הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירה של הזדהות עם מעשה טרור בניגוד לסעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור, תשע"ו 2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור") והסתה לטרור בניגוד לסעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור.

עובדות כתב האישום:

בתאריך 14.12.1987 נוסד ארגון החמאס וביום 22.6.1989 הוכרז כארגון טרור על ידי ממשלת ישראל (להלן: "חמאס"). החל מתאריך 1.11.16 מוכרז חמאס כארגון טרור מכוח חוק המאבק בטרור.

ביום 7.10.23, החל משעות הבוקר המוקדמות, חדרו פעילי ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה עם אחרים (להלן: "פעילי טרור") - תוך שהם פורצים את גדר הגבול, וכאשר חלקם חמושים היטב במנגנון אמצעי לחימה - לשטח ישראל. פעילי טרור ביצעו מעשי טרור קשים, רצחניים ואכזריים, במהלכם, בין היתר, רצחו באופן מתוכנן בדם קר גברים, נשים , זקנים ,ילדים וטף, ישראלים וזרים, חיילים וחיילות, ששהו באותה עת במספר רב של ישובים אזרחיים, במסיבת הטבע "נובה" ליד קיבוץ רעים, וכן בבסיסי צה"ל, ופצעו רבים. מעבר לכך, חטפו פעילי טרור לרצועת עזה כ- 210 ישראלים וזרים, גברים, נשים , קשישים, ילדים ופעוטות (להלן: "מעשי הזוועה ההמוניים").

במקביל, החל בשעות הבוקר המוקדמות של יום זה, ובמשך תקופה ממושכת, ירו ארגוני הטרור ירי מאסיבי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה אל עבר רחבי מדינת ישראל, שגרמו לפגיעה ולנזק בחייהם של ישראלים, בגופם וברכושם. מעשי הטרור הנפשעים של פעילי הטרור גרמו, לפי הנתונים עד עתה, למעלה מ-1,500 הרוגים ו- 4,500 פצועים, בדרגות פציעה שונות. במהלך האירועים החלו להתפרסם ברשתות סרטונים המתעדים את מעשי הזוועה ההמוניים.

ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות מכוח הסמכות שניתנה לה לפי חוק יסוד הממשלה, והחל ביום 7.1.23 בשעה 6:00, בשל המלחמה שנכפתה על מדינת ישראל באמצעות מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה, במהלכה פועלים גורמי הביטחון נגד יעדי טרור. עקב האמור לעיל, קיים חשש להסלמה בגזרות אחרות בקרב פעילי ותומכי טרור באשר הם.

בעת הגשת כתב האישום, מצויה מדינת ישראל בלחימה.

העובדות:

במועד הרלוונטי לכתב האישום , הנאשם החזיק וניהל , ברשת החברתית "Facebook", חשבון תחת השם יוסף אגא (בשפה הערבית), ובו כ- 7,900 עוקבים (להלן: "חשבון הפייסבוק"), וכן חשבון תחת השם "חדשות חיפה" (בשפה הערבית) ובו 547 חברים ו- 461 עוקבים (להלן: "חשבון הפייסבוק הנוסף" ויחד "חשבונות הפייסבוק").

כלל פרסומי הנאשם בחשבונות הפייסבוק פורסמו כפרסומים ציבוריים, הניתנים לצפייה על ידי כלל משתמשי פייסבוק. הנאשם, כמנהל חשבונות הפייסבוק, שלט בכל התכנים שפורסמו בו.

בתאריך 7.10.23, בשעות הבוקר, ולאחר שהחלו האירועים המתוארים בחלק הכללי של כתב האישום, פרסום הנאשם בחשבון הפייסבוק פרסום ובו הזדהות עם ארגון הטרור חמאס, וכן דברי שבח, אהדה ועידוד למעשי טרור, תמיכה בו והזדהות עמו (להלן: "הפרסום המסית"), בכך שפרסם את הדברים הבאים, בשפה הערבית:

"אלוהים יברך אותם

אלוהים יברך אותם

הגברים של הדרום

שותי המוות יבורכו

שוברי מגבלות הגבול"

פרסום זה זכה ל- 4 סימני חיבוב.

הנאשם תייג בפרסום המסית את חשבון הפייסבוק הנוסף, מתוך מטרה כי יפורסם גם בחשבון זה, אך הפרסום לא עלה בו. כיום לאחר מועד הפרסום, מחק הנאשם את הפרסום המסית.

ראיות לעניין העונש :

ב"כ המאשימה הגיש גיליון הרשעות קודמות של הנאשם (טע/1) הכולל 3 הרשעות בגין עבירות הונאה ורכוש.

טענות הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה טען כי הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירות על ידי הנאשם הם הגנה על שלום הציבור וביטחונו, כאשר הפגיעה בערכים אלה היא בעוצמה גבוהה נוכח תוכן הפרסום, חשיפת הפרסום בפני עוקבים רבים שהיו לנאשם בחשבון הפייסבוק, וניסיון לתייג את הפרסום בחשבון נוסף, הרקע האידיאולוגי שבבסיס הפרסום ובעיקר נוכח עיתוי הפרסום. בהקשר זה, נטען, כי הנאשם בחר לפרסם את הפרסום דווקא בשעות הראשונות של הטבח כאשר כל המדינה הייתה בהלם מהמתרחש והדבר מצביע על להט אידיאולוגי ואף שנאה.

במקרה זה ביקש ב"כ המאשימה לקבוע, כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל- 15 חודשי מאסר בפועל, וזאת בשונה מתיקים אחרים בהם דובר על פרסום בודד, כשהוא מנמק זאת בעיתוי הפרסום, כמות העוקבים בחשבון הפייסבוק של הנאשם וניסיון הנאשם לתייג את הפרסום גם לחשבון נוסף. עוד נטען בהקשר זה, כי לאווירה הציבורית יש השפעה לא רק על המסוכנות הנשקפת מהנאשם אלא גם על רף הענישה ההולם.

ב"כ המאשימה טען כי לא ניתן לעשות גזרה שווה מהפסיקה שהייתה לפני אירועי 7.10.23.

באשר לעונשו של הנאשם בתוך המתחם, נטען, כי בשים לב להודאתו של הנאשם ונטילת האחריות ובשים לב לעברו הפלילי של הנאשם, יש להשית עליו עונש בשליש התחתון של המתחם אשר הוצע על ידי המאשימה.

ב"כ הנאשם טען , כי הנאשם בחר להודות בעובדות כתב האישום, הגם שהיו לו טענות משפטיות, נטל אחריות על מעשיו וחסך מזמנו השיפוטי של בית המשפט.

ב"כ הנאשם טענה כי מדובר בפרסום שכלל מלל בלבד, ללא צירוף תמונה או סרטון והדבר מפחית מרף החומרה של הפרסום. עוד נטען, כי כמות גדולה של עוקבים בחשבון הנאשם לא אמורה בהכרח להגביר את המסוכנות, וזאת בשים לב לעובדה כי לפרסום היו רק 4 סימני חיבוב. עוד נטען, כי כמות העוקבים הגדולה לא בהכרח מצביעה על תפוצת הפרסום ואין אינדיקציה בתיק כמה אנשים נחשפו לאותו פרסום מסית.

עוד נטען, כי בשונה מאחרים, אשר העלו את הפרסום לסטורי שנמחק באופן אוטומטי, הנאשם עשה פעולה אקטיבית ומחק את הפרסום המסית, והדבר מצביע על כך כי הבין את השלכות הפרסום והדבר גובל בחרטה ויש להתחשב בעובדה זו בקביעת עונשו של הנאשם.

עוד נטען, כי דווקא עיתוי הפרסום, בשעות הבוקר של 7.10.23, הוא העיתוי שעוד לא היו ידועים ממדי האירוע, בשונה מהפרסומים שבוצעו לאחר שממדי האירוע התבררו.

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם אשר מתחיל מ-7-8 חודשי מאסר בפועל אינו תואם את מדיניות הענישה הנוהגת, כאשר מתחמים כאלה נקבעו בגין ריבוי פרסומים מסיתים. בהקשר זה הפנתה ב"כ הנאשם לפסיקה (טע/2-טע/6).

על כן, ביקשה בא כוח הנאשם לקבוע מתחם נמוך יותר מעתירת המאשימה, ולגזור על הנאשם עונש כתקופת מעצרו עד כה.

עוד נטען, כי הנאשם שוהה בתנאי מעצר מאוד קשים, מוגדר כעצור בטחוני, אינו זוכה לביקורי משפחה ולא מובא לדיונים. עוד נטען, כי מדובר באדם שהוא בר שיקום, אשר שמר על קשר עם שירות המבחן לאורך שנים, לאחר הרשעותיו הקודמות, כי בטרם המעצר הוא היה מפרנס היחיד של המשפחה ובעקבות מעצרו משפחתו נמצאת במצוקה כלכלית.

הנאשם:

הנאשם הביע חרטה על מעשיו. הנאשם התייחס לתנאים הקשים בהם הוא שוהה כעצור בטחוני ועל הקושי של המעצר על משפחתו. יחד עם זאת, ניכר מדבריו כי הוא לא מבין את חומרת המעשה.

דיון והכרעה:

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה הם שלום הציבור ובטחונו, שמירה על סדר חברתי וציבורי, מניעת מעשי טרור ומניעת הזדהות עם ארגוני טרור, הנותנים להם רוח גבית להמשיך בפעילות טרור.

הגנה על הערכים אלה תמיד חיונית, אך במציאות בה נמצאת המדינה בימים אלה, הגנה עליהן חיונית ביתר שאת.

מדינת ישראל מדממת, אחרי טבח שבוצע על ידי ארגון טרור חמאס ביישובי הדרום, כאשר נרצחו ונטבחו ללא הבחנה אזרחי ישראל וזרים, גברים, נשים, קשישים, ילדים ופעוטות, בלי הבדל בין גזע, דת או מין. מאות נחטפו לרצועת עזה והמלחמה, שנכפתה על מדינת ישראל, בעיצומה והיא קשה ועקובה דם.

על כן, לעיתוי הפרסום ישנה משמעות גדולה, כאשר המצב הביטחוני במדינה, והמלחמה המתחוללת, מגבירים את השפעתו של הפרסום על מי שנחשף לו ומגביר את הסיכון כי הדברים יפלו על אוזן קשבת ויביאו למעשי טרור נוספים בתוך גבולות המדינה.

ראה לעניין זה עמ"ת (מחוזי מרכז) 9932-11-23 חאג' יחיא נ' מ"י (20.11.2023):

"ימי מלחמה אינם ימים רגילים. מדובר בימים בהם למילים כוח משלהן לעודד ולדרבן אנשים לנקוט באלימות, או להעיר מרבצם תאים רדומים התומכים בטרור בכלל ובארגון החמאס בפרט, הן בתוככי המדינה והן מחוצה לה."

עוד יש להדגיש כי ישנה חומרה יתרה בכך שהנאשם, אזרח ישראל, הנהנה מכל הזכויות הניתנות לכל אזרח במדינה, בחר להזדהות עם ארגון המבקש להשמיד את מדינת ישראל, עודד ותמך במעשי טרור, וזאת למעשה מיד עם פרסום האירועים של 7.10.23. מסכימה אני עם טענת ב"כ הנאשם, כי בשלב בו נעשה הפרסום ממדי הזוועה עוד לא היו ברורים, יחד עם זאת, הלהט לתמוך במעשים של ארגוני טרור מיד, מבלי לברר את תוצאות והשלכות אירוע מצביע על להט אידיאולוגי ברור, ומכאן המסוכנות הגבוהה להישנות העבירה. זאת ועוד, לטעמי, פרסום בעיצומו של האירוע, בשעות הבוקר, הוא מסוכן באופן מיוחד, כאשר הוא יכל היה להבעיר את השטח עוד יותר באותן שעות קריטיות.

הפרסום אותו פרסם הנאשם ברשת החברתית, היה פרסום פומבי, כאשר לחשבון של הנאשם אלפי חברים, והא אף ניסה לתייג חשבון נוסף שגם בו לנאשם אלפי עוקבים על מנת להגדיל את החשיפה של הפרסום.

מדובר בחשיפת הפרסום המסית בפני קהל של אלפים, ולו ניסיון התיוג של הפרסום בחשבון נוסף היה צולח הוא יכול היה להגיע לקהל רב אף יותר. זאת ועוד, מרגע פרסום הדברים, הפרסום כבר אינו בשליטתו של הכותב, ועל כן אין משמעות לשאלה כמה אנשים הגיבו לפרסום, אלא כמה אנשים יכלו להיחשף לפרסום המסית.

בימינו, אנשים מבלים שעות רבות בעולם הווירטואלי ומושפעים מהתכנים העולים שם, על כן הקלות הבלתי נסבלת של היושבים מאחורי המקלדת לכתוב דברי הסתה ברשת חברתית, חייבת למצוא מענה בענישה מרתיעה ומשמעותית אשר תעביר מסר גם לשם "ייראו ויראו" כי הסתה למעשי טרור ברשת תיענש באופן ממשי.

מכאן, בשים לב לעיתוי הפרסום, מיד עם תחילת אירועי 7.10.23, חשיפת הפרסום בפני אלפי עוקבים בחשבון, וניסיון לחשוף חשבון אחר עם אלף עוקבים וחברים לתוכן המסית של הפרסום, ומאידך היותו של הפרסום פרסום בודד אשר נמחק ביוזמתו של הנאשם כעבור 24 שעות, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא גבוהה.

מדיניות הענישה הנוהגת:

ישנה פסיקה ענפה בעבירות הסתה לטרור או אלימות, לפני אירועי 7.10.23. מרבית הפסיקה מתייחסת לפרסומים חוזרים, כאשר מדיניות התביעה הייתה בעבר שלא להגיש כתבי אישום בגין פרסום בודד, כאשר במרבית המקרים הוטלו עונשם הכוללים מאסר בפועל.

פסיקה בגין פרסומי הסתה שנעשו לאחר אירועי 7.10.23 טרם עוצבה.

לטעמי מתחמי ענישה שנקבעו בעבר, יכולים להוות נקודת מוצא גם היום, אך לא נקודת סיום. יש לתת משקל משמעותי לעיתוי ביצוע העבירות, לאחר אירועי טבח 7.10.23, גם כאשר מדובר בפרסום בודד.

להלן אפנה למספר מתחמים שנקבעו לפני 7.10.23 בגין פרסומים בודדים:

·        ברע"פ 4419/19 מדינת ישראל נ' טאטור  (25.9.19) המשיבה פרסמה שלושה פרסומים שונים במרשתת, בגינם הורשעה בבית משפט שלום בעבירות של הסתה לאלימות ועבירה של תמיכה בארגון טרור. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 5 חודשי מאסר בפועל לבין  10 חודשי מאסר בפועל. על המערערת הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור המשיבה לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין התקבל בחלקו, ונקבע כי בפרסום הראשון לא התקיימו יסודות עבירת ההסתה לאלימות. עוד נקבע, כי אין מקום להתערב בהרשעת המשיבה ביתר סעיפי האישום, וכי אין בזיכויה מחלק מהעבירות כדי להצדיק הקלה בעונשה. המדינה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, על זיכוי החלקי של המשיבה אך הבקשה נדחתה.

·        בעפ"ג 46593-05-21 מדינת ישראל נ' נחום אריאל (9.1.22) נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הסתה לאלימות והעלבת עובד ציבור. על פי האישום הראשון, לאחר שפונו ונהרסו מבנים בלתי חוקיים ביישוב יצהר, פתחו מתיישבים יהודים בפעילות אלימה נגד כוחות הביטחון וגרמו לנזק ולפציעת אנשי כוחות הביטחון. בהמשך, במסגרת קבוצת גוגל בשם "יצהרניקים", פרסם המשיב שני תכנים הקוראים, לפגיעה פיזית ואף קטלנית (הרג) בקציני/חיילי צה"ל. לאחר מכן, פרסם המשיב תוכן נוסף, בו נכתב, בין היתר: "... אין שום בעיה הלכתית להרוג חייל בפינוי לילי...". הפרסומים גררו תגובות רבות ובהם גם תגובות תמיכה. על פי האישום השני עסק כוח משטרה בפעילות שיטור מבצעי ביישוב יצהר. המשיב הגיע למקום ותוך כדי וויכוח עם השוטרים, צילם סרטון של שוטר דתי, פרסם את הסרטון בפייסבוק וכתב, בין היתר, אודות השוטר: "נבל" ו-"כלב דתי" המשתתף ב"התעללות". המשיב ביקש מהעוקבים לשתף את הסרטון "שיגיע לכמה שיותר אנשים". בית משפט השלום זיכה את המשיב משני האישומים אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיע את המשיב בשני האישומים, והחזיר את הדיון לבית משפט השלום לצורך גזירת העונש. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע ממאסר על תנאי ועד מאסר בפועל של 9 חודשים, אותם ניתן לרצות בעבודות שירות. על הנאשם נגזרו מאסרים מותנים והתחייבות כספית. המדינה הגישה ערעור על קולת העונש אשר התקבל, ונקבע כי מתחם העונש ההולם את מעשי המשיב נע בין חמישה ל-12 חודשי מאסר. על המשיב הושתו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וענישה נלווית.

·        בעפ"ג 48097-06-22 כמאל טנוס נ' מדינת ישראל (8.5.23), אליו הפנתה ב"כ הנאשם, המערער הורשע בגין שתי עבירות של הסתה לטרור לפי סעיף 24(ב) לחוק המאבק בטרור ובריבוי עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור. המערער פרסם בפייסבוק במשך שלוש שנים דברים ברורים אודות המטרה להשמיד את מדינת ישראל בדרך של מעשי טרור, שיבח באופן ברור את פעילי ארגון החיזבאללה, פיאר את המפגעים השונים, אשר ביצעו את מעשי הטרור ועודד תגובות של טרור ואלימות. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9 ל-25 חודשי מאסר בפועל. על המערער הושתו 16 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל באופן חלקי  לנוכח ההודאה במעשים,  גילו של המערער, היעדר עבר פלילי, והשלכות מעשיו במישורים שונים של חייו. לפיכך, נקבע כי על המערער לרצות 12 חודשי מאסר בפועל חלף 16 חודשי המאסר שהוטלו עליו בבית משפט קמא.

·        בת"פ 42464-10-23 מדינת ישראל נ' עטור (2.1.24), הרשעתי את הנאשם בביצוע 2 עבירות של הסתה לטרור ו-2 עבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור. הנאשם פרסם ברשת החברתית פייסבוק, ב- 2 הזדמנויות, סטורי, ובהם דברי שבח אהדה ועידוד למעשי טרור וכן דברי שבח אהדה ותמיכה והזדהות עם ארגון טרור חמאס. בין הצדדים היה הסדר סגור לפיו שני הצדדים עתרו להשית על הנאשם עונש של 8 חודשי מאסר בפועל. המדינה טענה כי מתחם העונש ההולם במקרה זה נע בין 6 ל- 15 חודשי מאסר בפועל. כיבדתי את הסדר שהושג בין הצדדים, וציינתי כי המתחם לו עתרה המדינה תואם את מדיניות הענישה שהייתה קיימת לפני אירועי טבח ב- 7.10.23. יחד עם זאת, יש לציין כי ישנו קושי של ממש ללמוד לגבי מדיניות הענישה מפסקי דין בהם ההסדר הוא הסדר סגור.

·        בת"פ 11469-04-23 מדינת ישראל נ' מעטאן (30.7.23) הנאשמים הורשעו לאחר הודאתם בעבירות של שהייה בלתי חוקית בישראל, גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. הנאשמים שהו בישראל בתאריך 31.3.23 שלא כדין, ונטלו חלק בתפילות יום השישי במסגד אל אקצא. לאחר התפילה בעודם נמצאים בהר הבית, השתתפו הנאשמים בהתקהלות אשר מנתה עשרות אנשים, שכללה תהלוכה וקריאות קצובות בשפה הערבית, כל זאת תוך כדי שהקהל במקום חוזר אחרי הקריאות, מניף דגלי חמאס קופץ ומוחא כפיים. במהלך התהלוכה בה קראו הנאשמים קריאות מסיתות, צילמו מספר מתקהלים את הנאשמים והמשתתפים באמצעות טלפונים ניידים בעודם קוראים קריאות. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. על הנאשמים הושתו 8 חודשי מאסר וענישה נלווית.

·        בת"פ 17491-10-17 מדינת ישראל נ' חלף (14.2.18) הנאשם הורשע בעבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי, תמיכה בהתאחדות בלתי מותרת, הסתה לטרור, וגילוי הזדהות עם ארגון טרור. הנאשם העלה לרשתות החברתיות שבעה "פוסטים" שונים, בתפוצה רחבה, התומכים ומזדהים עם ארגוני הטרור חמאס, אלכותלה אסלאמיה ומראבטאת. עוד פרסם הנאשם תכנים שיש בהם הסתה לטרור, עת פרסם תמונה מאירוע תפילה לזכרו של פעיל טרור וכן תכנים נוספים בנוגע למסגד אל-אקצא, על רקע המתיחות הביטחונית ששררה באותה עת ברחבי ישראל ובירושלים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 חודשי מאסר בפועל ועד 18 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נמחק.

·        בת"פ 24777-09-22 מדינת ישראל נ' למא גושה (14.7.23), אליו הפנתה ב"כ הנאשם, הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, בעבירות של גילוי הזדהות עם ארגון טרור (7 עבירות) והסתה לאלימות. הנאשמת החזיקה בחשבון ברשת החברתית "פייסבוק", אשר היה פתוח לציבור, ולחשבונה היו 5,741 עוקבים. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום (שנת 2022) פרסמה הנאשמת בחשבון הפייסבוק שברשותה 10 פרסומים המהווים דברי שבח, תמיכה או אהדה לארגוני טרור, ביניהם ארגון גא"פ וארגון התנזים. כמו כן פרסמה הנאשמת פרסום אחד המסית לאלימות. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשים ועד 20 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. על הנאשמת, ללא עבר פלילי, נגזרו 9 חודשי מאסר שיבוצעו בעבודות שירות וענישה נלווית, לאחר שנמצא כי תקופת המעצר ולאחריה שהייתה בתנאים המגבילים היווה הרתעה עבורה ובשים לב למצבה המשפחתי.

·        בת"פ 4855-08-15 מדינת ישראל נ' אחמד ג'אברין (17.11.16), אליו הפנה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בריבוי עבירות של תמיכה בארגון טרוריסטי. על פי עובדות כתב האישום, בתקופה שבין חודש אוקטובר 2014 עד חודש מאי 2015 פרסם הנאשם בדף הפייסבוק שלו, 19 פרסומים שעניינם דברי שבח, תמיכה, אהדה והזדהות עם חיזבאללה, וכן הסית לאלימות ולטרור, ביודעו שכל חבריו בפייסבוק יראו פרסומים אלה. כל אחד מן הפרסומים הנ"ל זכה למאות סימני חיבוב וכן לשיתופים ולתגובות תומכות. בית המשפט קבע כי מתחם הענישה הכולל נע בין 7 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון עד 20 חודשי מאסר בפועל ברף העליון. על הנאשם הושתו 8 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

·        בת"פ 4801-04-22 מדינת ישראל נ' שולי (18.9.22), אליו הפנתה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע בארבע עבירות של הסתה לטרור ועבירה אחת של גילוי הזדהות עם ארגון טרור. הנאשם העלה לחשבונו ברשת האינסטגרם לו כ- 700 עוקבים, חמישה כיתובים אשר כללו תמיכה בארגון חמאס וביצוע מעשי טרור. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מס' חודשי מאסר ועד ל-20 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בשל גילו הצעיר בעת ביצוע המעשים, מאחר והיה כבן 18, בית המשפט בחר להורות כי חלק מתקופת המאסר בה נשא הנאשם בתיק קודם יחפוף לעונש המאסר. לפיכך, הוטלו על הנאשם שבעה חודשי מאסר בפועל כאשר 6 חודשים יצטברו לעונש של חודשיים מאסר שנגזרו על הנאשם בתיק בבית משפט לנוער, וחודש אחד יחפוף לו, כך שסה"כ יישא הנאשם בשמונה חודשי מאסר.

·        בת"פ 45421-10-15 מדינת ישראל נ' אנס חטיב (23.10.22), אליו הפנתה ב"כ הנאשם, הנאשם הורשע לאחר הודאתו בכתב אישום מתוקן, בשתי עבירות הסתה לאלימות וטרור בניגוד לסעיף 144ד2 לחוק העונשין. הנאשם פרסם בדף הפייסבוק שלו המונה כ-3,460 חברים שני פרסומים ובמסגרתם קריאות למעשי טרור. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין חודש מאסר אשר יכול וירוצה בעבודות שירות ועש ל-12 חודשי מאסר בפועל בצירוף ענישה נלווית. הנאשם היה בן 18 בעת ביצוע המעשים, ללא עבר פלילי, אשר עבר להתגורר בחו"ל. על הנאשם הושת חודש מאסר בניכוי ימי מעצרו וענישה נלווית.

בת.פ. 16356-10-23 המדינה ביקשה לקבוע מתחם המתחיל מ- 6 חודשי מאסר עד 15 חודשי מאסר בפועל בגין פרסום בודד ברשת ה"אינסטגרם". בשונה מהמקרה כאן דובר בפרסום שבוצע כשבועיים אחרי הטבח של 7.10.23 ולא מיד עם תחילת האירועים, ובנוסף הקהל אליו כוון הפרסום היה פי 10 יותר קטן מהמקרה שבפניי.

לאחר שקלול כלל הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לרבות עיתוי הפרסום, תוכנו, אופי הפרסום וחשיפתו בפני קהל גדול אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 7 ל- 15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

חריגה ממתחם העונש ההולם:

לא מצאתי כי קיימות נסיבות המצדיקות חריגה ממתחם העונש ההולם לא לחומרא ולא לקולא. העובדה כי בעבר הנאשם היה בקשר עם שירות המבחן בגין עבירות פליליות בהן הורשע, אינה מלמדת כי קיים פוטנציאל לשיקום ככל שהדברים נובעים לעבירות המבוצעות על רקע אידיאולוגיה.

הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

מדובר בנאשם בן 38, שלחובתו 3 הרשעות קודמות בתחום הונאה ורכוש, בגין אחת מהרשעותיו ריצה מאסר בעבודות שירות, כך שלא מדובר במי שזוהי היתקלותו הראשונה עם החוק.

לקולא, שקלתי, את הודאתו של הנאשם בעובדות כתב האישום,, נטילת האחריות על מעשיו, הבעת החרטה וחסכון בזמן השיפוטי. בנוסף, שקלתי את השפעת העונש על משפחתו של הנאשם, שהוא אב לשני קטינים ומפרנס עיקרי.

אשר על כן, אני גוזרת את עונשו של הנאשם כדלהלן:

1.      8 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו בתאריך 10.10.23.

2.      7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה לפי חוק המאבק בטרור, ויורשע בגינה.

3.      קנס בסך 3,000 ₪ או 20 ימי מאסר תחתיו. הקנס ישולם עד ליום 1.7.24.

הקנס ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה.

ניתן לשלם את הקנס באחת הדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  

במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, כ"ו שבט תשפ"ד, 05 פברואר 2024, במעמד הצדדים.