ת"פ 23137/09/19 – מדינת ישראל נגד יצחק צדוק,מיצויוסי בדרך שלך בע"מ,מוביקיז בע"מ,רכב א. קול בעמ,מצהר יעדים בע"מ,צדוק אומנויות (1989) בע"מ
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 23137-09-19 מדינת ישראל נ' צדוק ואח'
|
|
1
בפני |
כבוד סגן הנשיא ירון מינטקביץ
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל ע"י עו"ד שלי בנימין |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
1.יצחק צדוק 2.מיצויוסי בדרך שלך בע"מ 3.מוביקיז בע"מ 4.רכב א. קול בעמ 5.מצהר יעדים בע"מ 6.צדוק אומנויות (1989) בע"מ ע"י עו"ד יריב אבירם |
|
|
|
הנאשמים |
גזר דין |
נאשמות מס' 2-5 הן חברות אשר היתה להן פעילות עסקית בתקופה הרלוונטית והיו חייבות לדווח לרשות המסים על הכנסותיהן ולהגיש מאזן ודו"ח רווח והפסד ונאשם מס' 2 (להלן: הנאשם) היה מנהלן הפעיל.
בשנת 2017 מחזור העסקאות של נאשמת מס' 2 היה מעל 12.7 מיליון ש"ח, אך הנאשמים לא הגישו את הדו"ח במועד.
בשנים 2015-2018 מחזור העסקאות של נאשמת מס' 3 היה מעל 1.7 מיליון ש"ח, אך הנאשמים לא הגישו את הדוחות במועד.
בשנים 2015-2018 מחזור העסקאות של נאשמת מס' 4 היה מעל 1.3 מיליון ש"ח, אך הנאשמים לא הגישו את הדוחות במועד.
בשנים 2017-2018 מחזור העסקאות של נאשמת מס' 5 היה מעל 195,000 ש"ח, אך הנאשמים לא הגישו את הדוחות במועד.
בשנים 2017-2018 מחזור העסקאות של נאשמת מס' 6 היה כ- 1.2 מיליון ש"ח, אך הנאשמים לא הגישו את הדוחות במועד.
בשנים 2017-2018 הנאשם לא הגיש את הדוחות האישיים שלו במועד.
בשל כך הורשעו הנאשמים בעבירות הבאות:
2
נאשם מס' 1: 15 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד (13 דוחות חברת ושני דוחות אישיים).
נאשמת מס' 2: עבירה אחת של אי הגשת דו"ח במועד.
נאשמת מס' 3: ארבע עבירות של אי הגשת דו"ח במועד.
נאשמת מס' 4: ארבע עבירות של אי הגשת דו"ח במועד.
נאשמת מס' 5: שתי עבירות של אי הגשת דו"ח במועד.
נאשמת מס' 6: שתי עבירות של אי הגשת דו"ח במועד.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת העבירות, שהתבטאה בכך שהנאשם הפעיל חמש חברות שונות, אשר מחזור העסקאות המצטבר שלהן עמד על מעל 17 מיליון ש"ח, ובחלק מהחברות פעל במשך ארבע שנים. עוד התייחסה לפגיעתן של העבירת בערכים מוגנים ולכך למרות שהמחדלים הוסרו בסופו של דבר, הדבר נעשה באיחור משמעותי וחלק מהדו"חות הוגשו ללא חוות דעת של רואה חשבון, באופן שהקשה על פקיד השומה. לאור אלה ביקשה להשית על הנאשם עונש של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות ועונשים נלווים ועל החברות ביקשה להטיל קנס, למרות שאינן פעילות.
ב"כ הנאשם טען, כי על דרך הכלל, במקרים דומים, בהם נאשם מסיר את מחדלי כתב האישום, עמדת המאשימה היא להטיל מאסר מותנה וקנס, וקר מקום בו המחדלים אינם מוסרים העמדה היא למאסר. עוד התייחס לכך שמלבד נאשמת מס' 2, אשר לא הגישה רק את דו"ח שנת 2017, שענינו מחזור עסקאות של 12.7 מיליון ש"ח, מחזורי ההכנסה השנתית של יתר החברות היו נמוכים. לצד זאת הפנה למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, הנמצא בפשיטת רגל ומשתכר סכומים נמוכים ולהודאתו.
מתחם העונש ההולם
לאורך תקופה של ארבע שנים ניהל הנאשם חמש חברות מבלי להגיש דוחות ולשלם מסים, ומדובר בעבירות חמורות: חובתו הראשונה של כל עוסק היא להגיש דוחות אמת במועד. אי הגשת דו"חות והמנעות תשלום מסים חותרות תחת ערכים חברתיים בסיסיים של שוויון ונשיאה משותפת בנטל, ומכל בחינה מהווה שליחת יד לקופת הציבור.
לא מיותר להזכיר, כי מחזור הכנסות המצטבר של חמשת החברות לאורך התקופה היה מעל 17 מיליון ש"ח - והתקשיתי לקבל שמתוך סכום זה לא נמצאו לנאשמים המשאבים הדרושים לשלם לרואה חשבון ולהגיש דוחות במועד. לצד זאת הבאתי בחשבון כי רק נאשמת מס' 2 הפיקה הכנסות גבוהות (מעל 12.7 מיליון ש"ח בשנת 2017), ויתר מחזורי ההכנסות של הנאשמות 3-6 היו נמוכים יחסית.
3
עבירה של אי הגשת דוח במועד אמנם נופלת בחומרתה מעבירת המס המטריאליות, באשר אין בה יסוד אקטיבי של מרמה, אלא רק של המנעות מביצוע חובה. עם זאת, אין להקל בה ראש ואין לראותה בסלחנות. כפי שציינתי למעלה, הבסיס לגביית מס אמת הוא הגשת דוחות נכונים במועד והמנעות מהגשת דוח חותרת תחת בסיס זה.
לעתים רבות מתיחסת החברה בסלחנות לעברייני מסים, כאילו אין חומרה במעשיהם - ולא היא. יש לראות את עבריין המס ככל עבריין אחר שולח ידו ברכוש חברו, ועל בתי המשפט להעביר את המסר, כי דינו של מי שנמנע מלשלם מסים כדינו של כל אדם אחר השולח ידו לקופת הציבור.
בנוסף לכך, שיקול ההרתעה הוא מרכזי בעבירות מסים. המדובר בעבירות אשר קל לבצען וקשה לגלותן. לפיכך, יש חשיבת רבה לגורם הרתעה, אשר יהווה משקל נגד לקלות שבביצוע העבירות ולרווח הכספי הטמון בהן.
פסיקה עקבית של בית המשפט העליון ושל הערכאות הדיוניות קובעת, כי ככלל יש להשית מאסר בפועל, לריצוי ממש, בגין עבירות של אי הגשת דוחות במועד, בעיקר במקרים בהם לא הוסר המחדל. ר' למשל רע"פ 3857/13 יצחקיאן נ' מדינת ישראל, שם נקבע:
"עבירות המס, בהן הורשע המבקש, חותרות תחת ערך השוויון, הן גוזלות כספים מהקופה הציבורית ופוגעות במישרין ביכולותיה הכלכליות של המדינה ובאיתנותה הפיננסית. אין צריך לומר, כי פגיעה זו ניכרת, בעקיפין, בכיסם של כל אחת ואחד ממשלמי המיסים בישראל (ראו, למשל: רע"פ 3385/13 דימיטשטיין נ' מדינת ישראל (29.5.2013); רע"פ 2638/13 עובדיה נ' מדינת ישראל (28.4.2013); רע"פ 5906/12 עזרא נ' מדינת ישראל (9.9.2012)). על יסוד טעמים אלו, השתרשה בפסיקה העמדה, לפיה יש להשית על עברייני המס עונשי מאסר לריצוי בפועל וקנסות משמעותיים, תוך מתן משקל הבכורה לשיקולי ההרתעה והגמול והעדפתם על-פני נסיבותיו
וכן ר' רע"פ 9/09 מזרחי נ' מדינת ישראל:
"כפי שציין בצדק בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטים צבן, בן-עמי וכרמל), הדוחות השנתיים שעל נישומים להגיש לרשות המסים משיתים את הבסיס לקיומה של מערכת המס ולפעולתה התקינה. הגשתו של דוח מס אינה ענין טכני פעוט ערך. הדוחות המוגשים משמשים כלי ראשון במעלה בידיה של רשות המסים במילוי חובתה לקיים הליך גבייה סדור והוגן. בדרישת ההגשה אין להקל ראש, והדבר מתבטא גם בסנקציה הנלווית להפרתה (וראו דברים שכתב הנשיא מ' שמגר בהמ' 218/81 שמוע נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(4) 804, 805 (1981))."
4
ר' גם רע"פ 3120/14, נעים נ' מדינת ישראל, ע"פ 2321-11-07, שמחוני נ' מדינת ישראל, רע"פ 6095/06, צדוק לוי נ' מדינת ישראל ועפ"ג 12944-09-18, ריכרט נ' מדינת ישראל, אשר בכולם אושרו ענשי מאסר בפועל במקרים דומים - אך מדובר במקרים בהם המחדלים לא הוסרו.
לאור העובדה כי מדובר ברצף התנהגותי אחד הנוגע לכל העבירות, אקבע מתחם עונש אחד ביחס לכל הדוחות אותם לא הגיש הנאשם. בשים לב למכלול הנתונים, ובהם העובדה שהנאשם ניהל במקביל בתקופה של ארבע שנים לא פחות מחמש חברות, אשר מחזור ההכנסות המצטבר שלהן הוא מעל 17 מיליון ש"ח, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר ועד שנה וחצי מאסר ועונשים נלווים. ר' למשל עפ"ג 8626-09-20, כהן נ' מדינת ישראל שם אושר מתחם דומה, בנסיבות חמורות פחות.
אכן, ישנם מקרים רבים בהם מתחם העונש בגין עבירות דומות, של אי הגשת דו"ח במועד, מתחיל במאסר מותנה, אך לאור נסיבותיו של המקרה, ובהן היקפן של מבחינת מספר החברות אותן ניהל הנאשם, תקופת ביצוע העבירות והמחזור הכספי הגבוה, המתחם יתחיל במאסר קצר.
נתונים שאינם קשורים לעבירות
הנאשם יליד 1965, אין לחובתו הרשעות קודמות.
כפי שפרטתי למעלה, מטיעוני הסניגור (הנתמכים במסמכים) עולה כי הנאשם נמצא בפשיטת רגל ומצבו הכלכלי קשה.
דיון והכרעה
לזכות הנאשם זקפתי את העובדה שהודה במיוחס לו והסיר את מלוא המחדלים. כמו כן הבאתי בחשבון את נתוניו האישיים, ובהם הודאתו ומצבו הכלכלי. לאור אלה אשית עליו עונש הנמצא בתחתית המתחם. מכיוון שהחברות אינן פעילות, אשית עליהן התחייבות להמנע מעבירה.
לפיכך גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
נאשם מס' 1
א. חודש וחצי מאסר בפועל, בו יישא הנאשם בדרך של עבודות שירות. תחילת ריצוי העונש ביום 9.12.21, על פי הנחית הממונה על עבודות השירות ופורט בחוות דעתו מיום 3.10.21.
ב. ארבעה חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא עם יעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירה על פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף שהיא פשע או עוון.
ג. קנס בסך 12,000 ש"ח או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס יחולק לשנים עשר תשלומים שווים. תשלום ראשון עד ליום 1.3.22 ויתר התשלומים עד לראשון בכל חודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.
נאשמות מס' 2-6
5
התחייבות בסך 5,000 ש"ח לא לעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירה על פקודת מס הכנסה או חוק מס ערך מוסף שהיא פשע או עוון. נאשם מס' 1 יצהיר בשם החברות.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום.
ניתן היום, ד' חשוון תשפ"ב, 10 אוקטובר 2021, בנוכחות הצדדים.
