1.      בפני בקשה מיום 21.3.23 שהינה, על פי מהותה, בקשה לקבלת צו עשה זמני. הבקשה הועברה לטיפולי במסגרת התורנות האזרחית.

2.      המדובר בבקשת המבקשת - הנתבעת, המופנית למשיב 2 - התובע 1 לפי כתב התביעה, שכותרתה "פתיחת החשמל בדירה" ובמסגרתה מתבקש בית המשפט להורות למשיב 2 לדאוג להשבת אספקת החשמל לדירה מושא התביעה, שלפי הטענה נותקה.

3.      המדובר בתובענה שהוגשה על ידי המשיבים ביום 14.3.23 כנגד המבקשת, בסדר דין מהיר, לפינוי מושכר, לפי פרק יב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"). לטענת המשיבים הם בעלי הזכויות בדירה המושכרת ונטען כי המבקשת הפרה באופן מתמשך את חוזה השכירות שנחתם עמה בנוגע לדירה, אשר תוקפו הסתיים זה מכבר וכי למרות זאת, המבקשת מסרבת לפנות את המושכר, שלא כדין.

4.      טרם הוגש לתיק כתב הגנה מטעם המבקשת-הנתבעת.

5.      בהתאם להוראות תקנה 81(א) לתקנות: "תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים". כך נקבע ביחס לתובע, אשר רשאי לתבוע מהנתבע סעדים נוספים בהליך נפרד, ללא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, אף שמדובר בסעדים נוספים בשל אותה עילה.

6.      כמו כן נקבע בתקנה 81(ג) לתקנות כי: "נתבע בתביעה לפינוי מושכר אינו רשאי להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי".

7.      ומכאן שעל פי פרק יב' לתקנות, במסגרת תביעה לפינוי מושכר, לא ניתן לאפשר לתובע, ובוודאי שלא לנתבע, להעלות עתירות לסעדים החורגים מהסעד העיקרי המתבקש בכתב התביעה.

8.      משלא ניתנת לנתבע בתביעה לפינוי מושכר האפשרות להגיש תביעה שכנגד, כך גם לא ניתן לדון בעתירתו של הנתבע לקבלת צו עשה זמני כנגד התובע, הנסמך על טענות נפרדות שמעלה הנתבע כלפי התובע, במישור היחסים החוזי הנטען ביניהם. שהרי מטרת הסעד הזמני, על פי טיבו וטבעו, לשרת סעד עיקרי ו"להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין" (תקנה 94 לתקנות). כל אלה לא מתקיימים בנוגע לבקשה המונחת לפני.

9.      העתירה אותה מעלה המבקשת בבקשתה, חורגת מהפלוגתאות הנדונות בהליך זה. ההליך הנדון איננו האכסניה הנכונה להעלותה ומקומה (וזאת מבלי להתייחס לטענות לגופן), בהליך נפרד.

10.  עוד אציין, אף מעבר לדרוש, כי הבקשה איננה מפורטת כנדרש, אף לא ברמה המינימאלית הנדרשת על פי הדין ממבקש סעד זמני, כדוגמת צו עשה זמני ואף לא צורפה לבקשה התחייבות עצמית של המבקשת, כמצוות התקנות. די גם בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

11.  לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

משלא מצאתי שהבקשה מצריכה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשפ"ג, 21 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.