1.      לנאשם מיוחסת עבירת תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

2.      על פי הנטען בחלק הכללי של כתב האישום, הנאשם הוא בנם של מר ד' א' (להלן: "המתלונן") וגב' מ' א' (להלן: "המתלוננת") ואחיה של ש' א' (להלן: "האחות").

3.      צוין כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, התגורר הנאשם ביחידת דיור הצמודה לבית הוריו.

4.      על פי עובדות כתב האישום, ביום 23.5.2021 בשעה 21:15 או בסמוך, שלח המתלונן הודעת ווטס-אפ לנאשם לפיה המתלוננת הכינה ארוחת ערב. לאחר מכן יצא הנאשם מהדלת המקשרת בין יחידת הדיור לבית, ושאל את המתלונן אשר ישב בכורסה אם שוחח עם השוטר הקהילתי חגי. המתלונן השיב בשלילה, או אז התקרב הנאשם לפניו של המתלונן והיכה אותו במכת אגרוף לראשו, החל לקלל כשהוא זורק כיסאות לכל עבר, נטל כיסא והשליכה לעבר האחות.

5.      נוכח זאת, ניסה המתלונן להגן על בתו ואולם הנאשם היכה בראשו בשנית.

6.      שכנים שהגיעו למקום תפסו בנאשם, וכתוצאה ממעשיו נגרם נזק למשקפי המתלונן.

7.      ביום 27.4.2023 ולאחר ששמעתי את הנאשם בדיון שנערך בפניי, הוריתי לפסיכיאטר המחוזי להגיש חוות דעת בעניינו, במסגרתו יבחן הן את אחריותו בעת ביצועה של העבירה, והן את כשירותו לעמוד לדין.

8.      במסגרת חוות דעת שהוגשה ביום 12.6.2023 ציין ד"ר ארגו, כי הנאשם מאובחן כחולה בסכיזופרניה אשר פרצה בשנת 2005, אז החלו לראשונה מחשבות שווא של רדיפה כלפי כוחות הביטחון. הנאשם אושפז לראשונה בשנת 2015 בכפר שאול בתוקף צו הסתכלות, ובמהלכה עלה, כי הוא מצוי במצב פסיכוטי פרנואידי עם מערכת מסועפת של מחשבות שווא של רדיפה כלפי מערכת החוק והמערכת הפסיכיאטרית. בהעדר שיתוף פעולה הומלץ על הוצאת צו אשפוז.

9.      לאחר שחרורו מתוקף החלטת וועדה, פסק הנאשם מליטול טיפול תרופתי אך הסכים למעקב פסיכיאטרי. צוין, כי בשנת 2017 אושפז בשנית לאחר אלימות מילולית בה נקט כלפי הפסיכיאטרית המטפלת, ולאחר טיפול תרופתי שקיבל, רמת התוקפנות ירדה אך עדיין נמצא כי הוא חסר שיפוט. הנאשם שוחרר לאחר חודשיים תחת הוראה לטיפול כפוי במרפאה.

10.  ד"ר ארגו נותן התייחסותו באשר לאירוע נשוא האישום בין היתר על סמך הודעתו של הנאשם במשטרה ומוסיף, כי למרות ניסיונות חוזרים לשכנע את הנאשם להגיע לבדיקה הוא סירב לכך, ואולם הסכים שתיערך עמו שיחה טלפונית. לדעת הבודק, בנקל ניתן היה להתרשם מהפרעות גסות ביותר בהלך חשיבה. הוסף, כי אופי מחשבות השווא שתועדו בעבר הן אותן מחשבות שמונעות מהנאשם כעת בסבירות קרובה לוודאית, לשתף פעולה עם בדיקה פסיכיאטרית, וללא טיפול מתאים מצבו לא ישתנה, ואין גם כל סיכוי שיגיע מרצונו לבדיקה פסיכיאטרית אמבולטורית.

11.  נוכח טעמים אלו, ממליץ ד"ר ארגו להורות על הסתכלות בתנאי אשפוז שכן לדעתו קיימת אפשרות סבירה כי הנאשם יימצא לא אחרי למעשיו ולא כשיר לעמוד לדין.

12.  המאשימה ביקשה לאמץ את המלצתו של ד"ר ארגו, בעוד ב"כ הנאשם, נוכח עמדת הנאשם המתנגד לכך, הותירה את ההחלטה לסמכותו של בית המשפט.

13.  סבורני, כי מן הראוי לאמץ את תוכנה של חוות הדעת והמלצתה ולהורות על עריכת הבדיקה בהסתכלות בתנאי אשפוז, זאת בפרט לאור האמור בה, ונוכח החרפה פסיכוטית פעילה במחלתו של הנאשם, והתנגדותו להגיע לבדיקה.

14.  הפסיכיאטר המחוזי יזמן בדחיפות את הנאשם לביצוע הבדיקה.

15.  הדיון יידחה ליום 12.10.2023 שעה 12:00.

הפסיכיאטר המחוזי יגיש את חוות דעתו לא יאוחר מיום 10.10.2023.

ההחלטה תישלח בדחיפות לצדדים ולפסיכיאטר המחוזי (יש לוודא קבלה טלפונית).

ניתנה היום, כ"א אב תשפ"ג, 08 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.