1

 

/

 

נוכחים:

 

ב"כ המאשימה עו"ד כבאז

ב"כ הנאשם 2 עו"ד אזולאי

ב"כ הנאשם 6 עו"ד טליה גרידיש

 

 

 

המתלונן הוא בעל מגרש מכוניות, נשוי ואב לילדים. בין המתלונן לנאשמת 5 נוצר קשר ידידותי, כאשר היא ביצעה עסקאות של רכישת רכב ובתחילת 2012 השניים התנשקו.

 

נאשמת 5 היא אחותם של נאשם 1 ושימי, והיא סיפרה להם שהמתלונן "התעסק" איתה כדי לקשור עימם קשר לדרוש ממנו כספים.

 

במסגרת הקשר התקשר שימי למתלונן וביקש ממנו להגיע לכתובת בחולון, שם מתגורר נאשם 2, כדי לעזור לו בבדיקת רכב שהוא מעונין כביכול לרכוש אותו.

 

למעשה הכוונה היתה להזמין את המתלונן כדי לתקוף אותו ולאיים עליו בגין קשריו עם נאשמת 5.

 

המתלונן הגיע לכתובת המצויינת, שם פגש אותו נאשם 2, שאמר לו ששימי מבקש לדבר איתו לפני בדיקת הרכב, וכיוון אותו לדירה בה הוא מתגורר.

 

המתלונן ניגש עם הנאשם 2 לדירה, נאשם אחר המתין במקום, וכאשר נכנס המתלונן, נסגרה אחריו הדלת, שימי ונאשם 4 קפצו על המתלונן היכו אותו באגרופים, סטירות ובעיטות, נאשם 2 נעמד ליד הדלת כדי למנוע יציאת המתלונן מהדירה.

2

כל החבורה ובכללם נאשמים 2 ו- 6, המשיכו להכות את המתלונן בבעיטות ובאגרופים, אולם מאחר שהוא הניח את ידיו על פניו, לא יכול היה לנקוב בזהותו של מי שחבט בו.

 

הנאשם 1 ושימי איימו על המתלונן שיפגעו בו, הנאשם 1 שלף אקדח ואיים על המתלונן, אולם נאשם 6 ביקש מנאשם 1 שלא יעשה שימוש באקדח.

 

הנאשמת 5 הוזעקה לדירה כדי לבצע "עימות" עם המתלונן, ואמרה כי הוא נישק אותה, ואז החל נאשם 1 לצעוק על המתלונן, הורה לנאשמת 5 לעזוב את הדירה, ונאשם 2 ליווה אותה החוצה ואמר לה להמתין עד שהמתלונן יצא.

 

לאחר שהמתלונן עזב את הדירה, הוא התקשר לנאשם 6 כדי שיסייע לו להסדיר את העניינים עם נאשם 1.

 

בגין חלקם בארוע זה הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בעבירות של תקיפה בצוותא לפי סע' 379 בנסיבות סע' 382(א) לחוק העונשין, ואיומים לפי סע' 192 לחוק העונשין.

 

הודאה זו נעשתה במסגרת הסדר טיעון שעל פיו תוקן כתב האישום, הנאשמים 3 ו- 4 נידונו לעונשי מאסר בפועל, מאסר ע"ת ותשלום קנס, בעניינם של נאשמים 2 ו- 6 סוכם כי יוגש תסקיר שירות מבחן שיבחן אפשרות לביטול הרשעה, כשהתביעה תעמוד על השארת ההרשעה על כנה, והסנגורים יבקשו לבטל את ההרשעה, התביעה תדרוש מאסר ע"ת וכן קנס כספי.

 

לאור ההסדר הוגשו לבית המשפט תסקירי שירות המבחן.

 

הנאשם 2 מתגורר עם אימו ולא גוייס לצבא עקב אי התאמה. הוא החל לסייע לאביו בעבודתו בייצור מטבחים. אביו ואימו אינם נשואים ואימו היא המגדלת את הנאשם.

אין לנאשם הרשעות פליליות, הוא הסביר את ביצוע המעשים על רקע קשריו המשפחתיים עם יתר הנאשמים, לא קיבל אחריות על התנהגותו האלימה וזוהו אצלו מאפיינים המגבירים קיומו של סיכון להתנהגות אלימה.

רמת הסיכון להישנות אלימות היא בינונית.

 

שירות המבחן לא יכול היה לשלול סיכון להישנות העבירות, ונמנע מהמלצה טיפולית כחלופה עונשית, כשהנאשם שלל את הצורך בקבלת עזרה למצבו.

 

שירות המבחן לא מצא נימוקים מצדיקים לבטל את ההרשעה והמליץ להטיל עונש של מאסר ע"ת ופיצויים משמעותיים למתלונן.

 

בעניינו של נאשם 6 הוברר כי הוא בן 32, מתגורר עם בת זוג, מנהל עסק בתחום סחר במתכות ואין לו כל הרשעות קודמות.

 

3

שירות המבחן העריך כי רמת הסיכון מצידו לחזור על עבירות דומות הינה נמוכה, ומצא כי ענישה במסגרת חוק השל"צ תהיה הולמת, כעונש מרתיע ומציב גבולות וגובשה עבור הנאשם תכנית של"צ בהיקף של 200 שעות.

שירות המבחן הדגיש כי פרנסת הנאשם במסגרת עסקיו עלולה להיפגע אם יורשע בדין, בשל עבודתו עם גורמים המצריכים העדר עבר פלילי ולפיכך המליץ להמנע מהרשעת הנאשם, ולהעמידו בצו של"צ.

 

אין צורך להרבות במילים על חומרת המעשים שבוצעו כלפי המתלונן, אולם חלקם של הנאשמים בפרשה קטן יותר מיתר המעורבים.

 

ככל שהדבר מתייחס לנאשם 2, לאור המלצת שירות המבחן שלא להמנע מהרשעה מצד אחד, ולאור חלקו של הנאשם בפרשה, כאשר כיוון את המתלונן לדירתו ולאחר שהמתלונן נכנס נעמד ליד הדלת כדי למנוע יציאתו, בעוד בני החבורה מקיפים את המתלונן ומכים אותו, עובדות אלה אינן מצדיקות המנעות מהרשעה, מצד שני.

 

לפיכך איני מוצא מקום לבטל את הרשעתו של הנאשם, אני גוזר עליו ששה חודשי מאסר ע"ת, שלא יעבור תוך שלוש שנים עבירה של אלימות או איומים כלפי אדם אחר.

המתלונן ויתר על קבלת פיצוי מהנאשמים, והתביעה דרשה להטיל על הנאשם גם עונש של קנס. לאור העובדה שהנאשם עזב את מקום עבודתו אצל אביו בעקבות הודעת המשטרה כי הנאשם צפוי לסכנה מיתר המעורבים ומאחר שאימו היא היחידה שמסייעת לנאשם והפרנסה אינה מצויה אצל המשפחה, ומאחר שהנאשם לא הפיק כל רווח כספי מביצוע השתתפותו ומעורבותו בפרשה, אני נמנע מחיובו בתשלום קנס.

 

חלקו של הנאשם 6 בפרשה קטן אף יותר מזה של נאשם 2. מעורבותו מתבטאת אך ורק בנוכחותו במקום, כאשר יתר בני החבורה היכו את המתלונן וחבטו בגופו. מבחינה משפטית, נחשב הנאשם כמי שביצע עבירה של תקיפה בצוותא ואיומים כלפי המתלונן, אולם בפועל הוא לא נקט בפעילות פיזית נגדו, ואף לאחר סיום הארוע, שהמתלונן עזב את הדירה, סייע הנאשם למתלונן במגמה לפתור את הסכסוך בינו לבין הנאשם 1 ושימי. גם בזמן הארוע מנע הנאשם 6 מהנאשם 1 מלעשות שימוש באקדח שבו איים על המתלונן.

 

ככלל, יש להרשיע אדם שהוכחה אשמתו בפלילים, על פי סע' 182 לחסד"פ. ההרשעה של מי שעבר עבירה פלילית היא חולייה טבעית הנגזרת מהוכחת האשמה, ומממשת את תכלית ההליך הפלילי. היא מגשימה את ערך השיוויון בין נאשמים בהליך הפלילי ומונעת הפליתו בדרך החלתו (ע.פ. 9893/06 לאופר נ' מ.י.).

עם זאת לכלל זה של הרשעה בפלילים יש חריגים, כאשר סע' 192 א' לחסד"פ מאפשר לבטל הרשעה בהתקיים נסיבות מסויימות.

ההלכה בענין זה נפסקה בענין כתב כאשר קיימים שני תנאים להמנעות מהרשעה, הראשון, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, השני סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסויים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה.

ראה בענין זה גם ר.ע.פ. 3515/12 מ.י. נ' דוד שבתאי ואריאל פולקביץ.

 

4

 

 

 

בעניינו של הנאשם 6, נראה כי התמלאו התנאים המאפשרים להמנע מהרשעה.

 

ראשית, שירות המבחן המליץ לבטל את ההרשעה.

 

שנית, וזה העיקר, התמלאו התנאים המאפשרים הימנעות מהרשעה, כאשר עיסוקו של הנאשם בסחר במתכות המחייב השתתפות במכרזים עם חברות ציבוריות, בסכומים של מאות אלפי ₪, לא יאפשר לו להשתתף במכרזים עם חברות ציבוריות הדורשים העדר עבר פלילי.

מכאן שהרשעת הנאשם תוביל לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בפרנסתו.

 

בנוסף לזאת, רמת מעורבותו של הנאשם בארוע היתה נמוכה, הוא לא השתתף בפועל בהכאת המתלונן, והרשעתו התחייבה רק מנוכחותו במקום, ולאחר מכן אף סייע למתלונן בהסדרת עניינו עם הנאשם 1, ובזמן הארוע מנע מנאשם 1 לעשות שימוש באקדח כלפי המתלונן.

 

בנסיבות אלה, ולאור המלצת שירות המבחן אני מחליט לבטל את הרשעתו של הנאשם 6, ולאור המלצת שירות המבחן אני מטיל עליו צו של"צ בהיקף של 200 שעות, בתחום תחזוקה קלה ועזרה כללית במשרד במתנ"ס "לזרוס" דרך "רשת קהילת פנאי" בחולון. הצו יבוצע בהתאם לתכנית שגובשה עבור הנאשם, ע"י שירות המבחן. הנאשם מוזהר כי אי ביצוע צו השל"צ, עלול להביא לביטול הצו ולהחזרתו לבית המשפט לצורך הרשעתו וגזירת דינו.

שרות המבחן המליץ גם, בנוסף לצו של"צ לחייב את הנאשם בתשלום פיצוי למתלונן, המתלונן סירב לקבל פיצוי, אולם יש מקום לחייב את הנאשם בסנקציה כספית, ועל כן עליו להפקיד בקופת בית המשפט עד לתאריך 10.6.14 סכום של 2,000 ₪ לטובת האגודה למלחמה בסרטן.

 

העתק גזה"ד יועבר לצורך פיקוח על ביצוע צו השל"צ ע"י נאשם 6 לשירות המבחן למבוגרים ביפו, לידי קצין המבחן יבגני פקין.

 

זכות ערעור תוך 45 יום.

 

 

ניתן היום, ז' אייר תשע"ד, 07 מאי 2014, במעמד הצדדים.

 

 

5