לקבוע בין 6 ועד 24 חודשי מאסר וענישה נלווית.

 

8.                    באשר לקביעת העונש בגדרי המתחם, הפנתה ב"כ הנאשם לנסיבות המצדיקות השתת עונש מתון הנמצא בתחתית המתחם, ובין אלו מנתה את ההודאה ולקיחת האחריות, החיסכון בזמן שיפוטי, גילו של הנאשם, העדר הרשעות קודמות, תפקודו התקין בין כותלי הכלא והמאמץ שמשקיע לקדם את מצבו לטובה.

 

9.                    מטעמים אלו, העונש הראוי לנאשם, כך לדברי באת כוחו, מצוי בתחתית המתחם והוא אינו צריך לעלות על תקופת מעצרו, דהיינו כ- 6 חודשים.

 

10.                הנאשם בדברו האחרון אמר את הדברים הבאים: "אני לוקח אחריות, מצטער על זה, אני עושה טיפול בבית הסוהר ומחוץ לבית הסוהר".

דיון והכרעה

 

11.                טרם אדרש לקביעת מתחם העונש ההולם, יש לבחון האם העבירות שביצע הנאשם מהוות אירוע אחד או שמא עסקינן במספר אירועים נפרדים. ככל שייקבע כי מדובר בכמה אירועים, יש לקבוע מתחם עונש הולם לכל אירוע בנפרד ולאחר מכן רשאי בית המשפט לקבוע עונש נפרד לכל אירוע (יחד עם הקביעה האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר) או לחלופין, עונש אחד לכלל האירועים שבנידון (סעיף 40יג' לחוק העונשין). ההלכות שנקבעו בעניין הגדרת המונח "אירוע" ידועות ומוכרות ולא מצאתי לחזור על הדברים (ראו ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2021), ע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל (24.6.2015), ע"פ 2519/14 אבו קיעאן נ' מדינת ישראל (29.12.2014), 1261/15 דלאל נ' מדינת ישראל (13.9.2015)).

 

12.                במחלוקת בין הצדדים, מצאתי להעדיף את עמדת ההגנה ולקבוע מתחם ענישה אחד לכלל האישומים. עסקינן במספר עסקאות סמים שבוצעו בסמיכות זמנים, בעלות מאפיינים דומים ובוצעו ובאותה שיטה. לנוכח הזיקה בין העסקאות השונות יש לראות בהן אירוע עברייני אחד תוך התחשבות לצורך קביעת גבולות המתחם במספר המעשים העברייניים המרכיבים את אותו "אירוע" תוך התחשבות במספר העסקאות, סוג הסם, מספר הקונים, זהות הקונים (בגירים או קטינים) ואורך התקופה בה בוצעו העסקאות. במובן זה, העובדה שהאירוע כולל כמה מעשים משווה לו מידה נוספת של חומרה.

 

13.                זאת ועוד, כאשר ישנו דמיון רב בין המקרים, קביעת מתחמים נפרדים נראית מלאכותית ועשויה להביא לסרבול גזר הדין, ליצור תחושה של "התחשבנות" וקביעת תעריפון לכל עבירה ובאופן שיהיה בו לטעמי להחטיא את עקרון ההלימה. דברים אלו נכונים בפרט שעתירתם המשותפת של הצדדים היא להשתת עונש אחד שיהלום את מעשיו של הנאשם בכללותם.

 

מתחם העונש ההולם

 

14.                מתחם העונש ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

15.                הנאשם במעשיו פגע בערכים עליהם ביקש המחוקק להגן ובכלל אלה, שמירה על שלום ובריאות הציבור וההגנה מפני הנזקים החברתיים, הן הישירים והן העקיפים אשר נגרמים כתוצאה מעבריינות הנלווית לשימוש בסמים לרבות ההגנה על הביטחון האישי ורכוש הציבור.

16.                בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על ההכרח במדיניות ענישה מרתיעה כלפי אלה הלוקחים חלק בהפצתם של סמים מסוכנים. ראו מיני רבים. ע"פ 1274/21 עווד נ' מדינת ישראל (6.10.2016); ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח (2) 734 (9.2.2004); ע"פ 6021/95, 4998/95, 5267/95, 5313/95 מדינת ישראל נ' גומז(31.7.1997); ע"פ 575/88 עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד מב (4) 242 (11.12.1988)).

 

17.                במיוחד ראו ע"פ 6990/13 חט'יב נ' מדינת ישראל (24.2.2014):

 

"בית משפט זה הצביע בפסקי דין רבים על התוצאות הקשות וההרסניות הנגרמות בעקבות הפצת סמים מסוכנים, ובמיוחד הקשים שביניהם. קשה להגזים בהערכת הנזק הנגרם מייצור, הפצה, סחר ושימוש בסמים. נזק ממוני, גופני ונפשי, המקיף את החברה בכללותה, ואיננו נעצר במשתמש או במעורבים הישירים בביצוע העבירות... יבואני סמים וסוחריו המרכזיים הם אלו שיוזמים ומניעים את התהליך, אולם תפקיד חשוב וממשי בפגיעה בערכים המוגנים מסור גם לכל יתר חברי החוליות המרכיבות את השרשרת, מגדול ועד קטן: "וידענו מכבר כי בלא חוליות-הביניים המרכיבות את השרשרת יתקשו עברייני הסמים העיקריים לבצע את זממם. כנדרש מכאן, חובה היא המוטלת עלינו להיאבק בכל חוליה וחוליה ולנתק את השרשרת...".

18.           עסקינן בעבירות סחר בסם מסוכן מסוג קנבוס שחומרתו פחותה בהשוואה לסוגי סמים אחרים, כגון הרואין או קוקאין. כאשר האחרונים נחשבים לסמים קשים במיוחד לנוכח ההשפעות על גוף האדם וכן לנוכח פוטנציאל ההתמכרות. עם זאת, וחרף העובדה כי בשנים האחרונות ננקטת מדיניות ענישה מקלה עם משתמשי הסמים ה"קלים", הרי מדיניות הענישה הנוהגת כלפי אלו החוטאים ונוטלים חלק בשרשרת ההפצה, נותרה ועודנה ממשית ומרתיעה. ראו: רע"פ 174/21 סויסה נ' מדינת ישראל (25.2.2021); ע"פ 6299/20 חן נ' מדינת ישראל (4.2.2021); ע"פ 5807/17 דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.2018) ובמיוחד ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018):

"סחר בסמים הוא סחר בסמים. ידע כל מי שמהרהר בדרכים לעשיית כסף קל, כי מדיניות הענישה לא השתנתה ובית המשפט רואה בחומרה עבירות של סחר והפצה של סמים מסוכנים, גם סמים 'קלים', תוך הטלת ענישה משמעותית ומרתיעה. צרכנים ומשתמשים - ראו הוזהרתם"

19.           טרם נידרש לפרטי המקרה הקונקרטי נתייחס למדיניות הענישה הנהוגה המהווה פרמטר בקביעת מתחם העונש ההולם. עיון בפסיקה המקובלת מלמד כי נעשה שימוש בכלי עזר רציונליים כגון התחשבות בסוג הסם וכמותו, ונלקחים בחשבון גם אופי יצירת הקשר עם הקונים, זהותם של האחרונים והקשר לסוחר הסמים. לפי שיקולים אלו נהוג לקבוע את גבולו התחתון של המתחם בין 10 ועד 12 חודשים, בעוד הגבול העליון משתנה ובין 24 ועד 30 חודשים. מטבע הדברים, קשת העונשים בעבירות אלו היא רחבה ותלויה גם בנסיבותיו האינדיבידואליות של הנאשם אשר נותן את הדין. להלן פסקי הדין אותם מצאתי כרלבנטיים לקביעת המתחם.

 

20.           רע"פ 2302/22 חסיד נ' מדינת ישראל (6.4.2022) - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית המשפט השלום. המבקש הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ובריבוי עבירות של סחר בסם מסוכן. לפי עובדות כתב האישום, המונה 16 אישומים, החזיק המבקש בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של כ-140 גרם, וכן מכר סם מסוכן מסוג קנבוס ל-15 לקוחות שונים, לרבות קטינה אחת, במסגרת למעלה מ-50 עסקאות, שהתבצעו לאורך תקופה של למעלה משנה וחצי. בית המשפט קבע ארבעה מתחמי ענישה נפרדים הנעים ממאסר בעבודות שירות ברף התחתון ושמונה עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל ברף העליון. בית המשפט העמיד את עונשו של המבקש בשליש התחתון של מתחמי הענישה, והשית עליו 24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

21.           רע"פ 7088/20 זוהר נ' מדינת ישראל (21.10.2020) - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו התקבל ערעור המשיבה על קולת העונש שגזר בית המשפט השלום. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, האוחז 50 אישומים, במהלך תקופה של שנה וארבעה חודשים מכר המבקש סם מסוכן מסוג קנבוס ל-49 אנשים שונים ובהם קטין אחד. סך הכל, המבקש מכר בכ-63 הזדמנויות כ-193 גרם קנבוס וקיבל תמורתם כ-15,800 ש"ח. כמו כן החזיק המבקש בסמים מסוכנים מסוג קנבוס שלא לצריכה עצמית. בית המשפט קבע מתחמי עונש הולם לעבירת סחר בודדת בין מספר חודשי מאסר ועד ל-10 חודשי מאסר בפועל ולעבירת מכירת סם לקטין 14-8 חודשי מאסר. בית המשפט מצא לסטות ממתחם הענישה מטעמי שיקום. ערעור המאשימה על קולת העונש התקבל ונקבע כי ניתן משקל יתר לשיקולי השיקום על פני האינטרס הציבורי. עונשו של הנאשם הועמד על 18 חודשי מאסר בפועל.

 

22.           רע"פ 8695/19 פסו נ' מדינת ישראל (5.1.2020) - נדחתה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדרו התקבל ערעור המשיב על גזר דינו של בית המשפט השלום. המבקש הורשע, על פי הודאתו ב-29 עבירות של סחר בסם מסוכן, עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית. לפי עובדות כתב האישום, במהלך מספר חודשים מכר הנאשם ל-29 אנשים שונים סם מסוכן מסוג קנאביס, במשקל שבין 10-1 גרם נטו לעסקה. לצורך ביצוע עסקאות הסמים נעשה שימוש ביישומון ה-"טלגראס". בסך הכל מכר המבקש בכ-53 הזדמנויות כ-178 גרם נטו מסם מסוג זה, וקיבל תמורתו, בין במישרין ובין באמצעות נהג מונית, כ-16,450 ₪. במועד נוסף, החזיק הנאשם ברשותו כ-5 גרם נטו של סם מסוכן מסוג קנאביס, ומשקל דיגיטלי. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה 36-12 חודשים והשית על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור המאשימה התקבל ונקבע כי המתחם שנקבע "חורג לקוּלא באופן קיצוני". ערכאת הערעור העמידה את עונשו של הנאשם על 28 חודשים ויתר רכיבי הענישה נותרו על כנם. בקשה למתן רשות ערעור נדחתה תוך שנקבע כי "על מדיניות הענישה בגין סחר והפצה של סמים מסוכנים, ובכללן סמים הנחשבים כ"סמים קלים", להיות מרתיעה ומשמעותית, וכי יש לראות בחומרה ניסיונות לעשיית רווח כספי באמצעות סחר בסמים אלה".

 

23.           רע"פ 7858/19 וקנין נ' מדינת ישראל (28.11.2019) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של סחר בסמים, כשמכר בשני מועדים סם מסוכן מסוג קנבוס וחשיש במשקל כולל של כ-5.8 גרם. נקבע מתחם ענישה בין מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד ל-8 חודשי מאסר בפועל. הנאשם נידון ל- 12 חודשי מאסר בפועל הכוללים הפעלת מאסר מותנה בן 5 חודשים ורכיבי ענישה נוספים. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה כך גם בקשת רשות לערער.

 

24.           רע"פ 6401/18 ספיר נ' מדינת ישראל (17.9.2018) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום האוחז בחובו שבעה אישומים, בעבירות סחר בסמים, ניסיון לסחר בסמים, תיווך והחזקה בסמים מסוכנים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם בחמישה מועדים שונים לאחר תיאום מוקדם באמצעות מסרונים עם הקונים, מכר להם סם מסוג קנבוס בכמויות משתנות (בין 5 ל-23 גרם) תמורת 1000 ₪ עבור כל 10 גרם. נקבע מתחם ענישה 36-16 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט השלום מצא לסטות לקולא ממתחם הענישה משיקולי שיקום והנאשם נידון לשנת מאסר וענישה נלווית. ערעורים שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה וכך גם בקשת רשות לערער.

 

25.           ת.פ 31134-05-18 מדינת ישראל נ' ורזון (20.10.2022) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בריבוי עבירות סחר בסמים ותיווך לסחר בסמים מסוג מריחואנה וקאנביס במשקל שבין 5 גרמים לבין כמה עשרות גרמים לעסקה, מרביתן סביב 10 גרם. הנאשם היה מעורה בתחום הסמים, שיווק את הסמים באמצעות פרסום מבצעי מכירות והטבות באתרים שונים וכן באפליקציות טלגראס ווואטאפ ולצורך הפצת הסמים נעזר במערך שליחים סדור ומאורגן. סה"כ סחר הנאשם ב-585 גרם סמים כנגד תמורה בסך עשרות אלפי שקלים, וכן החזיק הנאשם בביתו סם מסוג קנאביס במשקל כולל כ-1.8 ק"ג וסם מסוג חשיש במשקל כ-4 גרם, במקומות שונים בבית כשהם מחולקים, חלקם בתוך מעטפות, וכן נתפס משקל דיגיטלי. בית המשפט קבע מתחם ענישה אחד לכלל עסקאות הסמים 60-30 חודשי מאסר ומצא לסטות מהמתחם משיקולי שיקום.

 

26.           בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בהחזקה של סמים מסוג קנאבוס במשקל של עשרות גרמים עד מאות בודדות שלא לצריכה עצמית, מלמדת כי לרוב מתחם הענישה נקבע בין מאסר מותנה או מאסר קצר לריצוי בעבודות שירות ועד לתקופת מאסר 8-12 חודשים לצד רכיבי ענישה נוספים. ראו: רע"פ 636/21 לוי נ' מדינת ישראל (16.2.2021); רע"פ 2590/10 שגיא נ' מדינת ישראל (8.4.2010); עפ"ג (ת"א) 20903-09-19 ברבי נ' מדינת ישראל (11.12.2019); ע"פ (מרכז) 44117-05-16 מדהלה נ' מדינת ישראל (11.12.2016); ת.פ 42107-06-20 מדינת ישראל נ' מגבורה (9.5.2022); ת.פ 33265-09-20 מדינת ישראל נ' שמואלי (22.12.2021); ת.פ (ת"א) 13643-06-20 מדינת ישראל נ' דרעי (13.10.2021); ת"פ 24763-04-21 מדינת ישראל נ' מולה (12.12.2021); ת"פ 37960-03-21 מדינת ישראל נ' כהן (13.10.2021); ת"פ 72369-06-20 מדינת ישראל נ' טרי (13.10.2021); ת"פ 46913-07-18 מדינת ישראל נ' מקסימוב (10.8.2020); ת"פ 21678-03-18 מדינת ישראל נ' בוסטינוב (20.6.2020); ת"פ 53684-05-17 מדינת ישראל נ' בלטרמן (4.5.2020); ת"פ (י-ם) 60525-06-18 מדינת ישראל נ' כהן (2.1.2020); ת"פ 39357-02-19 מדינת ישראל נ' בוקובזה (31.12.2019); ת"פ 61688-02-18 מדינת ישראל נ' פיקדו (25.9.2019).

 

27.           להשלמת הפרק העוסק במדיניות הענישה אומר כי לא מצאתי שיש בפסקי דין שהציגו הצדדים להעלות או להוריד מהקו שהוצג מעלה ועל מנת שלא להלאות לא מצאתי לפרטם.

 

28.           ובעניינינו, הנאשם נמצא בראש שרשרת הפצת הסמים, פעל במשך פרק זמן קצר להפצת סמים מסוכנים מסוג קנבוס, במקומות שונים במרחב השרון, ביישוב צור משה, בערים כפר סבא, הוד השרון, ג'לג'וליה, רעננה והרצליה. עסקינן בעבירות המצריכות מחשבה, תכנון מוקדם וקשר עם גורמים עברייניים.

 

29.           כחלק מהפעילות הפלילית עשה הנאשם שימוש באפליקציית ה"טלגרם" המהווה פלטפורמה מוצפנת להעברת מסרים לצורך תיאום פרטי העסקה ובכלל זה, כמות, מחיר וכתובת אספקת הסמים. הצדדים לא הרחיבו הדיבור על השימוש בכלי טכנולוגי זה לצורך ביצוען של העבירות. אולי משום שהשימוש ביישומון הפך בשנים האחרונות למציאות נפוצה, ומאפשר הזמנת משלוחי סמים בכמויות גדולות מאוד, באופן אנונימי ובלחיצת כפתור. השימוש בטכנולוגיה המאפשרת מכירה והפצה קלה ו"סטרילית" של סמים לצד הסיכון הנמוך להיתפס, מרחיב את מעגל הסמים באופן ניכר הן מבחינת סוחרי הסמים המציעים מרכולתם לכל דורש והן מבחינת צרכני ומשתמשי הסמים. הפצת הסמים בשיטה זו, באופן שיטתי ומתוחכם שנועד להסוות את הפעילות האסורה, מקימה משנה חומרה למעשים האסורים.

 

30.           בשיטה זו ובשמונה הזדמנויות שונות, מכר הנאשם סם מסוכן מסוג קנבוס במשקלים שונים, בין 30-5 גרם בכל פעם וזאת תמורת כמה מאות שקלים בכל מכירה. הסכום המצטבר אותו גרף הנאשם לכיסוי מביצוע עסקאות הסמים נאמד בסך של 5,000 ₪. כן החזיק הנאשם ברכב בכמות סמים לא מבוטלת, גם כאן, סם מסוכן מסוג קנבוס, מחולק לשקיות אותם הטמין במקומות שונים ברכב. החזקת הסמים לצד סכומי כסף נכבדים מלמד על כוונה אחת ויחידה, על רצונו להפיץ את הסמים לציבור המשתמשים. ובהקשר זה יש להביא בחשבון הן את הנזק שעלול היה להיגרם כתוצאה מהפצתם של הסמים והן את הרווח שהיה צפוי הנאשם להרוויח כתוצאה ממכירתם לצרכנים.

 

31.           העובדה כי העסקאות יצאו מהכוח אל הפועל, תוך זמן קצר מרגע ההזמנה באפליקציה ועד לרגע ההספקה לקונה, במקומות שונים במרחב השרון, תוך שימוש ברכב לצורך "שינוע" הסמים, לצד החזקת סמים בכמות בלתי מבוטלת מחולקת לשקיות במקומות שונים ברכב וסכום הכסף הנכבד שנתפס בחזקתו, מלמדים על מיומנותו של הנאשם בביצוע העסקאות, נגישותו לסמים ומעורבותו העמוקה בתחום.

 

32.           הנאשם ביצע את העבירות מתוך בצע כסף, הרצון לגרוף רווח קל ומהיר על חשבון בריאותו ורווחתו של צרכן הסמים, תוך ניצול תופעות ההתמכרות מבלי לתת את הדעת לנזקים האישיים והחברתיים הנגרמים משימוש בסם. העובדה כי ברקע עומדת התמכרותו של הנאשם להימורים אינה מהווה נסיבה לקולה. ההפך הוא הנכון. הפנייה לפתרון שולי לצורך תשלום חובות מלמדת על כך שבבסיס ביצוע העבירות עומדת מערכת ערכית קלוקלת הנותנת לגיטימציה לשימוש בסמים תוך טשטוש גבולות החוק.

 

33.           לאור כל האמור ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש בין 24-12 חודשי מאסר לצד רכיבי ענישה נוספים ובהם קנס. רכיב הקנס נועד ללמד כי אין תועלת בביצוע עבירות מעין אלו. וביחס לשיעור הקנס אביא בחשבון את מצבו הכלכלי של הנאשם, על אף שלא הוצגו מסמכים בהקשר זה.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם

 

34.           הצדדים לא טענו ואף לא מצאתי נסיבות לחומרה או לקולה המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם. לפיכך, יש לקבוע עונשו של הנאשם בתוך המתחם תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא' לחוק העונשין) כדלקמן:

 

35.           הנאשם יליד שנת 1998 רווק, בן למשפחה נורמטיבית. האחרון הודה בכתב האישום המתוקן מבלי שגובש הסדר לעניין העונש ובכך העמיד את עצמו לשבט או לחסד של בית המשפט. הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הביע צער וחרטה. בהתאם, היה בהודאה זו לחסוך בזמן שיפוטי ובמשאבי ציבורים רבים.

 

36.           אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות, הוא שירת שירות צבאי מלא, עד למעצרו התנהל באופן תקין וניכר כי הוא בעל יכולות תפקודיות טובות. אביו העיד בשבחו וסיפר על כך שמעורבות בפלילים אינה מאפיינת את הנאשם בדרך כלל, כשברקע התמכרות להימורים וחובות כלכליים, וכן העיד על הצורך בשיקומו והשבתו למסלול חיים נורמטיבי. ההגנה אף הציגה מידע אודות הליך טיפולי בו השתלב הנאשם לפני כשנה (טענ/1). אולם למרבה הצער, ההליך הטיפולי לא הבשיל לכדי סיום והנאשם עזב את המסגרת הטיפולית כעבור חודשיים ימים, לטענתו, בשל חיסרון כיס. כעבור מספר חודשים חלה הדרדרות נוספת במצבו, הוא העמיק את פעילותו העבריינית ונעצר בגין מעשיו כאן.

 

37.           לנוכח המקובץ נראה כי ישנה רמת סיכון לא מבוטלת להישנות עבירות בעתיד. עם זאת, הגם שלא הוצגה אסמכתא מקצינת האסירים המלמדת על התנהלותו של הנאשם בכלא, מצאתי לתת משקל למוטיבציה אותה מביע הנאשם לשינוי, והשתלבותו בתפקיד טבח והתנהגותו התקינה כעולה מדברי באת כוחו. זאת על מנת לעודד את הנאשם ללכת בדרך השיקומית, בין אם בתקופת המאסר ובין אם לאחר סיום ריצוי מאסרו.

 

38.           לסיום, מעשיו של הנאשם ראויים לענישה ממשית שיהא בה כדי להלום את חומרתם, להמחיש לנאשם את משמעותם והפסול בהם, ולהרתיעו מפני חזרה על מעשיו. אולם, לנוכח גילו הצעיר, העדר הרשעות קודמות ובהינתן ההודאה ונטילת האחריות, לא אמצה עמו את הדין.

 

תוצאה

64.       לנוכח האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    12 חודשי מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו ובהתאם לרישומי שב"ס.

ב.      6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.

ג.       3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה על פקודת הסמים מסוג עוון.

ד.      קנס בסך 1,800 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד לא יאוחר מיום 1.2.24.

מוסבר לנאשם כי ניתן לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת מהדרכים הבאות:

·        כרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגביה www.eca.gov.il;

·        מוקד שירות טלפוני בשירות עצמי (מרכז גביה) 35592* או בטלפון 073-2055000;

·        במזומן בכל סניף של בנק דואר בהצגת תעודת זהות בלבד (או צורך בשוברים).

ה.     אני מכריזה על הנאשם כסוחר סמים - לפי סעיף 36 א(ב) לפקודת הסמים ומורה על חילוט הרכב והכסף שנתפס בחזקתו לאוצר המדינה - קרן החילוט.

ו.       אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים. הפסילה תחל לאחר שחרורו של הנאשם ממאסר ובמצטבר לכל עונש פסילה אחר.

ז.       הנאשם יפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע.

 

צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי כחוק.

ניתן היום, ה' שבט תשפ"ד, 15 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.