1

החלטה (בעתירה לגילוי ראיה חסויה)

1.         בפני עתירה לגילוי ראיות חסויות לפי סעיף 45 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א - 1977.

2.         המבקש עומד לדין בת.פ. 28268-05-13 בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, מעשה פזיזות ורשלנות (עבירה בניגוד לסעיף 338(א)(1) לחוק העונשין), הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית והחזקת כלים המשמשים לסם.

3.         במהלך ההליך המשפטי הוצאה על ידי השר לביטחון פנים תעודה בדבר ראיות חסויות מטעמי אינטרס ציבורי חשוב. תעודת החיסיון מתייחסת לכל מידע בקשר לשיטה, המקום והאמצעים ששימשו בביצוע הקלטות והסרטות במהלך חקירה, כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות זהותם של האנשים שמסרו למשטרה מידע המתועד בדו"חות הידיעה, ופרטים נוספים בדו"חות המידע שמספריהם פורטו בתעודת החיסיון.

4.         המבקש באמצעות בא כוחו מבקש להורות למשיבה לגלות תוכנם וזהותם של מוסרי המידע המתועדים בדו"חות הידיעה המפורטים בתעודת החיסיון.

2

            נטען בבקשה כי המבקש כופר שידע על המצאות הסמים בביתו ולמשטרה לא הייתה אפשרות להגיע לסמים אלא על בסיס מידע מוקדם ומדויק ומשכך האפשרות היחידה היא כי אדם אחר החביא את הסמים בביתו, ללא ידיעתו והדבר נעשה על מנת לפגוע בו.

בהינתן אלה, נטען כי קיימת סבירות גבוהה שמוסר המידע הוא זה שהחביא את הסמים בביתו של המבקש ולחילופין ברשותו המידע באשר לגורם שהסליק את הסמים.

5.         בדיון בפני ביום 13.2.2014 חזר ב"כ המבקש וטען כי אדם אחר הסליק את הסמים בביתו של המבקש וחשיפת תוכנם וזהותם של מוסרי המידע רלבנטית להגנת המבקש.

6.         המשיבה מתנגדת לחשיפת זהותם של מוסרי המידע ותוכן הידיעות וטוענת שגילוי הראיות הנ"ל עלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב ואין באי הגילוי כדי לפגוע בהגנת המבקש.

            המשיבה זימנה לדיון את קצין החסיונות זיו איתן עם תיקו המודיעיני של המבקש.

עדותו של קצין החסיונות נשמעה בדלתיים סגורות, בנוכחות ב"כ המשיבה ובהיעדר המבקש ובא כוחו. (פרטיכל הדיון נרשם על ידי בכתב יד והוכנס לכספת בית המשפט).

            בדיון קיבלתי לעיוני את המידעים, נושא תעודת החיסיון.

7.         דיון

            סעיף 45 לפקודת הראיות קובע:

"אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה."

3

העיקרון המנחה בנושא החיסיון הוא הצורך בעשיית צדק עם המבקש ובקיומו של משפט הוגן. על פי שני אלה יוכרע הדין בבקשה. שאלת הרלבנטיות של הגילוי המבוקש נבחנת על פי נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, תוך הערכה של מקומה ומשקלה במכלול הראיות ובחינת השאלה אם גלום בראיה פוטנציאל לסייע לנאשם בהגנתו ולעורר ספק סביר באשמתו (ראו לעניין זה ע"פ 889/96, מאזריב נ' מדינת ישראל, נא(1) 433 וכן בש"פ 838/84, ליבני נגד מדינת ישראל, לח(3) 729). ההכרעה בשאלה תלויה גם ביריעת המחלוקת שבין הצדדים.

8.         מאחר והדיון בבקשה התקיים בתום שמיעת הראיות, לרבות עדות הנאשם (לפני הסיכומים) יריעת המחלוקת הייתה פרוסה לפני לכל רוחבה.

לאחר שעיינתי בדו"חות המידע, תוכנם ותאריך קבלתם, הגעתי להחלטה שדינה של הבקשה להידחות מן הטעם שהם אינם רלבנטיים להגנת הנאשם ואין באף לא אחד מהם פוטנציאל שעשוי לסייע למבקש בהגנתו.

9.         לאור האמור לעיל, מטעמים שבאינטרס הציבור, אין לגלות את תוכנם של המידעים וזהותם של מוסרי המידע החוסים תחת תעודת החיסיון.

            סוף דבר, העתירה נדחית.

המזכירות תישלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ט אדר תשע"ד, 19 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.