1

1. לפני בקשה לתיקון כתב אישום.

2. נגד הנאשמים, נאשמות 2 ו- 3 ומנהלן נאשם 1, ונאשמת 5 ומנהלה נאשם 4, הוגש כתב אישום בגין עבירה לפי סעיף 47(א)(1) לחוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988 (להלן: "החוק") - צד להסדר כובל, בגין תאום או "חלוקת שוק" שנטען כי נעשו במסגרת מכרז למתן שירותי תחזוקה טכנית לתחנות מטאורולוגיות ממוחשבות.

3. מאז הגשת כתב האישום התנהלו בתיק הליכים שונים, ובסופו של דבר נקבע התיק להוכחות.

4. הבקשה שלפני, שהוגשה ביום 25.11.2013, הינה לתיקון כתב האישום. התיקון המתבקש נוגע להוראת החיקוק המיוחסת לנאשמים - צד להסדר כובל, תוך הוספת נסיבות מחמירות.

נטען כי הבקשה מוגשת בשלב מוקדם של ניהול ההליך, בטרם החלה שמיעת ההוכחות, וכאשר התיקון מתבסס על חומר חקירה שנמצא בידי הנאשמים. התיקון אינו משנה את עובדות כתב האישום אלא מתייחס לעבירה המיוחסת להם בלבד.

נטען כי תיקון כתב האישום אינו פוגע באפשרות הנאשמים להתגונן מפניו.

5. ב"כ הנאשמים מתנגדים לבקשה.

2

נטען כי מאז החלה החקירה בגין האירועים נשוא כתב האישום, בראשית שנת 2011, התקיימו הליכים רבים, ובהם שימוע, הגשת כתב אישום, הליכי גישור שנמשכו כחמישה חודשים, תשובה לאישום, הגשת כתב אישום מתוקן והליכים מקדמיים.

לטענת ב"כ הנאשמים, לאחר כל אלה, בהיעדר הנמקה של ממש ומבלי שחל שינוי נסיבות כלשהו, אין מקום לתיקון כתב האישום כך שתיווספנה "נסיבות מחמירות" לעבירה.

הנאשמים טוענים כי ראוי היה שהמאשימה תנמק מדוע מצאה לנכון לבקש תיקון כתב האישום, דווקא בעיתוי הנוכחי, למרות שלא חל כל שינוי בחומר הראיות שבתיק. נטען כי גם אם הבקשה נובעת משינוי מדיניות ברשות, אין להחיל שינוי זה על הליכים תלויים ועומדים.

ב"כ הנאשמים טוענים כי שינוי סעיפי העבירה אינו שינוי טכני, שכן יש בו כדי להעצים את הסיכון העונשי המונח לפתחם של הנאשמים ואת הסטיגמה השלילית הנלווית לעבירה. כן נטען כי יש בתיקון כתב האישום בשלב זה משום פגיעה בתחושת הצדק ובזכותם של הנאשמים להליך הוגן.

בנוסף נטען כי הן הליך השימוע, במסגרתו העלו טענותיהם לפני הרשות, והן הליכי הגישור, במהלכם חשפו הנאשמים את טענות ההגנה, נוהלו על יסוד הנתונים שהיו לפני הנאשמים, ובין היתר סעיפי העבירה שיוחסו להם. שינוי סעיפי העבירה פוגע באינטרס הציפייה וההסתמכות של הנאשמים. נטען כי קבלת הבקשה ותיקון כתב האישום יהוו פגיעה קשה בזכויותיהם הדיוניות והמהותיות של הנאשמים.

כן נטען כי התנהלות המאשימה עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, ולפיכך יש בה כדי להקים לנאשמים טענה של הגנה מן הצדק.

בנוסף נטענו טענות לגופו של עניין - בשאלה אם אכן מדובר בנסיבות מחמירות.

הנאשמים טוענים כי לא תהייה כל פגיעה באינטרס הציבורי אם הבקשה תדחה.

6. צודקים הנאשמים בטענתם כי יש פגם בהיעדר הסבר לבקשה לתיקון הוראת החיקוק והוספת "נסיבות מחמירות" בשלב זה של ההליכים. ראוי היה כי בבקשה המוגשת לאחר שניתנה תשובה לאישום, לאחר שהתקיימו הליכי גישור, ובשעה שקבועים מועדי הוכחות, תינתן הנמקה, ולו מינימלית, לתיקון המבוקש, שהרי המאשימה עצמה הבהירה כי אין מדובר בחומר חקירה חדש שהגיע לידיה ואף לא טענה לטעות בכתב האישום המקורי או בכתב האישום המתוקן שהוגש בעבר.

עם זאת, המבחן אם להתיר תיקון כתב האישום אם לאו, נוגע לאפשרותו של הנאשם להתגונן מפני כתב האישום בנוסח המתוקן.

בענייננו, שמיעת ההוכחות טרם החלה, וממילא פתוחה הדרך לפני הנאשמים להתנהל בהתאם לכתב האישום המתוקן.

זאת ועוד, מאחר שאין שינוי בעובדות כתב האישום ואין הוספה של עדים חדשים, והשינוי נוגע להוראת החיקוק בלבד, אין בשינוי כדי לפגוע ביכולתם של הנאשמים להתגונן.

3

יצויין כי על פי האמור בבקשה, "הנסיבות המחמירות" הנטענות הן היותו של המכרז, מכרז ציבורי, והיקפו הכספי של המכרז, נתונים עובדתיים אשר גם בהם אין כל חדש.

אשר לשאלה אם עובדות כתב האישום מקימות "נסיבות מחמירות" כנטען - מקומן של טענות אלה בסיכומים ולא בשלב זה של ההליכים.

7. לאור האמור לעיל אני נעתרת לבקשה ומתירה הגשת כתב האישום המתוקן בשנית.

המאשימה תמציא למזכירות בית המשפט ולב"כ הנאשמים עותק מכתב האישום המתוקן בשנית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ד, 02 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.