1

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד יוני שמיר

הנאשם וב"כ עו"ד סאמר סמרה

הנאשם 2 וב"כ נעמן פריג'

[פרוטוקול הושמט]

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשמים על פי הודייתם בעובדות כתב האישום, בעבירות כדלקמן: עבירה של איסור לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים, עבירה לפי סעיף 13 (ג) (1א) (א) וסעיף 2 לחוק שמירת הניקיון.

פינוי פסולת שלא כדין עבירה לפי סעיף 13 (ב)(4א) ו- 7 (ד) לחוק שמירה על הנקיון.

באשר לנאשם מס' 2 בלבד, עבירה של עיסוק ללא רשיון או היתר זמני על פי חוק רישוי עסקים.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"ד, 11/09/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

גזר דין

2

מצאתי להתחיל גזר דין זה בעניינו של הנאשם מס' 2 לפי שהצדדים הציגו הסדר טיעון "סגור" בעניינו ולפיכך הואיל ואני מקבל הסדר הטיעון שהוצג לפני היום, הרי אין צורך ללכת אחר המתווה שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין. אני מקבל, כאמור, את הסדר הטיעון בהיותו סביר וראוי בנסיבות המקרה והעניין ועל פי כל השיקולים הצריכים לגזר הדין אני קובע כי אלה העונשים שאני משית על הנאשם 2:

קנס בסך 10,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כשהראשון שבהם יהא 1/1/2015.

לא ישולם אחד מן התשלומים ייאסר כאמור ויתרת הסכום תעמוד לפרעון מיידי.

אני מחייב את הנאשם 2 לחתום על התחייבות בסך 30,000 ₪ לפיה יתחייב שבמשך שנתיים מהיום לא יעבור עבירה בה הורשע.

לא יחתום על ההתחייבות ייאסר למשך 7 ימים.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לרכב מנועי, פסילה על תנאי, התנאי הוא אם יעבור הנאשם עבירה על חוק השמירה על הנקיון במשך שלוש שנים מהיום, יפסל מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה כאמור למשך 3 חודשים.

באשר לנאשם מס' 1:

מחלוקת נפלה בין הצדדים באשר לעונש והצדדים לא באו עם הצעה משותפת להסדר טיעון.

ב"כ התביעה ביקש להחמיר עם הנאשם באופן יחסי לעונשו של הנאשם מס' 2 וזאת משום הנסיבות המפורטות למעשה בכתב האישום לפי שהנאשם 1 היה הקבלן לעבודות עפר אשר קיבל היתר לשפוך אדמת חמרה נקיה במקום מסויים. טוען ב"כ המאשימה כי הנאשם ניצל אישור זה על מנת לשפוך פסולת באותו מקום.

לא באתי לקבוע מסמרות האם מדובר בטעות של הנאשם 1 אם לאו לפי שהנאשם הודה בעובדות כתב האישום ואין טעם ומקום להכנס לשאלה עובדתית שהנאשם הודה בה.

ב"כ התביעה הפנה תשומת הלב לפסיקה קודמת של בתי המשפט ולמעשה למדיניות ענישה שיש בה כדי להחמיר עם אלה השופכים פסולת ומלכלכים רשות הציבור ולפיכך עתר להשית על הנאשם עונש של קנס שלא יפחת מ- 50,000 ₪.

מצאתי להתחיל מסוף הדברים לפי שאני מסכים עם ב"כ התביעה באשר למדיניות הענישה. מדיניות הענישה בעניין שלפני ברורה היא ואני סבור שהיא נכונה וראויה, יש להחמיר באלה המלכלכים רשות הציבור לרבות ובמיוחד פסולת בניין, התופעה של שפיכת פסולת בניין בכל מקום שהוא ברשות הציבור עד כדי מיאוס תופעה חמורה היא והדרך להאבק בה היא באותה מדיניות של החמרה בדין.

יחד עם זאת, לפי שיטתי שאני הולך בה מזה תקופה ארוכה, אף שמדובר בעבירה חמורה שיש להחמיר בדין על פי מהות המעשה ועל פי המדיניות הנקוטה במקומותנו הרי שיש להקל עם נאשם אשר מודה בעובדות כתב אישום, מביע חרטה על מעשהו, מפנים את האיסור שבמעשה ותוך כך אני סבור שככל שבתחום המשפט הזה עסקינן הרי הושגה תכלית הענישה.

3

החרטה בגין מעשה אסור שבה מפי אדם בעקבות הליך פלילי, הינה מרכיב רב משמעות בענישה הפלילית.

כאן המקום להדגיש שמא יתפרש אחרת, אין בהקלה בדינו של הנאשם 1 כדי להביע ולו בשמץ הקלה באשר לעצם המעשה ומהותו, הנימוק שמצאתי כי יש בו כדי לבסס הקלה בדין הוא כאמור החרטה והפנמת המעשה האסור. משום כך אדגיש בהדגשה יתרה שלא יהא בגזר דין זה כדי תקדין למקרים אחרים. גזר דין זה מכוון כולו להסדר הטיעון שהוצג לפני ולמהות מעשה הנאשם.

אלה העונשים שאני משית על הנאשם מס' 1:

קנס על סך 20,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון שבהם יהא 1/1/2015.

אני מחייב את הנאשם 1 לחתום על התחייבות בסך 60,000 ₪ לפיה יתחייב שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה בה הורשע.

לא יחתום על ההתחייבות ייאסר למשך 7 ימים.

הקנסות ישולמו לקרן לשמירה על הנקיון על פי החוק.

אני מורה על ביטול הדיון שנקבע ליום 5/10/2014.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום ט"ז אלול תשע"ד, 11/09/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידייפעתמינאי