1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד נוח רחאל

ב"כ הנאשם עו"ד אדואר חאפי (מהסנגוריה הציבורית)

הנאשם הובא באמצעות שב"ס

גזר דין

הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשם, תושב הכפר פרעה גיפטל, הנמצא בשטחי יהודה ושומרון, נכנס לתחומי מדינת ישראל ללא שהייתה בידו אשרה ו/או רישיון כניסה ושהיה כדין ואף לא אישור לעבוד בתחומה. הנאשם נמצא בתאריך 16.3.15 בסמוך לשעה 6:30 בשדה חקלאי בסמוך לקיבוץ בית השיטה.

המאשימה אישרה כי הנאשם נעדר הרשעות קודמות, עם זאת, ציינה כי כניסה של אנשים לתחום המדינה ללא היתר מהווה סכנה.

המאשימה מבקשת להטיל על הנאשם עונש מאסר במתחם הענישה המקובל בין חודש לשישה חודשים, מאסר על תנאי וקנס.

מנגד, הסניגור עמד על כך שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה חסך זמן שיפוטי, קיבל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה.

2

הסניגור ציין כי הנאשם נכנס לתחומי המדינה לצרכי פרנסה בלבד והמסוכנות הנשקפת ממנו פחותה ביותר. עוד ציין כי מצבו הכלכלי קשה מאוד. הסניגור הפנה להלכת בית המשפט העליון אשר קבע מתחם ענישה בין מאסר על תנאי ל- 5 חודשי מאסר בפועל ועתר להסתפק בימי מעצרו של הנאשם מיום 16.3.15, ובמאסר על תנאי והתחייבות.

הנאשם טען לעונש ואמר כי הוא מצטער ולא יחזור על זה שוב.

נקבע בהלכה הפסוקה, כי מתחם העונש בעבירות כניסה לישראל שלא כחוק, בנסיבות שבהן העבירה נעברה לראשונה, לשם מציאת פרנסה ובהעדר עבירות נלוות, נע בין עונש מאסר על תנאי לבין תקופה של חמישה חודשי מאסר בפועל, אשר יכללו גם את המאסר בפועל וגם את המאסר המותנה. (ראה רע"פ 1441/14 חמיס נ' מדינת ישראל (פורסם ביום 9.12.14).

בענייננו, מדובר בנאשם בן 29, רווק, ללא עבר פלילי. כאשר הכניסה לישראל הייתה למטרת פרנסה ואין בפניי אינדיקציה למטרה אחרת, שנטל אחריות למעשה ושיתף פעולה באופן מלא עם המשטרה.

בהינתן מתחם העונש כפי שנפסק בהלכה ובהתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם ובאיזון הכולל של מכלול השיקולים, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        מאסר בפועל למשך 15 ימים בניכוי ימי המעצר.

ב.         עונש מאסר על תנאי, בן חודשיים, למשך שנתיים התנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה שבה הורשע.

ג.         הנאשם יחתום על התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע במשך שנתיים מיום השחרור מביצוע עבירה בה הורשע.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום מהיום.