1

 

 

 

 

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

גזר דין

(נאשם 1 ונאשם 3)

 

הנאשמים הורשעו עפ"י הודייתם העצמית, במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעונש, בעובדות כתב אישום מתוקן בת.פ 42974-03-12, הכולל שני אישומים כדלקמן:

 

א.     באישום הראשון- בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, התפרצות לדירת מגורים וגניבה, בכך שעובר לתאריך 18/03/2012, הגיעו הנאשמים בצוותא חדא, וביחד עם אחר, לקיבוץ חולות, לצורך ביצוע התפרצות לדירות מגורים, שם בין השעות 6:40 עד 15:30, התפרצו לדירת המגורים של ע.ת 2, בכך שפתחו את דלת הכניסה באמצעות מפתח מותאם אשר היה מונח על עדן החלון, נכנסו פנימה, וגנבו מהדירה טלוויזיה, שתי שרשראות זהב, זוג עגילים מכסף, טבעת זהב עם יהלום ושלושה עגילים. והרכוש לא הוחזר למעט טבעת הזהב.

2

ב.     באישום השני הורשעו בביצוע עבירה של הסגת גבול בכך במועד ובמעמד המתואר באישום הראשון השיגו גבול לדירת המגורים של ע.ת 1, בכוונה לבצע גניבה או פשע.

הנאשם 1 צירף תיק נוסף, ת.פ 37391-10-12, הודה והורשע בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית מיום 29/04/12.

 

הנאשמים נעדרי עבר פלילי, הנאשם 1 יליד 1989 והנאשם 3 יליד 1990.

 

הנאשם האחר, נאשם 2, צירף 3 תיקים נוספים, הורשע בביצוע עבירות ההתפרצות שבתיק שבכותרת, וכן הורשע ב- 3 תיקים נוספים, בביצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית (2 עבירות),תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר וניסיון גניבת רכב בצוותא חדא, ונידון ביום 14/07/2013, ל- 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ע"ס 1,500 ₪ ופיצוי למתלוננת בתיק שבכותרת ע"ס 3,000 ₪.

 

שירות המבחן המליץ בעניינו של הנאשם 1 על ענישה שיקומית בדמות צו של"צ וצו מבחן ואולם על רקע חששו של הנאשם להשתלב בהליך, בגין סכסוך עם משפחה יריבה כטענתו, וחשש לחייו, שירות המבחן אינו בא בהמלצה כלשהי בעניינו. באשר לנאשם 3 ההמלצה הראשונית היתה מאסר קצר בדרך של עבודות שירות ואולם בתסקיר נוסף שהוגש הומלץ על ענישה שיקומית בדמות צו שירות, שיאפשר את רצף תפקודו הנורמטיבי ויחזק את החלקים היציבים בתפקודו. בתסקירים פירוט אודות נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של כל אחד מהנאשמים וכן הרקע לביצוע העבירות והנזקקות הטיפולית.

 

3

במסגרת הטיעונים לעונש עתרה ב"כ המאשימה להשית על הנאשמים מאסר בפועל, מאסר על תנאי, התחייבות, קנס ופיצוי וזאת תוך שהיא מפנה לחומרת העבירות, השלכותיהן, מדיניות הענישה ומתחם העונש ההולם. מנגד, ב"כ הנאשם 1 עתר להשית על הנאשם עונש צופה פני עתיד וזאת תוך שהוא מפנה להודייתו, חלוף הזמן, העדר עבר פלילי, המלצת שירות המבחן והעונש שהושת על האחר בצירוף תיקים נוספים. הנאשם 1 הביע חרטה על מעשיו ומסר כי לא יחזור על מעשיו, ואביו מסר כי בכוונתו לסייע לבנו. ב"כ הנאשם 3 עתר לאמץ את המלצות שירות המבחן וזאת תוך שהוא מפנה לנסיבותיו האישיות, כמפורט בתסקיר, ולחלקו בביצוע העבירות כפי שעולה מחומר החקירה וכן להודייתו. הנאשם 3 הפנה למצבו המשפחתי והכלכלי.

 

הנאשמים נשלחו לקבלת חו"ד הממונה על עבודות השירות בשב"ס ונמצאו מתאימים וכשירים לריצוי עונש מאסר במסגרת עבודות השירות בשב"ס.

 

 

דיון

העבירות בהן הורשעו הנאשמים, ובעיקר ההתפרצות לדירת מגורים, חמורות ונפוצות והעונש המקסימאלי הקבוע לצידן הינו מאסר ממושך. עסקינן בתופעה שכיחה אשר השלכותיה נרחבות בשים לב לפגיעה בביטחונו של הציבור, ברכושו, בחדירה לפרטיותו ובפוטנציאל המסוכנות הטמון בחדירה לדירה. כניסה לדירה חושפת את דיירי הבית לסיכון מיוחד, מצרפת אותם שלא מרצונם ובמפתיע לסיטואציה לא רצויה, ומגבירה את הפוטנציאל לפגיעה גופנית.

 

מדיניות הענישה בעבירות הרכוש בכלל ובעבירות ההתפרצות לדירה בפרט, מחמירה ובמרבית המקרים מתבטאת בהטלת עונשי מאסר בפועל ממושכים. נקבע כי בעבירת התפרצות למקום מגורים אין המדובר בעבירת רכוש גרידא {ראה ע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה ואח'} ולנוכח סיווגה של העבירה והשלכותיה נקבעה מדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה כנגד מבצעיה, ולשם כך אפנה לרע"פ 244/10 קרופניק נ' מדינת ישראל רע"פ 9497/09 יפרח נ' מדינת ישראל, לרע"פ 1708/08 מרדכי לוי נ' מדינת ישראל ולרע"פ 509/11 אבו עדיה נ' מדינת ישראל, רע"פ 2037/08 באזוב נ' מדינת ישראל ורעפ 547/08 טוקראב נ' מדינת ישראל.

 

4

הערך החברתי שנפגע מביצוע המעשה הינו פגיעה ברכוש הציבור ובביטחונו. מידת הפגיעה בערכים המוגנים נמצאת ברף הגבוה, בשים לב לכך שההתפרצות הינה לדירת מגורים בצירוף עבירה נלוות של גניבת רכוש, שווי הרכוש, ומידת התכנון שקדם להתפרצות.

 

נסיבות הקשורות בביצוע העבירות- עסקינן בהתפרצות לדירת מגורים והשגת גבול, באותו מעמד, בין השעות 6:40 - 15:30, בצוותא חדא, לאחר קשירת קשר והתארגנות מוקדמת, ותוך שימוש במפתח מותאם שהיה מונח על עדן החלון. הנאשמים נטלו את המפתח, נכנסו פנימה לתוך דירת המגורים וגנבו רכוש יקר ערך ואישי, ובכך לא הסתפקו אלא הסיגו גבול לדירה שכנה לצורך ביצוע גניבה או פשע. הרכוש לא הוחזר לבעלים למעט טבעת זהב אלא נמכר ושווי חולק בין הנאשמים.

 

קיים צורך בהרתעת הנאשמים ובהרתעת הכלל מפני ביצוע עבירות רכוש, על רקע נסיבות העבירה, התכנון שקדם לכך, שווי הגניבה והחשש מפני הישנות דומה מהנסיבות כמפורט בתסקיר של כל אחד מהנאשמים.

המסר שיש להעביר לנאשמים ולכלל הציבור הינו מרתיע, שכן רכוש הציבור אינו הפקר.

 

מתחם הענישה ההולם כולל רכיב של קנס על רקע המניע הכלכלי ושווי הגניבה, תוך התחשבות במצבו הכלכלי של כל אחד מהנאשמים.

 

על רקע המכלול ובהתחשב בחומרת העבירות, מהותן, מדיניות הענישה, הערך החברתי שנפגע ונסיבות הקשורות בביצוען הנני סבור כי מתחם הענישה ההולם את המעשה, ואשמו של כל אחד מהנאשמים הינו כדלקמן:

א.     ביחס אישום הראשון- מתחם בדמות מאסר בפועל בטווח של בין 5 חודשים ל- 15 חודשים וכן קנס כספי.

ב.     ביחס לאישום השני- מתחם בדמות מאסר בפועל בטווח של בין חודשיים מאסר בפועל לבין 10 חודשים וכן קנס כספי.

ג.      ביחס לעבירת הפרת הוראה חוקית- מתחם בטווח שבין מאסר על תנאי לבין 4 חודשי מאסר בפועל.

5

 

 

 

העונש המתאים לנאשמים

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה- הנאשם 1, יליד 1989, רווק, נעדר עבר פלילי, הודה במיוחס לו וצירף תיק נוסף, והמלצת שירות המבחן הראשונית היתה שיקומית.

הנאשם 3, יליד 1990, נשוי אב לשני ילדים קטינים, נעדר עבר פלילי והמלצת שירות המבחן הסופית הינה שיקומית.

 

בגין מעורבותם שהוו במעצר מספר ימים וכן בהמשך בתנאים מעצר בית ותנאים מגבילים.

מאז האירוע- בשנת 2012, לא נרשמו לחובתו מי מהנאשמים רישומים נוספים.

 

האחר- הנאשם 2, הורשע במסגרת צירוף תיקים וביצוע עבירות נוספות וחמורות ונידון, בין היתר, למאסר בן 10 חודשים.

 

הנאשמים תולים את נסיבות ביצוע העבירות באחרים ובהעדר הליך טיפולי קיים חשש להישנות מעורבות דומה על רקע מאפייני אישיותם, כמפורט בתסקירים. יחד עם זאת הנכון הוא מחד לשמר ולחזק את החלקים המתפקדים של כל אחד מהם תוך השתת עונש מוחשי שיהיה בו בכדי לחדד להם את חומרת מעשיהם והגמול הראוי לכך ובכך לצמצם את הסיכון העתידי.

 

אדגיש כי המלצת שירות המבחן מבטאת פן אחד מתוך שיקולי הענישה (היבט השיקום), בעוד שהשיקולים שעל בית המשפט לשקול רחבים ואינם חופפים, ובענייננו, שיקולי הגמול וההרתעה אינם מאפשרים לפטור את הנאשמים בלא עונש ממשי שכן המסר הציבורי שיש לבטא ביחס לעבירות הרכוש שביצעו, בנסיבות בהן בוצעו, הינו בדמות ענישה מחמירה וממשית.

 

לנסיבותיו האישיות של כל אחד מהנאשמים, משקל משני, ויש בהן בכדי למתן את רף הענישה והתחשבות מסוימת באופן ריצוי המאסר ומשכו.

6

 

 

 

 

 

אשר על כן ובהתחשב בנסיבות שפורטו לעיל, העושה והמעשה, עקרון "ההלימה" המנחה ומתחם הענישה ההולם, דן הנאשמים כדלקמן:

 

א.     6 חודשים מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות בשב"ס. הנאשם 1 יתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 2/02/15 בשעה 8:00 במפקדת מחוז דרום שליד כלא באר שבע.

הנאשם 3 יתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 02.03.15 בשעה 08:00 במפקדת מחוז דרום שליד כלא באר שבע.

 

ב.     12 חודשים מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, שכל אחד מהנאשמים לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע.

 

ג.       6 חודשים מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים, שכל אחד מהנאשמים לא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון.

 

ד.      פיצוי למתלוננת ע.ת 2, הגב' דינה קליימן, ע"ס 3,000 ₪ שישלם כל אחד מהנאשמים ב-6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1/08/2015 ובכל ראשון לחודש שלאחריו.

 

ה.     כל אחד מהנאשמים ישלם קנס ע"ס 500 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1/12/2015.

7

 

בשולי גזר הדין אציין כי המאשימה חזרה בה מעתירתה לחילוט הרכב.

מורה על השמדת המוצגים או השבתם לבעלים על פי שיקול דעת רשם המוצגים.

עותק לממונה על עבודות השירות.

 

זכות ערעור כחוק.

 

ניתנה והודעה היום כ"ט כסלו תשע"ה, 21/12/2014 במעמד הנוכחים.