1.      בקשה למחיקת כתב אישום מחמת התיישנות, בהתאם לסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982.

נטען בבקשה, כי על פי סעיף 9(ג1) לחסד"פ בעבירות עוון מניין ההתיישנות של 5 שנים היא החל מיום הגשת כתב האישום או ביום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, לפי המאוחר. נטען, כי מדובר בהוראה קוגנטית.

נטען, כי ההליך האחרונה בעניינה של הנאשמת התקיים ביום 29.1.2017 ומאז חלפו כ-6.5 שנים, כך שהתיק התיישן לפני יותר משנה וחצי, ללא אירועים הקוטעים את מירוץ ההתיישנות.

נטען עוד, כי אין הסבר למחדל הרשות מלפעול במקרה זה ומכל מקום, עיקרון המניעות מלפעול לא הוחל במשפט הישראלי בהיותו סותר את תכליות הסדרי ההתיישנות.

בהקשר זה נטען, כי הנאשמת הייתה רווקה בת 24 במועד ביצוע העבירות והיא כיום בת 32, נשואה, אם לילדה ובהיריון מתקדם, עובדת לפרנסתה ולכן חידוש ההליכים בחלוף 8 שנים יפגע בה באופן לא מוצדק.

2.      המאשימה מבקשת לדחות את הטענה. נטען, כי העבירה של תקיפת שוטר הינה עבירת פשע ולכן תקופת ההתיישנות היא 10 שנים. נטען, כי ההליך האחרון בתיק היה בפברואר 2017 ולכן תקופת ההתיישנות לא הסתיימה. נטען, כי טענת ההתיישנות נגועה בחוסר תום לב לאור התקלה שגרמה לאי קביעת דיון בתיק על ידי בית המשפט, כאשר ההגנה הייתה יכולה להמשיך ולקדם את העניין ולכל הפחות להודיע לבית המשפט כי הקשר עם הנאשמת נותק. לדעת המאשימה, גם הנאשמת תרמה לכך שעניינה לא התברר בקצב סביר.

3.      תשובת ההגנה היא, כי כלל העבירות בהן הועמדה הנאשמת לדין הן עבירות מסוג עוון וכן דוחה את טענת המאשימה לחוסר תום לב.

4.      לאחר עיון בהוראות החוק ובטענות הצדדים, ...

5.      בשונה מהאמור בתגובת המאשימה, כתב האישום בעניינה של הנאשמת (שמספרו המקורי הוא ת"פ 5850-01-16) עוסק כולו בעבירות עוון: עבירה של קשירת קשר לביצוע עוון, לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין התשל"ז-1977, 8 עבירות גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, עבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין ועבירה של תקיפת שוטר, לפי סעיף 273 לחוק העונשין. מדובר בעבירות שנעברו כולן בחודש יולי 2015.

משכך, החלופה הרלוונטית לענייננו בסעיף 9(ג1) לחסד"פ בצירוף סעיף 9(א) לחסד"פ היא תקופת התיישנות של חמש שנים מאז "התקיים הליך מטעם בית המשפט".

6.      בשונה מהנטען על ידי ההגנה, המועד האחרון בו התקיים הליך מטעם בית המשפט במסגרת התיק המקורי, בטרם הגשת הבקשה על ידי המאשימה בתאריך 5.9.2023, הוא 22.2.2017. כלומר, חלפו למעלה מ-5 שנים מאז הפעולה האחרונה שבתיק (אך לא 6.5 שנים כפי שטענה ההגנה).

7.      בשל השתלשלות העניינים החריגה שגם לבית המשפט חלק בה, מן הראוי לפרט את הדברים כהווייתם:

א.    כתב האישום המקורי הוגש בתאריך 4.1.2016, כאשר הנאשמת שבפניי היא נאשמת 2 בכתב האישום.

ב.     כבר בדיון מחודש ספטמבר 2016, לבקשת באות כוח הנאשמות, הופנו שתי הנאשמות לקבלת תסקירי התאמה לבית המשפט הקהילתי. בעניינה של הנאשמת שבפניי, הודיע שירות המבחן כי זו לא נענתה למספר זימונים. בתאריך 16.1.2017 הורה בית המשפט לב"כ הנאשמת להגיב בתוך 5 ימים להודעת שירות המבחן והורה למזכירות לעקוב אחר זאת. בד בבד, בעניינה של נאשמת 1 בהמלצת שירות המבחן ובהסכמת הצדדים, הועבר המשך הטיפול לבית המשפט הקהילתי, התיק הוסב לתיק תפ"ק בהתאם לנהלים והמשך הטיפול בו עבר לשופט המוסמך בבית המשפט הקהילתי.

ג.       בתאריך 29.1.2017 (באיחור ומבלי שנתבקשה הארכת מועד) הודיעה ב"כ הנאשמת שבפניי לבית המשפט כי תיאמה מועד לראיון נוסף עם הנאשמת לתאריך 14.2.2017. על החלטה זו, ככל הנראה בשל תקלה בבית המשפט, תקלה ראשונה אך לא אחרונה, הועברה לעיון שופטת בית המשפט הקהילתי דאז ולא לעיון המותב המקורי אשר עניינה של הנאשמת שבפניי המשיך להתברר בפניו. בתאריך 29.1.2017 ניתנה החלטה בפתקית על ידי השופטת הקהילתית לידיעת המאשימה.

ד.     בתאריך 16.2.2017 הודיע שירות המבחן כי הוא אינו ממליץ על שילוב הנאשמת בבית המשפט הקהילתי, אלא על הפנייתה לצורך עריכת תסקיר לעניין העונש בלבד. בשל אותה תקלת מזכירות נמשכת, גם הודעה זו של שירות המבחן הועברה לעיון השופטת הקהילתית, שעניינה של הנאשמת כלל לא התברר בפניה, וניתנה על ידה החלטה בתאריך 22.2.2017 "לצרף לתיק".

ה.    מאז ובמשך תקופה ארוכה המשיך הדיון להתקיים בבית המשפט הקהילתי בעניינה של נאשמת בלבד, כאשר מעת לעת במסגרת הפרוטוקול נרשם בכותרת הפרוטוקול ביחס לנאשמת 2 "לא בעניינה" או לחלופין "לא בקהילתי" והטיפול בעניינה של נאשמת 2 נזנח לחלוטין בבית המשפט. יצוין בין היתר, כי בתאריך 26.2.2018, עם התקדמות ההליך הטיפולי בעניינה של נאשמת 1, הוגש כתב אישום מתוקן והיא הורשעה בהתאם למתווה הטיפולי המומלץ בבית המשפט הקהילתי ובתאריך 27.1.2019 נסגר התיק בעניינה לאחר שהושלם ההליך וניתן גזר דין.

ו.       בתאריך 5.9.2023 הגישה המאשימה בקשה לקביעת מועד דיון בעניינה של נאשמת 2. הבקשה הועברה לעיון בית המשפט הקהילתי וניתנה החלטת השופט הקהילתי בתאריך 6.9.2023 לפתוח תיק נפרד לנאשמת 2 ולהעביר לשופט פלילי רגיל, שכן נאשמת 2 לא שולבה בבית המשפט הקהילתי. המזכירות פעלה כהנחיית השופט והתיק קיבל את מספרו הנוכחי. בתאריך 18.9.2023 ולאחר עיון ראשוני, נקבע מועד לדיון בתיק החדש, תוך ציון כי מדובר במועד הידוע לנאשמת, שכן קבוע לה באותו תאריך דיון בתיק פלילי פתוח נוסף בבית המשפט (ת"פ 66711-12-22). יצוין במאמר מוסגר, כי למרות זאת הנאשמת לא התייצבה לדיון בתאריך 21.9.2023 וטענת באת כוחה כי לא ידעה על הדיון היום, אינה מתיישבת עם הרישומים ואישורי המסירה שבתיק.

8.      לאור הוראות החוק הקוגנטיות ומאחר ולא מתקיים בעניינו, ואף לא נטען כי מתקיים, אף אחד מהחריגים הקבועים בסעיף (ג2) לחוק, הרי שבהתאם להוראות החוק - התיק התיישן. בית המשפט מציין, כי דומה שהתיישנות התיק בעודו תלוי ועומד בבית המשפט היא תקלה שלא צריכה הייתה להתרחש. לתקלה זו תרמו בהתנהלותם כלל המעורבים בהליך, לרבות בית המשפט כפי שפורט לעיל. אך גם המאשימה הטוענת לחוסר תום לב מצד ההגנה תרמה לדבר במחדליה. ומובן הוא שגם הנאשמת ובאת כוחה תרמו לכך כאשר ב"כ הנאשמת (המייצגת אותה כיום בהליך פלילי נוסף בבית המשפט) גם היא לא פעלה אל מול בית המשפט. יודגש, כי מדובר בנאשמת אשר מנהלת הליך אחר בבית משפט זה בגין כתב אישום אשר הוגש בחודש דצמבר 2022. לכן, למרות הרושם שיכול היה להיווצר מהטענות האישיות שהועלו במסגרת הבקשה, מדובר במי שגם היום מנהלת הליכים פליליים.

9.      סוף דבר, ומאחר ולא מוכרת לבית משפט זה אפשרות משפטית לדחות טענת התיישנות בפלילים בשל תרומת הנאשם להתיישנות, ועל אף אי הנוחות הרבה של בית המשפט מההשתלשלות כולה, נראה כי המצב המשפטי מחייב לקבוע כי התיק התיישן.

המזכירות תסגור את התיק, תעדכן היומן ותודיע לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

10.  המזכירות תעביר העתק פסק הדין למזכירה הראשית בבית משפט זה וכן לנשיא בתי משפט השלום במחוז הדרום ולראש לשכת התביעות.

ניתן היום, י"ז כסלו תשפ"ד, 30 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.