רקע

1.      הנאשמים הורשעו על-פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירת הבאות:

א.    נאשם 1 - סיוע לפריצה לרכב, עבירה לפי סעיף 413ו רישא + סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"). סיוע לניסיון גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413ב + סעיף 25 + סעיף 31 לחוק העונשין.

ב.     נאשם 2 - פריצה לרכב, עבירה לפי סעיף 413ו רישא לחוק העונשין, ניסיון לגניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413ב + סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

2.      על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 01.05.22 בשעה 02:20 הגיעו הנאשמים ברכב לרחוב משה שרת, במקום חנה רכבה של המתלוננת מסוג סובארו. בהמשך לכך, התפרץ נאשם 2 לרכב בכך שפתח, בדרך שאינה ידועה במדויק, את הדלת השמאלית קדמית של הרכב אשר הייתה נעולה. נאשם 2 נכנס לרכב בכוונה לבצע גניבה בעוד נאשם 1 מסייע לו בכך שהמתין לו ברכב ומסתכל לצדדים ושומר שאיש לא יגיע למקום.

בהמשך, פירק נאשם 2 את מערכת ההנעה של רכב הסובארו ואת חובק ההגה וזאת בניסיון להניע את הרכב בכוונה לגנבו, תוך שנאשם 1 מסייע לו בכך שממתין לו ברכב ומסתכל לצדדים ושומר שאיש לא יגיע למקום. אז הגיע כוח משטרתי והנאשמים נמלטו מהמקום ברכב בו הגיעו ובכך נמנעה גניבת הרכב.

3.      ביום 16.06.22 הציגו הצדדים הסדר דיוני לפיו, כתב האישום תוקן הנאשמים הודו והורשעו במיוחס להם, ההסדר לא כלל הסכמה לעניין העונש. הנאשמים נשלחו לקבלת תסקיר שירות מבחן לעניין העונש.

 

 

תסקירי שירות מבחן וחוו"ד ממונה עבודות שירות

נאשם 1

4.      במסגרת התסקירים שהוגשו בעניינו סקר שירות המבחן קורות חייו של הנאשם, רווק בן 21, המתגורר עם הוריו בפזורת אבו-תלול, עובד מזה כחודשיים כמלגזן בחברת "אלקטרה" בקרית גת. הנאשם סיים 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה, עם סיום לימודיו החל לעבוד כמאבטח במשך כשנתיים לאחר מכן החל לעבוד בחברת ניקיון חלונות עד למעצרו בתיק זה.

הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית, מקיים קשר קרוב ומשמעותי עם הוריו, שיתף בתחושות האכזבה שהסב להוריו בעקבות הסתבכותו בפלילים.

הנאשם נעדר עבר פלילי קודם, הודה במיוחס לו ומסר שמכיר את נאשם 2 מילדותו, הינם שכנים, בערב ביצוע העבירה שוכנע על ידי נאשם 2 לסייע לו בפריצה לרכב וגניבה לצורך מכירת חלקי רכב והפקת רווח. לטענת הנאשם ניסה להניא חברו מכך אך ללא הצלחה. לבסוף סייע לו בכך ששמר שלא ייתפס. הוא הביע צער על מעשיו. הנאשם ציין גם שלמד מחבריו לפרוץ ולגנוב חלקי רכבים כדי להרוויח כסף, תיאר כי נגרר ורוצה לשנות התנהגותו זו, תאר המחיר שמשלם בגין מעשיו וניכר כי ההליכים המשפטיים והתנאים המגבילים מהווים עבורו גורם מרתיע ומציב גבולות. שירות המבחן ציין שממוקד בהשלכות של מעשיו עליו כיום. הנאשם שלל שימוש בחומרים משני תודעה.

שירות המבחן העריך וציין שהתנהגותו בעת ביצוע העבירה משקפת קושי בוויסות דחפיו ורצונותיו וכי חש צורך לרצות אחרים, בעיקר במצבי בהם עשוי להפיק רווח כלכלי. שירות המבחן העריך שהעבירה בוצעה על רקע נטייתו לנגררות חברתית, ללא חשיבה על ההשלכות ומשמעות מעשיו. שירות המבחן סבר שזקוק להתערבות טיפולית, הנאשם הביע נכונות לשילוב בטיפול והוא זומן ליום הכנה והכוונה וצפוי היה להשתלב בקבוצה, מצוי ברשימת המתנה.

לצד זאת ציין שירות המבחן גורמי הסיכון, חומרת העבירה, מאפייני אישיותו והתנהגותו של הנאשם, האימפולסיביות בה נהג, ללא הפעלת שיקול דעת, אי בהירות בנוגע לקשריו עם חברה שולית ונטייתו לנגררות, כל אלה להערכת שירות המבחן מהווים מגבירי סיכון להתנהגות עוברת חוק. כמו כן ציין שירות המבחן גורמי הסיכוי לשיקום, היותו אדם צעיר שמעוניין לעבור שינוי ולהימנע ממעורבות פלילית נוספת, טרם מעצרו ניהל אורח חיים נורמטיבי.

לאור כל האמור, המליץ שירות המבחן על דחייה הדיון ב 4 חודשים לצורך בחינת שילוב הנאשם בהליך הטיפולי.

בתסקיר שהוגש ביום 06.02.23 שירות המבחן ציין שבמהלך תקופת הדחייה השתתף הנאשם ביום הכנה והכוונה לטיפול הקבוצתי שעורך מספר שעות, הוא נטל חלק פעיל וניכר שמצליח לראות הבעייתיות שבהתנהלותו, הנאשם נמצא מתאים לשילוב בטיפול קבוצתי. אולם עדיין מצוי ברשימת המתנה לקבוצה טיפולית וטרם נקבע מועד מדויק לשילובו בטיפול.

שירות המבחן ציין שלאור הכרתו של הנאשם בבעייתיות שבהתנהגותו וכי מעונין לערוך שינוי והערכה כי שילובו בטיפול תסייע לו המליץ שירות המבחן על העמדתו בצו מבחן למשך שנה במסגרתו ישולב הנאשם במסגרת טיפולית. כמו כן המליץ שירות המבחן על ענישה שיקומית בדמות צו של"צ למשך 140 שעות.

 

מחוו"ד הממונה על עבודות השירות עולה כי הנאשם נמצא מתאים לביצוע עבודת שירות.

 

נאשם 2

בתסקירים שהוגשו סקר שירות המבחן קורות חייו של הנאשם, בן 21 רווק מתגורר עם בני משפחתו בפזורת אבו-תלול, עבד במפעל לייצור קרטונים ברהט, לפני חודש נאלץ להפסיק עבודתו בעקבות שבר בידו.

הנאשם סיים 11 שנות לימוד, נאלץ להפסיק הלימודים ולסייע בכלכלת משפחתו, החל לעבוד בצביעת חניונים ובעבודות מזדמנות שונות. הנאשם גדל במשפחה נורמטיבית שאינה מעורבת בפלילים. הנאשם תיאר הכעס של אביו ותחושת האכזבה נוכח מעורבותו במיוחס לו. הנאשם תיאר מצב כלכלי קשה ומחסור במזון וציוד בסיסי.

הנאשם נעדר עבר פלילי קודם, הודה במיוחס לו, ציין שהוא והנאשם מכירים מילדות, מתגוררים בשכנות זה לזה, הפכו לחברים מספר חודשים לפני ביצוע העבירה, ציין שהוא זה אשר יזם את ביצוע העבירה, ציין שהעבירה בוצעה בשל מצוקה כלכלית בה מצויה משפחתו, הנאשם ציין שעשה המעשה ללא חשיבה על השלכות מעשיו וחומרת המעשה. הנאשם הביע תחושות אשם וחרטה, ציין המחירים שמשלם ועשוי עוד לשלם בשל כך. הנאשם שלל שימוש בחומרים משני תודעה.

שירות המבחן ציין גורמי הסיכון, חומרת העבירות, העובדה שטרם גיבש הנאשם זהותו העצמית ומתקשה להפעיל שיקול דעת כמו כן קשיו בשמירה על יציבות במסגרות היותו נעדר תעסוקה ומצבו הכלכלי הקשה של משפחתו. לצד זאת ציין שירות המבחן גורמי הסיכוי לשיקום, עובדת היותו צעיר נעדר עבר פלילי, הודאתו וחששו מפני השלכות ההליך הפלילי, עובדת היותו גדל בסביבה משפחתית נורמטיבית ותומכת.

יחד עם זאת ציין שירות המבחן שהנאשם שלל נזקקות טיפולית מתוך מחשבה שהפיק לקחו וכי מסוגל לערוך שינוי בחייו. לכן סבר שירות המבחן שהנאשם יתקשה להיתרם להליך טיפולי ולכן נמנע מהמלצה טיפולית. יחד עם זאת ציין שירות המבחן שהנאשם פנה לקבלת סיוע ממרכז "ריאן" בנוגע לשילוב בתחום התעסוקה.

בסופו של יום סבר שירות המבחן, שנוכח לקיחת האחריות, ההתרשמות שהנאשם מבין המחירים ששילם וכי ההליך המשפטי היוו עבורו אלמנט הרתעתי מציב גבולות והערכת שירות המבחן שהטלת ענישה מחמירה תגביר מצוקתו הכלכלית ולפיכך המליץ על ענישה חינוכית בדמות צו של"צ בהיקף 140 שעות שלהערכת שירות המבחן בצירוף מאסר מותנה מהווים עונש הולם.

בתסקיר המשלים עלה שבמהלך תקופת הדחייה הנאשם השתתף ביום הכנה והכוונה לשילוב בטיפול, מגורמי הטיפול עלה שהנאשם היה קשוב ועמד בגבולות המפגש אולם ניכר שבשלי קשיי שפה התקשה להבין המשימות ולשתף פעולה עם המתרחש, חברי הקבוצה ניסו לסייע לו אך הוא נמנע מלשתף מעצמו ומהתנהלותו, וגורמי הטיפול הביעו ספקות לגבי יכולתו להיתרם מהטיפול הקבוצתי.

שירות המבחן ציין שערך שיחה טלפונית עם הנאשם, בה שב וחזר על כך שהפיק לקחיו ואינו רואה כל בעיתיות המצריכה טיפול כמו כן ציין שיתקשה להתחייב להגעה רציפה וקבועה לקבוצה בשל עבודתו וחששו שמעסיקו יפטרו בשל בקשתו לצאת מוקדם פעם בשבוע.

לאור זאת, שב וחזר שירות המבחן על הערכתו שהנאשם יתקשה להיתרם מהליך טיפולי ושב וחזר על המלצתו להטלת צו מבחו וצו של"צ בצירוף מאסר מותנה.

 

טיעוני הצדדים

5.      ב"כ המאשימה עמד על נסיבות כתב האישום ועל חומרת העבירות שיוחסו לכל נאשם, תוך שציין הערכים המוגנים שנפגעו והדגיש הנזק שנגרם מביצוע העבירות, ציין שיש לראות בחומרה, שמדובר באירוע שנעשה במסגרת התארגנות עבריינית מוקדמת הכולל חלוקת תפקידים ברורה בין הנאשמים. ב"כ המאשימה, ציין שלמרות שלא יוחסה לנאשמים עבירה של גניבת רכב, לגישת המאשימה התקיימו כלל שלבי העבירה, מהצטיידות ברכב נוסף, איתור הרכב ופריצה לרכב, חלוקת תפקידים בין הנאשמים וכן שנגרם נזק . ב"כ המאשימה עמד על כך שהנאשמים לא נסוגו מביצוע העבירה ביוזמתם אלא בשל נוכחות משטרתית במקום ומכאן תכניתם השתבשה.

ב"כ המאשימה, עתר למתחם ענישה ביחס לנאשם 1, הנע בין 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודת שירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל. וביחס לנאשם 2, עתרה למתחם הנע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, תוך שהפנה לפסיקה.

בנוסף ציין ב"כ המאשימה, כי מדובר בנאשמים נעדרי עבר פלילי, הודו במיוחס להם, לקחו אחריות על מעשיהם. כאשר לגבי כל מהם הוגשו שני תסקירים, לגבי נאשם 1, אומנם לקח אחריות והביע רצון לערוך שינוי אולם מזער חלקו תוך שטוען ששוכנע לבצע העבירה על ידי שותפו לכתב האישום, הוא עצמו ניסה להניא אותו מביצוע העבירה ומשלא צלח סייע לו בביצוע העבירה, בתסקיר המשלים שהוגש, שירות המבחן מציין שהנאשם ביצע העבירה מתוך נגררות חברתית, הומלץ שהנאשם ישולב בטיפול, אך כפי העולה מהתסקיר טרם שולב בטיפול ולמרות זאת ממליץ שירות המבחן על הטלת ענישה שיקומית בדמות צו של"צ בהיקף של 140 שעות.

לגבי נאשם 2 בתסקיר עלה שמתקשה לבחון השלכות מעשיו, הנאשם שלל נזקקות טיפולית תוך שטוען שהפיק לקחו מעצם קיומו של ההליך הפלילי כנגדו, שירות המבחן למרות זאת ממליץ על ענישה שיקומית בדמות צו של"צ בהיקף של 140 שעות. בתסקיר המשלים, מציין שירות המבחן שנעשה ניסיון נוסף לשלב הנאשם בטיפול אך הנאשם נמנע מלשתף פעולה, תוך שציין הקושי שלו להתחייב לטיפול בעקבות עבודתו, ולמרות זאת שירות המבחן שב וחוזר על המלצתו להטלת צו של"צ.

ב"כ המאשימה, התנגד להמלצות שירות המבחן, וביקש למקם עונשם של הנאשמים בתחתית המתחמים להם עתר וזאת בצירוף הטלת ענישה נלווית אשר תכלול מאסרים מותנים והטלת רכיבי ענישה כספיים.

6.      ב"כ הנאשמים, עמד על נסיבות כתב האישום המתוקן, על חלוף הזמן מביצוע העבירות. בהתייחס לטיעוני ב"כ המאשימה, הסכים שיש למקם עונשם בתחתית המתחם שייקבע, אולם טען שהמתחם שלו עתרה המאשימה, אינו תואם העובדה שמדובר בענייננו בעבירה שלא הושלמה, ניסיון לגניבת רכב וסיוע לגניבת רכב.

ב"כ הנאשמים, ציין שיש לזקוף לזכות הנאשמים, העובדה שהודו במיוחס להם, הביעו רצון לשיקום, שיתפו פעולה באופן מלא עם שירות המבחן, הנאשמים שניהם נעדרי עבר פלילי קודם. ב"כ הנאשם, הפנה לנאמר בתסקירי שירות המבחן בנוגע לנסיבות חייהם למחירים האישיים שמשלמים בשל ניהול ההליך הפלילי כנגדם. לאור כל האמור סבר ב"כ הנאשמים, שלגבי נאשם 1 יש לקבוע מתחם ענישה המתחיל במאסר מותנה ולגבי נאשם 2 גם כן עותר למתחם המתחיל במאסר מותנה, ועותר להטלת עונש מאסר קצר שירוצה בעבודת שירות.

שני הנאשמים, הביע צער על מעשיהם וביקשו סליחה.

 

דיון

קביעת מתחם העונש ההולם

7.      כתב האישום מתאר רצף אירועים מתמשך, ומכאן שלטעמי יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד, וזאת בהתאם לסעיף 40יג(א) לחוק העונשין.

8.      קביעת מתחם העונש ההולם נעשית בהתאם לעיקרון ההלימה, המבטא את היחס ההולם בין חומרת העבירה, נסיבות ביצועה ומידת אשמתו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש שיוטל עליו. לשם קביעת מתחם הענישה, בהתאם לעקרון ההלימה יש להתחשב בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

9.      הערכים החברתיים אשר נפגע כתוצאה ממעשיהם של הנאשמים הם שמירה על רכוש הפרט והגנה על תחושת הביטחון.

לעניין הפגיעה בתחושת הביטחון של הציבור בעקבות עבירות רכוש מסוג זה, ראו הנאמר בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (8.1.10), הדברים נאמרו במסגרת הליכי מעצר, ואולם כוחם יפה גם בנוגע לסוגיית הענישה:

"... שהרי כל שרשרת עבירות מתחילה בעבירה הראשונה, שמא יאמר העבריין לעצמו כי אין סיכון שייעצר ב"'מכה" הראשונה. "פתאום קם אדם בבוקר ומוצא..." שמכוניתו חלפה עם הרוח, או במקרה הטוב, נפרצה ותכולתה נשדדה. חוזר אדם לביתו בסוף עמל יומו ומוצא כי מאן דהוא חדר לפרטיותו ונטל את רכושו ואת חפציו שאותם צבר בזיעת אפו ומיטב כספו. מי ימוד את עוגמת הנפש, הרוגז וחסרון הכיס שנגרמו למי שנפגע מאותן עבירות רכוש, שדומה כי ליבנו גס בהן, והסטטיסטיקה של העבירות הלא מפוענחות בתחום זה מדברת בעד עצמה. אין לראות בעבירות רכוש, כמו התפרצות לדירה או גניבת רכב, גזירת גורל שאין לה מענה בחוק ובפסיקה".

10.  מידת הפגיעה היא ממשית, הנאשמים היו שותפים לקשר עברייני מתוכנן ומאורגן, חלקם של כל אחד מהנאשמים בביצוע העבירות נכבד ומשמעותי, למרות שלא הצליחו הנאשמים להשלים משימתם וזאת רק משום שצוות משטרתי הגיע למקום.

11.  באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, לקחתי בחשבון שמדובר במעשה שקדם לו תכנון מוקפד, כאמור הנאשמים חברו יחדיו ורקמו תכנית עבריינית, הם הגיעו למקום ברכב נוסף והוציאו לפועל את תכניתם, מדובר בעבירה שבוצעה בתחכום ובשיתוף פעולה בין הנאשמים, כאשר נאשם 2 פרץ לרכב וניסה להניעו בעוד נאשם 1 סייע לו בכך שתצפת וכל זאת לצורך השלמת התכנית העבריינית ולהביא לידי גניבת הרכב. עוד לקחתי בחשבון, כי אומנם הרכב לא נגנב, אך נקודה זו אינה באה לזכות הנאשמים שכן רק לאור התערבות המשטרה, המעשה לא הושלם והרכב לא נגנב. יש לציין שהנאשמים ביצעו המעשה לצורך השגת רווח כלכלי קל ומהיר.

מדיניות הענישה

12.  עבירות רכוש ובמיוחד עבירות גניבת רכב הפכו בעת האחרונה למכת מדינה, על הצורך בענישה מחמירה בעונשם של גנבי הרכב עמד בית המשפט העליון במספר רב של פסקי דין ראה למשל דבריו של כב' השופט א' רובינשטיין בע"פ 11194/05 אבו סבית נגד מדינת ישראל (15.05.06): "למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש ... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך".

 

13.  על מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים ניתן ללמוד בין היתר מפסקי הדין הבאים:

א.    רע"פ 1123/18 דבארי נ' מדינת ישראל (14.03.18) (אליו הפנה ב"כ המאשימה) - עבירות של ניסיון גניבת רכב, גניבה, איומים ונהיגה ללא רישיון. בית משפט שלום קבע מתחם ענישה הנע בין 12 ל 24 חודשי מאסר בפועל, הנאשם בעל עבר פלילי קודם נדון ל 13 חודשי מאסר בפועל בצירוף הפעלת מאסר מותנה.

ב.     רע"פ 1052/17 ג'ברין נגד מדינת ישראל (24.1.17)- הנאשם הודה והורשע בעבירות של גניבת רכב ונהיגה ללא רישיון רכב וללא ביטוח, בכך שנטל מפתחות הרכב מבעליו. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד 12 חודשי מאסר בפועל, הנאשם צעיר, ללא עבר פלילי, נדון בבית משפט השלום ל-4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, ערעור המדינה על קולת העונש התקבל ועונשו של הנאשם הוחמר ל - 8 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון נדחתה.

ג.      רע"פ 7577/17 נסיראת נגד מדינת ישראל (24.12.17) - נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם שהורשע בגניבת רכב ופריצה לרכב בכוונה לגנוב, וכן צירף תיק נוסף בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 9-18 חודשי מאסר בפועל והנאשם נדון ל 9 חודשי מאסר בפועל, והפעלת עונש מאסר מותנה.

ד.     רע"פ 780/15 חאג' יחיא נ' מדינת ישראל (04.02.15) (אליו הפנתה ב"כ המאשימה) עבירות של סיוע לגניבת רכב ונהיגת רכב ללא ביטוח, הנאשם סייע לאחר לגנוב רכב  ולהעבירו לתחומי הרשות הפלסטינית, שעה שהאחר נהג ברכב הגנוב והנאשם נסע ברכב אחר לפניו על מנת להתריע מפני מחסומי משטרה. הנאשם נדון ל -9 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעורו ובקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחו, תוך שבית המשפט העליון מציין: "אמנם המבקש הורשע בעבירת סיוע, אולם חלקו בגניבת הרכב לא היה שולי...".

ה.    רע"פ 2216/14 יוסיפיה נגד מדינת ישראל (01.04.14) - נדחתה בקשה למתן רשות ערעור של נאשם, על פסק דין בו התקבל ערעור המדינה על קולת העונש. המבקש הורשע בשני מקרים של סיוע לגניבת רכב ונדון לשישה חודשי עבודות שירות. בית המשפט המחוזי החמיר את עונשו כדי 9 חודשי מאסר בפועל.

ו.       רע"פ 2011/10 בדרן נגד מדינת ישראל (10.2.10) - הנאשם הודה והורשע בעבירות של גניבת רכב וניסיון גניבה, הנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, תסקיר חיובי נדון ל- 8 חודשי מאסר בפועל, בקשת ערעור שהגיש נדחתה.

14.  בענייננו אומנם מדובר בעבירת ניסיון לגניבת רכב, שכן העבירה לא הושלמה. אולם, לפי האמור בכתב האישום הנאשמים הגיעו למקום ברכב נוסף, ניכר כי קדם תכנון מוקדם ומוקפד, העבירה לא הושלמה רק מכיוון שכוח משטרתי הגיע למקום. מטרת האבחנה בין העונש בגין העבירה המושלמת לעבירת הניסיון הינה "לאיין את השפעתם של המזל המוסרי ושל המקריות במידת הענישה" (ראו: דן ביין "הערות לעבירת הניסון לאור תיקון 39 לחוק העונשין" המשפט ג 302 (1996)), אולם אין מקום לתגמל נאשם שלא השלים מעשה העבירה רק בשל נסיבות חיצוניות שלולא התרחשותן הוא היה ממשיך ומשלים את זממו (ראה רע"פ 4249-12 דרור ציאש נ' מדינת ישראל (19.08.12), לכן יש להתייחס לעבירת הניסיון כמעט כמו לעבירה מושלמת.

15.  בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג), לאחר ששקלתי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומדיניות הענישה הנהוגה ולנסיבות כתב האישום, מצאתי לקבוע שמתחם העונש ההולם נע בין 9 חודשי מאסר בפועל ל 18 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית וזאת ביחס לנאשם 2.

16.  לגבי נאשם 1 שהורשע בעבירת הסיוע, מצאתי לקבוע מתחם עונש הולם שנע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצה בעבודת שירות ועד 14 חודשי מאסר בפועל.

 

גזירת העונש המתאים לנאשמים

17.  בגזירת העונש בתוך המתחם שנקבע, על בית המשפט להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין.

בענייננו, ראיתי להתחשב לקולא בהודאתם של הנאשמים שנעשתה מיד לאחר תיקון כתב האישום, הודאה הטומנת בחובה נטילת אחריות על מעשיהם. עוד ראיתי להביא בחשבון לטובת הנאשמים את העובדה שאין לחובתם כל הרשעות קודמות וזוהי הסתבכותם הראשונה עם החוק.

בנוסף, ראיתי להביא בחשבון את הרושם החיובי שעשו הנאשמים על שירות המבחן על אף ששניהם לא עברו הליך טיפולי משמעותי. בהקשר לתסקירי שירות המבחן, לא ראיתי מקום לקבל את ההמלצה להטלת צו של"צ. ענישה מקלה מעין זו אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות רכוש ובמיוחד בעבירות גניבת רכב ובנסיבות כפי שבענייננו, אין בה כדי לענות על האינטרס הציבורי הגלום במלחמה הבלתי פוסקת בגנבי הרכב, נאמר לא אחת כי בית המשפט אינו מחויב להמלצת שירות המבחן המתמקד, מטבע הדברים, בנאשם שבפניו ואין הוא מופקד על שיקולים אחרים שעיקרם טובת הכלל והאינטרס הציבורי. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"פ 2669/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד (3), 685 בקבעו כי: "חוות דעת שירות המבחן מתמקדת בפן השיקומי הנוגע להם ואילו חובת בית המשפט לתת דעתו לשיקולים כוללים של ההליך הפלילי וביניהם לעניינים ששירות המבחן אינו מופקד עליהם".

18.  לאחר ששקלתי בחשבון כל אלה, לא מצאתי הצדקה לחרוג לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם ועם זאת, מצאתי הצדקה לגזור את עונשם של הנאשמים ברף התחתון של המתחם בשים לב לכתב האישום המתוקן ונוכח היעדר עבר פלילי.

 

 

 

סוף דבר

19.  לאור כל האמור, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

נאשם 1 - חליל חמידי

א.   6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 27.8.23 עד השעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס ליד כלא באר-שבע.

תשומת לב הממונה על עבודות השירות כי התקבלה חוות דעת לפיה הנאשם מתאים לעבודת שירות, אולם המועד המפורט בחוות הדעת חלף (המועד בחוות הדעת הינו 7.6.23).

אני מזהיר את הנאשם שעליו לנהוג בהתאם לכללים ולתנאים שתקבע הממונה על עבודות השירות ושאם לא יעשה כן יכול ויופסקו עבודות השירות והוא יידרש לרצות את יתרת עונשו בכלא.

המזכירות תעביר העתק הפרוטוקול לממונה על עבודות השירות.

ב.                8 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה בהתאם לסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977

ג.                  4 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירת רכוש כלשהיא שאינה מפורטת בסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977 למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב.

ד.    קנס כספי בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.24 ובמשך כל 01 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.

את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

ה.   הנאשם יפצה את המתלוננת, עדת תביעה 1, הגב' אסתר רון, ת.ז 056746332, בסך של 2,000 ₪. בהסכמת הנאשם, הפיצוי ישולם מהפיקדון המצוי בתיק בש"ע 22806-05-22 וזאת ככל ואין מניעה חוקית אחרת לכך. ככל וקיימת יתרה על פירותיה לאחר ביצוע תשלום הפיצוי, תוחזר לידי הנאשם.

 

ו.      הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף-2019, על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה בה הורשע או כל עבירת רכוש למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב. ההתחייבות תהא לתקופה של שנתיים מהיום ובסך של 3,000 ₪ (ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול). .

 

נאשם 2 - מוחמד אלאעסם

ז.     9 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 27.8.23 עד השעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות במפקדת מחוז דרום של שב"ס ליד כלא באר-שבע.

תשומת לב הממונה על עבודות השירות כי התקבלה חוות דעת לפיה הנאשם מתאים לעבודת שירות, אולם המועד המפורט בחוות הדעת חלף (המועד בחוות הדעת הינו 28.6.23).

אני מזהיר את הנאשם שעליו לנהוג בהתאם לכללים ולתנאים שתקבע הממונה על עבודות השירות ושאם לא יעשה כן יכול ויופסקו עבודות השירות והוא יידרש לרצות את יתרת עונשו בכלא.

המזכירות תעביר העתק הפרוטוקול לממונה על עבודות השירות.

ח.               8 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירה בהתאם לסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977

ט.               4 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירת רכוש כלשהיא שאינה מפורטת בסימן ה'1 בפרק י"א לחוק העונשין התשל"ז 1977 למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב.

י.      קנס כספי בסך 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.24 ובמשך כל 01 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מידי ויתווספו תוספות פיגור כחוק, וזאת מעבר לזכותה של המאשימה לבקש הפעלת מאסר חלף הקנס.

את הקנס ניתן לשלם באחת מהדרכים הבאות:

·        בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il .

·        מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  - בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.

·        במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת בשוברי תשלום).

 

יא.הנאשם יפצה את המתלוננת, עדת תביעה 1, הגב' אסתר רון, ת.ז 056746332, בסך של 2,000 ₪. בהסכמת הנאשם, הפיצוי ישולם מהפיקדון המצוי בתיק בש"ע 22806-05-22 וזאת ככל ואין מניעה חוקית אחרת לכך. ככל וקיימת יתרה על פירותיה לאחר ביצוע תשלום הפיצוי, תוחזר לידי הנאשם.

יב. הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף-2019, על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה בה הורשע או כל עבירת רכוש למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב. ההתחייבות תהא לתקופה של שנתיים מהיום ובסך של 3,000 ₪ (ההתחייבות תוצהר לפרוטוקול). .

 

המזכירות תסגור את התיק.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

 

ניתן היום, כ"ז תמוז תשפ"ג, 16 יולי 2023, בהעדר הצדדים.