1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טעון בכתב אישום מתוקן, בעבירה של כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952. בין הצדדים לא היה סיכום לעניין העונש.

2.      על פי הנטען בחלק הכללי שכתב האישום ביום 7.10.2023 פתח ארגון הטרור "חמאס" במלחמה על מדינת ישראל, במסגרתה פלשו לשטח מדינת ישראל מחבלים רבים וביצעו מעשי טבח ומעשי זוועה באזרחי מדינת ישראל.

3.      בעקבות כך הוכרז במדינת ישראל מצב מלחמה אשר נותר בעינו גם במועדים הרלבנטיים לכתב האישום.

4.      על פי העובדות, הנאשם הינו תושב האזור, מחזיק בהיתר כניסה ושהייה בקו התפר לצורכי עבודה, המתיר לו לשהות בשטח קו התפר, בין השעות 05:00 עד לשעה 19:00.

5.      בעקבות מצב המלחמה שהוכרז בישראל, הוטל סגר על יהודה שומרון ואין כניסה של תושבי האזור לירושלים.

6.      כשבועיים עובר לתאריך 22.10.2023 נכנס הנאשם לשטח מדינת ישראל, ומאז נשאר ברצף בשטח המדינה תוך שהוא מפר את תנאי ההיתר.

7.      ביום 22.10.2023 בשעה 21:00 או בסמוך, הגיע הנאשם למחסום קלנדיה, מכיוון ישראל לכיוון שטחי האזור, כשעל גבו תיק שחור ענק במטרה לצאת לכיוון שטחי האזור.

8.      במסגרת טיעוניה לעונש ציינה המאשימה, כי הנאשם יליד 1981 נעדר רישום פלילי, שהה בארץ כשבועיים ימים עובר ליום 22.10.2023, תוך הפרת תנאי ההיתר. צוין, כי במעשיו פגע הנאשם בערכים מוגנים הנוגעים בזכות המדינה לקבוע את הבאים בשעריה, ונוכח המצב הביטחוני השורר בתחומי ישראל, ובהתאם לפסיקה המנחה, ביקשה לקבוע את המתחם בין חודשיים ועד שבעה חודשים. נוכח פרק הזמן בו שהה הנאשם בתחומי ישראל ביקשה לקבוע את עונשו בשליש העליון, ולהטיל עליו 4 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

9.      הסנגור ביקש להסתפק בימי המעצר אותם מרצה הנאשם עד כה (החל מיום 22.10.2023), וליתן משקל להודאת הנאשם בפתח דיון ההקראה, לכך שקיים לנאשם היתר כניסה, וכן העובדה כי נתפס במחסום בעת שהוא עושה את דרכו חזרה לשטחי האזור. הסנגור הוסיף, כי נוכח מצב החירום, וכן העובדה כי קיים לנאשם היתר, יש לסטות מהמתחם כפי שהתבקש בתחילה, ולהורות על שחרורו של הנאשם מהמעצר.

דיון:

10.  הערך המוגן בעבירה בה הורשע הנאשם הינו זכותה של המדינה לקבוע את הבאים בשעריה, וכן ההגנה על הציבור וביטחונו. עיון בפסיקה אותה הציגו הצדדים מלמדת, כי נוכח המצב המלחמתי אשר הוכרז במדינת ישראל, עמדו בתי המשפט על מידת הפגיעה בערך המוגן במיוחד בתקופה זו, משום הצורך להגן על גבולות המדינה וביטחון הציבור מפני אלו הנכנסים לישראל שלא כדין, ובהתאם קבעו מתחמי ענישה מחמירים מזו שנקבעה במסגרת רע"פ 3677/13 אלהרוש נגד מדינת ישראל (9.12.2014) (להלן: "עניין אל-הרוש"). בהתאם, מבקשת המאשימה לקבוע את מתחם העונש ההולם החל מחודשיים ימים ועד שבעה חודשים, ואילו הסנגור מפנה לפסיקה אף מהעת הזו במסגרתה נגזרו על נאשמים תקופות מאסר התואמות את הלכת אל-הרוש.

11.  לצורך הכרעה בעניין שבפניי, הבאתי במסגרת שיקוליי את הנתונים הבאים: הנאשם יליד שנת 1981, נעדר רישום פלילי. אין חולק שברשותו של הנאשם היתר כניסה ושהייה בתחומי ישראל באזור קו התפר, החל מהשעה 05:00 ועד לשעה 19:00, ושהייתו בישראל משך כ-14 יום ברצף, הינה הפרה של תנאי ההיתר שניתנו לו. בנוסף, מעיון בחומרים ראייתיים שהוצגו לעיוני מתיק החקירה עולה, כי עד ליום 21.6.2023 ניתן לנאשם היתר כניסה לצורך חיפוש עבודה בתחומי מדינת ישראל למעט אילת. בהמשך, ניתן לו אישור כניסה לצורך עבודה כאמור, בין השעות 05:00-19:00 בקו התפר. עולה אם כן, שלנאשם קיים היתר כניסה לצורך עבודה, והפרת התנאי נעשתה מעת פתיחת המלחמה ועד שניסה לשוב חזרה לתחומי האזור, כפי המתואר באישום.

12.  במסגרת עפ"ג 31211-10-23 (מחוזי ב"ש) מדינת ישראל נגד אלנגאר, אשר הוגש לעיוני על ידי ההגנה, נדון עניינו של נאשם הדומה למקרה שבפניי. ברשותו של הנאשם קיים היה היתר כניסה לתחומי ישראל בשעות מוגדרות, ואף הוא, בדומה לענייננו, שהה משך כשבועיים ברצף בשטח המדינה, תוך שהוא מפר את תנאי ההיתר. בבית משפט קמא נדון הנאשם ל-10 ימי מאסר לצד ענישה נלווית. במסגרת ערעור שהוגש מטעם המדינה ביחס אליו ו-4 נאשמים נוספים, נקבע על ידי ערכאת הערעור בעניינו מתחם עונש הולם החל מ-30 ימי מאסר ועד שישה חודשים. על אותו נאשם הוטלו 30 ימי מאסר לצד ענישה נלווית.

13.  במסגרת אותה החלטה עמד בית המשפט על הצורך להחמיר את הענישה בעת הזו, וכך ציין: "... זכותה של המדינה לקבוע מי ייכנס בגבולות שעריה, מקבלים ממד בעל חשיבות יתרה, ומכאן שהפגיעה בערכים מוגנים אלו, צריכה לענישה מחמירה הרבה יותר, לצורך מענה עונשי הולם לפגיעה זו"

וכן: "הדברים מקבלים משנה תוקף כשמדובר במצב לוחמה אשר במסגרתו חדרו מחבלים רבים לישראל, ומכן שהצורך להגן על הגבולות ובביטחון הנכנסים שלא כדין, גובר כמה מונים על המצב שקדם לפתיחת מתקפת הטרור...".

14.  לנאשם שבפניי, קיים כאמור היתר כניסה מוגבל לישראל, אך מנגד, הוא הפר את תנאי ההיתר פרק זמן ארוך של כשבועיים, בתוך תקופת המלחמה, אשר בעקבותיה הוכרז סגר על שטחי האזור.

15.  בשים לב לאמור, ומשום שיקולים של הרתעת הרבים, ראיתי לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם ולהטיל עליו את העונשים הבאים:

        א.        מאסר למשך 30 יום בניכוי ימי המעצר.

         ב.         מאסר למשך חודשיים וזאת על תנאי למשך חודשיים מיום שחרורו מהמאסר שלא יעבור עבירה מחוק הכניסה לישראל או ניסיון לעבור עבירה מחוק זה.

          ג.         החייבות בסך 2500 ₪ להימנע משך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר מביצוע עבירה מחוק הכניסה לישראל. רשמתי את התחייבות הנאשם בע"פ.

זכות ערעור לבי המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשפ"ד, 13 נובמבר 2023, במעמד הנוכחים. (הנאשם בוויעוד חזותי)