ת"פ 4032/09/17 – מדינת ישראל ע"י נגד יוסף חיים נעים ע"י
בית משפט השלום בירושלים |
|
ת"פ 4032-09-17 מדינת ישראל נ' נעים
|
|
1
בפני |
כבוד השופט דוד שאול גבאי ריכטר
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד מאיר לוברבאום תביעות ירושלים |
|
|
|
המאשימה |
|
נגד
|
|
|
יוסף חיים נעים ע"י ב"כ עוה"ד גבי טרונשווילי |
|
|
|
הנאשם |
גזר דין |
כתב האישום
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות ובעובדות המנויות בכתב האישום, בכך שביום 28.3.2017, בשעת ערב מוקדמת, החזיק בסם מסוג קנאביס במשקל 1.07 גרם נטו. בנוסף, באותו מועד, החזיק הנאשם סכין בעלת להב כשהיא מוסלקת בגב כרטיס. בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) + 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים(נוסח חדש) תשל"ג - 1973 והחזקת סכין שלא למטרה כשרה, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.
מהלך הדיון
הצדדים הגיעו להסדר, לפיו כתב האישום יתוקן והנאשם ישלח לשירות המבחן להכנת תסקיר בעניינו. אלא שלאורך תקופה ארוכה, הנאשם לא שיתף פעולה עם השירות.
תסקירי שירות המבחן
2
בעניינו של הנאשם הוגשו 4 תסקירים. מהתסקירים עולה כי הנאשם בשנות העשרים המאוחרות לחייו, אח בכור מבין 10 אחים ואחיות, בן למשפחה חרדית. הוא התחנך במסגרות חרדיות במשך עשור ולאחר מכן הוצא מהבית לפנימיה, שם למד מקצוע אך לא סיים את הלימודים עם תעודה מקצועית. הנאשם התגייס לצבא ושירת שירות סדיר מלא, תחילה כלוחם, ובהמשך כטבח. לאחר מכן עבד במקומות שונים תוך ששמר על יציבות תעסוקתית. הנאשם קיבל אחריות מסוימת למעשיו, ושירות המבחן התרשם כי הנאשם נעדר דפוסי חשיבה עברייניים. הנאשם החל לצרוך סמים בשנות העשרה המאוחרות שלו, עת הורחק מהבית על ידי אביו בשל אורחות חייו שהתרחקו מאורח החיים החרדי. מספר בדיקות שתן שמסר בתחילת ההליך נמצאו נקיות משרידי סמים. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של שירות המבחן, הסניגור ובית המשפט, לא ניתן היה לגייס את הנאשם לתהליך טיפולי ועל-כן נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית בעניינו.
טיעונים לעונש
הצדדים לא הגיעו להסכמה עונשית.
מחד, ב"כ המאשימה טען למתחם שבין 4 ל-12 חודשי מאסר ועתר להטיל על הנאשם עונש בתחתית המתחם, שיכול וירוצה בעבודות שירות.
מאידך, הסניגור סבר שיש לסיים את התיק בענישה צופה פני עתיד מפאת מצבו של הנאשם.
קביעת מתחם הענישה - מתחם הענישה צריך להתייחס לעקרון ההלימה, הנוגע ליחס לערך החברתי המוגן, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.
אשר לערך המוגן - במעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים של שלום הציבור, בריאותו וביטחונו. מידת הפגיעה בערכים המוגנים בינונית-נמוכה נוכח סוג הסם וכמותו ונסיבות תפיסת הסכין.
3
נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40ט' לחוק העונשין - בין הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לשקול את אלה, לעניין קביעת המתחם: מדובר בעבירות מתוכננות שכן הסמים נמצאו על גופו של הנאשם והסכין הייתה מוסלקת לתוך כרטיס - וזוהי נסיבה לחומרה; מדובר בהחזקת סם לשימוש עצמי בכמות מזערית ומסוג "קל", ככל הנראה על רקע שימוש מתמשך בסמים, ולכן מדובר בעבירה מתוכננת שהיא תוצאה של התנהלות הנאשם לאורך זמן; הנזק הוא בעיקר לנאשם; הנאשם אחראי למעשיו בהיותו אדם בגיר; פוטנציאל הנזק מהחזקת סכין הוא כפי שתואר לעיל.
מדיניות הענישה הנוהגת - עבירה של שימוש עצמי בוודאי בסוג סם זה ובכמות המתוארת, דינה להסתיים בענישה מינימלית של של"ץ או של מאסר על תנאי וענישה כספית ועד חודשיים מאסר. אשר להחזקת סכין שלא למטרה כשרה, הרשעה בביצועה נענית לרוב בענישה מוחשית, החל משל"ץ בהיקף נרחב ועד למאסר ממש, והעונש תלוי בחומרת נסיבות העבירה. ר' לדוגמה: רע"פ 3446/10 עבד אלחלים נ' מ"י (מיום 6.4.2011) שם הסתיים תיק של החזקת אגרופן ללא הרשעה והוטל של"ץ; ברע"פ 10124/16 אלימלך נ' מ"י (מיום 3.5.2018) אושר מתחם ענישה שבין מאסר קצר כולל עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר והנאשם שם נדון לעונש מאסר בגין עבירה של החזקת סכין בבי"ח ועבירות נוספות.
מתחם הענישה - לפיכך, מתחם הענישה צריך לעמוד על מאסר על-תנאי ו/או של"ץ, ועד מספר חודשי מאסר בודדים שיכול וירוצו בעבודות שירות.
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לפי סעיף 40י"א לחוק העונשין - ניתן לתת משקל לנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה, במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם; מצד אחד, התנהלותו של הנאשם במקרנו איננה חיובית - למרות הניסיונות לגייסו למהלך טיפולי, הדבר לא צלח. גם חלוף הזמן אינו מסייע לנאשם, שכן חלוף הזמן במקרנו, רובץ לפתחו ובאחריותו הבלעדית. אלא שמצד שני, מדובר באדם בוגר, שחי את חייו ובשנים האחרונות אינו מבצע עבירות ואינו משתמש בסמים (נמסרו בדיקות נקיות), תוך ששמר על יציבות תעסקותית. לחובתו עברו הפלילי שאינו מכביד.
4
המיקום במתחם - בנסיבות העניין יש למקם את הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה שקבעתי.
לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 5 חודשי מאסר, שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירה של החזקת סכין או אגרופן בתוך שלוש שנים מהיום;
ב. 3 חודשי מאסר שלא ירוצו אלא אם יעבור הנאשם כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים בתוך שלוש שנים מהיום;
ג. קנס בסך 500 ₪ או יומיים מאסר תמורתו אם לא ישולם כלל. הקנס ישולם ב-2 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.12.2021 וב-2.1.2022. לא ישולם תשלום במועד יועמד הקנס לפירעון מיידי;
ד. התחייבות בסך 5,000 ₪ שלא לעבור כל עבירת סמים או החזקת סכין או אגרופן במשך שנתיים מהיום. הובהר לנאשם שמשמעות ההתחייבות היא, כי אם יעבור את העבירה בתוך התקופה שצוינה, בית המשפט שיגזור את הדין יהא חייב לחלט את ההתחייבות כקנס.
מורה על השמדת המוצגים.
זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, ז' חשוון תשפ"ב, 13 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.
