1.      הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973, ונטילת חשמל, לפי סעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן-החוק).

2.      כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן, עובר ליום 1.11.21 החליט הנאשם להקים מעבדה לגידול סם, ולצורך כך הקים קירות לחלוקת המקום לחדרים. הנאשם צייד את המעבדה בציוד רב הכולל מאות מנורות ושנאים, 84 מאווררים, מפוחים, מזגנים, בריכות מים והתאמת מערכת החשמל לחיבור פיראטי. ביום 2.10.22 נתפסו במעבדה שתילים רבים של סם קנביס וכן סם בשלבי גיזום וייבוש במשקל כולל של 329 ק"ג, שווי מוערך של גרם סם בין 70-100 ₪. באותו המועד סייעו נאשמים 2-4 לנאשם בגידול הסם והפקתו. עוד נטל הנאשם חשמל ללא רשות בשווי מאות אלפי ₪.

3.      ביום 17.7.23 הציגו הצדדים הסדר טיעון לכל הנאשמים, נאשמים 2-4 הורשעו בסיוע לגידול בסם, באשר לנאשמים 2 ו-4 עותרים הצדדים במשותף לעונש מאסר בדרך של עבודות שירות, אין הסכמה עונשית בעניינו של הנאשם ונאשם 3.

4.      בהמשך לבקשת ב"כ הנאשם התקבל דו"ח סוציאלי שב"ס על אודות הנאשם ממנו עולה, כי הנאשם עצור יותר משנה בבימ"ר "הדרים", ללא בעיות משמעת, בדיקות שתן נקיות. הנאשם הביע רצונו להשתלב בפרויקט הכנה לגמילה ומצוי בקשר מעקבי עם עו"ס האגף.

טיעוני הצדדים לעונש

5.      המאשימה, באמצעות ב"כ ד. ענבר, עמדה על הערכים החברתיים שנפגעו, ובהם הנזק לציבור והפגיעה בשלומו וביטחונו. עוד עמדה על הצורך להיאבק בתופעת גידול הסמים והפצתם באמצעות ענישה משמעותית ומרתיעה, ועל נסיבות ביצוע העבירה שכללו תכנון מוקדם ומוקפד, ממניע כלכלי לרווח קל ומהיר מעסקים לא חוקיים. לפיכך, עתרה למתחם ענישה הנע בין 40-60 חודשי מאסר וענישה נלווית הכוללת מאסר על תנאי מכביד וחילוט כסף שנתפס אצל הנאשם. המאשימה הדגישה כי המעבדה פעלה תקופה ארוכה, כי הנאשם ביצע פעולות הכנה ונעזר בנאשמים האחרים שסייעו לו וכן גנב חשמל בשווי רב. נוכח העדר אפיק שיקום ועבר פלילי עתרו לעונש ראוי של 45 חודשי מאסר. המאשימה הגישה אסופת פסיקה.

6.      ב"כ הנאשם, עו"ד בן שעיה, עמד על נסיבות חייו של הנאשם ומאמצי שיקומו במהלך מעצרו, לדבריו הנאשם עבר מספר קבוצות טיפוליות, השלים תעודת בגרות ומתנהג במעצר ללא רבב. הנאשם נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה, כשהרקע לדברי הסניגור הוא חובות כספיים שחב להוצאה לפועל. אשר למתחמי הענישה הפנה לפסיקה במקרים דומים, לטענתו מתחם הענישה גמיש ויש מקום להתחשב במצב החירום בו אנו מצויים וברצונו של הנאשם להשתקם, לפיכך ביקש להסתפק בעונש מאסר בן 28 חודשים ולהמנע מהטלת קנס מכביד.

7.      הנאשם בדברו האחרון הצר על מעשיו, הסביר כי היה חנוק בחובות וניסה למצוא דרך להחזירם וכיום הוא מבקש להשתקם ולעבור לבית סוהר שבו ישולב בהליכי טיפול בהתמכרויות.

דיון והכרעה

מתחם העונש ההולם

8.      על ההליך שבפני חלים עקרונות הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בהתאם להוראות תיקון 113 לחוק. ע"פ הוראות אלו, העיקרון המנחה בענישה הינו עקרון ההלימה שפירושו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ובמידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בדרכו של עקרון זה, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך שהוא מתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע ומידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבותיה הקונקרטיות של העבירה. בשלב הבא, לאחר שנקבע מתחם העונש, ובית המשפט לא מצא מקום לחרוג ממנו לקולא או לחומרא, נקבע העונש הראוי תוך התחשבות בנסיבות העושה.

9.      אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת מעשי הנאשם ופגיעתם בערכים המוגנים של בריאות הציבור, שלומו, ביטחונו וחשיפתו לנזקים ישירים ועקיפים הנגרמים כתוצאה מגידול סמים בהיקף כה נרחב. פסיקת בית המשפט העליון עמדה לא אחת על הצורך במיגור עבירות גידול סמים במעבדות ייעודיות ועל פוטנציאל הנזק הטמון בה "הלכה מושרשת היא שבעבירות של ייצור והפקת סם מסוכן בכמות משמעותית, על הענישה להיות מחמירה ומרתיעה. עבירות כאלו מעוררות צורך בהטלת ענישה ממשית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוען. זאת, בין היתר במטרה למגר את מעבדות הסמים הפועלות במדינה, המתפשטות כאש בשדה קוצים" (ע"פ 126/22 מדינת ישראל נ' פלוני (27.4.2022); ע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018); ע"פ 5807/17 משה דרחי נ' מדינת ישראל (18.6.2018)); עפ"ג (מח'-מרכז) 27388-03-20 מדינת ישראל נ' סויסה (14.12.2020)).

10.  עוד מורה הפסיקה, כי בעבירות גידול סם בהיקף נרחב שומה עלינו לבכר את האינטרס הציבורי והרתעת הרבים על פני נסיבותיו של הנאשם (ע"פ 2194/14 בן שמעון נ' מדינת ישראל (10.9.2014)):

"בית משפט זה חזר פעם אחר פעם על הצורך להחמיר בעונשם של מי שעברו עבירות סמים ולא אחת נפסק כי ככלל כאשר בעבירות סמים עסקינן השיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של הנאשם נסוגים מפני האינטרס הציבורי שבהרתעת הרבים ומפני הצורך למיגור נגע זה"

11.  מדרג חומרתה של עבירת הגידול נקבע בהתאם לנסיבותיה, כך בין היתר ייבחנו מידת התכנון המוקדם, היקף השתילים, כמות ומשקל הסמים שגדלו והכלים והמשאבים שהושקעו בגידול (ע"פ 8988/16 בן סימון נ' מדינת ישראל (8.3.2017)). בענייננו, הנאשם הקים במקום רחב ידיים מעבדה לגידול סם, צייד אותה ברכוש רב וחיבר את מערכת החשמל שבמקום חיבור פיראטי כדי להמנע מתשלום עבור החשמל. הגם שלא ידועה במדויק משך התקופה שבה תפעל את המעבדה, עברה תקופה של כשנה ממועד הקמת המעבדה ועד לחשיפתה. במעשיו של הנאשם שלובים תכנון ותחכום רב, המעבדה צויידה בציוד רב ערך. לטענת הנאשם הוא אינו בעל הממון והעומד מאחורי הקמת המעבדה, אך הוא לא הצביע על אדם אחר שעמד מאחוריו.

לטענת הנאשם תפעל את מעבדת הסם לצורך תשלום חובות שחב, הנאשם מצא פתרון מפוקפק וקל לפרעון חובותיו ובמשך תקופה ארוכה התפרנס ועסק בתפעול המעבדה. הנאשם אף נעזר באחרים לתפעול הסם, כך נמצאו ביום החיפוש במעבדה שלושת הנאשמים הנוספים שנקראו לסייע לו בעבודתו.

חלקו היחסי של הנאשם משמעותי. בהינתן משקל הסם, משך תפעול המעבדה והרקע להקמתה מצאתי כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף גבוה. מדובר בעבירות שבוצעו בתכנון מוקפד תוך השקעת משאבים רבים לצורך הקמתה ותפעולה של המעבדה, הנאשם שימש חוליה מרכזית בגידול הסם ולולא פעילות המשטרה לחשיפת המעבדה, ברי כי היה ממשיך בביצוע מעשיו הפסולים.

מדיניות הענישה הנוהגת

12.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי מנעד הענישה בעבירות גידול סם במעבדות בהיקפים דומים כולל ברובו עונשי מאסר שאינם קצרים. עוד מורה הפסיקה, כי בעבירות גידול סם בהיקף נרחב שומה עלינו לבכר את האינטרס הציבורי והרתעת הרבים על פני נסיבותיו של הנאשם. עמד על כך כב' השופט אלרון בע"פ 2139/22 שלום ג'נאח נ' מדינת ישראל (14.7.2022):

"אין להסכים עם מציאות שבה פונים אזרחים מן השורה לשמש כחוליה בשרשרת אספקת הסמים וזאת כדי לגרוף רווח כלכלי "מהיר וקל". ההזדמנות "העסקית" קורצת לאלו שבמצוקה, והם נענים לה אף מתוך מודעות לאיסור שבמעשים, לנזק שייגרם כתוצאה מכך ולמחיר אותו ישלמו היה וייתפסו בעבירתם. משכך, יש צורך בענישה ממשית ואפקטיבית אשר תרתיע עבריינים פוטנציאליים מביצוע עבירות סמים. כך, ענישה מתאימה תעביר את המסר כי ניסיונות הקמת מעבדות סמים בהיקף נרחב - אינן בעלות תוחלת כלכלית".

בע"פ 2519/21 גולדשטיין נ' מדינת ישראל (9.6.2021) נדון ערעור נאשם ששכר יחד עם אחר בית בן 4 קומות לתקופה של כעשרה חודשים, במהלכה הקים בבית מעבדה לגידול קנבוס, בה נתפסו שתילים במשקל כולל של 236.32 ק"ג נטו, וקנאביס במשקל של 447 גרם. הנאשם חיבר את החשמל בבית לחיבור פיראטי, כתוצאה מכך נוצר עומס חשמל גבוה בארון החשמל הציבורי הסמוך לבית שגרם לשריפה בארון החשמל. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 60-30 חודשי מאסר. הנאשם, בן 52, ללא עבר, רופא שיניים במקצועו, בעקבות אירוע לבבי חלה התדרדרות במצבו. את העבירות ביצע ממניע כלכלי מאחר וצבר חובות כבדים. השתלב באופן מוצלח בהליכי טיפול שונים לרבות גמילה מהתמכרות, נקבע כי סיכויי שיקומו מצדיקים הקלה בעונש אך לא הימנעות ממאסר ממש. נדון מטעמי שיקום למאסר בן 20 חודשים. הנאשם חזר מערעורו נוכח הערות בית המשפט העליון;

בע"פ 8224/17 פרץ נ' מדינת ישראל (21.6.18) נדון ערעור נאשם שהקים מחסן והקים בו מעבדה לגידול סם קנבוס, בה נתפסו סמים במשקל של 170 ק"ג. נקבע מתחם ענישה הנע בין 48-30 חודשי מאסר. הנאשם, גילו מבוגר, ללא עבר, מצבן הרפואי של בנות משפחתו מורכב, נדון למאסר בן 36 חודשים. הנאשם חזר מערעורו לאחר שנשמעו הערות בית המשפט העליון;

בע"פ 5093/17, 5103/17 לזר בקשט נ' מ"י (‏1.1.2018)- הורשעו המערערים בעבירות של קשירת קשר לפשע וגידול סם. המערערים קשרו קשר להקמת מעבדה לגידול סם מסוג קנבוס, ביצעו פעולות רבות לצורך הקמת המעבדה, רכשו ציוד רב לתפעול המעבדה, וגידלו במשך מספר חודשים שתילים במשקל כולל של 131 ק"ג. בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הולם אשר נע בין 30 עד 48 חודשי מאסר בפועל והשית על הנאשמים עונשי מאסר בני 34 חודשים ו- 30 חודשים, וקנס של 50,000 ₪. בית המשפט העליון מצא להפחית מעונשם 6 חודשי מאסר מטעמי שיקום.

בת"פ (מח' מרכז) 39513-02-21 מדינת ישראל נ' אוחיון (18.7.2022), הורשע נאשם בעבירות של ייצור והכנת סם קנבוס במעבדה שהקים, בה נתפס סם במשקל 288.34 ק"ג בשלבי גידול שונים. עוד הורשע בגניבת חשמל בשווי של כ-67,000 ₪. נקבע מתחם ענישה הנע בין 64-40 חודשי מאסר בפועל. הנאשם, צעיר ללא עבר, נסיבות חייו מורכבות, החל בטיפול ראשוני. בית המשפט מצא לחרוג במידת מה מהמתחם והעמיד עונשו על 32 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך 30,000 ₪;

בת"פ (מח' ב"ש) 49625-04-17 מדינת ישראל נ' אלאטרש (18.3.18) נדון נאשם בעבירת גידול סם, בכך שגידל בחממה הסמוכה לביתו קנבוס במשקל של 253.9 ק"ג. נקבע מתחם ענישה הנע בין 5-2.5 שנות מאסר. הנאשם, ללא עבר, ניהל אורח חיים נורמטיבי, נסיבותיו המשפחתיות מורכבות, את העבירה ביצע ממניע כלכלי. נדון למאסר בן 45 חודשים;

בת"פ (מח' י-ם) 13048-04-21 מדינת ישראל נ' שרף (20.1.2022) נדון נאשם שהורשע בהקמת מעבדה לגידול קנבוס בה גידל יחד עם אחרים כ-200 ק"ג נטו סם וגנב חשמל בשווי של 364,040 ₪. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי המאשימה תטען שהנאשם לא היה מיוזמי או מנהלי המעבדה אלא עבד בה מספר חודשים תמורת שכר חודשי. ההגנה תטען שעבד במעבדה חודשיים בלבד. נקבע מתחם ענישה הנע בין 48-24 חודשי מאסר. הנאשם, בן 65, לחובתו עבר פלילי רלוונטי, מנהל אורח חיים לא יציב, שרוי במצוקה כלכלית, נדון למאסר בן 28 חודשים;

בת"פ (מח' י-ם) 40327-10-19 מדינת ישראל נ' זדה (21.2.2021) נדון נאשם שהורשע בהקמת מעבדה לגידול קנבוס בה נתפסו שתילים במשקל 224 ק"ג. עוד הורשע בנטילת חשמל בשווי של כ-171,623 ₪, צוין שחיבור החשמל יצר סכנת התחשמלות ושריפה לדירה בה הוקמה המעבדה ולבניין כולו. נקבע מתחם ענישה הנע בין 50-28 חודשי מאסר. הנאשם, צעיר, ללא עבר, עובר הליך גמילה מסמים, עונשו הוקל מטעמי שיקום, נדון למאסר בן 24 חודשים;

בת"פ (מח-ת"א) 52341-07-20 מדינת ישראל נ' לב (20.5.21) נדון הנאשם בגין גידול סם במשקל 250 ק"ג למאסר בן 28 חודשים. נקבע מתחם ענישה שנע בין 33-55 חודשי מאסר, בית המשפט מצא לחרוג קמעה לקולא מטעמי שיקום;

בת"פ (מח-מרכז) 31599-08-20 מדינת ישראל נ' בוזגלו (גזר דיני מיום 1.3.23) הורשע נאשם בגידול סם במשקל של 425 ק"ג. נקבע מתחם ענישה שנע בין 45-66 חודשי מאסר. הנאשם נדון לענישה בדרך עבודות שירות מטעמי שיקום יוצא דופן.

13.  אשר על כן, לאחר שבחנתי את נסיבות מעשי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת מתחם ענישה הנע בין 36-60 חודשי מאסר. זהו המקום לציין, שלא ניתן לגזור גזירה שווה בעניינו של נאשם זה מהעונשים להם עותרים הצדדים בעניינם של נאשמים 2 ו-4 מאחר שחלקם שולי והם הורשעו בסיוע בגידול סם רק ביום התפיסה.

14.  הנאשם שלפניי בן 33, עברו אינו מכביד, הרשעתו האחרונה משנת 2019 בעבירה של החזקת סם לשימוש עצמי. הנאשם עצור בתיק מזה שנה, הודה והביע חרטה על מעשיו. ניכר שהנאשם מנצל את תקופת מעצרו לצורך תחילת שיקומו, שולב בקבוצות טיפוליות והשלים בגרויות. עם זאת, אין מדובר בהליך טיפולי ממשי, הסיכון הנשקף ממנו למעורבות חוזרת בהתנהלות עוברת חוק ממשי, וככל שיבקש לערוך שינוי משמעותי בדרכי התנהלותו עליו לעבור הליך שיקום רציני וארוך טווח.

15.  לאחר שבחנתי את כלל נסיבות הנאשם מצאתי למקם את עונשו בחלקו התחתון של המתחם. ראוי להטיל על הנאשם קנס מכביד, מעשיו בוצעו ממניע כלכלי וכן הורשע בגניבת חשמל בהיקף נכבד. בצד זאת אתחשב במצבו הכלכלי הקשה ונסיבותיו.

16.  אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.    38 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו 2.10.22.

ב.     10 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים עבירת סמים מסוג פשע החל מיום שחרורו ממאסר.

ג.       6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים עבירה של גניבת חשמל החל מיום שחרורו ממאסר.

ד.     קנס בסך 40,000 ₪ או 100 ימי מאסר. הקנס ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.1.24.

הסמים - להשמדה. ציוד המעבדה- לחילוט/השמדה.

צו כללי למוצגים.

מחלטת כסף בסך 900 ₪ שנתפס אצל הנאשם לטובת המדינה.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, ז' כסלו תשפ"ד, 20 נובמבר 2023, במעמד הצדדים.